הלשכה לטרטור בעלי מקצוע

בידיעה שמתפרסת היום ב-ynet, מספר דוד רגב על קיצוץ בלשכות התעסוקה וקובע ש"מהיום לעובדים יהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה". "אפילו שירות התעסוקה, שעוזר למובטלים לצאת מהמצב הכלכלי הקשה, חווה את הקיצוצים על בשרו" אומר רגב, "מהיום עובדי שירות התעסוקה – זוטרים ובכירים כאחד – לא יקבלו מימון לטלפונים סלולאריים, החזרי הוצאות על דלק או תשלום על שעות נוספות".

עיני לא צרה בעובדי שירות התעסוקה, ויכול להיות שמדובר על בעלי מקצוע מסורים שעושים את עבודתם ככל יכולתם באמצעים מוגבלים. אבל בינינו – האם שירות התעסוקה באמת "עוזר למובטלים לצאת מהמצב הכלכלי הקשה"? לכמה מובטלים כאלה הוא עוזר? כמה מחוסרי עבודה הכרתם בשנה האחרונה? כמה מהם מצאו עבודה? מבין אלו שמצאו עבודה – כמה מצאו אותה בשירות התעסוקה?

מדי פעם מתפרסמות בתקשורת ידיעות על כך שעל כל משרה בשירות התעסוקה יש עשרות מבקשי עבודה. מכיוון שאני יודע, ממקור ראשון, שקשה מאד לגייס עובדים דרך השירות אני נוטה להניח אחד משניים: או ש"הישראלים לא רוצים לעבוד" (את זה אני פוסל על הסף, כי אני מכיר מציאות אחרת), או ששירות התעסוקה פשוט לא מתפקד.

אפשר להתווכח מדוע זה קורה, אבל נדמה לי שאפשר גם להסכים ששירות התעסוקה לא מספק את הסחורה, ולכן אני נוטה לחשוב שבמקרה הזה הפתרון הוא לא התייעלות אלא הפרטה של שירות התעסוקה. בימים כתיקונם אני זהיר מאד עם המילה הזו, "הפרטה". רוב ההפרטות הן הרי רק דרך מחוכמת לרושש את כולנו כדי לסדר עיסקה טובה למישהו. רק שבמקרה של שירות התעסוקה קשה לי לראות איך מישהו יכול להפסיד מזה.

עדכון אפריל 2004: חשוב גם לדעת להודות בטעות. חבר שבקיא במספרים הוכיח לי באותות ובמופתים שהסיבה לחוסר התפקוד של שירות התעסוקה היא היעדר משאבים – היחס בין מספר המובטלים למספר העובדים בשירות הוא פשוט בלתי אפשרי.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • תומר ליכטש   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 10:53

    לאור זאת שמערכון לשכת התעסוקה של הגשש נעדר מרשימתך יש לנזוף בך קלות ולהזכיר את המשפט הבא: "עוזרי, תכניס את הראשון, נגיד לו שאין עבודה, ונלך לאכול צהריים" ולסיים במשפט המסיים "אתה תתפוש אותו באזניים ואני בזנב". כמו כן, ראה במכתב זה נזיפה קלה. מלאכתי כאן תמה.

  • Noa D.   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 11:02

    הבעיה הייתה חוסר הבנה בסיסי של הפקידים שאמורים להפנות לעבודה בתחומים שעליהם הם מופקדים. זה קורה גם בחברות השמה שיש להן מדי פעם משרות הייטק, אבל לא מתמחות בתחום. יושבים פקיד או פקידה, בוגרי מדעי החברה לרוב, ואמורים להפנות לעבודה רלוונטית אנשים שהתמחו בתחום ספציפי שהם מעולם לא שמעו עליו. אין להם מושג במה מדובר, או לאיזה תחומים זה משיק.
    שי ודרור עשו על זה פעם קטע מצויין, שהיה מצחיק נורא אלמלא הוא היה כל כך עצוב: פרוקסי, או פרוקסי פרוקסי? ג'אוה? מתי עונת הקטיף של הג'אוה הזה?

  • שוקי   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 12:36

    הייתה התלבטות בין הגשש לשי ודרור עד שפשוט ויתרתי, כי בעצם זה לא כל-כך מצחיק אותי הסיפור הזה.

  • אבי   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 12:57

    אין צורך להפריט, אלא להפנות את דורשי קיצבאות האבטלה ישירות אל הביטוח הלאומי, ולסגור כליל את שירות התעסוקה.

  • דודי   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 15:38

    לפני כמה שנים, כשהייתי חייל משוחרר הם עזרו לי למצוא עבודה זמנית לא רצינית.
    התפקוד מאד תלוי בלשכה הספציפית.

  • אנה   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 16:15

    לפני כמה שנים, היית מוצא את אותה עבודה זמנית, לא רצינית – לבד.

    היום, כשיותר ויותר קשה, למצוא לבד עבודה וסוכנויות ההשמה/ חברות Outsourcing גם הן נובלות, הייתי מצפה ממשרד העבודה, להשתנות קצת, לגלות את ההזדמנות ולהשפיע באמת.

    נו שיבטלו אותו כבר.

  • קורא צדדי   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 16:34

    הכתבה בעיתון נראתה לי כמו תסריט קומי עם ציניות במנות גדושות.

    "אפילו שירות התעסוקה, שעוזר למובטלים לצאת מהמצב הכלכלי הקשה, חווה את הקיצוצים על בשרו."

    לכמה מובטלים השירות עזר לצאת מהמצב הכלכלי הקשה?

    הסיכוי למצוא עבודה בלשכת האבטלה גובל בסיכוי למצוא טופס לוטו ברחוב,
    והסיכוי לצאת מהמצב הכלכלי הקשה גובל בסיכוי שטופס הלוטו יזכה.

    "עובדים בשירות התעסוקה איימו לפתוח בשביתת מחאה."

    אני מתנדב לעבוד במקומם בזמן השביתה ולהמשיך בשכר עם שוך הסערה.

    במילים אחרות: הפרטה.

    זה WIN WIN Situation. מישהו אמר "יד על השאלטר"?
    אין לעובדי לשכת האבטלה שאלטר, זה בסדר.

  • Noa D.   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 19:32

    הבעיה היא בין השאר זו: ההתייחסות של הציבור (ובין השאר שלכם, בהתבסס על מה שכתבתם) היא כזו בה אין הבדל בין לשכת אבטלה לשירות תעסוקה.
    מי שבא לשירות התעסוקה אמור להיות קודם כל מחפש עבודה ולא "דורש קצבת אבטלה" כמו שכתבת, אבי. מי שרק מחפש קצבת אבטלה באמת לא צריך שירות תעסוקה.

    אני מתפתה לקבוע שקודם שירות התעסוקה הפגין אימפוטנטיות, ורק אז הפך לגורם שולי בדרך אל קצבת האבטלה, אבל אולי אולי זה גם קצת ההפך.

    בכל אופן, דוגמה נפלאה לעבודה יעילה של שירות התעסוקה בדרך להשמה חכמה: בזמנו, הייתי מגיעה בכל שבוע לשירות התעסוקה. להם לא היה כל כך מה להציע.

    בסופו של דבר, מצאתי משרה פוטנציאלית בדרך אחרת, והייתי במשא ומתן במשך כמה שבועות. עם תחילת המשא ומתן בדיוק נגמרה תקופת הזכאות הראשונה בשירות התעסוקה ונכנסתי לרשימה של אלו שאפשר להפנות אותם לכל עבודה, מקצועית או לא. קטיף, נקיון, הכל. אם מסרבים, נכנסים למין רשימה שחורה של סרבנים ומאבדים כל מיני זכויות וגם את הקצבה.

    הסברתי שאם אקח על עצמי עבודה אחרת אני מאבדת את הסיכוי לעבודה במקצוע, ומפסידה את המשרה המוצלחת שסביר שאני עומדת לקבל. שעות של הסברים, תחנונים ואיומים הקנו לי ארכה של שבועיים. אטימות שלא תאומן. הם העדיפו לסמן וי על השמה לעבודות נקיון מאשר לאפשר לי את הסיכוי להשתלב שוב במקצוע שלי.

  • טבורית מצויה   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 19:54

    חלק מה"תוכנית" הכלכלית הוא הפרטת לשכות התעסוקה, שמעתה יקראו "חברות כוח אדם". מה עם הפרטת משרדי ממשלה?

  • חנן   ביום 28 ביולי 2003 בשעה 22:10

    מצד אחד, מכיוון שאין לי תעודה מקצועית, לא הייתי צריך לנסוע פעם בשבוע ללשכת האקדמאים מבית שמש לירושלים.

    מצד שני, מכיוון שהיה לי נסיון מקצועי של מעל עשר שנים, נחשבתי "עובד מקצועי" ולא הייתי חייב לקחת את העבודות הג'יפה המיועדות לבלתי מקצועיים.

    לא נורא, אחרי כמה שנים טובות של תשלומי ביטוח לאומי, לא הרגשתי רע עם קצת חופשה על חשבון המדינה.

    וגם זאת היתה הפעם ראשונה בחיים שלי שהבירוקרטיה שיחקה לטובתי.

  • שיח   ביום 29 ביולי 2003 בשעה 1:30

    כמי שפוקד את לשכת התעסוקה בימים אלו אני יכול להעיד שהעייפות בעיצומה. במשך חמשת החודשים שאני שם, רק פעם אחת טרח מישהו לשבת איתי ולנקות את שמונה הצעות העבודה שהצטברו תחת השם שלי. מיותר לציין שכולן היו לא רלוונטיות ומלבד העובדה שבתאור העבודה הייתה המילה "מחשב" לא היה בינן לבין הכישורים המקצועיים שלי (או בין הצעה אחת לשניה) שום קשר.
    למעט הפעם הזו, הביקור שלי אצל הפקידים מסתיים תוך חמישים שניות עד שתי דקות, שהם הזמן שלוקח לפקיד להקיש את מספר הזהות שלי ולמחשב לעדכן את עובדת ההתיצבות שלי.

    המשק קורס. במאגר העבודות אין עבודות וגם אלו שישנן מותאמות בחוסר הבנה מוחלטת שרק גורמת לאדם הלא מתאים להשלח לעבודה הלא מתאימה.

    אפשר לייעל, אפשר לשפר, אפשר להתאמץ להעשיר את המאגר.
    אבל השרות עייף. עייף ובירוקרטי.
    הפקידים מקבלים את המשכורת שלהם על השעות שהם יושבים ולא על סמך ההצלחה שלהם במציאת עבודה לפונים ללשכה.

    אולי כשישתנו הקריטריונים להצלחת השרות, תשתנה גם התדמית והשירות יחזור להיות שרות למחפשי עבודה ולא שירות למחפשי קיצבת אבטלה.

  • Xslf   ביום 29 ביולי 2003 בשעה 1:38

    כבר הופרט. קוראים לזה "חברות השמה" ו"חברות כוח אדם".

    לא שזה עוזר כל כך למי שמחפש עבודה, או לעובדים שלא רוצים שינצלו אותם.

  • Noa D.   ביום 29 ביולי 2003 בשעה 9:15

    גם אני נחשבתי "עובד מקצועי". אחרי כמה זמן גם העובדים המקצועיים מחוייבים לקחת כל עבודה, כולל מה שאתה קורא עבודות ג'יפה. כנראה שהחופשה שלך לא נמשכה מספיק זמן.

  • יוסי   ביום 30 באוגוסט 2003 בשעה 1:46

    לצערי בתקופה האחרונה יש עליהום על שירות התעסוקה.ראשית יש להבין שהמצב מושפע מהמיתון שהחריף בשנים החרונות שנית יש לבדוק אלו אינטרסנטים מעונינם שהשירות יופרט אנשים בעלי ענין שגובים סכומי עתק על גב העובד וגורמים לעובדים להרגיש שהם סוג ב.דבר נוסף על האזרחים להבין שנכפה על שירות התעסוקה לטפל בכל שכבות האוכלוסיה לרבות נכים מבוגרים וחד הוריות שהם הקושי בהשמה לכן אינני יודע באם יופרט השירות מי ירצה לטפל באוכלסיה קשה זו שהקושי בהשמה בה רב.נכון שיש שאומרים שהשירות התעייף . יש הרבה מעסיקים שנעזרים בשירות ללא דמי תיווך ומקבלים שירות טוב . דווקא בתקופה קשה זו אני רוצה לחזק את עובדי שירות התעסוקה שעומדים בכבוד בקבלת מפוטרים רבים ובנוסף את כל האזרחים מתוקף תקנות 2003 . .

  • שוקי   ביום 31 באוגוסט 2003 בשעה 10:55

    אין לי חברת כוח אדם ואין לי שום אינטרס בנושא. לעומת זאת, אני יכול לספר על כמה מקרים בהם פנייה לשירות התעסוקה הביאה מועמד או שניים בשבוע, כשפנייה לחברת כוח אדם הביא מספר דומה של מועמדים ליום. אני מסיק מזה ששירות התעסוקה פחות יעיל, ומכיוון שהוא מתוקצב על-ידי המדינה זהו בזבוז של כספי ציבור.