מפלטיו של משוגע

חרדות. בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה כתבו באיזה מדור פסיכולוגיה-בגרוש בעיתון, שהסולידריות סביב החרדה המשותפת עושה טוב למי שסבלו מהפרעות חרדתיות כבר קודם. אני לא חושב שכך הם ניסחו את זה, אבל זה פחות או יותר היה הרעיון – הפרנואידים מרגישים הרבה יותר טוב כשרודפים אחריהם, ואם אפשר אז שירדפו כבר אחרי כולם.
לא טוב היות האדם לבדו. לא טוב לפחד לבד. לפחד ביחד עדיף, וכשכולם מפחדים, אפילו יותר ממך – כי אתה הרי רגיל – אז זה ממש הכי יותר עדיף שיש.

להיות רגוע. איזה מין חלום מתעתע. בדיוק הסברתי לאחרונה לא' – אצלי אי-שקט זו הנחת עבודה. ברירת מחדל. בעשור הרביעי לחיים שלי זה לא נפסק כמו שהבטיחו לי – רק שינה מצב צבירה. המנגינה לא השתנתה, יש רק שבירות קטנות של קצב.
אני אוהב כל-כך משפטים קצרים, לא רק בגלל שהם קריאים יותר. אוהב אותם כי אפשר לפזר בהם רעיונות לתריסר כיוונים בפיסקה. אני כבר מזמן עזבתי את הבודדת – עובד על אוטומט, ואם כבר אז שיהיה לכל הכיוונים.
אבל מה לעשות שהתחמושת היא סופית. אם אי אפשר לרוץ ולירות, מה שנשאר הוא למצוא מקום טוב ולנסות לצלוף ממנו. אני מוצא את עצמי מכוון היטב היטב, לומד באיחור לכוון ולפגוע. חבר שלי, אליפלט, צריך היה להביא אספקה והכל. אבל הוא, באמת אין לו אופי במיל. נתקענו אני והדימויים המפגרים לבד בעמדה.

יצירתיות. אני שואל את עצמי אם אני יוזם אותה, או פשוט מספיק חד-עין מדי פעם כדי להבחין בה בהתרחשותה. יש לי שתי חולצות מצחיקות (מצחיקות אותי). על אחת כתוב "Adrenaline". על השנייה "Work and Military". מצחיק אותי איך בלי לשים לב בחרתי שתי חולצות שמדברות על הדברים שהכי לא מדברים אלי בעולם. אני אוהב בד רך וצבע שחור. לא כל-כך אוהב צבא, עבודה ואדרנלין. מרגיז כשהמשחק של להכיר את עצמך מתגלה כמשהו דומה מאד לפתיחת מתנה שאתה לא אוהב. אבל לפחות את עניין החולצות אני מוצא משעשע, אז אני הולך איתן כל הזמן.
מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני. אבל גם מי שמביט לי בקדימה, ממש אין לו מושג.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • שוקי   ביום 21 באוגוסט 2003 בשעה 17:50

    זה כל-כך יפה. ממש אהבתי.

  • יורם קופרמינץ   ביום 21 באוגוסט 2003 בשעה 10:01

    באתי להביא אספקה. ונשארתי, לא ברחתי. הצרורות האלה שלך, תירה תירה. היריות שלך מדברות אלי

  • stm   ביום 21 באוגוסט 2003 בשעה 11:02

    מצויין

  • June   ביום 21 באוגוסט 2003 בשעה 21:33

    הדימויים דווקא לא מפגרים,
    ואהבתי את הציטוטים משירים.

  • June   ביום 21 באוגוסט 2003 בשעה 21:45

    וגם להיות מספיק חד-עין כדי להבחין בה זה מעולה.