מה עישנו בתנובה?

זעזוע ב-ynet (ובמועצה לשלום הילד, וברשות למלחמה בסמים): למעדן היוגורט החדש במשפחת יופ של תנובה קוראים פטל סטלן. סטלן!
ב-ynet מסבירים שהם לא היו בטוחים במשמעות המילה ולכן בדקו אותה באתר המחירון (הם ידעו, לעומת זאת, לומר לילד שסטלן "זה כמו כיף"…).

מעדן חלב סטלן

הפטל של התנובה, הוא סטלן אם כן. כמו החבר'ה שיושבים במעגל בתחילת כל פרק של "שנות השבעים" ומדברים שטויות. כמו שלישיית החברים בפרסומת של גולדסטאר, ששואלים שאלות טיפשיות ועונים עליהן תשובות טיפשיות עוד יותר (לגבי המקרה הזה אני לא בטוח, אבל קשה לי לחשוב על סיבה אחרת למה בנאדם מחפש פקק בפחית חוץ מאשר היותו במצב עמוק של סאטלה. אגב, סאטלה = תחת השפעת סם). כמו (הדמויות שגילמו) חברי החמישייה הקאמרית, שכינו ג'וינט ( = עלי קנאביס קצוצים מעורבים בטבק ומגולגלים בנייר) בשם "משה" באחד המערכונים שלהם.

ומה שהכי מזעזע: מעדן היוגורט המדובר מיועד לגילאי 8-12! (סימן הקריאה במקור). האם זה החינוך שאנו רוצים להעניק לילדינו?

לא ממש. מצד שני, אלו אותם ילדים שלמדו מהו "סטלן" כשהוסבר להם שנשיא המעצמה הגדולה בעולם הוא כזה (אבל מהסוג שלא מכניס לריאות). וזה היה אפילו לפני שלמדו מהו "מין אוראלי", ומדוע ישנם אמריקנים שחושבים שהוא לא נחשב ל"יחסי מין". את כל המילים האיומות הללו הם לא למדו ממצאי תוצרת החלב הניגרת שבמקרר – הם למדו אותן מהטלוויזיה.

בואו נודה באמת: זה אולי לא יפה שמעדן הפטל של תנובה הוא מפיל ראשים ויונק צ'ילומים ( = כמו סטלן אבל עם "כלי עישון") אבל בסופו של דבר, מדובר בתעלול שיווקי מבריק. אין ספק שמעדן הפטל הזדוני יינשא עתה על גלי תהילה שלא היו כמותם בקרב הדור הצעיר. שטראוס תיאלץ להשיק מילקי-נרקומן ויוטבתה תנסה מן הסתם להציע אלטרנטיבה בדמות מעדן יוגי-סאחי, או משהו דומה (סאחי = לא סטלן. יותר חינוכי).
יהיו, קרוב לוודאי, הורים שיאסרו על ילדיהם לעשן – סליחה, לאכול – את המעדנים האסורים, וירוצו איתם לפסיכולוג. אבל אתם יודעים מה הפסיכולוג יאמר להם – שעדיף להרשות לילד לאכול את המעדן הלא-חינוכי כמין תרגיל פסיכולוגיה-הפוכה, בטרם יגיע לגיל ההתבגרות ויעשה דווקא עם הדבר האמיתי. בקיצור: כל הכבוד על יחסי הציבור שהרשות למלחמה בסמים והמועצה לשלום הילד עושים לתנובה ולסמים הקלים.
(אגב המועצה לשלום הילד, נקודה למחשבה: איפה הם היו כשמאות אלפי ילדים רכים ישבו בסלון וראו את הפרסומת מעוררת הפלצות לדיאט יופלה?)
על התמונות תודה לאתר המחירון, שבו למדתי גם מהם "קססה", "באנג", "חומר" ו"שאנטי", ושגם המוצרים של שטראוס מסוכנים לדור הצעיר.

 

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • שוקי   ביום 30 בספטמבר 2003 בשעה 23:42

    אני אתעלם מהסארקזם (?) ואענה לך בכנות: באתי ממשפחה של שמנים, שיש בה כמה אנשים שמנים שמאד קרובים ללבי. אני עצמי לא ממש שמן, אבל כמעט תמיד סבלתי וסובל מעודף משקל כזה או אחר, לכן אני לא מזלזל בשומן ולא לועג לשמנים.
    חמדתי לצאן (או לצון, איך שאת רוצה).
    מה שבאמת מטריד אותי בפרסומות האלו, כמו בהרבה פרסומות אחרות, זה רמות ההתלקקות המופלגות אליהן מגיעים המפרסמים. במקרה הספציפי של הפרסומת הזו, הסכריניות מקבלת משמעות כפולה.
    הפרסומת הזו כאילו הופכת את עודף המשקל לדבר לגיטימי בזה שהיא מציגה אותו במלוא תפארתו. מין שחרור-השומן, על משקל שחרור האשה. אבל ברור שזה שקר. אם להיות שמן היה בסדר אז לא היו מעדני חלב עם ממתיק מלאכותי.

  • רחלי   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 0:31

    כש ז ה קהל היעד שלך.

    בל ניתמם, ילדים בגיל הזה בהחלט עלולים לדעת על שדות משמעות נוספים של המונח הזה. שדות..בעצם, חכו רגע! תשיגו לי את תנובה! יש לי רעיון נפלא לקמפיין של יופ עם התותים.

    ב1951 אולפני דיסני ציידו את עליסה בגזר במקום חומרים פסיכוטרופיים, וסגרו עניין. לא נוגעת ללב, התמימות של פעם?

    למה אתה מתפלא, שוקי? אם ראית את סרטון התדמית – כמו שקיצ'ס אוהב לקרוא לזה – של יופ, הרף הנמוך לא צריך לזעזע אותך. בגיל שהוא עדיין צריך לחטט באף – ביי אול מינז, ילד, קח לך את הזמן וחטט באף! – ילדה/אשה מנפנפת מולו בחמוקיה ושולחת מבט מפתה.

    אה, שכחתי, גם מסר הגניבו שם. אהבת אמת מלבלבת ביציעים, הוא נורא אצילי והיא היחידה שיודעת.

  • רחלי   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 0:34

    מלפני דקה. טעיתי בפירוש המסר של תנובה, שהוא נורא חינוכי: תעשו סקס באהבה, ילדים.

  • שוקי   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 1:15

    אני מאד נגד זה שילדים יעשנו מריחואנה. אני גם נגד זה שיעשנו סיגריות, ישתו אלכוהול, או יתחילו לקיים יחסי מין לפני שהגיע לבגרות מינית – שלא לדבר על רגשית. אני גם נגד זה שיאכלו מוצרים שכוללים כימיקלים, ושיחשפו למושגים מעוותים על יחסי גברים ונשים, מראות של אלימות קיצונית, או מודלים נשיים אנורקטיים וחסרי אישיות.
    אבל הם נחשפים לכל הדברים האלה – שכל אחד מהם מסוכן ומזיק בעיני לא פחות – בטלוויזיה ובבית הספר, ולפעמים סתם בתא המשפחתי שלהם. אז היוגורט הזה כל-כך כל-כך לא מעלה ולא מוריד. אולי רק קצת מעלה – לפחות משהו מצחיק קרה.

  • רחלי   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 10:58

    אשר החילונו לנפול לפניו לא נוכל לו כי נפול ניפול לפניו

  • שוקי   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 12:00

    כשהביקורת מופנית כלפי מה שנמצא בשולי הבעיה, היא לא עוזרת לפתור אותה אלא רק מחמירה. אז תנובה ישנו את השם של המוצר, אז מה? זהו, כמו שאת אומרת, רק עוד פרט בתוך מאסה של שטיפת מוח.

  • עומר   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 13:52

    א. יש הבדל בין עידוד למשהו חוקי אך לא ראוי למשהו ראוי אך לא חוקי. אין לי בעיה (באופן אישי) שמישהו יתעשן גראס עד מחרתיים, אך זה אינו חוקי. הכנסת עולם מונחים מתחום שאינו חוקי למעדן של ילדים איננה ראויה.
    ב. הטענה כאילו העולם מלא במסרים לא בריאים היא טענה של עצלנים. זו מסוג הטענות שאתה שומע כשאתה שואל אדם ברחוב מדוע הוא זרק סיגריה על הרצפה ולא לפח – "כבר יש פה מלא סיגריות, מה זה משנה". העניין הוא שזה משנה.

  • שחר   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 14:01

    מה הקשר? אתם באמת חושבים שילדים יחקרו את עולם הסמים עקב חשיפה ליוגורט?!
    היפה זה שלפי הדרך שמנסים לגונן על ילדים היום, כל הדברים המסוכנים/רעים.לא מוסריים הרי שלא ברור לי בכלל איך אנחנו כאן. וזה לא שהיום יש יותר חשיפה לרוע.
    א. אנחנו הבאנו את הרוע הזה.
    ב. המילים חרא, תחת, shit, fuck היו קיימות גם אז. רק שאז לא צינזרו אותם בכזו קנאות.

    לגבי טענת הסיגריות, מאוד קל להעיר למישהו על הבדל שהוא זרק. מאוד צדקני ונותן סיפוק מיידי.
    יותר קשה לחנך דור להפסיק לעשן וגם אין ממש סיפוק מיידי.

  • שוקי   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 15:25

    רצח זה מספיק לא חוקי בשבילך? האם הטלוויזיה והקולנוע לא מציגים רצח בתדירות גבוהה יותר מזו שבה מתרחשים מעשי רצח במציאות?
    אתה רוצה באמת לומר לי שמעדן יוגורט שקוראים לו "סטלן" באמת גורם יותר נזק לנפשו הרכה של הילד מאשר, נגיד, לראות עריפת ראשים וגדיעת איברים – מבוימת, אבל מבחינמת הילד זה מציאותי לגמרי – בטלוויזיה?
    הדוגגמא שנתת עם הסיגריות לא נכונה. נכון יותר לתת כדוגמא את תסמונת הש.ג. – זה לא שהש.ג. היה בסדר, אבל ההתעסקות בטעות ובמחדל שלו יותר מזיקה ממועילה, כי המפקד של אותו ש.ג. וזה שמעליו, הם הבעיה האמיתית, שתחזוק גם בפעם הבאה.
    במקרה שלנו – המחדלים האיומים באמת הם בהתמודדות המעשית עם הבעיות שקשורות לסמים במציאות, ולא עם תרגילים שיווקיים של משרדי פרסום שרוצים למכור יותר יוגורט.

  • שוקי   ביום 27 באוקטובר 2003 בשעה 20:47

    איזו מין השמצה זולה היא זו. האם כל מיליון הסטלנים בישראל הם בטלנים?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 24 ביולי 2004 בשעה 14:08

    סטלנות היא האיוב הגדול של הקפיטליזים!
    לכן כל כינוי גנאי להתמסטלות משול למיכה ברעיון הניצול האנושי.
    אני ממליץ לפני שבזים לרעיון של מנוחה טוטאלית נרוונה אין סופית, לחשוב מעט מה הם השפעות השיווקיות של מוצרים אידיאולוגיים.

  • בילי   ביום 30 בספטמבר 2003 בשעה 23:28

    למה "סטלן" זו מילה איומה?
    למה הרשימה הזו בכלל לא היתה נכתבת לו המעדן היה נקרא "פטל פצץ"
    גילוי נאות – לכותבת יש ילדים בני 5

    ועוד משהו, לשם ההבהרה – בפרסומת לדיאט יופלה, נגעלת מהשמנות, נכון? זה בכלל לא חינוכי להראות כמויות כאלה של שומן משתפך בטלויזיה בשעות השיא. הילדים עוד עלולים לחשוב חו"ח, שמשמנים כאלה מותרים, נפוצים ואינם מעלים קבס. הם עלולים לחשוב שרצוי לצרוך גלונים של דיאט יופלה, אחרי בכיות חוזרות ונשנות "אמא תקני לי רק דיאט, אני רוצה כרס".
    שלא נדע.

  • דנה   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 0:15

    הפרסומת לדיאט יופלה מציגה ספקטאקל קרקסי של שומן, כזה שלא רק שאינו "התנועה לשחרור השמן", אלא אף מגחיך ומקצין את השמנים עד הפיכתם לפריקים. מעין "תסתכלו על הדבות האלה קופצות ועל הרולה ההוא עושה פליק-פלאק, האין זה מוזר מעניין ומדהים?". כלומר, לא רק היוגורט דיאט אומר שכנראה זה לא טוב להיות שמן, גם הפרסומת עצמה מציגה את העניין כחריגות קיצונית.
    Having said that, אציין לסיכום שאני קליינטית של היוגורט הזה. מה זה אומר? שעדיין לא איבדתי את כבלי, אם יורשה לי לצטט את מארקס.

  • רוני   ביום 1 באוקטובר 2003 בשעה 11:54

    זה כן מעלה. כל דבר מעלה. עישון מריחואנה, שתיית אלכוהול, קיום יחסי מין מוקדמים מדי, אכילת מזון לא בריא, אלימות, מודלים מעוותים של גבריות ונשיות —
    והרבה מאוד פרסום ומאס מדיה. נכון שתנובה היא פרט בציור בן אלפי פרטים, אבל עם כל פרט צריך להתמודד בנפרד.
    יגידו שאתה פתטי, יעיד על כך קדמן וכוונותיו המצויינות, אבל ככה זה, אלוהים – והשטן – מצויים בפרטים.

  • gilda   ביום 27 באוקטובר 2003 בשעה 13:37

    אוקיי…אז אני דיילת קד"מ של המוצר ברשתות השיווק.
    מוכרחה לציין שהילדים מתלהבים , ניגשים אלי ושואלים: איפה הסטלן תביאי לטעות מהסטלן…

    ההורים מחייכים, הילדים מרוצים בתנובה אמרו לנו להגיד שהכוונה בסטלן זה לאדם בטלן שלא עושה כלום ובינתיים פגשתי רק עובדת סוציאלית אחת שהתרעמה על המוצר…
    גימיק בהחלט מוצלח עכשיו נשאר רק לאהוב תטעם….