תעצרו רגע ותקראו

תקראו את זה, כי זה נוגע לכם. מאד נוגע לכם.

מהו האירוע הפוליטי החשוב של השבוע? פירוק משרד הדתות? לא. פרישת המפד"ל מהממשלה? ממש לא. האירוע הפוליטי החשוב של השבוע היא ההחלטה של שר המשפטים טומי לפיד על ביטול המעמד של בתי-הדין לעבודה.

אני לא בקיא בפרטי הפרטים של אחורי הקלעים. "ידיעות אחרונות" דיווח היום שטומי התייעץ, והחליט בניגוד לעצות. שהבטיח להקים וועדה שתבחן את הנושא, אבל החליט עוד לפני שקמה. העסקנויות והתחמונים האלה, לא זו בלבד שלא שייכים לתחום התמחותי – הם מעניינים את התחת שלי.

מה שחשוב פה הוא שמנסים לעשות בישראל מעשה נבלה גדול, עוול נורא לכולנו. ידיעות כתב על זה בעמוד 19, ידיעה שנעלמה בנבכי ynet מהר מאד אחרי שעלתה, כי הרי קורים כל-כך הרבה דברים חשובים במדינה שלנו.

רוב השכירים לא מודעים לזה ומעולם לא ניצלו את זה, אבל חוקי העבודה של מדינת ישראל הם מהמתקדמים בעולם. הם קובעים שאם המעסיק שלך מתעמר בך, מתעלל בך, מנסה לסדר אותך, לגנוב ממך, לדחוף אותך להתפטר כדי לחסוך את פיצויי הפיטורין שלך, וכל מעשה מנוול אחר – הוא אשם. הם מעניקים לנו ימי חופשה ומחלה, זכות לשעות נוספות ולפיצויים, ועוד כל מיני תנאים סוציאליים שהם די מפליגים בסך-הכל, ובדרך-כלל בצדק גמור.

וישנו גם בית-הדין לעבודה שנועד להבטיח שחוקי העבודה יקויימו כלשונם וגם כרוחם, וכדי להעניק לו את הכוח לעשות את זה נחקק בשבילו חוק מיוחד. מדוע צריך בית-דין מיוחד וחוק מיוחד בשבילו? משום שבפעם הבאה שמעסיק שלכם ידרוס את כבודכם, ייקח מכם משהו ששייך לכם או לא ייתן לכם משהו שמגיע לכם, אתם מעדיפים לפגוש אותו בבית-המשפט כשהוא במעמד שווה לכם – לא כשהוא מצוייד בעורך-דין מנוול שיזיין לכם את הצורה למען יראו וייראו. בשביל זה קיים החוק וזה מה שבית-הדין לעבודה עושה. בינתיים.

תגידו, מילים קשות אומר שוקי – "מעניין את התחת", "יזיין לכם את הצורה". ועוד שם המון Bold. אבל אם יעלה בידיו של השר הנכבד לפיד לעשות את מה שהוא רוצה לעשות, תגלו שמדינת ישראל הפכה לשוק עבדים גדול. שפתאום מישהו שאתם מכירים מפוטר ולא מקבל פיצויים, או שמקצצים לו במשכורת ובתנאים חד-צדדית, או שלא מחזירים אותה לעבודה מחופשת הלידה – כי יהיו מעסיקים שיעיזו לעשות דברים שלא העיזו עד היום. לכו אז לבית-המשפט, לטחנות הצדק הטוחנות לאט לאט, להתנהל שנים מול עורכי-דין כרישים בשביל כבשת הרש שלכם.

אני, שלא תופס הרבה מההסתדרות, שחושב שהשביתה (סליחה, "עיצומים") שמתקיימת בימים האלה היא ביזיון, שחושב שישראל היא סמל למוסר עבודה קלוקל, שחושב שמדינת ישראל צריכה לעזור יותר לחברות ועסקים, וששונא את המילה "צריך", אומר לכם: צריך לעצור את זה.

בתור התחלה, אני מבקש מאלו שבדרך-כלל באים לכאן, קוראים וממשיכים, להגיב. תגיבו כאן – אפילו במשפט, במילה.
אני מבקש ללנקק לזה, לדבר על זה, לצעוק על זה, להסביר למי שלא מבין, ולהעלות את הנושא למקום מכובד בסדר היום – לא עמוד 19 בידיעות אחרונות.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • ימימה   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 0:29

    איפה אתה חי? אני מקנאת בך קשות שעוד לא נתקלת בזה.

    אנשים מפוטרים בלי פיצויים – קורה כבר היום. נשים לא חוזרות אחרי חופשת לידה – קורה. ועוד דברים.

    ואלנקק גם אלנקק. בהחלט.

  • חנן כהן   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 0:30

    http://shatil.org.il/sipurim/news_all.asp

  • דבי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 0:45

    הנה אני מגיבה.
    אבל לא מבינה במה בדיוק התגובה שלי עוזרת.
    מה טומי לפיד מנוי על הבלוג שלך?

  • שמוליק   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 1:28

    זנו

  • קורינה   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 4:35

    שחשיבותם רבה ובהחלט אין לבטלם. אך לא די בכך, שכן גם הם עשו דרך ארוכה לכיוון בתי המשפט הרגילים, גם בהם יש תור והמתנה וגם בפניהם מגיעים המעבידים , המוסד לביטוח לאומי, המדינה – עם עורכי דין מיומנים.
    לשרת את עניינם.
    ואוי למי שאין לו ועד עובדים חזק שיגן עליו כנגדם.

  • רון   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 7:19

    חוקי העבודה של מדינת ישראל הם מהמתקדמים בעולם, אבל מטרת התוכנית הכלכלית היא לתקוות עוולה איומה זו ולהחזיר את המצב לפרורציה. וכפי שאמר ימימה קודם, דה-פקטו, בתי המשפט לעבודה עוזרים באופן מוגבל. העניין הוא להתאים את החוק למידת יישומותו במציאות. כך שלא יבואו אנשים כמוך שוקי, לדרוש לעמוד במעמד שווה למעשיק.

  • אורית   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 7:30

    של ביטול היישות העצמאית של בתי הדין לעבודה והטמעתם במערכת המשפט הכללית היא הגברת הסחבת.

    כיום נהוג כי במקרים של עושק העובד ו/או הלנת שכרו
    מתקיים בבית הדין לעבודה סדר דין מקוצר ועל פסק הדין להינתן תוך פרק זמן נתון. מדובר עדיין במספר חודשיים אולם אם יוטמע ביה"ד לעבודה במערכת הכללית פרקי הזמן עד נתינת פסקי הדין יתארכו ויידמו לאלו של המערכת הכללית: שנים על שנים.

  • רוני   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 8:08

    ופעמיים לא הלכה לבית הדין לעבודה אני מבינה כמה זה חשוב. יש משהו כל כך משפיל במעסיק שמחכה 45 ימים אחרי חופשת הלידה לפטר אותך, שלא לדבר על זה שפיטר אותי ביום שהודעתי שאני בהריון.
    צודק, ישר לכותרות הראשיות.

  • ע.ממי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 9:06

    אני חושב שזו הייתה "עסקת חבילה" עם הדתיים השחורים ,
    שלעם יהיה כל כך קשה לחיות ולהתפרנס בכבוד פה,בלי מישהו ששומר עליהם, שזעקתם תעלה לשמיים ואז, אולי יבוא משיח? ….
    עצוב, עצוב, ולא מתאים לשינוי , אבל הוכח כבר בהיסטוריה שהשלטון מעוור עיני חכמים )או שאולי הם לא חכמים)

  • ג'ו   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 9:34

    עוסק כרגע גם בכמה תביעות שהגישה ההסתדרות נגד כל מיני אירועים של הפרת הסכמי עבודה ודברים הקשורים לפנסיות נגד הממשלה. מעניין באמת למי יש אינטרס לעכב ולמסמס את הדברים האלו. אותי מעניין לדעת מה קיבלו המפד"ל עבור שיתוף הפעולה המוצלח שלהם ביצירת הספין התקשורתי סביב השטות של משרד הדתות, שעל פירוקו, כידוע לכולנו, הם הסכימו כבר בהסכם הקואליציוני, לצורך קבירת העניין אתמול, ולמה לעזאזל התקשורת בארץ כל כך מגוייסת.

  • אילן   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 9:48

    http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-866-13243-0,00.html

  • לא שם   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 9:58

    שוקי – כתבת בדיוק על מה ואת מה שצריך. תודה!

    צריך לעשות מה שבכוחנו להעלות את העניין על סדר היום.

    טומי הוא שועל רציני – ברור לכל שמשבר משרד הדתות תוזמן בדיוק כדי לכסות על המהלך שלו. הרי פירוק המשרד מופיע בהסכם הקואליציוני, והוא יכל להתפוצץ בנושא באותה מידה לפני חודש או בעוד שבוע.
    ספין קלאסי שיועצים פוליטיים צריכים ללמוד אותו ואזרחים טובים צריכים להילחם בו.

    סליחה על המפלגיזציה אבל רק זו הדרך: אני מצהיר בזאת, וקורא לכם להצטרף: תיכרת ידי החילונית ולא אצביע "שינוי" בשום מסגרת.

    הבה נענישם בבחירות המקומיות! פחות מחודש!

  • גדי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 10:07

    אוטוטו אני גם מעלה משהו על זה. הנה הזדמנות לבלוגספירה להוכיח שאפשר להעלות נושא על סדר היום.

  • שוקי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 10:09

    ימימה – אני חי פה, יחד איתך. גם אני וגם אנשים שאני מכיר, היינו לא פעם קורבנות לניסיונות של מעסיקים שונים לרמות אותנו ולגזול מאיתנו. אבל גם יותר מפעם, מכתב מנומק עם ציטוטים מהחוק ומתקדימים, הצליח להשיג מה שלא השיג הרצון הטוב. ואני גם מכיר מקרים של אנשים שתבעו וזכו. בלי בית-דין לעבודה זה לא יקרה.

    דבי וג'ון – עוד תגובות, עוד לינקים, ועוד אנשים שיכתבו על זה, זו התחלה של משהו. מדי פעם אני שומע כל מיני אנשים (צביק תקשיב) שחושבים שהגיע הזמן שהבלוגים ינסו להשפיע על סדר היום של התקשורת, כפי שזה קורה בחו"ל. אז הנה לכם נושא. מי שיש לו במה משלו – שינצל אותה. מי שיש לו נגיעה לכלי תקשורת – שינצל אותה. לדבר על זה, לשכנע עוד אנשים לכתוב על זה. זו אולי משכנע אתכן ואולי לא, אבל זה מה ש*אתן* יכולות לעשות. את מה שאני יכול לעשות אני עושה כרגע.

  • אלון   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 10:15

    הייתי פה. תודה.

  • לא שם   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 10:43

    שוקי – רק תקן "תחנות הצדק" (קצת לפני הסוף) ל"טחנות". הרבה אנשים יבואו לכאן.

  • שוקי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 10:54

    צודק.
    כבר אמר מי שאמר שדיסלצקיה היא לא עניין מצחיק.

  • חנן   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 11:15

    פרץ: הפגיעה בבתי הדין לעבודה נועדה לרמוס זכויות העובדים

    מאת חיים ביאור וברוך קרא

    "ההצעה לבטל את מעמדם העצמאי של בתי הדין לעבודה ולהטמיעם בתוך בתי המשפט האחרים, היא עוד מהלך שתכליתו שבירת יכולתם של העובדים להגן על עצמם". כך אמר אתמול יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, בתגובה על כוונת שר המשפטים יוסף לפיד לבטל את מעמדם העצמאי של בתי דין אלה.

    לדבריו, צעדו של לפיד, שהוא בגדר עקיפה של סמכות נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, "מצביע עד כמה רחוק מוכנה הממשלה ללכת, כדי לרמוס את זכויות העובדים". פרץ הוסיף שבתי הדין לעבודה דנים גם בעניינים אחרים הנוגעים לפרט כגון בריאות ורווחה.

    בעקבות דברי פרץ, אמר אמש לפיד כי "העובדה שההסתדרות סבורה כי תפקידם של בתי הדין לעבודה הוא להגן על צד העובדים, עלולה לשחק לטובת המעסיקים, הטוענים כי בתי הדין לעבודה נוטים לפסוק לטובת העובדים". לפיד הוסיף אתמול כי בניגוד לפרסומים, אין כל חילוקי דעות בינו לבין ברק ובין נשיא בית הדין הארצי לעבודה סטיב אדלר. לדבריו, הקמת הוועדה שתבחן את האפשרויות השונות, מוסכמת על כולם.

    יו"ר האגודה לחקר יחסי עבודה, ד"ר עוזר כרמי, אמר כי "במשך 30 שנות פעילותם, בתי הדין לעבודה הפכו לזירה מוסכמת על המעסיקים וההסתדרות לפתרון הסכסוכים ביניהם". לדבריו, בתי הדין לעבודה הם נדבך בתהליכי המשא ומתן במשק והם מבוססים על העקרון של "שפיטה במקום שביתה".

    עוד אמר כרמי: "בתי הדין לעבודה, המושמצים ללא עוול בכפם, חיוניים להגנה על זכויות הפרט במקום העבודה ולהמשך קיומם של יחסי עבודה קיבוציים, שהם אבן יסוד לעשיית צדק חברתי. לכן אסור להחלישם, בהיותם מבצר אחרון של מערכת יחסי העבודה הקיבוציים, הנשחקת והולכת מבלי שנמצא לה תחליף ראוי".

    בעקבות החלטת לפיד, החליט יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, ח"כ שאול יהלום (מפד"ל), לכנס דיון מיוחד בסוגיה וזימן אליו את לפיד, ברק ואדלר. "למותר לציין", כתב אתמול יהלום ללפיד, "שאני רואה במהלך סכנה של ממש להגנה על זכויות העובד בישראל".

    ח"כ יוסי שריד (מרצ) אמר אתמול כי על האופוזיציה לנהל מאבק חורמה נגד תוכנית לפיד. "כאילו לא די שדופקים כאן את העובדים עד העצם", אמר שריד, "עכשיו גם לא יהיה להם לאן להוליך את צעקתם. שני הבריונים האלה, בנימין נתניהו ויוסף לפיד, גמרו אומר לכונן כאן חברה בלי זכויות לעובדים ואת המגמה הזאת מוכרחים לבלום".

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=348205

  • לא שם   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 11:39

    שושנה, ההצעה שלי למלחמה – להבהיר היטב למפלגה שלו שהיא תשלם מחיר ברשויות המקומיות, בסוף החודש, על המהלך.
    הבחירות האלה אמורות להיות זינוק רציני לשינוי.

    נסי לשלוח מייל לח"כים של שינוי דרך אתר הכנסת, בפרט לחן רשף, יו"ר הסיעה, שבעבר ענה לי לכמה מיילים.

    ותדחפי בנימוס את הקישור לרשימה של שוקי לכל מקום אפשרי.

  • לא שם   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 12:14

    ופעם אחרונה – שוקי, הקישור שלך לחוק בית הדין לעבודה מוביל לאתר של חילן, שהחוק מסתתר בתוכו, כאן:
    http://www.hilan.co.il/Moked_Yeda_Lesachar/Lawsgroup.asp?no=11

  • רובי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 13:00

    צעקתי גם באתר שלי, ברשותך.

    http://www.gordons.co.il/_cropmarks

  • אמיר   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 13:13

    נמאס מהשחיתות והקומבינות של נבחרינו העלובים.
    גם עם בית הדין לעבודה רומסים זכויות עובדים בכל יום ובמספרים עצומים.

    הסרת המעמד עוד תוסיף לאי הצדק החברתי כלכלי הקים בארץ ותוביל בסופו של דבר למחלחמת אחים כזו או אחרת שתחריב את המדינה הזו.

    אני מפיץ את המאמר בתקווה לעזור ולו במעט.

  • אלפרון   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 13:29

    אפילו שאת בית הדין שלנו אף טומי לפיד לא יסגור. אצלנו גם לא מביאים עורכי דין. אז אולי תבואו לדיונים אצלנו? נעשה לכם מחיר.
    אלפי

  • ורד   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 15:57

    צריך להזכיר לטומי שיש בחירות והוא יכול לשלם על כך ביוקר!!!

  • שוקי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 16:00

    במקום לחשוב כל-כך הרבה תכתוב על זה משהו בבלוג שלך.

  • גיא ק   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 16:04

    איזה קשקוש.
    אפשר לחשוב שבבי"ד לעבודה הצדדים לא מגיעים חמושים בעורכי דין מפה עד להודעה חדשה.
    גם עובדים וגם מעבידים.

    סופסוף תבוטל ההפרדה המלאכותית הקיימת בין בתי הדין לבין בתי המשפט. מן הסתם מי שירצה להגיש תביעה בענייני עבודה, תהיה לו פרוצדורה משלו. כפי שבתי המשפט למשפחה הם חלק מהמערכת הכללית כך גם יהיו בתי הדין לעבודה. זה לא יפגע בעובדים ולא כלום. זה פשוט ביטול כפילויות וייעול.

    ההסתדרות כועסת, בטח – בבתי דין לעבודה היא יכולה לשלוח כל מיני עילגים לייצג את העובד. במסגרת מערכת בתי המשפט זה יהיה קצת יותר קשה. אבוי. עוד כמה פקידים בהסתדרות יתייתרו.

    נציגי הציבור בבית דין לעבודה – מי שהיה פעם אחת בדיון ראה שהשופט הוא זה שעושה את מירב העבודה. נציגי הציבור – פעם באים לדיון, פעם לא באים…

    חוצמזה, לא צריך להיות תמים. נשיאי ביה"ד לעבודה עשו עד היום שמניות באויר כדי שלא להיות כפופים לבית המשפט העליון, אז למה שיסכימו למהלך של איחוד.

    בקיצור, שלא יעבדו עליכם….

    גיא

  • שוקי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 16:12

    אני מבין שאתה עוסק לפרנסתך בשיווק וזלין.

  • לא שם   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 16:23

    מתוך ווינט – "לפני שבועיים הודיע לפיד על בחינת סוגיית בתי הדין לעבודה באמצעות ועדה. אתמול, עוד לפני שהוועדה הוקמה, הודיע השר לפיד לנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, כי כבר החליט שבתי הדין לעבודה ישולבו במערכת המשפטית הכללית"

    גיא, אם אתה חושב שרק החיסכון (אגב, כמה בדיוק חוסכים כאן?) לנגד עיניו של טומי לפיד – הוא גם ויתר כנראה על הקמת ועדה רק כדי לחסוך, ולא בגלל שחשש ממסקנותיה – אז דווקא עליך כנראה לא כל כך קשה לעבוד.
    אבל ייעול באמת יהיה כאן. הרי עובדים לא יפנו בכלל לבתי המשפט (בשביל מה להם?) ועם הזמן נוכל גם למחוק הרבה עמודים מספר החוקים – את הפרק על חוקי העבודה וזכויות העובדים – ולחסוך בכך נייר וכסף.

  • גיא קדם, שינוי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 16:27

    איזה קשקוש.
    אפשר לחשוב שבבי"ד לעבודה הצדדים לא מגיעים חמושים בעורכי דין מפה עד להודעה חדשה.
    גם עובדים וגם מעבידים.

    סופסוף תבוטל ההפרדה המלאכותית הקיימת בין בתי הדין לבין בתי המשפט. מן הסתם מי שירצה להגיש תביעה בענייני עבודה, תהיה לו פרוצדורה משלו. כפי שבתי המשפט למשפחה הם חלק מהמערכת הכללית כך גם יהיו בתי הדין לעבודה. זה לא יפגע בעובדים ולא כלום. זה פשוט ביטול כפילויות וייעול.

    ההסתדרות כועסת, בטח – בבתי דין לעבודה היא יכולה לשלוח כל מיני עילגים לייצג את העובד. במסגרת מערכת בתי המשפט זה יהיה קצת יותר קשה. אבוי. עוד כמה פקידים בהסתדרות יתייתרו.

    נציגי הציבור בבית דין לעבודה – מי שהיה פעם אחת בדיון ראה שהשופט הוא זה שעושה את מירב העבודה. נציגי הציבור – פעם באים לדיון, פעם לא באים…

    חוצמזה, לא צריך להיות תמים. נשיאי ביה"ד לעבודה עשו עד היום שמניות באויר כדי שלא להיות כפופים לבית המשפט העליון, אז למה שיסכימו למהלך של איחוד.

    בקיצור, שלא יעבדו עליכם….

    גיא

  • לא שם   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 16:32

    אם גם גיא ק. וגם גיא קדם אומרים שהמהלך הוא רק בשביל לחסוך, ולא קשור בכלל ליחסי העבודה, וגם הפיצוץ היזום עם המפד"ל במקרה יצא בדיוק באותו יום, ושהוועדה שטומי הבטיח לכנס לא הוקמה רק כי המסקנות שלה היו ברורות מראש – אם שניהם אומרים את כל זה, זה בטח נכון.
    לרגע נתתי שיעבדו עליי. תודה לכם, גיא וגיא.

  • דלית   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 16:48

    אולי כדאי שתודה בזה שהבוס שלך לא מייצג את מעמד הביניים (לפחות לא את השכירים ממעמד הביניים) ש"נושא על גבו" ובלה בלה בלה… "ומשרת במילואים" ובלה בלה בלה… אלא את העשירים.
    הישראלי הזה שנושא בנטל (אתה זוכר? ההוא מתעמולת הבחירות?) יחזור עכשיו ממילואים ויגלה שפיטרו אותו וילך לבית משפט רגיל. ואל תספר לי שזה לא ככה כי אני מדברת מניסיון (אמנם עם בי"ד לעבודה!) של בעלי.

  • סנרק   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 17:44

    לא מבין כלום בבתי דין אבל אם בכותב מכתבים בלתי נלאה חשקה נפשכם נא לפנות לעופרניקוס.
    http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=3448
    הוא גם מקבל תשובות לפעמים

  • א.   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 18:36

    …בהכרח זכויות יתרות לעובד. ההיפך, בתי דין עצמאיים פירוש הדבר שאין ערעור ומערכת הצדק מושפעת דווקה מאינטרסים שלא שייכים כלל למשפט ולצדק העיניני שבו.

    הטענות שבתי דין חייבים להיות עצמאיים נובעות מחלוקה פוליטית של מגזרים שונים. בית דין עצמאי פירושו בית דין
    שהשפיטה בו היא בתלות לדעתם של מחנות פוליטיים. זה לא משפט צדק. זה משפטי ראווה.

    בתי משפט חייבים להיות מסודרים ומשויכים בסדר היררכי.
    אני תומך במהלך של שינוי למרות שאני לא איש שינוי.
    אולם אני מתנגד לסיבוך הליכים לאדם הפשוט מהרחוב.

    צריך לשלב את בתי הדין ולהמשיך ברדיפת הצדק אמיתי ללא תלות באינטרסים פוליטיים.

    ההתנגדות לשילוב הזה נובעת מחשש שזה יסרבל את המערכת.
    אולם אני טוען כי זה לא יסרבל מאחר וסטטיסטית משפטי
    עבודה נעשים מהר ובתקציב נמוך יחסית ולכן לא תהיה בעיה
    של שילוב השופטים כחלק ממערכת המשפט הכללית תוך שפיטה לפי חוקים ולא לפי דעתם של נציגי מחנות פוליטיים…

    "צדק צדק תרדוף !!"

  • לא שם   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 19:30

    מתברר (מ"ידיעות" של היום) שלפיד התקפל, והורה להקים ועדה, שחבריה יתמנו על ידו ועל ידי אהרון ברק, לבדיקת הנושא.

  • שחר   ביום 10 באוקטובר 2003 בשעה 10:59

    אפילו הצלחתי לגרום לכמה מצביעי שינוי מושבעים לעצור ולחשוב לרגע.
    אגב, שירת הברבור של בית הדין לעבודה?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2781772,00.html

  • שוקי   ביום 10 באוקטובר 2003 בשעה 12:03

    תרשמו לעצמכם את זה: הנסיגה לכאורה של טומי לפיד מהסיפור היא מסך עשן. צעד בסדר גדול כזה הוא לא משהו שנעשה בטעות ושמוותרים עליו בכזו קלות, והרעיון הנואל הזה יחזור אלינו מאיזו דלת אחורית, כהצעת חוק של ח"כ שלא יושב בממשלה. אני אעלה על זה פוסט בקרוב.

  • נ.ה.   ביום 10 באוקטובר 2003 בשעה 13:51

    אני בהחלט מסכים עם שוקי בכל הנוגע להחלטת תומי לפיד בעניין בתי הדין לעבודה. זו באמת שערוריה.

    וכל זה קורה כשהאש סביבנו בוערת. האמנם איו לנו די בעיות אמיתיות וכואבות לעסוק בהן בתקופה קריטית זו בחיי מדינת ישראל? כששונאינו מנסים להכחידנו מגוי; כשכלכלתנו קורסת; כשיש סביבנו אלפי מובטלים ואפילו חסרי בית ואנשים שרעבים לפת לחם ומחפשים "זבל" שנשאר בשווקים; כשיש שסע חברתי עמוק בחברה הישראלית על רקע עדתי, בין עשירים לעניים, בין דתיים לחילוניים וכד'.

    זה גם לא היה הזמן להצית תבערה בנושא בתי-הדין הרבניים והרבנות הראשית – בעיה שעומתדת לפלג עוד יותר את הקיטוב בחברה שלנו.
    נראה כאילו שתומי לפיד כבר סיים לפתור את הבעיות הכואבות על אופן התנהלות העיניינים בבתי המשפט הרגילים עם כל עינויי הדין והתמשכות דיונים במשך שנים עד "שהפריץ או הכלב מתים" ועם פסקי/גזרי-דין התלושים, לא אחת, מן המציאות.ומה לגביהפרקליטות הששה אלי קרב גם כשאין בכך צורך ממשי? מתי יתנו הם את הדין על עינויי דין שהם גורמים לא פעם לנחקרים?

    ובקצרה: "וכדי בזיון וקצף" (ממגילת אסתר). ואני מקווה שכל זה ייגמר כמו "פורים שפיל".

  • כנ''ל   ביום 13 באוקטובר 2003 בשעה 14:06

    מדינת ישראל לא תוכל לעולם להפוך ל"תחרותית" בעיני השווקים הגלובליים באמצעות שלילת עוד ועוד זכויות סוציאליות ומשפטיות מהעובדים. גם אם ישראל תעקוף את אירלנד ואוסטריה, יהיו מקסיקו ותורכיה. ואם ישראל תנסה להתחרות בהם ע"י שלילת עוד ועוד זכויות מהעובדים (מישהו אמר חוק שכר מינימום ?), עדיין יהיו תיאלנד, הודו, סין ועוד אי אלו מדינות.

    בקיצור, גם לפי הטיעון הגלובליסטי אין היגיון בצעד של השר לפיד אלא להיפך: האפיק היחיד העומד בפני ישראל הוא בכיוון ההםוך: רק יצירה של סביבה בטוחה, מוגנת ותומכת לעובדים תמריץ אותם לתת יותר ויותר מעצמם.

    ואם אני נשמע לכם מרקסיסט, זה לא בגלל שאני כזה, זה פשוט בגלל שהמדיניות הכלכלית הדוחה והברוטלית דוחפת אותי יותר ויותר לכיוון הטיעונים הללו.

  • מיכל   ביום 14 במאי 2004 בשעה 11:52

    קראתי ולא ידעתי ואתה צודק

  • June   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 9:42

    שמא תנסח עצומה, עליה נחתום ונגלגל הלאה?

  • שושנה   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 11:16

    חוקי עבודה מתקדמים, בתי דין לעבודה ועוד אינם מספיקים, לפסיקות של בתי הדין הללו אין שיניים… הייתי נוכחת בדיון בו בתי תבעה את המעביד שלה על אי תשלום שכר… בית הדין פסק לטובתה בתוספת קנס כספי לא מבוטל, אתם ראיתם את הכסף? גם היא לא ראתה מזה אגורה שחוקה! יחד עם זאת אני מסכימה שזה אחד מהבזיונות של טומי "איש ישר" וצריך להלחם, אבל איך? מי חכם ויציע

  • איתי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 15:33

    המון פעמים נראה לי שהמחאות מגיעות מאוחר מדי או שפשוט "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". כמה רעש ניסו לעשות, ובצדק, סביב חוצה ישראל ? הוא פוגע בסביבה ולא פותר את הפקקים. והשיירה עברה והשתינה על כולם בקשת. וכשיתברר שהחברה המפעילה, דרך ארץ, מפסידה המדינה תפצה אותה. ככה זה. באמת "דרך ארץ". ולעניינו – היה לי ברור שמפלגת "שינוי" היא אסון, לא ידעתי עד כמה צדקתי.

  • איתן כספי   ביום 9 באוקטובר 2003 בשעה 21:33

    ואודה לך אם תאיר את עיניי:

    מה זה משנה איפה מתנהל משפט בענייני עבודה?
    הרי גם היום יש עו"ד לשני הצדדים בבית הדין לעבודה, והכל סובב סביב אותם חוקים – ואני משער שכך יהיה גם אם המשפטים העתידיים בנושאי דיני עבודה יתרחשו במסגרת ההיררכיה הרגילה של בתי המשפט.

    במה יותר טוב לצד כלשהוא בגלל עצמאותם של בתי הדין לעבודה?

    אשמח אם תפרט היכן קבור הכלב…

  • אלכסנדר מאן   ביום 10 באוקטובר 2003 בשעה 0:00

    זה נושא גדול וארוך מאשר לסכמו בתגובה קצרה, אבל כללית אני מסכים עם הביקורת שהעלית במאמר זה בכל האמור לסכנות העלולות לצמוח משינוי זה.

    לי אישית נראה שההבדל המרכזי במקרה זה יהיה בסחבת שכל דיון משפטי יגרור עימו, שבמקרה בתי הדין לעבודה לא כל כך חמורה כמו במקרה בתי המשפט הרגילים – ותקן אותי אם אני טועה.

  • עופר לנדא   ביום 10 באוקטובר 2003 בשעה 9:00

    תודה לאל, אין לי ניסיון בבתי דין, ולכן אני לא מביע את עמדתי האישית בנושא הסחבת, אבל היו בין החברים ברשימת "דואר-זבל" שטענו שהסחבת דווקא גרועה יותר…

    ושוב, אני רק מביא את דעתם…

  • אלכסנדר מאן   ביום 10 באוקטובר 2003 בשעה 11:05

    [בתגובה לעופר לנדא]

    האמת היא שגם לי אין נסיון בכל האמור לבתי דין לעבודה בישראל, והמושג הירוק שלי בתחום זה נובע ממידע כללי ביותר שיש לי בנדון, שנסמך על שיחות בלתי רשמיות עם אנשים המצויים בתחומים הקשורים לאיגודים מקצועיים.

    הרושם שקיבלתי ממה ששוקי גלילי סיפר בכתבה זו, מצביע מבחינתי פעם נוספת על מגמה כללית ובינלאומית שמסתמנת בכוון החלשת הזכויות הכלליות של עובדים באשר הם, כנראה כתוצאה מתהליך הגלובליזציה המואץ – אולם גם כאן קיימות וארייציות שונות בנדון. דוגמה: מעמדו של העובד בגרמניה (המדינה בה אני גר), חזק לאין שיעור ממצבו של העובד הישראלי בשורת תחומים, ועל כן ביטול בית הדין לעבודה אינו עולה על הדעת במקום זה, או ביטול/שינוי חקיקה שעלולה לקזז בזכויותיו של עובד (מה שגם גורם לקשיים רציניים בהנהגת רפורמות מכל סוג שהוא).

    במילים אחרות: ימים יגידו לאן פני המגמה ששוקי מתאר, אולם נסיונות העבר (בכל תחום, בעצם) דורשים תמיד מידה בריאה של חשדנות בסיסית כלפי קומבינות הנסגרות מ'למעלה', על חשבון האזרח הקטן.