קמפיין מטומטם

סקר הרשות למלחמה בסמים קובע: 30.4% מהסטודנטים משתמשים בסמים. ראש-הממשלה אומר כי "נגע הסמים הוא איום אסטרטגי". ברשות כבר נערכים עם קמפיין מטומטם חדש, שכולנו בוודאי הולכים לשלם עליו – כל אחד בדרכו. משרד החינוך חושף תוכנית חדשה למלחמה בסמים, ש"תתחיל כבר מהגן", שיוקדש לה – איך לא – תקציב גדול פי ארבעה, ושאחת מפניניה היא "איסור למכירת כלי עישון בפיצוציות". הברקה, אין מה לומר.

אני חושב שהסקר של הרשות הוא לא רק לא אמין לחלוטין, אלא שהמחשבה הבסיסית שמאחוריו היא אווילית. קודם כל, 90% מה"נרקומנים" לפי הסקר הזה הם מעשני מריחואנה. 10% מתחלקים בין שאר הסמים. נדמה לי שאפילו לימור לבנת יודעת שנגע המריחואנה לא דומה לנגע ההרואין. נדמה לי שאפילו ברשות למלחמה בסמים יודו – אם תלחצו עליהם – שאין בידיהם אף שם של צרכן מריחואנה שהלך לעולמו כתוצאה ממנת יתר.

כמו בבדיחה הידועה, הסקר הוא לא סקר, השימוש הוא לא שימוש והסמים הם לא סמים. נדמה לי שתוצאות הסקר של הרשות למלחמה בסמים מדוייקות, במקרה הטוב, כמו הספקולציה שלי: שלפחות 75% מהסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב עישנו או מעשנים מריחואנה על בסיס קבוע (ולא 37% כפי שטוען הסקר). הם אולי לא מטומטמים מספיק כדי להודות בזה כשהם ממלאים שאלונים, אבל היי – בשביל זה הם סטודנטים לא?
 
לגבי ה"שימוש בסמים", אני חושב שכדאי להתעכב קצת על ההגדרות. אם "סם" הוא כל חומר שיש לו השפעה פסיכו-אקטיבית, אז ראוי היה לכלול בסקר סמים כמו אלכוהול וניקוטין. אם הכוונה היא לחומרים ממכרים, צריך היה לכלול בו קפאין וסוכר. אם הכוונה למוצרים שהצרכנים שלהם אינם יכולים להפסיק לרכוש אותם גם כשהדבר עולה להם בסבל רב – אז ראוי היה לכלול בסקר גם מוצרי איפור ובגדים. אם "שימוש" מאופיין בצריכה על בסיס יומי, אז מסתבר שרובנו "משתמשים" בכל הנ"ל.
 
גם אני מכור לסמים. סם ספציפי אחד, ליתר דיוק, שבו אני משתמש באופן יומיומי ומנסה להיגמל ממנו וזה לא קל לי. אולי לא ידעתם, ולכן אספר לכם: שיעור הנגמלים מסיגריות קטן משיעור הנגמלים מהרואין. עובדה (אנקדוטה: כריסטיאן פ., הנערה שהכניסה את אימת הסמים לתודעה הישראלית בשנות השמונים, הצליחה בשלב כלשהו להיגמל מהרואין, אבל מעולם לא מסיגריות).

מספר המעשנים בישראל גדול פי חמישים לערך ממספר הנרקומנים. מספר האנשים שמתים מעישון בכל שנה, בעולם ובישראל, גדול פי כמה ממספר האנשים שמתים מהרואין. ובכל זאת, אף חוק לא אסר עליי לעשן, אף חוק לא הגן עליי מפני התמכרות לסיגריות, ואף אחד מהעזרים לגמילה מעישון אינו מסובסד על-ידי המדינה (למרות שקופות החולים מאפשרות לרכוש אותם במחיר מוזל).

אז מדוע מדינת ישראל מוכנה לבזבז כסף על מלחמה במריחואנה – סם שאין אף מקרה מתועד של מוות כתוצאה משימוש בו, שאין אליו התמכרות פיזית, ושאחראי ל-27% מתוך ה-30.4% של סטודנטים נרקומנים בישראל? אני כבר לא מדבר על זה שה-3.4% הנותרים כוללים, בין השאר, משתמשי ל.ס.ד, אקסטזי, טיפקס וגז צחוק, סמים שהם – עם כל הכבוד – לא רק גורמים פחות נזק מסיגריות, אלא גם מסוכנים פחות מהרואין וקוקאין.

לחוקק חוקים נגד עישון במקומות ציבוריים זה קל. גם לחוקק חוקים נגד צריכת הרואין וקוקאין זה קל. מה בקשר לחוקים נגד אכילת יתר? נגד התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית? מה לגבי חוקים שיאסרו אכילת בשר אדום אם יש לך יותר מדי כולסטרול? או שתיית קפה עם סוכר במקום סוכרזית במקרה שיש לך היסטוריה של סכרת במשפחה? מה בדבר חוק שיאסור עלינו להיות מתוחים ועצבניים כי זה משפר את הסיכוי שיהיה לנו סרטן? אם רוצים להגן עלינו מעצמנו שילכו עם זה עד הסוף.

את הסקר הטיפשי (להלן: קמפיין מטומטם) של הרשות צריך היה לעשות לא באוניברסיטאות אלא בישובי הפריפריה, או טוב יותר – ב"כספומטים" בלוד. שם לא צריך אחוזים, וסטטיסטיקות ושיטות מחקר – אפשר היה פשוט לספור את האנשים ולדעת כמה נרקומנים, פלוס מינוס, יש בישראל.

כי עם כל הכבוד לכל הסמים האחרים, שכבודם במקומם מונח, הרואין הוא סם שגורם סבל בל יתואר לנרקומן ולמשפחתו גם בטווח הקצר. את הכסף שהולכים לבזבז על כל מיני קמפיינים מטומטמים ותקציבים שיוכפלו פי ארבע, אפשר היה להשקיע בגמילה של נרקומנים אמיתיים. זה גם אמור להיות יותר קל מאשר לגמול מעשנים.
לגבי הסיבות של אנשים להתמכר לסמים: קודם כל, שמישהו יסביר לחבר ברונפמן שזה לא בגלל שהרשות לא מספיק יעילה (היא לא, אבל גם אם הייתה יעילה היא לא הייתה מועילה). סביר יותר שאנשים עושים סמים מהסיבה הזו. מה שהורס את החיים של רובנו – האנשים שלא מזריקים – הם לא הסמים הקלים אלא המצב הכלכלי.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • אלון   ביום 8 בדצמבר 2003 בשעה 3:34

    לי נראה שכל קמפיין(שמכניס כסף רב) של הרשות למלחמה בסמים, ובתוכם האחרון(מזמן לא שמענו מהם משהו חדש), הוא אך ורק להצדיק את קיומו של גוף זה וזהו. גם שם יש אנשים שצריכים להוכיח שהם עובדים.

  • לא שם   ביום 8 בדצמבר 2003 בשעה 10:07

    שוקי, אתה כמובן צודק. דבר עם רחביה ברמן, הוא שכן שלך כאן, מה אתה יכול לעשות כדי לשנות את המצב.

  • שרונה הו   ביום 8 בדצמבר 2003 בשעה 12:14

    קונספירציה מס' 1:
    האיסור למכירת כלי עישון בפיצוציות – יוזמה של משווקי המים המינרליים (בבקבוקים הקטנים). מה אכפת להם מהגינות הציבוריות שיתייבשו כשבני התשחורת יחזרו לחתוך את ההשקייה בשביל צינורות לבאנגים?

    קונספירציה מס' 2:
    ההאח הגדול יודע בדיוק מה ההבדל בין גראס, סיגריות והרואין, ומסיבות שעוד לא שמתי עליהם את האצבע הם מעדיפים להתעלם מהאמת, לבלבל את הציבור ולהסיט את הדיון למקומות הלא נכונים. למען השם, ממתי *זאת* הבעיה הכי גדולה של ישראל???

    הערה:
    הכותבת לא מעשנת כלום, אבל מוכנה להילחם למען חוקיות הדבר בכל דרך שהיא.

  • sagi   ביום 8 בדצמבר 2003 בשעה 13:01

    בישביל פיקוך צריך כודם כול להתיר סמים בחוק
    בדיוק כמו אלכוהול טבק ותרופות
    ולאחר להתכיל לפקך
    מלחמה בסמים זה כמו להילחם נגד תחנת רוך
    ביזבוז זמן כסף וקוך

  • הולך רגל   ביום 8 בדצמבר 2003 בשעה 13:55

    כמה דברים אחרים שהדאיגו אותי מאותו סקר היו הנכונות של הנשאלים לנהוג תחת השפעת סמים אשר משפיעים על יכולת הנהיגה

    )זה כולל אלכוהול וכולל מריחואנה)

    אגב: נדמה לי שטיפקס וגז-צחוק נכללו בקטגוריה נפרדת, ולא בקטגוריה של "סמים קשים". אבל לא קראתי את התוצאות.

    אגב: היום יש תביעות נגד חברות הטבק כי יש להם כסף ואפשר לסחוט מהן כסף. עישון מריחואנה גורם מן-הסתם נזק לאורך זמן. אבל עדיין אין גוף מספיק גדול להרוויח ממנו תביעה רפואית.

  • ש   ביום 8 בדצמבר 2003 בשעה 14:09

    להלחם נגד המות. המוות יגיע בסוף אבל למה לקרב את הקץ? סמים זה התאבדות ורצח. סמים זה רעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

  • שוקי   ביום 8 בדצמבר 2003 בשעה 17:10

    קרובה של אילנה הו?

  • חוגה   ביום 8 בדצמבר 2003 בשעה 17:27

    אין מחלוקת בטיפשות של הרשעות למלחמה בסמים, בזבוז המשאבים המטורף.
    מה שכן לגבי ההתמכרות לסיגריות קח זייבן פלא נס ב50% בסופר פארם

  • אורח לרגע   ביום 10 בדצמבר 2003 בשעה 0:31

    אני מסכים עם זה שהכסף המוקצה למלחמה בסמים מבוזבז להחריד. אבל גם להפנות אותו לגמילה כפי שזה מתבצע היום (בארץ וכעולם) לא ממש עובד. סטטיסטית, אין שיטת גמילה שמציגה הצלחות. הסתברות ההצלחה של, לדוגמא
    Alcoholics Anonymous
    שיטת 12 השלבים המפורסמת, לא שונה מלקום בבוקר ולהגיד "מהיום לא" – שתיהן נמוכות מאוד (אחוזים בודדים), ואין שיטה שמתהדרת באחוז הצלחה גבוה יותר.

    אני ממליץ בחום לעקוב אחרי http://astrocyte-design.com/blog – ביקורת יומיומית על עסקי פסיכולוגיה, תרופות, גמילה, וכיו"ב.

  • שוקי   ביום 25 בדצמבר 2003 בשעה 18:32

    אוקה היקרה, יש יחס הפוך ברור בין רמת ההכנסה לבין הנטייה לצרוך סמים. וזה בדיוק העניין – שלנרקומנים אין כסף לסמים ולכן הם מתדרדרים לעיסוק בפלילים. זו הסיבה שמדינות נלחמות בסחר הסמים, למקרה שלא ידעת.

  • אילן באיחור   ביום 6 במאי 2004 בשעה 9:07

    רק שירשם—
    הבעייה עם סמים קשים היא לא שאנשים מתים מזה. בתור מי שעובד עם מכורים לסמים זה די מפתיע לגלות שרק מעטים מתים מזה. אבל הנזק הסביבתי של מכור הוא אדיר. הם צריכים הרבה כסף ומוכנים לעשות בשביל זה הרבה. זה אומר בעיקר המון עבירות רכוש קטנות, שפוגעות באנשים שמסביבם. זה גם נטל אדיר על משפחתם מבחינה רגשית, כלכלית וכו'.

    לגבי מריחואנה. אני מסכים שהקמפיינים הטיפשיים של הרשות למלחמה בסמים, הם אוויליים מעצם מהותם ואולי אפילו יוצרים גירוי וסקרנות לשימוש.
    כמו שאלכוהול לא מזיק לכל מי ששותה כוסית ביום שישי, או פעם ב, מריחואנה לא מזיקה לרוב האנשים, אבל מנסיוני . הקטן בתחום אני יודע שיש אנשים שמריחואנה מאוד מזיקה להם
    הם לא מצליחים להעביר את היום ללא הסוטול. היכולת לעבודה נפגעת. היכולות הבינאישיות נפגעות באופן קשה. מצבי רוח משתנים ועצבנות מביאים גם לבעיות של אלימות
    (קלה בדרך כלל במשפחה).

    אני בכלל לא בטוח שאי החוקיות של הסם היא הפתרון לבעייה. אולי לגליזציה תשפר משהו ותביא פחות כסף לעבריינים. אולי.

    אבל, ואני לא בטוח שזה קשור לנושא, אבל מילא- מהיבט טיפולי ברור שיש הרבה יותר מקומות טיפוליים, כסף שמושקע בטיפול, במכורים לסמים, בעוברי חוק, מאשר באלכוהוליסטים. הם לא מפריעים למערכת החוק כמעט. הם לא גורמים נזק כלכלי. אולי כמה צ'פחות לאשה. זה נסבל. אז סגרו את המקום היחיד בארץ , המעון ברמת גן, שטיפל באלכוהוליסטים. לכם זה איכפת?

  • סטפן   ביום 11 במאי 2004 בשעה 13:12

    לא רע,לא רע בכלל
    בתור טירון מזדמן שהגיע לדף זה בטעות אני יכול לומר דבר אחד:
    במקום להתעסק בקקי ולחפש הזדמנויות לפרסם את המחשבות "היצירתיות" שלנו(שלכם) צאו אל העולם. קומו בבוקר או תחזרו מהעבודה ועל תדליקו את המחשב ותתחילו לחפש ביטוי עצמי ברשת,אלא תנו חיוך של שביעות רצון צאו, לסיבוב בפרדס/פרק/שדה הקרוב ביותר תנשמו את האויר שעדיין לא הושחט לחלוטין ותהנו.
    תהיו אמיתים עם עצמכם ותנו לאנשים להיות אמיתים עם עצמם.
    ברור שאיכפת לנו ממה שקורה פה אבל זה לא משנה יותר מדי חיו ותנו לחיות.

  • אילנית   ביום 26 ביוני 2004 בשעה 19:00

    להיות מכור זה דבר נורא.

  • שמיל   ביום 30 ביולי 2004 בשעה 7:07

    המדינה על הפנים,הכלכלה בתחת-לפחות שהיה משהוא טוב לעשן

  • שלי   ביום 31 באוגוסט 2004 בשעה 0:11

    לי יש בעל נרקומן עם עליות ומורדות ויש לו גם חברים נקיים מסמים כבר יותר מ10 שנים אמרת שסיגריה היא לא כמו סם אז פה יש לך טעות אולי במחיר זה לא אותו הדבר אבל לא בהיתמכרות אלייה שניהם אותו הדבר ומי שרוצה ובאמת רוצה יכול להפסיק יש אנשים שלא רוצים לצאת מהסמים ואוהבים את הסוטול כמו בעלי בגלל זה הוא מרשה לעצמו לצאת מהסמים ולהיכנס כל פעם מחדש אני חושבת שהיום המודעות כבר הרבה יותר גדולה וכבר מבית ספר כיתה א צריך לדבר על סמים וההשפעות שלו ועל איך לומר לא לדברים

  • שוקי   ביום 12 בספטמבר 2004 בשעה 2:39

    סיגריות (רגילות) הן סתם, ולא סתם סם אלא הסם המסוכן ביותר וזה שמתים ממנו הכי הרבה אנשים.
    גם מריחואנה היא סם, אם כי פחות מסוכן.
    הטענות שלי הן לא נגד המלחמה בסמים אלא נגד האופן שבו היא נעשית ונגד סדר העדיפויות השגוי.

  • אביבה   ביום 7 בדצמבר 2003 בשעה 23:22

    בוא נעשה גמילה יחד, חודש בחדר סגור בלי סיגריות. נראה מי יקפוץ מהחלון ראשון 🙂

    אגב, לעניין כל החוקים שהזכרת – כמובן שאי אפשר לחוקק אותם, אבל יש הרבה הסברה בנושא. גם משרד הבריאות, גם קופות החולים, גם האגודה למלחמה בסרטן. זה פשוט משתלם להם יותר שפחות אנשים יחלו (ואין במשפט האחרון ביקורת על שיקולים כלכליים מסוג זה).

  • אוקה   ביום 25 בדצמבר 2003 בשעה 2:18

    הסיבה לכך שאנשים מעשנים סמים היא לא המצב הכלכלי, יש כאן סתירה משום שמי שנמצא במצב כלכלי גרוע לא יכול להרשות לעצמו לקנות סמים (סיפרו לי שזה יקר) ומשקיע בלחם לבן במקום.

    מה שאתה אומר זה שמצב כלכלי טוב = פחות מעשני סמים.
    לדעתי זו שטות.