על פוסטים, תגובות וצמיחה כלכלית

הכי נחמד היה לי אם יכולתי לקבל תגובות בלי פוסטים. זאת אומרת, אני יודע שבאופן עקרוני השיטה אומרת שאני כותב רשימה ואלו שקוראים אותה מגיבים עליה, אבל אם אני יכול לקבל – כמו שלימד הניסיון – כל דבר שבין אפס תגובות לארבעים ומשהו, אז למה שלא אקבל את הארבעים תמיד? ולמה שלא אקבל יותר מזה? ולמה שאצטרך בכלל לכתוב משהו, אם ברור שבעצם זה לא משנה כמה מה שאני אומר הוא חשוב, או לא, לכל היותר משנה כמה זה מרגיז מישהו שגורר אחריו עוד עשרים אנשים שכולם מתעצבנים מהדרך הספציפית שבה הוא התרגז? ברור שאין חשיבות אמיתית למה שאני אומר, רק לתגובות. אם אני אומר משהו ולא מקבל עליו שום תגובה, מבחינתי זה בדיוק כאילו שדיברתי לעצמי.
אם זה נשמע לכם לא הגיוני, אז תחשבו שוב. בארה"ב מדברים עכשיו על "צמיחה ללא תעסוקה". ותודו שזה נשמע הגיוני בדיוק כמו תגובות ללא פוסטים – הכלכלה תצמח, העשירים יתעשרו, אבל המובטלים יישארו מובטלים. לכל היותר ימצאו עבודה כהופכי המבורגרים במקדונלדס.
ומילא האמריקאנערים הערלים, אבל היום מדברים על כך שהמגמה הזו תתפשט לשאר העולם המתועש, ובתור התחלה גם אלינו. חברות מערביות מגדילות פעילות, אבל את הפעילות המורחבת הן מעבירות לכוח עבודה זול במזרח. ואני לא מדבר רק על פועלים בפסי ייצור אלא גם על אנשי הייטק, סוכני מכירות, מערכי שירות וטלפנים.
זה לא בגלל שישנה איזו קונספירציה של קפיטליסטים זקנים שמנסים למקסם רווחים בכל מחיר. אל תחפשו את האשמים, את "הרעים". אם מישהו רע פה זו השיטה, וכל הסימנים מראים שאף אדם לא יכול לנצח אותה – זו היא שיכולה לנצח את עצמה, אם בכלל. הכוחות שדוחפים את כלכלות העולם לשלב האבולוציוני הבא של הגלובליזציה חזקים יותר ממנהל או בעל הון כזה או אחר.
החדשות הטובות? תהיה צמיחה בקרוב. גם אצלנו. החדשות הרעות? רובנו לא נהנה ממנה. בסופו של דבר התהליך יחלחל לכל שכבות החברה, אבל זה תהליך שייקח זמן, ובינתיים אם יהיו פה ושם פשוטי עם כמונו שאולי ירוויחו מזה קצת זה רק משום שהשכילו לעשות את הדברים הנכונים. סביר להניח, למשל, שיהיו אנשים שימצאו פרנסה טובה מלכתוב על זה. תתחילו בלכתוב תגובות.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • בבונית   ביום 8 בינואר 2004 בשעה 16:15

    דווקא נראה לי שאני מספיק אקסקלוסיבית בשבילך, אתה היחיד שהביע עניין עד כה.

  • כרמל   ביום 8 בינואר 2004 בשעה 18:18

    אז אני אחרונה

  • שוקי   ביום 8 בינואר 2004 בשעה 18:30

    לא לגמרי בלתי-מדוייק לומר שאנחנו עושים אהבה עם בני דודינו כבר 37 שנים. מצד שני, הם הרי משיבים לנו הרבה אהבה בשנים האחרונות.

  • בבון   ביום 8 בינואר 2004 בשעה 18:56

    הישות המכונה "בבונית" אינה מקושרת בכל דרך שהיא לבבון האורגינלי והאמיתי.

    ומומלץ שתמצא שם מקורי משלה (אפשר שימפנזה, קופת מקק, גורילה)

  • שוקי   ביום 8 בינואר 2004 בשעה 21:03

    אני מקווה שלא נקשרת יותר מדי לשם שלך, כי יש בחורה בשם ג'ו שמגיבה כאן לעיתים קרובות ונדמה לי שלא תרצו להתחלק בשם הזה.

  • מרק   ביום 8 בינואר 2004 בשעה 23:26

    תלפעמים יש דברים מענינים בSLASHDOT הנה ציטוט של אחד מהמאמרים.

    "Yahoo is reporting about leading technology companies urging Congress and the Bush administration Wednesday not to impose new trade restrictions aimed at keeping U.S. jobs from moving overseas, where labor costs are lower. 'There is no job that is America's God-given right anymore,' Carly Fiorina, chief executive for Hewlett-Packard Co., said Wednesday. 'The problem is not a lack of highly educated workers,' said Scott Kirwin, founder of the Information Technology Professionals Association of America. 'The problem is a lack of highly educated workers willing to work for the minimum wage or lower in the U.S. Costs are driving outsourcing, not the quality of American schools.'"

    תרגום חופשי של הקטע המענין – הבעיה היא לא המקצועיות של העובדים האמריקאים אלא חוסר הרצון שלהם לעבוד תמורת שכר מינימום.

    חבר שלי מאוד התרעם על כך שאת הפירסומות ליופלה צילמו בבודפשט ולא בארץ. איזו סיבה יכולה להיות לכך מעבר להגדלת הרווח של הבעלים?. זו לא הכלכלה העולמית, זו רדיפת הבצע של האנשים שעומדים בראש החברות הגדולות שלא מענין אותם להתחלק בכסף עם העובדים הזוטרים והשכנים שלהם.