שכר המינימום: להעלות או לא? (עדכון)

האם להעלות את שכר המינימום או לא? מחקר שפרסם לאחרונה בנק-ישראל, שב ושכנע רבים מאלו שפקפקו בכך שפעולה כזו רעה לכלכלה ורעה לעניים.

אני, שאינני יכול להתחרות בכלכלני בנק-ישראל הבקיאים בדיסציפלינה שלהם, תקפתי את הנושא במישור המוסרי ברשימה האם הפגיעה בחלשים באמת תעזור לשיקום הכלכלה?.

לעומתי, יוסי לוי פרסם שתי רשימות על מחקר האוצר , בהן השלים את המלאכה, בניתוח מהוקצע של שיטות המחקר וניתוח התוצאות שלו.

המסקנה: המחקר של בנק-ישראל עשוי להיות שגוי במקרה הטוב או מגמתי במקרה הרע. בכל אופן, העובדה ששכר המינימום הקיים לא רק שאינו מוגדל, אלא גם לא נאכף, היא משהו שכולנו צריכים להתבייש בו.

אני שב ומזמין את מי שהנושא מדבר אל ליבו, להמשיך ולהשלים את המלאכה. אם בקישור לרשימות, אם בהוספת רשימה שכוללת ניתוח כלכלי יסודי יותר, או סתם בלקרוא ולהפנות אנשים. בינתיים, למי שרוצה להכיר את הנושא טוב יותר, הוספתי כמה קישורים חשובים.

קישורים רלוונטיים:
השפעת שכר המינימום על התעסוקה. סיכום המחקר של בנק-ישראל, שהגיע למסקנה שהגדלת שכר המינימום פוגעת בתעסוקה ומייקרת מוצרים.
"מדוע הכלכלנים טעו", מאמר מתורגם של ג'יימס גלברייט, שפורסם במקור בכתב-העת The American Prospect. הוא דן בין השאר בהנחות השגויות של הכלכלנים בניתוח נושא שכר המינימום. לגישתו, המחקר של בנק-ישראל ואחרים, בעצם מניחים את המבוקש.
המלצות לוועדה לבחינת שכר המינימום, מאמר מעניין באתר קו לעובד, שלמרות שהוא בן ארבע שניפ נותר אקטואלי.
"העלאת השכר תביא לפיטורי 7500 עובדים", הידיעה ב-ynet.
שכר המינימום: הזירה החדשה, כתבה ממעריב.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מושיק   ביום 9 בדצמבר 2004 בשעה 23:15

    נכתב ע"י ערן ברטל ב"מקור ראשון" – 5.11.04

    ודאי שמתם לב לשלטים – נוסח שלטי בחירות – המתנוססים בדרכים ומכריזים על מאבק להעלאת שכר המינימום. במודעות בעיתונים מככב ילד צנום וחמוד, בעל פרצוף מתחנן, המביט בעיניו הירוקות היישר לעיניי הקוראים – איך תוכלו לעשות לו את זה? (אל דאגה, לילד מרמת-השרון שלומות, אפילו העוזרת בביתם מקבלת יותר משכר המינימום).
    חשבתי על האבסורד הזה של ההסתדרות, המשקיעה עשרות מיליוני שקלים (!!) בקמפיין שקרי. כאופטימיסט, אני מוצא את עצמי בדעת מיעוט בוויכוחים עם חבריי על הטמטום שבקמפיין הזה. לעומתי, רבים טוענים שלמרות שהוא שקרי, הוא משרת את המטרות של עמיר פרץ. השבוע מצאתי חיזוק נוסף לעמדתי. ביום עמוס במיוחד עצרתי לארוחה חטופה בדוכן פלאפל. אכלתי בשיטת "מלא את הפיתה חופשי" ונהניתי מהקציצות המהבילות, מהסלטים הטריים ומהמקום הנקי. אגב הארוחה נהניתי גם מציתות לשיחה של בעל הדוכן עם חברו, בעניין טיבו של פרץ. "כל הכבוד לו" טען החבר ובעל הדוכן השיב בתקיפות: "הצחקת אותי, אתה אוכל את השטויות האלה? אתה חושב שאם יהיה חוק כזה אני אשלם לעובדים שלי יותר? שילכו לחפש את החברים שלהם". שוב הבנתי משהו על הדימוי המוטעה שיש לציבור על "המעסיקים". כשאנחנו שומעים "מעסיקים" אנחנו מדמיינים בעלי מפעלים גדולים המשוטטים במכונית השרד שלהם כשסיגר תקוע בפיהם. הדימוי המוטעה הזה מסביר הרבה מהטעויות שלנו. בעל הדוכן הזה, מייצג את "המעסיקים" הרבה יותר מהדימוי שלנו. ובעל הדוכן הזה מבין ב"כוחות השוק" יותר מהרבה פרשנים כלכליים. בניגוד לרבים מהפרשנים, הוא נפגש ומתעמת עם הכוחות האלה ביום-יום. האם בעל הדוכן הזה היה מעוניין בחקיקה שתייקר את מנת הפלאפל? מובן שלא. האם העובד שלו היה תומך בחקיקה שתייקר את מנת הפלאפל? התשובה המתבקשת היא – רק אם נמאס לו ממקום העבודה שלו, הרי המשמעות של פחות קונים היא פחות עובדים. האם למדינה טוב לייקר את מנת הפלאפל? שוב, פחות קונים – פחות מסים.
    ההצעה של ההסתדרות קסומה: להוסיף לכ-650 אלף עובדים הרשומים כמשתכרי שכר מינימום עוד כ-1,165 שקלים – לאלתר! – עלות של מעט יותר מ-9 מיליארד שקלים! אילו ההסתדרות הייתה בעד העובדים, היא הייתה חושבת על ייעול המשק. אין צורך במחקר נוסף כדי לדעת שבמשק יעיל העובדים מקבלים שכר גבוה יותר – לא מחסדי פרץ, או פריץ אחר – מעבודת כפיהם. אלא שבמשק יעיל יותר אין זכות קיום לפונקציה של הפריץ ולמאות המיליונים הנשפכים על הקמפיינים הבאים להצדיק את קיומו. ולבסוף, האם אין מקום להתערבות מבקר המדינה בעניין הוצאת כספי העובדים על קמפיין בחירות המתנהל באמתלת שוא קלושה?

  • חנן כהן   ביום 10 בדצמבר 2004 בשעה 1:10

    מתי כבר יבינו שהבעיה היא לא בהעלאת שכר המינימום אלא באכיפה של הרמה הקיימת?

    (צ)חוק שכר המינימום
    http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=2871

    אוף!

  • דני בלוך   ביום 10 בדצמבר 2004 בשעה 8:46

    צודק חנן כהן שלפני הדיון על העלאת שכר המינימום יש לטפל באכיפתו המליאה. בקיצוצי התקציב התכופים קוצצו עד כמעט לאפס מנגנוני הפיקוח על ביצוע חוקי העבודה. כמשרד העבודה שלט בנושא הוא העביר את עיקר תקציבי הפיקוח לנושא העבודה בשבת. כשהליכוד קיבל את התיק הוא צמצם את כל מערכת הפיקוח.
    אולם בפיקוח בלבד לא די. צריך לדאוג להעלאת שכר המינימום בצורה מדורגת, כך שלא תפגע בתעסוקה. תוך הוספת תמריץ של סובסידיה ממשלתית למועסקים בענפים מועדפים, שעד כה נשלטו על-ידי עובדים זרים – סיעוד, חקלאות, בניין ותברואה. אבל הרפורמה העיקרית הנדרשת היא הנהגת מס הכנסה שלילי שיתן תמריץ אמיתי למי שנהנו עד כה ללא מאמץ מדמי אבטלה או אבטחת הכנסה לצאת לעבודה מבלי לרדת בהכנסתם כפי שקורה היום ללא מעט אמהות חד-הוריות, למשל. ברור כי המצב הקיים לא יכול להמשך שבו מצד אחד מקצצים בקצבאות אך מצד שני אין תמריצים ממשיים לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד וברווחה.

  • אבי   ביום 11 בדצמבר 2004 בשעה 14:37

    כפי שטענתי בהולנד אחוזי האבטלה נמוכים ושכר המינימום גבוה,בעוד בישראל שכר המינימום הוא ארבעה דולר לשעה והאבטלה גבוהה(שכר המינימום בהולנד הוא כמעט פי שתיים מבישראל)

  • כנ''ל   ביום 16 בינואר 2005 בשעה 23:11

    http://arielrubinstein.tau.ac.il/articles/yedioth_112404.htm

  • ערן   ביום 29 באוקטובר 2005 בשעה 19:22

    הדילמה של שכר המינימום היא, למעשה, התלבטות בין שיפור תנאי המועסקים, לבין הגדלת שיעור ההשתתפות בעבודה. כמו במוצרים, ייקור המוצר מקטין את גודל השוק שלו. מה כל-כך מסובך בלהבין את העובדה הזו?
    ברור שארגוני עובדים מייצגים את העובדים, אך מי שאינטרס כלל הציבור – המדינה – עומד לנגד עיניו, מבין שעדיף לעודד שיעור השתתפות גבוה יותר – במיוחד בישראל הידועה בשיעורי השתתפות נמוכים במיוחד!

  • ימימה   ביום 9 בדצמבר 2004 בשעה 21:16

    אני נמנעת מלהיכנס לעניינים כאלה. לכן אני זוכרת רק את הרשימה הזו:
    http://www.notes.co.il/eyal/8325.asp

  • אבי   ביום 10 בדצמבר 2004 בשעה 10:04

    לאחרונה נחתמה עצומה של 525 כלכלנים בארה"ב שדורשים להעלות את שכר המינימום,ביניהם זוכי פרס נובל בכלכלה כגון ג'וזף שטיגליץ,רוברט סולו,דניאל כהנמן ואפילו פול סמואלסון הניאו-ליברלי

  • אבי   ביום 10 בדצמבר 2004 בשעה 10:07

    לפי דו"ח ההתפתחות האנושי של האו"ם שיצא השנה אחוזי האבטלה הנמוכים ביותר הם בהולנד שלה 2.3% אבטלה כששכר המינימום עומד אצלם על 7.41 דולר לשעה

  • שוקי   ביום 10 בדצמבר 2004 בשעה 13:04

    גם כאן וגם ברשימה הקודמת שלי, ובכל התייחסות שלי לנושא בע"פ או בכתב, דיברתי גם על בעיית האכיפה.
    האכיפה היא בעיה ושכר המינימום הוא בעיה.
    יש להילחם בשניהם יחד ובכל אחד לחוד.

  • אבי   ביום 16 בינואר 2005 בשעה 12:08

    אני מציע לבטל את בנק ישראל, להחזיר את הכסף שנשפך עליו למשלם המיסים, לשלב ידיים ולחכות למוצא פיו,
    שהרי
    רק משלם המיסים רשאי לקבוע מה יעשה בכספו.

השאר תגובה