שלוש וחצי מחשבות על זמן ותנועה

[1]
לא יאומן כמה מהר ובקלות בנאדם יכול להפוך עסוק מדי. תוך כדי, מעצבן לחשוב בכל פעם על הרעיון הזה, כאילו אפשר להיות "עסוק מדי מכדי לחשוב". אני נוטה לחשוב שזה רעיון שקיים רק בקולנוע ובטלוויזיה. מקסימום, אפשר להיות עסוק מכדי לדבר עם אנשים. אבל בשביל מי שאוהב לדבר עם אנשים, להיות עסוק זה בזבוז זמן. כך או כך, לחשוב אתה לא מפסיק, להפך – אתה חושב הרבה יותר, וזה בדיוק מה שמטריד בלהיות עסוק.

[2]
סו ליטל טיים, סו מאץ' טו דו. האמת היא שזה גם כן שטויות. אין מעט מדי זמן. יש את כל הזמן שבעולם – אפילו כתבו על זה שיר. ויש את המקומות בהם הזמן עומד מלכת. וגם אין יותר מדי לעשות. אין כמעט שום דבר שבאמת חשוב לעשות. יש, לעומת זאת, אינסוף דברים לקרוא. מקומות להיות בהם, דברים לעשות, מוצרי טחינה גולמית שעוד לא טעמתי. "הנסיך", אגב, לא רעה. גם "הטחינה הלבנה" של אלעד, מ"החברה לעשיית טחינה", שאפשר לקנות רק במכולת שעל רחוב יפת ליד החנייה והגינה.

[3]
תזכירו לי לדבר על "הזכות לעצלות" של לפארג'. חתנו של מארקס, שהיה ניאו-מרקסיסט עוד לפני שהיו מרקסיסטים ישנים. על קצה שן אחת של מזלג: העבודה מיותרת, עבדו עלינו. כל הזיעה שלנו היא פיקציה, ריטואל אווילי שלא מועיל לכלום ושאין בו הכרח. כולנו עבדים של השיטה, גם בעלי ההון שבטנם נפוחה מאכילת יתר ומפליצים ללא הפסקה. העבודה הקשה היא לא ערך, אלא מה שמשחית את חיינו.

[3.5]
מה שאנחנו עושים, או לא עושים עם עצמנו, זה בסך-הכל מימד נוסף של תנועה במרחב. ברוב המימדים אנחנו נעים יחד, ממילא. במימד הנוסף, הפיזור המשתנה של המולקולות שלנו עשוי להיות שווה ערך לדיכאון, ביקוע ביצית, ביצוע רצח אכזרי או כתיבת היצירה המופלאה ביותר שנכתבה מעולם.

תשמרו על המולקולות שלכם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תועה ותוהה   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 13:04

    כמה נכון! אבל מה לעשות עם זה שצריך להתפרנס? העולם עובד על כסף, נע סביב הכסף, מונע על-ידי הכסף. מה הפתרון לאלה שאין להם? רק העבודה.

    על קצה שן אחת של מזלג: העבודה מיותרת, עבדו עלינו. כל הזיעה שלנו היא פיקציה, ריטואל אווילי שלא מועיל לכלום ושאין בו הכרח. כולנו עבדים של השיטה, גם בעלי ההון שבטנם נפוחה מאכילת יתר ומפליצים ללא הפסקה. העבודה הקשה היא לא ערך, אלא מה שמשחית את חיינו.

  • תומר ליכטש   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 13:21

    חשוב להדגיש שהעולם, כפי שנהוג לחשוב, לא עובד על כסף. אנחנו עובדים על כסף, וזה עניין אחר. לגבי עבודה כדבר שמשחית את חיינו – גם פה יש סוג של הגזמה. באחד מטוריך בנענע הזכרת, שוקי, את מרקוזה, שהעלה רעיון מעניין: העבודה כמשחק. העבודה אינה חייבת להיות קשה ומפרכת. העובדה שיש מערכת שמנשלת כל אדם מרוב פירות עמלו בחיים – היא הבעיה שצריך לתקוף.

  • אורן   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 14:08

    דבר כזה להיות עסוק מכדי לחשוב.
    כך אני חושב.
    אבל אני גם עסוק אז אולי אני עסוק מכדי לחשוב כמו שצריך

  • ת. וב.   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 16:35

    כתבת ש"חשוב להדגיש שהעולם, כפי שנהוג לחשוב, לא עובד על כסף. אנחנו עובדים על כסף, וזה עניין אחר." אבל אנחנו חלק מהעולם, לטוב ולרע.

  • +דרושות   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 19:10

    תרשה לי להוסיף לרשימתך כמה מוצרי טחינה גולמית:
    "עינן"- המצוינת
    "אל ארז"- הסקסית
    "היונה"- מוצר הדגל של תעשיית המזון בשכם

    ובכלל,מומלץ לאכול טחינה מלאה שהיא גם יותר טעימה וגם מכילה פי 10 יותר סידן.

  • +דרושות   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 19:19

    כתבתי את התגובה הקודמת ורק אח"כ הבחנתי בפרוייקט הטחינה.

  • ת"ת   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 19:38

    אבל בלי הכסף לא היית זוכה לגרם של טחינה, זה מה שחבל!

  • ת"ת   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 19:54

    אבל דיברת על העבודה. והעבודה פירושה כסף, למרבה הצער.

  • adamastor   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 20:57

    A prison is where stands the pegon to avoid an element of radikal doing while not doing is the doing that suits this world best. by the way, pegons eat seasame!

  • adamastor   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 20:58

    A prison is where stands the pegon to avoid an element of radikal doing while not doing is the doing that suits this world best. by the way, pegons eat seasame!

  • חנן כהן   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 22:47

    הוא החליט להתפטר מהעבודה שלו ו"לעבוד" רק בבלוג שלו.

    http://www.kottke.org/05/02/kottke-micropatron

    ראוי להערצה. וכבר תמכתי ב 30$.

  • אבי   ביום 27 בפברואר 2005 בשעה 8:50

    סתם קבצן.
    זה עובד רק עבור מי שמצליח להיפטר מהכבוד העצמי שלו.

  • שוקי   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 19:21

    את התייחסותי ל"אל ארז" ו"היונה" תמצא במדריך הטחינה הגדול (לינקים מימין למעלה).
    את "עינן" עוד לא ניסיתי.
    אני לא לגמרי בטוח לגבי הערכים התזונתיים של מוצרי טחינה מלאה, אגב. מה גם ש"טחינה זהב" ו"הנסיך" נראות לי די "מלאות", בגלל הצבע והמרקם, רק שטעמן עדיף על הטחינות המלאות שטעמתי.

  • שוקי   ביום 22 בפברואר 2005 בשעה 19:45

    אני לא אמרתי מילה על כסף. הכסף הוזכר רק בתגובות.

  • שוקי   ביום 28 בפברואר 2005 בשעה 10:30

    וגם זמן שווה כסף?
    וגם יצירות אומנות שוות כסף?
    תגיד, גם בני אדם שווים כסף או שיש משהו שלא ניתן לביטוי במספרים?

כתיבת תגובה