השיר שלנו: הברקה או נוסחא?

השיר שלנו. האם הסדרה הזו היא רצף של הברקות תסריטיות משוכללות, או אוסף של גימיקים מתחכמים ובדיחות פרטיות?
את השאלה הזו התחלתי לשאול רק כשציפיתי בפרקים המתקדמים-ממש של הסדרה. את רוב הפרקים שקדמו להם לא ראיתי. את הפרקים הבודדים שראיתי פה ושם, קיטלגתי מייד כטעות שלא תשוב. לא שזה הפריע לי להתחיל לצפות קבוע. התרגלתי (כדרך שמתרגלים לטלנובלות, אופרות סבון ותוכניות ריאליטי. המוצרים הירודים האלה פועלים על המוח כמו קראק: יש כאלה שמתמכרים בפעם הראשונה ולחלק מהאנשים זה לוקח קצת יותר זמן, אבל כולם מתמכרים ולא משנה אם הם אוהבים את זה או לא).
אחרי שצפיתי ברציפות בכמה פרקים, התבררו לי אי אלו דברים:
א. שהשחקנים מוכשרים להפליא. ומעל כולם נינט טייב, שאפשר לחשוד בה בטעות שהיא לא יותר מתוצר של תוכנית ריאליטי ירודה, אבל היא ממש לא. היא זמרת סופר-מוכשרת ושחקנית לא רעה בכלל.
ב. שהתסריט נועז. מלא הומור עצמי, מלגלג על התעשייה, ומשתנה על בסיס יומי כדי להיתפר לאקטואליה. התסריט של אורי גרוס, וההפקה המוזרה הזו בכלל, הם לא עוד סדרה ישראלית ירודה, אלא משהו שבאמת השקיעו בו.
ג. שאני נהנה. אבל באמת. לא כמו שנהנים מבורקס שמנוני מדי בפונדק דרכים מבחיל, וחושבים על צרבת, רק בגלל שאתה תקוע באיזה חור ואין שום דבר אחר לאכול. נהנה כמו שנהנים מסדרת טלוויזיה טובה, סרקסטית, מודעת לעצמה, שמפעילה לך את המוח.
זוגתי ואנוכי נאלצנו להסתיר במשך כמה זמן את החיבה שפיתחנו לסדרה. אחר-כך הגענו למסקנה שהיא כל-כך מבריקה (כן, מבריקה!) שאנחנו חייבים לשתף עוד אנשים. ניסינו, לא תמיד הלך.
וכשהסדרה הגיעה לסיומה, ראינו בשידור החוזר את מאה הפרקים הראשונים – אלו שלא ראינו בשידור הראשון. ולמרות שידענו מראש את הסוף, וכל התעלומות היו פתורות, וכל ההפתעות היו צפויות – עדיין נהנינו, וחיכינו בדריכות לכל פרק חדש.
בקיצור: לדעתי מי שאומר דברים רעים על הסדרה הזו, או שלא ראה אותה, או שלא הבין אותה, או שהוא פלצן ו/או צבוע (הגבוה בין השניים). או שאני סתם מבלבל את המוח.
הפוסט הבא: השיר שלנו – זו תהיה פצצת רייטינג!
(בקרוב)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אתנה   ביום 30 במרץ 2005 בשעה 18:09

    ית לא יכולים להתכחש לכמה שיש לסדרה הזו יציאות דגולות.

    למרות שחלקן טובעות לפעמים בסביבה דיי מעצבנת, הבדיחות הן לעתים קרובות למדיי חדות ואקטואליות מאוד, וללא ספק מהנות להתקלות.

    לא הייתי מכבירה במילים אודות יכולותיהם של השחקנים, אבל הסדרה הזאת היא באמת חביבה, משעשעת ואיפשהו, קצת ממכרת.

  • דנית   ביום 28 באוקטובר 2006 בשעה 20:18

    לרן דנקר אני אוהת אותך ואת אניה
    נינט וכל השהר יש לי רק שאלה 1 איך יונתן יעל שרוני וקרין קורן ואניה חיות מה קרה ל כל מי שמת חיים

  • דנית   ביום 28 באוקטובר 2006 בשעה 20:18

    לרן דנקר אני אוהת אותך ואת אניה
    נינט וכל השהר יש לי רק שאלה 1 איך יונתן יעל שרוני וקרין קורן ואניה חיות מה קרה ל כל מי שמת חיים

  • עדן   ביום 2 במאי 2007 בשעה 16:46

    אני חושבת שהשחקן הכי מהמם הוא רן דנקר טוב ניראה לי שיספיק לי אבל נגיד לכם הכי תאמת
    אני חושבת בכללי יותר חתיך מי רן אין יותר חתיך מי רן דנקר כי הוא הכי חתייך הכי מדיהים והכי מושלם טוב יאלה ברייה אמרתי את כל האמת ביו'ש

  • עדן   ביום 2 במאי 2007 בשעה 16:54

    אני מתה על רן דנקר חולה עליו אני חושבת שהוא האדם הכיי יפה בעייר הוא מתוק מקסיים ומושלם אני מתה עליך רנצו'ק
    אני מקווה שתיזכור שאני אוהבת אותך מאוודדד

  • ליעד   ביום 11 ביוני 2008 בשעה 21:32

    האייסי שלי
    282685717

  • רוני   ביום 30 במרץ 2005 בשעה 9:00

    לא, שוקי'לה. אני מתה על נינט ועל רן דנקר. מתה עליהם אישית, אנשים חמודים להפליא. למעשה, רן דנקר הוא הבחור הכי נחמד בברנז'ה הישראלית, אף אחד לא מתקרב אליו, ממש כמו זוהר.
    אני מודה שראיתי רק פרק אחד, זה ששודר ב"וואלה", כי אין לי לווין, אבל נדהמתי לגמרי לגלות שהדמויות "נינט" ו"זוהר" אינן דמויות כלל.
    אורי גרוס החכם הוא כמובן חבר טוב של נינט, כל מי שמכיר את נינט אוהב אותה, לבחורה יש קסם אישי שלא ייאמן, אבל אורי מכיר אותה טוב מכולם.
    חודש אינטנסיבי של בילוי עם נינט ורן מאחורי הקלעים של הפסטיגל גילה לי את האמת שאין בילתה: נינט משחקת את עצמה, רן משחק את עצמו. הזהות בין הדמויות והאישיות של שני המתוקים האלה מוחלטת. "נינט" מדברת כמו נינטייב, מתנהגת כמוה, חיה כמוה. זה לא ייאמן בכלל, אבל נינה לא צריכה לשחק, היא פשוט עצמה. היא נכנסת לחדר בסדרה ומחבקת ומברכת באותן מילים וג'סטות שהיא משתמשת בהן בחייה, היא מקסימה עם כולם כמו במציאות, "נשמה", "מאמי", "איזה מדהים", הכל אותנטי לחלוטין.
    זה רעיון מושלם כי באמת אי אפשר לדעת אם נינה יודעת לשחק, לא נתנו לה הזדמנות. להיות נינה היא יודעת, ומסתבר שזה מספיק.
    ורני? מצטערת מותק, אותו דבר. רן דנקר הוא זוהר הוא רן דנקר. משונה ביותר.
    וכמובן שזה לא משנה את העובדה שהסדרה מעולה 🙂

  • שוקי   ביום 30 במרץ 2005 בשעה 11:05

    אמרתי "שחקנית לא רעה בכלל".
    זה ניכר שחלק מהשחקנים משחקים את עצמם, וחלקם גם אומרים את זה.
    טכנית, בגלל הצפיפות של הצילומים, ממילא חלק מהשחקנים נאלצו לא לשחק אלא להיות עצמם ולאלתר חלק מהטקסט, כך שבצעם הסדרה הזו היא כמעט סדרת ריאליטי. אבל כן, היו גם קטעים של משחק.

השאר תגובה