כך נילחם בעריצות הבנקים

התקשרה אליי פקידה מהבנק. רצתה להזכיר שיש לי כמה שקלים בעו"ש ושחבל לא לשים בפק"מ. צחקתי.
שאלתי אותה מדוע שאשים את הכסף בפק"מ – האם כדי שיזרקו לי את השניים-וחצי אחוז המסכנים שלהם? תראי, אמרתי לה, במשך כל השנים שלא היה לי גרוש על התחת אתם התייחסתם אליי כמו אל קבצן. נו מילא, את זה אני עוד מבין – לא חשבתם שמשתלם לכם שאני לקוח שלכם. אבל עכשיו, כשיש לי סופסוף כמה שקלים בצד – למה עכשיו אתם דופקים אותי?
את מבינה, אמרתי לה, אין לי שום סיבה להפקיד את הכסף בשום פק"מ. אותך שולחים להציע לי את זה, בתקווה שאהיה אידיוט ואסכים, אבל אני יודע את האמת: הפק"מ שלכם אפילו לא ישמור על הערך של הכסף שלי. מספיק שאכנס למינוס לשבוע בגלל הפק"מ הזה כדי שאשלם יותר ריבית ממה שהוא עשה במשך חודשים.
כן, היא אמרה, הבנק רוצה להרוויח.
בטח, עניתי, אבל הוא אמור להרוויח בעזרתי, לא על חשבוני! אתם בנק, הייתם אמורים לשמור על הכסף שלי, לא לשחוק אותו במכוון ובעצם לגנוב חלק ממנו. אם את החובה הבסיסית ביותר של הבנק – לשמור על הכסף שלי – הוא לא מקיים, אז בשביל מה בעצם אני צריך אותו?

כשנשאל נגיד בנק ישראל היוצא על האבסורד של מדיניות הריביות בבנקים, הוא אמר שזה לא תפקידו של הבנק המרכזי לפתור את הבעיה אלא תפקידו של הציבור. אפשר להתווכח על זה, אבל מה שבטוח הוא שהגיע הזמן שהציבור יגיד לבנקים "לא".
הסיבה האמיתית להעביר היום פקדונות לבנק שנותן ריבית גבוהה יותר, היא לא שאפשר יהיה להרוויח – כי כולם גנבים – אלא כי ללא תחרות הבנקים לא ישנו כלום. כמובן, הניסיון כבר הוכיח שבבנקים שנותנים ריביות יפות יש סיכוי טוב יותר שאחת הפקידות תגנוב את כל הכסף ותתן לשוק האפור, ושבמקרה כזה המדינה לא בהכרח תזדרז לעזור.
אבל מלבד התחרות בין הבנקים ישנה גם התחרות בין החשבונות – אם החבר פק"מ רוצה שנשקיע בו, אז שיהיה תחרותי. לא תחרותי? שהכסף ישב בעו"ש.
זה מה שקורה עם שני הפני שלי כרגע. מה אתכם?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חנן כהן   ביום 27 במאי 2005 בשעה 21:39

    נדמה לי שהיו פרסומות לבנק שנותן ריבית על הפלוס בעו"ש. צריך לבדוק.

  • יואב   ביום 28 במאי 2005 בשעה 10:14

    אם אתה הולך לסרט טוב ונהנה ממנו, לא תשלם? אם תשב במסעדה טובה בחברה נעימה, תעשה חשבון על גרוש או שניים?
    אז אחרי שנים של מינוס תמידי והתייחסות מזלזלת של הבנק לא שווה לשלם קצת בשביל ההרגשה שהבנק פתאום מתקשר לשאול מה שלומך ושבחשבון יושב קצת כסף עם סימן + לפניו?
    בעיני זה בהחלט שווה כל גרוש.
    בייחוד שבאמת חשבון העמלות והריביותמרא שמדובר בריווחי עתק שיורדים לטימיון בשויי של שקלים בודדים לחודש.

  • הסובייקטיבית   ביום 28 במאי 2005 בשעה 18:20

    תמיד שיעשעה אותי התגובה ההמומה של אנשי הבנק שאני אומרת להם שאין לי שום רצון בשלל ההצעות המשונות שלהם. זה נראה להם נוגד את הסדר הטבעי שבו התפקיד שלך הוא לשבת בשקט, ולהתחנן שייעצו לך מה לעשות.

  • חגי   ביום 19 במאי 2007 בשעה 13:02

    ושים אותו אצל אחד מבתי-ההשקעות,
    הריבית ל- "עו"ש" גבוהה מהריבית לפק"מ בבנקים,
    תוכל לשים הכסף במק"מ ללא "דמי-שמירה" או עמלות נוספות.

    תוכל להשקיע הכסף ללא עלמות מוזרות ומקפחות:

    דמי-שמירה, דמי-ביטול פעולה, דמי-ניהול, עמלה על ריבית מאג"ח/מק"מ , עמלה על דיבידנד, ועוד ועוד

    0.07-0.1% עמלת פעולה
    ותו לא

  • חגי   ביום 19 במאי 2007 בשעה 13:05

    אל תשים כספך בגאון השקעות, כי שם מסגרת העמלות *זהה* לאלו שבבנקים,

    כלומר דמי-ניהול חודשיים קבועים,

    עמלות מינימום,

    ועוד אי אילו "פנינים" מקוממות

  • עידו קינן   ביום 27 במאי 2005 בשעה 19:10

    בכתבה שקראתי באחד המוספים הכלכליים, נדמה לי שעשו חישוב שפק"מ כמעט ולא משתלם, בגלל הריבית הנמוכה והעמלות שאתה משלם על ניהולו.

    אבל להחזיק את הכסף בעו"ש ולא לעשות עליו ריבית בכלל כי אתה כועס על הבנק — זה בטוח לא צעד חכם. לך ליועץ חדשות, דבר עם חברים שמבינים ושים את הכסף איפה שהוא יאסוף עוד כסף, ולא רק אבק.

  • שוקי   ביום 27 במאי 2005 בשעה 19:46

    מה שנותנים לך היום בבנקים זה בין 1.5 ל-2.5 אחוז ריבית על פקדונות. כאשר האינפלציה היא יותר מ-3 אחוז זה אומר שהכסף אפילו לא שומר על הערך שלו.
    בכל אופן, אין פה שאלה של חכם או לא חכם. אם יש לך 10,000 שקלים בעו"ש או בפר"י, פק"פ, פק"מ או כל חיה אחרת, ההבדל הוא 100-200 ש"ח לשנה לכאן או לכאן. ואם אתה נכנס מדי פעם למינוס ומשלם עליו כ-10 אחוז ריבית, בסופו של דבר זה יתקזז.
    כמובן שאם יש לך 100 אלף ש"ח תקבל יותר ריבית ומדובר ביותר כסף, אבל מי שיש לו 100 אלף ש"ח בצד לא צריך את החישובים שלי.
    אגב, כמובן שאתה יכול לקנות אג"ח בכסף, אבל אם תעשה את זה בבנק שלך העמלות ממילא יקזזו חלק מהרווח הלא גדול מלכתחילה.

השאר תגובה