365 מטרים של אלמוות מגוחך

לימי השלטון הסובייטי מתייחסים הברלינאים מתוך דיסוננס בלתי ניתן לפתרון. מצד אחד, אלו היו השנים של מסך הברזל. כמאה ושמונים מזרח ברלינאים מצאו את מותם במשך השנים תוך כדי ניסיון לערוק למערב. הגרפיטי מצדה המערבי של החומה, הפך לאחד הסמלים של ברלין המאוחדת – מופיע על הכל, מקירות בתים ועד טנדרים, ואיש כמעט לא טורח לנסות למחוק אותו. אלפי קילומטרים של קשקושים ויצירות מופת.

ההתגברות על הקומוניזם, איחוד העיר, ואיחוד גרמניה בכלל, נרשמו בתולדות העיר כאחת מנקודות האור הבודדות בהיסטוריה המודרנית שלה – זו שאחרי מלחמת העולם כוונתי. מצד שני, יש גם געגועים לעולם שהיה ואיננו עוד, על יתרונותיו וחסרונותיו כיעורו ויופיו. זוהי ה"אוסטלגיה", הגעגוע למזרח. אתם יכולים לצפות בסרט "להתראות לנין" כדי להבין.

מכל מקום, את שרידי התקופה המחולקת והעידן הדו-גושי, אי אפשר באמת למחוק. לא רק מזיכרונם של האנשים, אלא גם מהמציאות הפיזית שכוללת מאות אלפי מבנים למשל. בראשם, המונומנט המגוחך: מגדל הטלוויזיה.

365 מטרים של בטון, פלדה וזכוכית. 365, כנראה כדי שיהיה קל לזכור. הסובייטים הקפידו לבנות אותו בכיכר גדולה (אלכסנדרפלאץ), ליד כנסייה קתולית גדולה שמייד התגמדה לרגלי המפלצת הזיקפתית. כמה צהלו הקתולים כשהתברר שמרחוק, באור השמש, בוהק כדור המתכת שבראש המגדל כצלב אימתני.

16 שנים אחרי, מגדל הטלוויזיה הוא המקום הטוב ביותר להשקיף ממנו על העיר. בבסיס המבנה, ממוקמים בית קפה אופנתי, שווארמיה וקפה אינטרנט.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ת"ת   ביום 16 ביוני 2005 בשעה 16:16

    כמה סמלי – המבנה הסובייטי האפיל על הכנסייה הקתולית, ועכשיו בית קפה, שווארמה וקפה אינטרנט מאפילים על המבנה הסבוייטי.

  • ת"ת   ביום 16 ביוני 2005 בשעה 16:17

    על הבמנה הסובייטי, סליחה

  • ת   ביום 16 ביוני 2005 בשעה 16:17

    על המבנה הסובייטי! מה קורה איתי היום?

  • jtm   ביום 16 ביוני 2005 בשעה 19:10

    מאפילים על מגדל הטלוויזיה בדיוק?

    והמגדל באמת גבוה מאוד… ועוד יש שם חלונות שאפשר לעמוד עליהם ולראות את כל העיר מתחת… אבל זה סופר מפחיד.

השאר תגובה