אני בעד נחי

כפי שכבר הסברתי בעבר, אני חושב ש"השיר שלנו" היא סדרה מבריקה. בעיקר העונה הראשונה, אבל גם בשנייה היו לאורי גרוס כמה יציאות משובחות (הלוואי והייתי מתקרב לריכוז כזה של יציאות משובחות, בתחום היצירתי או בכל תחום אחר של החיים…).

אם נכנסתם לפה בגלל הכותרת אתם לא זקוקים להסבר. אם נכנסתם מסיבה אחרת ואתם לא מבינים על מה אני מדבר, לא רואים את הסדרה ולא יודעים מיהו אורי גרוס, אז לא יעזור שאסביר ואני מציע לעצור כאן.

ועכשיו שהמשכתם: אני בעד נחי. אני לא בעד בגידות, וצר לי על מיקי. צר לי על המיקיות באשר הן, אבל בינינו – נחי הוא כזו נשמה טובה, שאי אפשר באמת לכעוס עליו. רק לנסות להבין את הסיבות למעשה שלו. ואני מניח שישנם עוד נחים כאלה, ואני מניח שגם להם יש את הסיבות שלהם. במילים אחרות: אני יכול להבין את הסיטואציה שבה בגידה נעשית אפשרית. היא עדיין לא לגיטימית ועדיין נחי יצטרך לקחת עליה אחריות, אבל הוא לא היחיד.
זה שנעשה מעשה לא הוגן כלפי מישהו, לא פוטר את אותו מישהו מהאחריות לחוסר ההגינות של עצמו. נחי הגיע למצב שבגד במיקי כי לא היה לו טוב איתה. כשאנשים בוגדים כי הם לא חושבים שיש עם זה בעיה, אפשר לטעון שהם נבלים. כשהם בוגדים למרות שיש להם עם זה בעיה גדולה, כדאי לנסות להבין את העניין. להבין מהן נסיבות החיים שמביאות אדם לעשות מעשה שמנוגד למוסר שלו, כדי שאפשר יהיה ללמוד מזה וליישם את התובנות היקרות בחיים.

והמרכיב הזה של התסריט, גם אם העונה השנייה בסך-הכל פחות טובה, מוכיח שוב שאורי גרוס הוא לא רק כותב מאד חריף אלא גם יוצר עם רגישויות אנושיות. אפילו, הייתי אומר, שמנסה להעביר מסרים עמוקים וללבן דילמות מוסריות. והוא עושה את זה בסדרת טלוויזיה שרוב צופיה עם ילדים וילדות, וגם מקפיד לשמור איתם על קשר
הבחור הזה מכוון רחוק מאד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • לאה אהרונוביץ   ביום 29 ביוני 2005 בשעה 12:48

    סדרה בהחלט נחמדה להעביר מולה את ארוחת הערב, אבל מה שמוציא אותי מדעתי מדי ערב, הם השגיאות הגסות בדרך שבה מציגים את ההלכה והיהדות.
    אי אפשר לשלם משכורת רעב לתחקירן או סתם אדם דתי שבמקרה עובד באותה קומה כדי שיתקן את התסריט?
    ונחי עם כל הכבוד, שמנסה ליהנות מכל העולמות, ואפילו לא מרגיש רע עם זה?
    ואם לא טוב בנישואים אז עובדים על זה או יוצאים מזה, לא נשארים בפנים, אבל מקבלים מבחוץ.
    ומה נועה חושבת לעצמה שהיא עוזרת לחפש את מיקי? הרי בפעם הבאה שהיא תראה אותה היא תהיה עם גרזן ביד…

  • אבגדהו מנחם   ביום 29 ביוני 2005 בשעה 16:02

    נשארתי בגלל התוכן.
    ולכן, כרגע במקום לכתוב מה דעתי על הבוגדים יש לי צורך דחוף להכין טחינה

  • איכסה   ביום 30 ביוני 2005 בשעה 3:07

    תכתוב על נושא רציני אולי ולא על פרק בסידרה עלובה לבני 6?
    כן,גם לי יש יס ונשבעת לך שאחי הקטן-הוא בן 7 מכור ובגללו כולנו צריכים לסבול תפרקים האלה מדי יום.
    אז יורשה לי להעיר על משחקם המזעזע של הכוכבות מיה דגן ונינט בסצינה הראשונה שהיתה אמורה קצת לרגש:
    יכלו להוציא מאיתנו בכי אם רק היו שחקנים אמיתיים שם ולא כוכבנית נולדת.
    חלטורה כבר אמרתי?
    אה ואם אתה מחפש נושאים לכתיבה- יש את הסגירה של תנו לחיות לחיות,על זה יותר נשמח לקרוא!
    ותחשוב על זה..

  • שוקי   ביום 29 ביוני 2005 בשעה 16:21

    האם שמת לב ש"אבגדהו" זה סיכול אותיות של "הוא בגד"?

השאר תגובה