ביבי הולך, אולמרט בא

והארץ לעולם עומדת?

טוב, לאולמרט מגיעות מן הסתם מאה שעות החסד שלו (הייתי אומר מאה ימים, אבל ספק אם יעבור כל-כך הרבה זמן עד הבחירות).

בכל אופן, אני נוטה קצת להטיל ספק באפשרות שאולמרט יערוך שינויים משמעותיים במדיניות הכלכלית של ישראל. שבינתיים, מה לעשות, מרעיבה ומשפילה אנשים. זה זמן טוב להזכיר, בלי להיכנס לפרטים כי יש הרבה כל-כך מהם:

גם אם אומרים לכם אחרת, ששום דבר ממה שקורה בכלכלת ישראל איננו רע הכרחי. זה לא הכרחי שאנשים ירעבו, כשם זה לא הכרחי שהבנקים ישדדו אותנו. וזה בטח לא הכרחי שקבוצה די קטנה של אנשים תעביר לידיה בהדרגה את כל אוצרות המדינה.

זה לא בגלל האינתיפאדה, או בגלל החרדים, או בגלל ההתנחלויות או כל שעיר לעזאזל אחר, שהמצב כפי שהוא.

לא בגלל כל אלו העיריות מעכבות אנשים בשדה התעופה בגלל חוב של 150 שקלים. לא בגללם קלאבמרקט קרס. לא בגללם מתנהל בימים אלה "פרוייקט ויסקונסין" מקומי שמנסה לנשל נכים וחולי נפש מהבטחת ההכנסה שלהם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ארתור דנט   ביום 9 באוגוסט 2005 בשעה 7:41

    כבר שנים אחדות שאנחנו מתגוללים כמו כלב בניו יורק.
    אנחנו סובלים ממחלת נפש שהוגדרה כפיצול אישיות פסיכוטי, ומשרד החוץ והקונסוליה מתנערים מאיתנו, למרות ששירתנו את המדינה כשטינקרים של השב"כ ונתנו לה את דמינו.
    אנחנו חולמים על כסף ועל כוסיות, אבל כל מה שאנחנו פוגשים זה שחורים שמעוניינים בת…ת שלנו ומטיפים מלוכלכים עם זקן מלוכלך שמספרים לנו שמצאו את הגאולה.
    ונשים שהגיל הממוצע שלהם 100.
    לפני שבוע פגשנו אחת כזאת, בדיוק כשעמדנו לקפוץ מגשר, ולשים קץ לכל העניין האומלל הזה.
    היא אמרה לנו שלא לקפוץ, כי היא מכשפה ואם רק נהיה איתה לילה אחד, יהיה לנו כל מה שאנחנו מבקשים: ים של כסף, שפע כוסיות אמריקניות וכל קהילת היורדים תקנא. שוב לא נהיה זרוקים.
    בבוקר שאחרי היא שאלה אותנו איך זה שבגיל שלנו אנחנו עדיין מאמינים במכשפות.
    אולי יש תקוה שעכשיו ביבי יקיר נפשנו יבוא לארה"ב. בפעם הקודמת, אחרי שהוא הפסיד בבחירות ובא לתת פה הרצאות, עבדנו ביחד בתור צוות "המרצה-המדליק". הוא הרצה, אנחנו הדלקנו לו את הסיגר. קרענו את אמריקה מחוף לחוף ועשינו ים של כסף. מאז הכל נאחס. אולי הוא שוב יבוא, רק שלא יביא איתו את שרה.
    אז מה, לא שווה לפתוח בלוג על החים האומללים שלנו?
    שרק החברים הרחמנים הפריירים שאנחנו משתמשים באינטרנט שלהם, ימשיכו להיות רחמנים ויאפשרו לנו את זה.

  • חוזר בדרך   ביום 9 באוגוסט 2005 בשעה 23:32

    פשוט כך, של מרצים שתומכים בסרבנות (הוא טוען שהוא מצביע מפלגת שמאל. ביג דיל) ומציע להוקיע אותם עד דור שלישי ורביעי.
    הוא לא ראוי לצחצח את הנעליים שלהם, ואם אתם מסכימים שרעיונות שחורים כמו שהוא מציע יהיו לגיטימיים כאן אז תשתקו, ואם לא, תיכנסו באם אמא של המייל שלו כי תגובות פתוחות הוא לא השאיר הפחדן.

  • ניר דוידוביץ' המלכה   ביום 10 באוגוסט 2005 בשעה 16:52

    אם סילבן שלום ושרון הרשו לעצמם לעשות את זה לפני כמה שנים בחוק קצבאות ילדים, למה שאיזה חוקר ג'וקים לא ילמד מהם?
    שלא לדבר על העוון הגדול שפקד ביבי על בניהם של העניים על שאבותיהם לא השכילו להשתייך למשפחות הנכונות.
    חוקר הג'וקים גם ממשיך להתגאות בזה כשהוא מביא כדוגמה את הפתגם "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תהקינה".
    רבותי, אפשר לפרק את הצדק ולהפריט אותו, מה שממילא כבר עושים. אחר כך עוד דורשים מאיתנו להיות חיילים בשירות הרשע הזה, ולהעניש את התומכים בסירוב. ואפילו לא רואים מה הבעיה.

  • שוקי   ביום 10 באוגוסט 2005 בשעה 12:10

    "הרשימה השחורה" קיבלה פומבי בהסכמת המרצים. לגבי מה שאומר בלו – זו דעתו, ואני יכול להסכים או לא להסכים אבל אני לא מתווכח עם זכותו לחשוב כפי שהוא חושב ולומר את זה.

    אני חושב שהיה יכול להציג את טיעוניו בצורה פחות חריפה, אבל מכאן ועד לומר שצריך להשתיק אותו יש עוד דרך ארוכה.

    מה שצורם בעיני, אם כבר נכנסים לזה, הוא שבלו לקח לעצמו תפקיד של אלוהים ופוקד עוון אבות על בנים ("מי שקורא לסירוב פקודה, חייב לדעת שגם נכדיו וניניו ישלמו את המחיר מתישהו").
    אני חושב שאסור להעניש אנשים על מעשים של בני משפחתם.

השאר תגובה