רות גביזון

פרופ' רות גביזון היא משרתת ציבור נאמנה. זוהי משפטנית אמיצה, חכמה, חסרת פניות. עקבתי במשך השנים אחרי חוות דעת שהציגה בעניינים שונים, התבטאויות שלה בנושאים שעל הפרק.

אשה מדהימה. היא מצטיירת בעיני כאדם אתי בעל מוסר גבוה, בעל יכולת אינטלקטואלית נדירה, ולצד זה גם רגישות אנושית אמיתית.

השאלה אינה האם היא ראויה לכהן כשופטת בבית המשפט העליון של מדינת ישראל, אלא מה נעשה אנו כדי להיות ראויים לה. מה שאני עשיתי, זה לכתוב את השורות האלה. מה שאני מציע לכם לעשות, הוא להשקיע את המאמץ והזמן הנדרשים – באמת לא יותר מדי – כדי לקרוא את הפוסט המצויין הזה של נעמה כרמי. לקרוא ולהפיץ.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שוקי   ביום 7 בדצמבר 2005 בשעה 0:21

    ליאור עזיז – התגובה שלך נמחקה, כי פרסמת אותו באותו נוסח במקומות שונים בלי קשר לתוכן הפוסט.
    בעיני זהו ספאם, ומבחינתי זה לא לגיטימי. אם אתה רוצה להעלות ביקורת שיש לך, מוצדקת או לא, עשה את זה בהקשר הגיוני או הקם אתר משלך.

    לדרור – התגובה שלך הייתה לגיטימית, אבל מחקתי את עזיז ולכן גם אותך.

  • עומרון   ביום 7 בדצמבר 2005 בשעה 9:02

    מדובר באחת המשפטניות הבכירות בישראל, היחידה כנראה שיכולה לעמוד מול ברק בבית המשפט (להוציא את חשין שגם הוא עילוי).
    למעשה זו הסיבה היחידה נגד בחירתה – ברק חרד למעמדו אל מול מישהי שיכולה לו.
    הפוליטיזציה שנוצרה בעקבות מעשיו של ברק, כאילו גביזון היא שופטת ימנית ולכן שוחט מתנגד לבחירתה, זה פשוט נורא.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 7 בדצמבר 2005 בשעה 10:54

    וגם מגוחך, שכן היא שמאלנית שבשמאלנים.

  • נועם   ביום 7 בדצמבר 2005 בשעה 12:06

    בלי להתייחס לגופה של גביזון, לא ברור מה הטעם בהמטרת מחמאות שאין מאחוריהן ולא דוגמה אחת. אם אתה עוקב שנים אחריה, בוודאי שיכולת להביא איזו הנמקה עובדתית שניתן לקבל או לדחות. מצד שני, לו באמת היית עוקב אחריה היית יודע שבמשך השנים לא היו לה "פסיקות" – היא מעולם לא כיהנה בערכאה שיפוטית כלשהי.
    לעניות דעתי, הדיון האמיתי אמור להיות על יתרונותיהם וחסרונותיהם היחסיים זה לזה של כל המועמדים לעליון, ויש עוד כמה נוסף לגביזון וקרמניצר. העיסוק המופרז בה, יותר משהוא מלמד עליה, על חסידיה ומתנגדיה, למד על רדידותו של הדיון הציבורי והתקשורתי.

  • אורן   ביום 7 בדצמבר 2005 בשעה 12:16

    הכל מזימה חרדית על מנת לקעקע את אמינות בית המשפט העליון.

    וברצינות – זה מבייש ומעציב כתופעה ובנוסף זה מייאש להישאר בבית משפט עם בייניש וארבל וחברים. נראה לי שלזה מתכוונים כשאומרים "בכיה לדורות".

  • שוקי   ביום 7 בדצמבר 2005 בשעה 13:32

    איך אומרים – תתבע אותי.
    אם זה עוזר תחליף את "פסיקותיה" ב"חוות דעתה".
    מכיוון שאני לא משפטן *עקבתי* אחרי דברים שכתבה ואמרה שפורסמו בעיתונות.
    הם שיקפו את אותה "אג'נדה" שבגללה ברק טוען שאסור לה להיות בבית המשפט העליון. זה כמובן בניגוד לברק עצמו שהוא נטול אג'נדה כידוע.
    מה שברור הוא שבניגוד לארבל, שידועה כמשפטנית בינונית, איש לא חולק על זה שגביזון היא משפטנית מהשורה הראשונה.פשוט אין לה את האג'נדה המתאימה.

  • נועם   ביום 7 בדצמבר 2005 בשעה 15:37

    אוקיי, אנחנו מתקדמים. לפחות אתה משווה כעת את גביזון לשופטת מכהנת. לבסוף תסכים איתי שיש להשוות אותה לשאר המועמדים – הרי היא אינה מועמדת להחליף את ארבל.
    אפשר כמובן להתווכח אם העובדה שגביזון היא *תיאורתיקנית* משפטית מהשורה הראשונה משמעותה, כמובן מאליו, שהיא תהיה שופטת מהשורה הראשונה. והדבר נכון לא רק לגביה. זהו דיון שעולה בכל פעם שעולה נושא בחירת שופטים והוא חשוב יותר מדיון לגופו של אדם זה או אחר.
    כל הנושאים הללו, כולל האג'נדה של גביזון ועניין האג'נדה של העליון בכלל ראויים כל אחד לדיון מעמיק. תמיהתי היתה בעצם על עצם הפוסט – כאילו מה? זהו עצומה בחתימת איש אחד? הרי עם כזה ניסוח לא ניתן אפילו להתווכח…
    🙂

  • עומרון   ביום 7 בדצמבר 2005 בשעה 16:10

    לי יצא לקרוא גם מאמרים אקדמיים של גביזון ולא רק ראיונות או כתבות עיתונות. אינני מומחה לאג'נדה שלה, אך ללא ספק יש בי רושם מסוים על יכולותיה.
    לעניין השפיטה – אחוז נכבד של שופטי בית המשפט העליון לא כיהנו קודם לכן בתפקידי שיפוט ובכך גביזון אינה חריגה. אחוז נכבד מהם עוסק בתחומים בהם לא התמחה ובכך גביזון אינה שונה.
    המהות בבחירת שופט היא יכולותיו, שכן אלה קבועות, בעוד שידיעותיו (או ידיעותיה) משתנות על ציר הזמן (וכפועל יוצא מיכולותיו).

    בבית המשפט העליון האג'נדה של גביזון רלוונטית יותר מהרבה דברים אחרים, שכן הדיון הציבורי הנוקב ביותר הנו על מהותו ותפקידו של בית המשפט העליון ובכך לגביזון יש לא רק אג'נדה (כמו שלי יש), אלא ידע עצום ויכולת לגבש אג'נדה בעלת משמעות ציבורית מהותית.

  • נועם   ביום 7 בדצמבר 2005 בשעה 16:22

    כשפרשת ליאור עזיז משתוללת במלוא עוזה?

    אבל הנה, אתה מחזק את מה שטענתי – על מה שכתבת ניתן להתווכח לגופו של עניין. וזה בעצם הרעיון, לא?

השאר תגובה