מוזיקה טובה ואהבה גדולה

לפני יומיים המלצתי לכם כאן על המוזיקאי מתתיהו. לאלו מכם שהחמיצו אני ממליץ לקרוא את הפוסט ההוא, בשביל הרקע.

מתתיהו הוא ראפר אמריקני צעיר, לבן ויהודי, ומאד מוכשר. אחרי שהסתובב בהרבה מקומות וקלט הרבה השפעות הוא חזר בתשובה. בניגוד לאנשים אחרים שראו את האור (ע"ע קט סטיבנס), זה רק עשה לו טוב. בראש ובראשונה: עזר לו למצוא את עצמו מבחינה מוזיקלית.

ביצירה שלו הוא מקיים חיבור בין העולמות ובין הסגנונות המוזיקליים שהשפיעו עליו (רגאיי, ראפ, רוק, מוזיקה חסידית, ומן הסתם גם נשמה, פאנקי, רוק מתקדם, ואלוהים – רק הוא – יודע מה עוד). בטקסטים, הוא מדבר על אהבה ואמונה וכל מיני דברים טובים אחרים. עכשיו הוא בסיבוב הופעות וזה זמן מעולה בשבילכם להתחיל להקשיב לו.

רק כדי לסבר את האוזן – אני בדרך-כלל לא שומע רגאיי, ראפ או מוזיקה חסידית. הסיבה שמתתיהו מרתק אותי וגורם לי הנאה גדולה, היא לפני הכל שהוא עושה מוזיקה מקורית ונהדרת. חומרים טובים, מבוצעים בכישרון, שנשמעים אחלה בין השאר בזכות הגיטרה של אהרון דוגן – עוד בוגר New School. אבל בשירה שלו יש משהו נוסף – תקשיבו ותבינו.

אני מקווה שאתם לא מורידים מוזיקה פיראטית מהאינטרנט, אבל אם כן אז אלו הקטעים המומלצים ביותר להאזנה באלבום:

Close My Eyes
השיר שהופיע איתו בתוכנית הטלוויזיה ב-ABC ושפרסם אותו. הביצוע בהופעה שכלול באלבום, אגב, פחות מוצלח מהביצוע הטלוויזיוני. עדיין – שיר משובח.

King Without a Crown
קטע דומה מאד בסגנון, שמתתיהו מציג בו כמה פינות מעניינות ברפרטואר הווקלי שלו. בנקודה מסויימת הוא נשמע שחור משחור – הזכיר לי לרגע את ג'ואן ארמטריידינג / טרייסי צ'פמן.

Exaltation
קטע מאד מעניין שמשקף טווח רחב של השפעות. כששמעתי אותו חשבתי על UB40, פוליס, פרנטה, מוזיקת כלייזמר, קרליבך, מוזיקה חסידית, מוזיקה תימנית.

Fire and Heights
לאו דווקא מהטובים ביותר באלבום אבל מאד מעניין. קטע אינסטרומנטלי שמתפתח מרגאיי למשהו ג'אזי, קצת פסיכדלי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה