מחשב לכל ילד, גירסת האו"ם

הנייד ב-100 דולר של MIT זוכה ליחסי ציבור נאים למדי בחודשים האחרונים. הרעיון: מסך קטן, רכיבים זולים ומנואלה במקום סוללה, וביחד מתקבל משהו שדי מזכיר מחשב נייד אבל מתאים לתקציב של מדינות כמו הודו או ברזיל, שרוצות לצייד את ילדיהן במחשבים.

הרעיון יפה וההמצאה די מוצלחת, אבל בתור בוגרי פרוייקט "מחשב לכל ילד" מותר לנו להיות ספקנים. ביבי, עם כל הכבוד לקופירייטינג המוצלח, דחף אל מתחת לקו העוני יותר ילדים ממספר הילדים שקיבלו ממנו מחשב (אם להיות ממש ספציפיים: ב-2005 קיבלו 2000 ילדים מחשב, ומספר גדול פי מאה לא קיבלו לאכול). האם נגרופונטי, מרדוק או קופי ענאן יוכיחו יותר רצינות? תרשו לי לפקפק.

בלינק תמצאו משהו שכתבתי על זה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אורי   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 12:07

    זה מתחבר עם הסיסמה שרואים לאחרונה, "מליון וחצי רעבים", אני מבין? (הבוקר כבר ראיתי בתגובות לידיעה אחת "3 מליון רעבים")

    תוכל לתת לינק לנתונים האלה בבקשה?

  • אורי   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 12:15

    על בסיס מה אתה קובע שהפרויקט מועד לכשלון? טכנית, הצוות מאחוריו הוא מעולה. גם מרדוק ואנאן עשו דבר או שניים בחיים. לגבי מחיר, כבר היום יש מחשבים באפריקה, כשהם הרבה יותר יקרים. מן הסתם אם יהיה מחשב זול כזה יהיו הרבה יותר מחשבים. נכון שאי אפשר לאכול לאפטופים, אבל אפשר להתפרנס בזכותם. תשאל בהודו.

    הציניות האוטומטית הזו לא ברורה.

  • שוקי   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 12:34

    הציניות שלי היא לא אוטומטית אלא ידנית לגמרי.
    לא קבעתי שהפרוייקט מועד לכישלון, אלא אמרתי שנדרשת הרבה צביעות כדי להציג פרוייקט כזה בתור מעשה צדקה, כשברור שזהו עיסק ככל עיסק.

    בישראל יש מיליון וחצי עניים, לפי נתוני הביטוח הלאומי
    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3123586,00.html
    כשישים אחוזים מתוכם הם ילדים, וכדי שלא תאמר שאני מגזים הערכתי ש"רק" חמישית מתוכם ממש רעבים. אנחנו יכולים להניח, לצורך הדיון, שהאחרים סתם לא מקבלים טיפול רפואי ראוי, או שיהיה להם קר בחורף.

  • אפרת   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 13:59

    חצי מתוכם הם ערבים וחרדים. מי שעושה 10 ילדים במשפחה ומצפה שאני אפרנס אותו, יכול להמשיך ולצפות. אם שוקי נורא רוצה אז שינכו ל-ו מהשכר את ההקצבות עבור ה"עניים" האלה

  • שוקי   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 14:05

    מה שאת אומרת בעצם הוא שאם אני ילד ערבי או חרדי רעב, אז בגלל שההורים שלי היו טיפשים מגיע לי לרעוב והמדינה לא אחראית עליי.
    וכמובן – גם לפי שיטתך מדובר בחצי מהאנשים העניים. מה עם החצי השני?
    במילים אחרות: בשביל העיקרון שלך ("מי שעושה הרבה ילדים מגיע לו ולילדיו לרעוב") את מוכנה שיהיו ילדים רעבים, מחציתם ערבושים ודוסים והאחרים לא מעניינים אותך.
    למה לדקדק בפרטים כשאפשר להרגיע את המצפון ולהאשים את הפרימיטיביות של הרעבים.

  • אורי   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 14:25

    מוזר שאתה לא מפעיל על דוח הביטוח הלאומי את אותו ניתוח ביקורתי שאתה מפעיל על פרויקט המחשב – ביחוד בהתחשב בעובדה שהאנשים מאחורי המחשב לא יתקשו להתפרנס גם בלי הפרויקט הזה, בניגוד למנהלי הביטוח הלאומי.

  • שוקי   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 15:07

    לדעתי הצנועה, המוסד לביטוח לאומי הוא אחד הגופים המטומטמים והכושלים ביותר במדינת ישראל. ואני יכול לנמק ולבסס את הטענה הזו מהיום ועד לשבוע הבא, אבל אני לא חושב שמישהו בכלל חולק עליי אז זה פחות מעניין אותי לעשות את זה.
    דו"ח העוני, לעומת זאת, נראה לי מסמך אמין. בהתחשב בזה שהוא מציג בקלקלתם גם את הביטוח הלאומי, גם את משרד האוצר, וגם את המדיניות הכלכלית של ישראל, אני חושב שסביר להניח שהוא מייפה את המציאות – אם בכלל – כי איזה אינטרס יש למוסד לביטוח לאומי להודות בכשלונו?

    זה מעניין שאתה, שנשמע כמו אדם אינטליגנטי, נתפס לאותו קו טיעונים שנתפסו לו רוב המגיבים הלא-אינטליגנטים לטור הזה.
    האם אמרתי שמחשב ב-100 דולר זה דבר רע?
    בכלל לא. להפך – פתחתי בזה שאמרתי שזה אחלה דבר. אבל ברור שחלק מאלה שדוחפים את היוזמה הזו הם גורמים בעלי אינטרס מסחרי. וחשוב לזכור את זה כשמתייחסים לכך שמדובר בפרוייקט בחסות האו"ם.

    מחשוב זול למדינות המתפתחות זה חשוב. גם אוכל למדינות העניות זה חשוב. שני הדברים חשובים, אבל מהאחרון נוח להרבה אנשים להתעלם – ולא בגלל שאי אפשר לשנות את המצב.

    ובעניין הטענה שלי, שצריך להשגיח על פרוייקט OLAP בהקשר של מימון באמצעות הלוואות – אני ממליץ שוב, בחום, לקרוא את ספרו של ג'וזף שטיגליץ אליו התייחסתי כאן
    http://www.notes.co.il/shooky/14595.asp

    צריך להבין שהמדינות העניות לא עניות בגלל (או רק בגלל) שהן "מפגרות" ולא מעניקות חינוך לילדיהן. סיבה מרכזית יותר לעוני שלהן הוא שהכלכלות שלהן נתונות לחסדיהם של גופים כלכליים מערביים, שמנסים כביכול לעזור אבל ממיטים עליהן שואה.
    שטיגליץ מסביר בדיוק את השיטה בה זה עובד, והאיש הוא כלכלן חשוב וחתן פרס נובל והגיע הזמן להתחיל להתייחס לדברים החמורים שהוא אומר. הרי האיש מטיח את האמת בפרצופנו ורוב האנשים – כולל רוב הכתבים הכלכליים בישראל – פשוט מתעלמים.

    אני לא חושב שמטרות מקדשות אמצעים, ואני לא חושב שמטרה חשובה-מאד בהכרח דוחה מטרות אחרות שהן רק חשובות.
    זה שיש בעיות שקשורות בעוני לא אומר שצריך לוותר על פתרון של בעיות שקשורות לבורות, או התעללות בבעלי חיים, או נשים מוכות, או ילדים עם הפרעות למידה.
    אבל טיעוני החכה והדגים הם שקריים, כי איש לא נותן למדינות העניות חכה. מניחים חכה בידיהם ומקצצים את רגליהם. מכניסים אותן לחובות שהן לא יצאו מהם גם בעוד מאה שנה.

  • אורי   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 16:16

    שוקי, לדעתי ניפוח דוח העוני משרת את הביטוח הלאומי לפי אותו עקרון שניפוח האיומים הבטחוניים משרת את הצבא. בשני המקרים אני לא מזלזל בדוחות, אבל מציע לקחת אותם בערבון מוגבל.

    אני לא מבין איך יש מליון וחצי עניים בישראל – רבע מהאוכלוסיה – ובאותה עת אחוזי אחזקת פלאפונים או חיבור בפס רחב מהגבוהים בעולם. הרי הנתונים האלו נמדדים מול כלל האוכלוסיה ולא רק בעשירונים העליונים. למה אנחנו לא שומעים לדוגמה על ירידה משמעותית במספר המחוברים לכבלים/לוין בשנים האחרונות?

    אני לא מתיימר לדעת את האמת, אבל ברור שהנתונים שמציגים לנו לא מסתדרים, ונראה שלא תהיה בחינה אמיתית של המצב כשכל מי שמעז לפקפק בהם מקבל מתקפת צדקנות בסגנון יחימוביצ'י (כמו שאולי גם אני אקבל פה עוד מעט :-))

    (ואני אשתדל לקרוא את הספר, תודה על ההמלצה)

  • אפרת   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 16:20

    מה שאני אומרת בעצם זה שאתה יכול לממן, אם אתה רוצה, ילדים שההורים שלהם פרזיטים וטיפשים. אני ממש לא מעוניינת.

    הסוציאליזם בפרוטה שלך פשט את הרגל, וטוב מאד שקיצצו את הקצבאות. אם היו ממשיכים לבזבז את משאבי המדינה אז ישראל הייתה מתמוטטת בעוד זמן לא ארוך.

  • שוקי   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 17:19

    אורי – דיברת לעניין, ושאלת שאלות חשובות, ולכן לא תקבל ממני מתקפת צדקנות. יש תשובות לכל מה שאתה שואל אבל תרשי לי להתמקד בדוגמא ולהתייחס ספציפית למשהו שהעלית.

    בישראל יש, כנראה, משהו כמו 1.2 מיליון חיבורי אינטרנט מהיר, מה שמציב אותנו באחד המקומות הראשונים בעולם מבחינת "חדירה".
    כי על הנייר,כ-60 אחוזים מתוך 1.95 מיליון בתי האב בישראל מחוברים.
    השאלה היא מה זה "בית אב". כי בית אב יכול להיות איש מחשבים רווק שחי לבד ומרוויח משכורת רב ספרתית, או משפחה בת שמונה נפשות שחיה משכר מינימום וקצבת ילדים.

    לכן, גם אם 60 אחוזים מבתי האב מחוברים, בפועל ל-רק 30 אחוזים מהאוכלוסיה יש גישה לאינטרנט. וכמובן שיש סקרים שמראים אחרת, אבל אפשר להשוות אותם לנתוני הלמ"ס (שהם כנראה טיפה יותר אמינים) ולראות שהם מופרכים.

    זה היופי שבסטטיסטיקה – אפשר למשוך אותה לאיזה כיוון שאתה רוצ, כדי להראות אמת ורק אמת אבל ממש לא את כל האמת.

    דוגמא נוספת שמזכירה את מה שקורה בישראל, הוא הסיפור על האיש שטבע בבריכה שגובה הממוצע הוא 20 ס"מ.
    אישית, אני לא חושב שצריכים להיות מיליון וחצי עניים או 200 אלף רעבים כדי שמצבנו יהיה על הפנים. אבל לא הייתי מזלזל במספרים האלה, שמתיישבים גם עם נתונים ממקורות אחרים.
    בסטטיסטיקה יש גם מדדי אי שוויון בהכנסה, ובישראל המדדים האלה משקפים פערים בלתי נסבלים.

  • שוקי   ביום 15 בדצמבר 2005 בשעה 17:27

    קודם כל, כן – אני רוצה לממן ילדים שההורים שלהם פרזיטים וטיפשים.
    אני מעדיף את זה על הענקת מתנות לאחים עופר, או להפרטת הבנקים תמורת שליש המחיר ממה שהם כבר עלו לך ולי או להורינו.
    ואם הורינו (אגב, לא ההורים שלי) שילמו ביוקר עם משבר מניות הבנקים, ובדיעבד יוצא שהם מימנו את העשירים שקונים היום את הבנקים, אז יוצא שאנחנו ילדיהם של אנשים טיפשים.
    טיפשים אבל לאו דווקא פרזיטים – אולי עשו טעויות אבל זה לא אומר שהם לא ראויים להגנה. וזה בדיוק מה שמגיע גם לילדים של ערבים וחרדים.

    ואת, חוץ מגזענות, שנאת זר, אטימות ואנוכיות, גם לא מבינה כנראה הרבה לא בכלכלה ולא באידיאולוגיה פוליטית.

    אני לא סוציאליסט, מקסימום סוציאל דמוקרט.
    אם כי בהתחשב במימדי החוב החיצוני של ארה"ב, וקצב הצמיחה של סין, ופשיטת הרגל של ארגנטינה שפעלה לפי תוכנית קרן המטבע, דווקא נדמה לי שההשקפות שלך ושל ביבי וטומי לפיד הן אלו שפשטו את הרגל.

    ולבסוף: מי שמבזבז את משאבי המדינה הם לא החרדים או הערבים או המתנחלים או כל שעיר לעזאזל אחר. מי שמבזבז אותם הם הנבחרים שלך, חברי הכנסת והשרים, שמחלקים אותם לקבוצות אינטרסים קטנות דרך הטבות, הפרטות, משכורות מנופחות, מכרזים תפורים, ועוד כהנה וכהנה שחיתויות ומעשים פליליים.

    הסיבה שרוצים שתחשבי שהערבים/חרדים/מתנחלים וכו' אשמים במצב, היא כי צריך שעיר לעזאזל אחרת את תביני מי פרזיט ומי טיפש.
    (רמז: הסופרלטיבים האלה מתחלקים שווה בשווה בינך לבין אנשים מהאלפיון העליון, ולא קשורים בכלל לקבוצות שהזכרת)

  • אפרת   ביום 16 בדצמבר 2005 בשעה 11:02

    אני לא יודעת כמה אתה מרוויח. (ניחוש שלי – לא הרבה. הטענות שלך אופייניות לאנשים שמתוסכלים מהעובדה שאנשים מוכשרים מרוויחים יותר מהם).

    אז כמו שאמרתי לך קודם:
    מהמשכורת ש-ל-ך תממן את הפרזיטים והטפשים
    לא מהמשכורת שלי!

    ולכן אני מרוצה שסוף סוף המדינה אמרה סטופ לניצול הציני שמנצלות קבוצות אוכלוסיה שלמות את שיטת ההקצבות. מה הקשר לחלוקת כספים "לקבוצות אינטרסים קטנות"? גם זה פסול וגם זה פסול!

    מי שעושה 10 ילדים עושה אותם כי הוא יודע שהמדינה תממן את זה על חשבוני. אז עכשיו נגמרה החגיגה. לא מוצא חן בעיניך? לא נורא. בעיני זה כן מוצא חן

  • שוקי   ביום 16 בדצמבר 2005 בשעה 12:50

    הניסיון שלך להכות מתחת לחגורה רק ממחיש את גובה הטיעונים שלך.
    כמובן שאת ממש לא בכיוון, כי לי כשלעצמי מעולם לא היה קושי להתפרנס טוב ואפילו טוב מאד.
    אדרבא – בתור מישהו ששילם ומשלם הרבה מיסים, מאד מעניין אותי מה עושים עם הכסף.
    אישית, אני מעדיף שיקבלו אותו אנשים שזקוקים לו ולא מושחתים שמנצלים את המערכת, ומזינים שוטים כמוך בתעמולה שגורמת להם לחשוב שהאשמה היא בעניים.

כתיבת תגובה