בעקבות שינוי: החלטתי לעזוב את החיים הפוליטיים

לפני כשלוש שנים, גיליתי יום אחד להפתעתי שאני יודע לחקות את טומי לפיד. לא רק שאני יודע לחקות אותו, אלא שכל מי ששמע את החיקוי מסכים שזה החיקוי הכי טוב שלו.

שעות רבות של עונג העניק לי החיקוי הזה בשנים האחרונות. במיוחד אהבתי לבקר בבית הוריה של החברה שלי, שגרים בשכנות לטומי, לעשות חיקויים שלו לאנשי היחידה לאבטחת אישים ששמרו על ביתו, או לעמוד בחלון ולהגיד בקולו של יוסף: "את יודעת שולה, בזמן האחרון אני חושב שהרב עובדיה דווקא די חמוד". וכיוב'.

זו הסיבה שאמש, עם כל השמחה על התוצאות בשינוי ועל תוצאות הסקרים שמשאירים את המפלגה הבזויה הזו מחוץ לכנסת, חשתי קורטוב של עצב.

איזה מין מזל יש לי?
לא רק שהחיקוי המוצלח היחיד שעשיתי מאודי הוא של פוליטיקאי אופרטוניסט, ציני, גס רוח וגזען, שאני באופן אישי גם לא סובל אותו – אלא שבקרוב אף אחד גם לא יזכור מי הוא.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מנשה   ביום 13 בינואר 2006 בשעה 14:25

    שהתכוונת ל"מעודי" ?

  • שוקיג   ביום 13 בינואר 2006 בשעה 21:53

    זה לא הכל. אני גם יודע לעשות – כשמצליח לי – דוד לוי, יהורם גאון, פרס, ישעיהו ליבוביץ'.
    אני שואל מי האחרון שיחזיק – גאון או פרס.
    חוצמזה שטומי הוא הכי מוצלח, אין תחרות.

  • אורן   ביום 14 בינואר 2006 בשעה 20:50

    לעשות את שרון. גם הוא כנראה עזב את החיים הפוליטיים.

  • אורן   ביום 13 בינואר 2006 בשעה 16:49

    "בני יאיר" (זה יוצא יותר טוב בקולו של טומי), כבר ידאג לשרבב אותו פנימה לטורי ה"מיהו ישראלי?" שלו.

    ובמחשבה שנייה, אולי תתחיל להתאמן על חיקויים של יאיר ?

  • רחביה ברמן   ביום 13 בינואר 2006 בשעה 19:00

    החיקוי הפוליטי הכי טוב שעשיתי היה של פלאטו שרון, כך שאת התמוטטות השוק בנסיבות האלה כבר חוויתי לפניך 😛

כתיבת תגובה