הדיווחים על שרון במבחן האתיקה

עניין אחד שלא עלה במסגרת הדיון במצבו הרפואי של שרון, הוא הבעיה האתית בדיווחים העיתונאיים שקשורים בו.

הבעיה נמצאת בשני מקומות. ראשית, מבחינת האתיקה העיתונאית – "זכות הציבור לדעת" קיימת כל עוד קיים עניין ציבורי. אבל אותו "עניין ציבורי" הוא לא מושג שמתייחס – כפי שאפשר אולי לחשוב בטעות – לכל מה שמעניין את הציבור.

העניין הציבורי הוא בעצם האינטרס הציבורי (ע"ע כפל המשמעות של המילה האנגלית "Interest"), כלומר – לציבור יש זכות לקבל מידע שיש לו נגיעה לחייו, שמשפיע על החלטותיו, שיכול להועיל או להזיק לו. מבחינה זו, אורך קטע המעי הגס של אריאל שרון שהוסר בניתוח, הוא פריט טריוויה חסר משמעות במקרה הטוב. הדיווח עליו הוא פורנוגרפיה לשמה. זו גם פגיעה בכבוד החולה ובזכותו לפרטיות.

לציבור יש זכות לדעת על מצבו של שרון, משום של"שרון", הדמות, יש חשיבות ציבורית. לגורלו של האיש יש רלוונטיות לסוגיות רבות, בראש ובראשונה בהקשר הטריוויאלי של עצם הסיכוי שישוב לעמוד בראש ממשלת ישראל. זו, אגב, גם הדוגמא הטובה ביותר למעילה של התקשורת באמון הציבור: אף דיווח לא אמר את הדברים כפי שהם, והסביר מדוע אין סיכוי ששרון ישוב להיות ראש ממשלה. חלק מהפרשנים והפובליציסטים אמרו את זה בעדינות או בעקיפין.

מכל מקום, לציבור מגיע לקבל את המידע הרלוונטי, שעיקרו: ראש הממשלה שרון איננו בהכרה, לא מתפקד, לא ידוע אם ומתי ישתנה מצבו, והסטטיסטיקה הרפואית מצביעה שאין למעשה סיכוי שישוב לתפקד. לכן, לא זו בלבד שלא ישוב להיות ראש ממשלה, אלא גם לא יהיה לו חלק אחר בחיים הציבוריים.

ומכיוון שכך, ולמרות הנורמה של הסרת החיסיון הרפואי מראשי ממשלה (בארה"ב זה מעוגן בחוק, בישראל לא), אין שום הצדקה לדיווח המפורט שמקבל מצבו הרפואי של שרון. מרגע שאיבד את הכרתו לפני חמישה שבועות וחצי, הפסיק שרון להיות אישיות ציבורית. נדרשת ההפרדה בין הדמות המכונה "שרון", שיש לה עדיין תפקיד בתודעה הציבורית, לבין אותו אדם ששוכב מחוסר הכרה בבית החולים הדסה.

כאן בדיוק חסרה גם ההבחנה האתית מצד הרופאים. שרון הציבורי, ראש הממשלה והפוליטיקאי, הסכים אמנם להסרת החיסיון הרפואי שלו כדי להתאים את עצמו לנורמה הציבורית. הוא עשה זאת מתוך הכרה מלאה, בהיותו בתפקיד ציבורי שאולי מצדיק נורמה כזו.

בהקשר זה, השבץ השני של שרון שונה מהראשון. במקרה הראשון, לוויתור של שרון על החיסיון היה תוקף, מכיוון שעדיין היה ראש ממשלה מכהן, ואמור היה לחזור לתפקוד. במהלך הזמן שבו לא תפקד – בין אם היה בהכרה או לא – הוא היה אישיות ציבורית.

אבל כאמור, זה כבר לא המצב, ולכן הנסיבות בהן ויתר על החיסיון כבר לא תקפות. לשרון אין יומרה לחזור לראשות הממשלה – אין לו יומרות בכלל, משום שבשביל יומרות צריך הכרה. הוא לא מכהן כרגע בתפקיד ציבורי, והטיפול בו – לרבות הכבוד לפרטיותו – לא צריך להיות שונה מאשר הטיפול בכל חולה.

לכן, רופאי בית-החולים הדסה, ופרופ' מור יוסף בראשם, חוטאים לדעתי מבחינה אתית. אין שום הצדקה רציונלית למה שנעשה, במיוחד כשניכר שהדיווח לתקשורת כלל לא משרת את המטרה המקורית שלו. לא ברור אם זה נעשה בלחץ של עסקנים ומקורבים, או כתגובה לאורה המסנוור של תאורת העיתונות, אבל ברור שזה פסול.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שוקי   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 1:51

    החוק לא עומד מעל לאתיקה ולמוסר.

  • באנדר   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 8:35

    שחושב ששרון יחזור לתפקד כראש ממשלה. מכיוון שכל המידע שבידנו מגיע מהתקשורת, כניראה שהמסר עבר.
    לפי החוק יש לקיים בחירות חדשות בהקדם האפשרי, זה מה שקורה בפועל. אז מה בדיוק הבעיה?
    הודעה רישמית ששרון חשוב כמת לא תשנה את המצב החוקי.

  • שוקי   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 10:55

    לפני שבוע ראיתי את חיים רמון מדבר בטלוויזיה, ומסביר שבמפלגת קדימה מתפללים ששרון יתעורר ויוכל לשוב ולשמש בתפקיד כלשהו -גם אם לא ראש הממשלה.
    מוקדם יותר כתבתי כאן, ששאלתי לחוות דעתם של שני רופאים בנושא, ושניהם אמרו שאין תקדים למצב שבו אדם שנותח במשך שבע שעות בגלל דימום רחב היקף במוח החזיר לעצמו אפילו חלק קטן מהיכולות הקוגניטיביות שלו, או אפילו חזר לדבר.
    אני בטוח שגם חיים רמון שמע חוות דעת כזו, ולכן ההופעה שלו בתקשורת – ושל עוד אנשים מקדימה – עם דברים כאלה, נועדה לדעתי לטעת תקוות שווא בציבור.
    עד עכשיו מתפרסמים באתר הכנסת מכתבים חדשים של אנשים שמאחלים החלמה לשרון.
    אז אני חושב שאתה קצת טועה.

  • באנדר   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 13:01

    יקום ויחזור לבלוס שווארמה.
    זה לא אומר שאני חושב שזה מה שיקרה.
    אתה נותן מעט מידי קרדיט לאנשים. לצערנו הרב , כל אדם כבר ניתקל בקשישים שהלכו לעולמם אחרי סידרה של סיבוכים.
    אין פה מיסתורין.

  • עזי   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 14:22

    "הפוסל במומו פוסל", אמרו את זה כבר לפני, לא?

    הבעיה איתך, שוקי, שאתה שם את עצמך כנציג "הציבור" ומדבר, כביכול, בשמו.

    ברור לכולם ששרון ומצבו הרפואי לא מעניינים אותך, לא נראה לך נושאים ראויים לדיווח, ובכלל – מצידך היית טומן אותו ואת זכרו אי-שם בתהום הנשיה התרבותית-אנושית. זו זכותך המלאה לשאוף לכך ואף להביע את רצונך זה ברבים, בבלוגך ובשאר רשימותיך המופצות ברחבי בגלובוס.

    אך לדבר בשם הכלל? הפוסט שלך (אם לא שמת לב) לא מביע את משאלותיך האישיות אלא מדבר בשם איזושהי אמת שמימית, משאלה קיומית של עמישראל, צדק אוניברסאלי אולטימטיבי…

    אז אולי כדאי שתפנים את העניין — במיוחד לאור תגובות שאתה מקבל בפוסטיך ב"רשימות" (ואני מניח שגם בדרכי תגובה אחרים) — שיש רבים שלא רק סבורים אחרת ממך, אלא שדווקא מתעניינים, סקרנים, כמהים לדעת, ומבקשים ברצינות לעקוב אחר מצבו הרפואי של ראש הממשלה, אפילו אם נבצרותו סופית ומוחלטת. סתם מתוך דאגה לאיש שיש להם סימפטיה (מוזרה?) אליו…

    אולי לך זה מוזר, אולי מאוס, אולי מטופש, ואולי אפילו בזוי — אך ראוי שתכבד רצון רבים אלו, אפילו אם אתה לא נמנה עליהם. ואם תלמד לכתוב את רשימותיך (כרבים אחרים בבלוגיהם) בלשון אישית-פרטית-אינדיוידואלית צנועה, ולא כמי שמתיימר לדבר בשם העם, האמת והצדק — נראה לי שלא רק כולנו נרוויח מכך אלא גם אתה.

    אתיקה אינה עניין רק של רפואה, אתה יודע. גם אי-אלו בעלי-מקצוע (?) אחרים אמורים לפעול לאורה, והתנסחות פחות יהירה ומוצדקנית בוודאי תתרום להתנהלותך המעין-אתית, אפילו אם היא באה לידי ביטוי בגיבובי אותיות מוקלדות בלבד.

  • שרון   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 16:03

    ורק אחרי זה לשחרר כל רסן.
    איך לומר, לא תמצא אותי יוצאת חדשות לבקרים להגנתו של שוקי (ולו גם מהסיבה הפשוטה שהוא לא צריך את הגנתי). זאת ועוד,אני מוצאת את עצמי לא פעם מחזיקה בדעות שונות לחלוטין ממנו, אבל (בתרגום ישיר): קום ותריח את הוורדים!! מדובר בקונספט של בלוג אישי. היומרה הבסיסית של הדברים המפורסמים כאן הנה הבעת דעה א י ש י ת.
    ומלבד זאת, כנראה מצבו של רוה"מ דווקא כן מעניין את שוקי, אחרת הוא לא היה משקיע זמן ומחשבה לכתוב על כך בבלוג האישי שלו…
    ולסיום, דעתי האישית לגמרי: תרבות דיון איננה מושג גס וחבל למהר ולהגיב באגרסיביות שכזו.

  • judi   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 16:47

    ליד הסגנון הבוטה והמשתלח של גלילי עזי כותב בעדנינות הראויה לצל"ש. זה שהוא כתב בצורה ישירה ומחודדת לא קשורה לאגרסיביות. מצבו של שרון בא לביטוי בבלוג הזה כבר כמה פעמים וחוץ מאשר סלידה הוא לא עשה דבר.

  • מרק ק.   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 17:40

    לכן הדיווחים על מצבו של שרון קיבלו כותרות ראשיות בCNN SKY ו BBC.

    וגם אני חושב שדי נמאס ואין צורך לידע אותי על כל פצע לחץ שנוצר אצל החי המת, אבל מה לעשות והוא עדין ראש ממשלת ישראל?

    אתה יודע, אם זה כל כך מפריע לך, אתה לא ממש חייב להתענין.

  • סמדר   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 19:21

    ומיותר, וגרם לתחושת מבוכה שדטבומה להיחשפות למופע פורנוגרפי.
    לכל אדם, וחולה, בפרט, עומדת הזכות לשמירה על פרטיות וסודיות רפואית, היום אריאל שרון הוא אדם פרטי,שזכאי לפרטיות ככל אזרח אחר.

  • שוקי   ביום 13 בפברואר 2006 בשעה 2:42

    אמרו לפניך גם "אי אתה דן אדם עד שתגיע למקומו".

    אני מזדהה כאן בשמי, והדעות שאני מביע הן דעותיי. בניגוד לך, יש לי את האומץ לקחת אחריות על מה שאני אומר, ולשאת בתוצאות.

    אחת התוצאות, היא שאנשים כמוך באים ומבלבלים את המוח, בלי שטרחו לרדת לסוף דעתי, או לחשוב על כך שחלק מדבריהם הם בבחינת לשון הרע.

    אני לא יודע איך הצלחת להסיק מדבריי אם אהבתי את שרון או לא. בכל אופן, אתה – כמי שמצהיר על אהבתך לאיש – צריך לחוש בושה על האופן שבו התקשורת הופכת בבני מעיו. איזה גורל נורא זה.

    אני לא יודע מה זה אומר "התנהלותי המעין-אתית". מהי אתיקה של בלוג? האר את עיני.
    ואם כוונתך להתנהלות האתית של בעיסוקי כעיתונאי – אני מציע לך לשאול אנשים שעובדים בתחום שמכירים את עבודתי ו/או שעבדו איתי.

    יותר מדי הנחות וניחושים יש בדברים הנחרצים-מדי שלך, שאין להם כיסוי, ושיותר מהכל מרמזים שפשוט לא הבנתי את הדברים שאמרתי.

  • שוקי   ביום 13 בפברואר 2006 בשעה 2:46

    אני יכול לעצום עיניים או להעביר תחנה, אבל זה לא העניין. מפריע לי שזה נעשה, כי זה פגום אתית ומוסרית. זה מעשה תועבה.
    אין כאן רק פגיעה בגבולות הטעם, אלא התנהגות חולה וצינית של אנשים שעבורם שרון – גופו, שמו והפרטים אודות מצבו הרפואי – הם בבחינת סחורה.

  • עזי   ביום 13 בפברואר 2006 בשעה 4:59

    המשפט הזה שלך אומר הכל: "יותר מדי הנחות וניחושים יש בדברים הנחרצים-מדי שלך, שאין להם כיסוי, ושיותר מהכל מרמזים שפשוט לא הבנתי את הדברים שאמרתי".

    ולא רק את עצמך, גם אותי לא הבנת: היכן ראית, ולו ברמז, שיש לי "אהבה לאיש"?

    אכן, הפוסל במומו פוסל!

  • שוקי   ביום 13 בפברואר 2006 בשעה 11:10

    "הפוסל במומו פוסל" חל גם עליך, או שאתה פטור מזה?

  • קורא מהצד   ביום 13 בפברואר 2006 בשעה 11:26

    אמנם עזי צודק בכל מה שאמר, ובטח גם במה שהוא (ואחרים) חושב עליך ולא אמר, אבל תמיד תוכל לרוץ לחרטט עוד כתבה בוינט, להרויח עוד כמה גרושים ולהיות מאושר שוב

  • עידוק   ביום 12 בפברואר 2006 בשעה 1:38

    אריאל שרון הוא עדיין ראש הממשלה, כי מני מזוז קיבל החלטה משונה שלא להחליט שנבצר משרון להיות ראש ממשלה באופן קבוע.

השאר תגובה