כך נחליף את השלטון

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן.
תסלחו לי אם הציטוט נשמע קצת מצחיק בהתחשב ברצינות העניין, אבל בסופו של דבר הוא די קולע.

למה להחליף?
כי שלטון שלא מתחלף מסתאב. וזה שיש לנו כבר מסואב עד מעל לראש.
כי זהו שלטון של דמגוגיה וצביעות, שימשיך לספר לנו ש"אין ברירה" בזמן שיפשיט אותנו מזכויותינו הסוציאליות ומזכויותינו בעבודה, ישלח אלינו את קלגסי ההוצאה לפועל ואזהרות אדומות מרשות השידור. אנחנו לא יכולים להיות בטוחים ששלטון העבודה יהיה טוב – אבל בטוח שהוא יהיה טוב יותר.
כי קדימה היא מפלגה של אופורטוניסטים, שאת חלקם אנחנו בכלל לא מכירים, ואת חלקם דחינו בשאט נפש וקיבלנו בדלת האחורית – חיים רמון, מאיר שטרית, רונית תירוש וכו'. האנשים שהביאו לנו את הרפורמות במערכת הבריאות, בדו"חות החנייה ובמערכת החינוך – ותראו איך הן נראות.

איך מחליפים?
מתגייסים.
מדברים עם אנשים, משתתפים בחוגי בית, כותבים למועמדים ושולחים להם הצעות. מנצלים את כל הכלים שמציעה הרשת: תגובות, פורומים, אימיילים. בתבונה ובהגינות.
פותחים בלוג ומקדמים אותו. משתמשים בו כדי להביע את דעתכם, לשתף אחרים, להפנות אנשים למקורות ולמידע רלוונטי.
נעזרים בפוליטינט כדי להגיע לבלוגים פוליטיים אחרים. הפנו לשם אנשים. אם יש לכם בלוג – שימו לינק.
נכנסים לאתר פוליטי, כדי לשלוט בעובדות, להכיר מקורות, ולהפיץ הלאה (אתם גם יכולים לעשות מה שעשה חנן כהן, שמנהל את האתר: לקחת חופשה ללא תשלום מהעבודה עד הבחירות – אבל חנן יסתפק בזה שתשתמשו בכלים שהוא מציע ותעודדו אנשים נוספים לעשות את זה).

אתם חושבים שסיקור מסויים בתקשורת לא הוגן? תתלוננו – באימייל לשירות לקוחות, במכתב לעורך, בטלפון, ביבשה באוויר ובים. יענו לכם בחוסר סבלנות, יתנו לכם לחשוב שמשתינים עליכם בקשת – אבל זה משפיע. זה תמיד משפיע.

וכמובן: ביום הבחירות תלכו להצביע.
ואם אפשר: תביאו אתכם עוד אנשים. ואם אתם ממש רוצים להשפיע: התנדבו לפעול בשטח, להביא אנשים לקלפי, לשבת בוועדת קלפי וכו'.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נועם   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 7:44

    נתחיל בזה שאני בשמאל. תמיד הייתי. גם מדיני וגם כלכלי (אבל לא יותר מדי). בבחירות הקודמות הצבעתי לעבודה, רק כדי שלא יתבזו עם מספר מנדטים זעום. זה קרה בכל זאת.
    בבחירות שלפני זה, ולפני זה, הצבעתי מרצ, כי זאת המפלגה היחידה שעם המצע שלה אני מסכים ב-99 אחוז.

    עכשיו, הבעיה. למרות שאני מסכים עם מצעי שתי המפלגות האלה, אני סולד מהאנשים שבראשן. עמיר פרץ. יוסי ביילין. (ותודה לשמעון פרס שסילק את הצרה הקרויה דליה איציק מהעבודה). אני לא יודע להסביר את זה, אבל אני סולד מהם (בעיקר מפרץ. ושלא תהיה טעות, אני ממוצא מזרחי).

    ועוד משהו. ממשלת שרון עשתה משהו שלא נעשה הרבה זמן: פינוי התנחלויות. פינוי אמיתי, לא מאחז פה ושם. והיא אמורה (בראשות אולמרט) להמשיך בכך ביו"ש.
    אני לא יודע אם לפרץ יהיה את הכח הפוליטי לעשות משהו כזה.

    לסיכום, אם היה עדיין חוק לבחירה ישירה, הייתי מצביע לאולמרט. למפלגה הייתי מצביע, בהתאם למצב הרוח ביום הבחירות, למרצ או עבודה.

    מכיוון שאין סיכוי שפרץ יהיה ראש ממשלה (האמת, אני כבר שבוע וחצי בקליפורניה ולא בדקתי את הסקרים כבר הרבה זמן), כנראה שאצביע לעבודה. או למרצ. אבל זו לא בחירה קלה כל כך.

    נועם.

  • תמי   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 9:23

    למה אתה סולד מביילין אני יכולה להבין, , כלומר אני יכולה לומר מדוע אני לא מחבבת אותו (הוא אינו מתעניין בענייני חברה-וכלכלה ולמעשה די רחוק מהם, במדיניות-חוץ הוא פועל כאילו הכול עניין של דיפלומטיה. המפלגה שלו, למרות כמה ח"כים מצוינים: רן כהן, זהבה עבור גלאון), מייצגת ציבור "שבע", שלא יוצא לרחובות לא כל שכן על העוני הגדול של חלק גדול מאיתנו.
    עמיר פרץ – מה יש לך נגדו? השפם? המבטא? שהוא מרעים בקולו? האנגלית העילגת (באמת, שיפסיק כבר להביך את עצמו ואותנו)? השמועות שהדביקו עליו על זיופים בבחירות ובהסתדרות (אם היה בז משהו ממשי, אתה יכול להיות בטוח שמישהו כבר היה עושה מזה הון פוליטי). אז כל אלה, תסכים איתי, זה שטויות.
    האג'נדה של פרץ, המחויבות האישית העמוקה שלו לדרך הזו, שניכרת בכל מעשיו ודבריו (ומי שמעריץ את צ'ה גווארה בנעוריו ומנסה לחולל מהפכות בעצמו, מעיד עליו שהוא אינו איש מושחת, הצוות של העבודה (מלבד בן-אליעזר, שהיה משתלב היטב בקדימה) הוא צוות נהדר.
    אז מה, זה בטח עדיף פי אינססוף על קדימה, אוסף של אופוטרטוניסטים, ובראשם אולמרט, שאינך יודע דבר לאןהם יובילו את ספינת השוטים הזן, מלבד, שהם יעשנו סיגרים יקרים וויסקי, ואולי יכבדו את מקורביהם בקבייאר, שעה שנטבע.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 10:01

    לשוקי היקר
    מרגישים שאכפת לך.
    יש לך דעות , הן ברורות ואתה רוצה להשמיע אותם כדי להשפיע, לשכנע, ולבסוף לנצח. הכל טוב ויפה.
    אבל למה אתה מנסה למכור לנו את הרעיון המטופש שמדובר במשימה לאומית היסטורית ?
    האומה כולה צריכה להתייצב להציל אונתו בפני אסון קדימה ?!?
    אה, וכמובן, אל תשכחו להצביע שמאל!!

    אני חושב שזה תעמולת בחירות מוסוות בקריאה נרגשת ודביקה.
    אתה לא לעניין

  • שוקי   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 11:10

    זו לא תעמולת בחירות מוסווית כי:
    א. שום דבר פה לא מוסווה
    ב. כי זה לא מטעם מפלגת העבודה אלא מטעמי
    מדוע אני חושב שזו משימה היסטורית?
    כי בשנים האחרונות היו לי יותר חברים מובטלים מתמיד. כי אני יודע מיהו אולמרט, מה עשה ומה יעשה. כי אני חש שהצרה הגדולה שלנו היא המצב הפנימי ולא עליית החמאס או הגרעין האיראני. הצרה היא שאנשים פה אוכלים אחד את השני.
    כמו ערב חורבן בית שני – זו שנאת החינם והאדישות של אדם לגורל זולתו שהכי מסכנים אותנו.

  • דב ט.   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 11:52

    גם אני אצביע עבודה, וגם לי יש הסתייגויות גדולות מפרץ. עדיין אני משוכנע שהוא עולה בהרבה על אולמרט וגם על ביבי. (שאני מעדיף אותו בהרבה מובנים על פני אולמרט).

    חשוב לזכור שכיו"ר ההסתדרות, לא היתה לו כל ברירה אלא לפעול למען אינטרסים של וועדים חזקים ונגועי שחיתות. בלי תמיכתם, לא היתה לו כל אפשרות להגן על החלשים כמו עובדי הרשויות.

  • דב ט.   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 11:57

    הכוח הפוליטי שיגבה מהלכים של פינוי יהיה גדול יותר אם העבודה תנצח את קדימה: אחרי הכל, בקדימה יש אנשים כמו הנגבי שכלל לא ברורה עמדתם בנושא, ורבים אחרים (רוחמה אברהם, נניח) שתמכו בנסיגה מעזה מתוך אופורטוניזם ומתוך ציות לכריזמה של שרון.

    מבחינת היכולת האישית להוביל מהלך כזה, תוך גרימת מינימום שבר בעם, כבר ראינו בעמונה שאולמרט איננו שרון.
    פרץ ואיילון יצליחו יותר ממנו בכך.

  • פיקו   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 13:10

    עמיר פרץ לא יהפוך את ישראל לז'נבה. גם לא ממש יפעל בכיוון. אין לי ממש מושג למה בלעתם את הדימוי הזה של עמיר פרץ הסוציאליסט שהעבודה ותומכיה בתקשורת מנסים לשווק, אבל גם כיו"ר הסתדרות פרץ עשה הרבה הון תקשורתי מהפועלים, שעה שתמיד היה חברם הקרוב של הועדים הגדולים. להאמין להבטחות של פוליטיקאים זה מסוכן. להאמין שדמגוג הפגנות חסר-ניסיון כמו עמיר פרץ הוא מנהיג לאומי זה טיפשי, ולא יותר טוב מאלה שמצטרפים לעבודה בגלל שלי יחימוביץ'. הכל דימוי תקשורתי.

    העבודה תילחם בשחיתות? עם בוז'י הרצוג, שאינו מושחת פחות מעמרי שרון, בתפקיד שר החוץ? העבודה תיאבק בעוני, בקריסתן של מערכת החינוך והבריאות? למה, בגלל שהיא מבטיחה? הבטחות זולות. גם ברק הבטיח. או אולי בגלל שעמיר פרץ "העריץ את צ'ה גווארה בנעוריו", כפי שאמרה מגיבה לא חכמה במיוחד? בחייכם, זה מטומטם.

    אני לא מבקש להסתיר את דעותיי. אני תומך בקדימה, בגלל שאני פרקטי. לומר שפרץ מסוגל לפנות התנחלויות זה לא נאיבי, זה גם מטופש, וכרוך בהתעלמות מסוכנת מהעובדה שראשי ממשלה מהשמאל לא מצליחים ומעולם לא הצליחו להשיג אהדה ציבורית רחבה מספיק למהלכים מדיניים. למה? כי הם נתפסים כאוהבי ערבים, מוותרים על חבלי ארץ, שמאלנים מניאקים. אם כבר צריך לפנות, הציבור הישראלי מעדיף מישהו כמו בגין, או שרון או ביבי או אולמרט שיעשה את העבודה. לפחות ככה הם יכולים לישון בשקט, בידיעה שהויתורים הם אכן נחוצים, ולא רק גחמה פציפיסטית.

    בקשה למדיניות כלכלית, אם מישהו באמת חושב שפרץ את ברוורמן ינהגו באופן שונה כל כך מכל הממשלות הקודמות, הוא מטומטם. הם אמנם לא ינהגו כביבי, אבל בינם ובין אולמרט אין הבדל מהותי.

  • אתם מר"צ עם שפם. זהו   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 14:44

    שקוף שגייסתץ את הבלוג שלך למטה העבודה. לגיטימי. גם חיוני שאתה בעל תודעה בעל אמוציות.
    זה שהן סותרות את העבודה שפרץ הוא מושחת לא קטן והמיפקד שלו מלא בחורים אשר אלו באוזון מחווירים לעומתם.
    אלו חורים של זיופים.
    מעולם לא הייתה רשימה כה שמאלנית – רדיקלית כמו שאתה אוהב לומר.
    יגאל אלון לא היה מוצא את מקומו ביצור
    המכונה – 'העבודה '
    זה היה מרגש לשמוע את פרץ דואג למתנחלים על ידי זה שהוא יעיף אותם מאזורים מעבר לגדר שהעבודגה שנלחמה שיישארו מחוץ לגדר.
    ההפקרת וגם פיתית.
    שילוב של שמאלנות קיצונית מדינית עם מטורללות כלכלית.
    פאתטי. אם אתה דמוקרט אתה תשאיר את התגובה הזו כדי שתהדהד בחלק התעמולתי של העובדה ב – Notes

  • אורן   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 16:18

    זה לא שוס כזה גדול (אלא אם אתה אוהד הפועל ירושלים כמוני). האיש היה רוצח מטורף שחיסל כפרים שלמים כי לא האמינו בדרכו ולא רצו לשתף איתו פעולה. חוצמזה, בקטנה, הוא גם חיסל ללא משפט כל מי שנחשד על ידו בבגידה ב"רעיון" או בארגון.
    אז מה זה אומר על עמיר פרץ?

  • זה שלא חתם   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 19:14

    שוקי היקר,
    הדברים ברורים.
    דרך אגב, אין כל גנאי בדבריי כלפיך, אני חש את מצוקתך, אני גם סובל ממנה.
    התהיות שלי הופנו לדרך שבו בחרת כדי להציג את הדברים.
    בעולם שבו אנו חיים, שבו האי-וודאות שולטת, איך אתה יכול להצהיר בריש-גלי שאחריות לאומית מוטלת על כל אחד מאיתנו להצביע לעמיר פרץ ??

    שוב, זה לא לעניין.

    נ.ב: גם אני לא אבחר ב"קדימה" – אין סיכוי

  • שוקי   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 20:47

    קודם כל, כפי שכבר אמרתי כאן יותר מפעם – אני חושב שחובתם המוסרית של אנשים לפעול למען המטרה שהם רואים כמוסרית.
    כמובן שמכיוון שאנשים שונים תופסים את המציאות אחרת, ההכרעות המוסריות שהם יעשו יהיו גם הן שונות.
    אבל אני לא יכול לדאוג לתפיסת המציאות של אנשים אחרים, ולהגיע להכרעות שמתאימות לעמדות שלהם. אני מציג מה לדעתי נכון לעשות ולדעת מי אני חושב שנכון לפעול.
    אני לא מאמין שיש היום אלטרנטיבה לקדימה שמבוססת על פוליטיקאים צחים כשלג ובעלי כל האיכויות שהיינו רוצים. מפלגת העבודה, במצב הצבירה הנוכחית שלה, היא אלטרנטיבה מבחינת המצע שלה.
    אם עלי לבחור בין מי שאני מפחד שלא יקיים את הבטחותיו לבין מי שהבטחותיו מפחידות אותי – הבחירה שלי קלה.
    אין בי חיבה למפלגת העבודה. בקדימה לעומת זאת, אני רואה סכנה של ממש.

  • אורן   ביום 17 בפברואר 2006 בשעה 0:13

    הנה סקירה אוהדת מאוד על צ'ה שמופיעה כחלק מפקוייקט 100 האנשים המשפיעים ביותר (במאה האחרונה): http://www.time.com/time/time100/heroes/profile/guevara02.html
    גם שם מוזכר בקיצור שהוא הוציא להורג "יריבים" פוליטיים ללא משפט/

    אולי הגזמתי קצת עם הכפרים השלמים אבל נדמה לי שגם את זה קראתי באיזה מקום.

  • אורן   ביום 19 בפברואר 2006 בשעה 15:42

    במקום הנכון בערך ליד הלב של סטלין. הלהט האידיאולוגי והאמונה במוחלטת בצדקת הדרך…

    ובמבחן התוצאה – לאן בדיוק הוא הצליח להביא את קובה או את בוליביה בדיוק? היו בעוני ונשארו בעוני. נו שוין…

    אנשים מעריצים אותו לא בגלל הביוגרפיות שנכתבו עליו (להפך – הביוגרפיות נכתבו כי אנשים מעריצים אותו) אלא בגלל הפוטוגניות ובגלל האסוציאציה האנטי-ממסדית המיידית והשיטחית.
    אני לובש חולצה אדומה עם הדפס של צ'ה – כבר הפכתי לאנרכיסט-מהפכן-אידיאולוג. אז מה אם בפועל אני בורגני כאחד הבורגנים – אני יש לי חולצה של צ'ה… הראיתי לממסד מאיפה משתין המהפכן.
    זו, אגב, בדיוק אותו סוג של הצהרות אנטי מק-דונלדס. מק דונלדס זה זבל של אוכל ובמובן מסויים זה גם זבל אידיאולוגי. מק-דונלדס לא אשמים בצרות העולם אבל הם בכל מקום וקל לשנוא אותם ו"לפדות" את המצפון השבע.
    מהפכנות דמיקולו.

  • רוני   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 9:17

    המשפט הזה: "בעיקר מפרץ. ושלא תהיה טעות, אני ממוצא מזרחי", ממש גרוע.
    קראתי לא מזמן באחד מאתרי קידום המזרחיים שאחת הבעיות הגדולות של פוליטיקאים מזרחיים היא שהבוחרים *המזרחיים* לא סומכים עליהם. גם הם רגילים לזה שהפריץ האשכנזי יודע טוב יותר.
    בתור אשכנזיה אני מ'כפת לי אני, אבל זה משהו ששווה לחשוב עליו, לא?
    (ואכפת לי, דווקא, אבל אני לא באמת יודעת מה לעשות עם זה. כמעט כל צורת אכפתיות מתפרשת כיום כאוריינטליזם)

  • אשתו   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 11:24

    לא מוסווה ולא נעליים. תעמולת בחירות. כן, מה הבעיה איתה? למה לא לעורר אנשים, להוציא אותם מהאדישות ולהזכיר להם שהם צריכים לקחת אחריות, ושבאמת הגיע הזמן לקחת אחריות, ולא לשבת מול הטלוויזיה, לצקצק ולהגיד שדברים לא בסדר, ויחד עם זאת, לא לעשות דבר ולהאשים את הפוליטיקאים, ובאדישות הזו לחזק את כוחם של אלה שדורסים זכויות שלך על ימין ועל שמאל, ואם הייתי צריכה לשבת ולכתוב את כל העוולות החברתיות שנגרמות לאזרחים/ות בישראל, הייתי צריכה לעזוב הכל ולשבת כל היום כל יום מול המחשב ולארגן לך חומרים.
    זו משימה לאומית היסטורית! שוקי צודק! לא פחות ממשימה לאומית היסטורית. פעם ראשונה בישראל שהמועמדים לראשות הממשלה הם לא רמטכ"לים. בטחון זה חשוב, אבל מה עם המצב החברתי, הפערים המטורפים? מערכת הבריאות הקורסת, כרסום בזכויות אזרח, המשטרה הקורסת, מערכת החינוך הקורסת, מעשרכת המשפט הקורסת? התיירות הדפוקה, האלימות הגואה? המפעלים שמזהמים? האנטנות הסלולריות? השחיקה בשכר העבודה, הלנת השכר לעובדים, פגיעה ביכולת ההשתכרות של עובדים, וזה ש-45 אחוזים מהעניים במדינה הם אנשים שעובדים? זה לא מספיק חשוב שתירתם למשימה להציל משהו במדינה אוכלת יושביה?
    אז יש תעמולה, וזה טוב, אולי הפוסטים ינערו אותם קצת, מה רע, תצא ותירתם, תעשה משהו, תיקח אחריות. תעמולה יכולה להיות נכונה וטובוה ואפקטיבית, כל עוד היא לא שקרית, ואני לא זוכרת ששוקי שיקר פה אי פעם, כי אם נתן סקירות וגיבה אותן בעובדות.
    תעמולת בחירות רעה זה לשקר, ולהפחיד קהל בוחרים פוטנציאליים. זה לספר סיפורי אלף ולילה, כמו הדברים שסיפר נתניהו באירוח שלו בויינט, שהבטיח לחסל את העוני תוך שלוש שנים, אחרי שהיה אחראי באופן ישיר לצמיחה של העניים במדינה.

  • אשתו   ביום 16 בפברואר 2006 בשעה 17:59

    אני לא יודעת מה זה אומר על עמיר פרץ, אבל אני יודעת מה זה אומר עליך. אתה לא באמת מכיר את הביוגרפיה של גווארה, וחבל שאתה כותב כאן דברים לא נכונים. הוא לא היה רוצח מטורף ולא חיסל כפרים שלמים. אתה מתבלבל עם רודנים אכזריים אחרים, כך נראה לי, ששלטו ביד רמה ואכזרית בהמונים בדרום אמריקה בחסות הממשל האמריקאי וה-CIA.
    נכתבו לא מעט ביוגרפיות שציירו את דמותו של גווארה, וקראתי לפחות שלוש מהן, ואני לא זוכרת איזו שהיא התייחסות לרצחנותו ואכזריותו. אני אשמח אפ תפנה אותי למקורות רציניים ומוסמכים שיגבו את הטענות המוזרות שלך. תודה.

  • אשתו   ביום 17 בפברואר 2006 בשעה 17:54

    אני לא ממהרת לקבל דברים שכתובים בעיתונות, אני מקווה שגם אתה לא. ביוגרפיות שנכתבו, תוך ראיונות שנעשו עם מאות ואלפי אנשים שהכירו או נודעו לפועלו של גווארה חזקים בעיניי מסיכום של הטיימס.

    בוא נניח את הוויכוח הזה בצד לרגע. גווארה, כאיקון אידיאולוגי, הכיר את דרום אמריקה ועסק כרופא באיזורים מוכי מחלות (כמו התנדבותו לעבוד במושבות צרעת), התוודע לעוני, ותוך בחינה אמיתית, בשטח, לא מתוך קריאה של ספרים, הבין לאיפה העושר הולך ומאיפה העוני מגיע, ומה התפקיד של ארצות הברית בעוני העולמי בכלל ובעוני בדרום אמריקה בפרט, ושילם מחיר אישי כבד על פועלו וכתב המון ולפי הביוגרפיות שאני קראתי, הלב שלו היה במקום הנכון.

    האידיאליזם, הנכונות להקריב את חייו, האמביציה והאמון ביכולתם של פרטים לשנות את חייהם, האומץ והתעוזה – כל אלה גורמים לאנשים רבים כל כך ברחבי העולם להעריץ את דמותו. גווארה הוא סמל ללקיחת אחריות אישית ורתימה של אנשים נוספים להיאבק בממסד שמיטיב עם העשירים, על מנת ליצור אווירה כלכלית חברתית שמיטיבה עם ההמונים. ואם הסוציאליסטים מעריצים את הצד הזה בגווארה – אני לא רואה שום בעיה עם זה.

    אני גם חושבת שלא הכל אנחנו יודעים, למרות הביוגרפיות הארוכות שנכתבו עליו, למרות סיקורים בעיתונות, למרות הרשימה של טיימס. אבל את המהות שנמסרה בעל פה ונכתבה בכתב אנחנו מכירים. את הניצוץ בעיניים, האדיקות והעקרונות ובעיקר את קריאת התיגר על הממסד השבע והדשן שניצל אז וממשיך לנצל גם היום אנשים כמוני וכמוך, לגרום לירידה באיכות חיינו שוחקים את המשכורות שאנחנו מרוויחים בזעת אפינו.

השאר תגובה