האם אולמרט סובל מאלצהיימר?

אהוד אולמרט, משרת ציבור כמעט 40 שנה, הוא איש עשיר. משכורת של חבר-כנסת הרי לא קונה בית ב-2.7 מיליון דולר – בטח יש הסבר אחר. ואני בטוח שיש גם הסבר טוב ופשוט לכך שאולמרט הפך לראש הממשלה בפועל, והמועמד המוביל בינתיים לתפקיד ראש הממשלה הבא, למרות שעד לפני זמן לא רב היה פוליטיקאי מאד לא פופולרי.

בפריימריז של הליכוד, טרם היות קדימה, הוא הגיע למקום ה-33. סקרים שנערכו רק לפני

מתוך הכתבה "מי אתה אהוד אולמרט", הארץ של יום שישי.

חודשים מספר, הראו על תמיכה של אחוזים בודדים מכלל הציבור באולמרט לתפקיד ראש הממשלה. אפילו ביבי היה הרבה יותר פופולרי ממנו, בליכוד וגם בציבור. אז איך הוא עושה את זה? איך נעשה אולמרט מצליחן כנגד כל הסיכויים?

אם תשאלו את אולמרט מה הסוד שלו, ייתכן בהחלט שלא יוכל לספר לכם – האיש סובל כנראה מבעיות זיכרון קשות. עד כדי כך, שאני מתפתה לחשוב שהוא סובל מאלצהיימר.

אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הזו, שפורסמה ביום שישי ב"הארץ". פרוייקט מונומנטלי של אורי בלאו. קריאת חובה, מרתקת ופוקחת עיניים, שתבהיר לכם במה מדובר כאן. גם אם הכתבה תבהיל אתכם באורכה, אני בטוח שתקראו אותה בנשימה עצורה כמוני.

וכמוני, אני בטוח שתגיעו למסקנה הבלתי נמנעת: האיש חולה באלצהיימר. אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שכמעט לכל שאלה שנשאל הוא משיב: אני לא זוכר, לא זכור לי, לא זוכר דבר כזה – למרות שאחרים זוכרים.

ציטוטים מהכתבה בהארץ:
אולמרט על פרשת חאד'ר מסלמני: "אולי גם פניתי בכתב, אני לא זוכר… לא זכור לי שפעלתי באופן אישי".
אולמרט על פרשת ישראל טויטו: "אני לא מכחיש מה שנאמר כאן, אבל אני לא זוכר".
היועמ"ש על מעורבותו של אולמרט בפרשת האי היווני: "הוא אינו זוכר אם קיבל אז סיוע כספי ממנו".
יועץ התקשורת של אולמרט, על הנסיבות התמוהות של העסקת משרד הרצוג-פוקס-נאמן על-ידי עיריית ירושליים: "מ"מ מקום ראש הממשלה אינו זוכר דבר כזה".

בקיצור: לא זוכר כלום. שום דבר. אפס. נאדה. זילץ'. זירו. נוטינג. אלצהיימר או לא אלצהיימר?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גדי   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 5:29

    כי נראה לך שיש מישהו שלא יודע, ככה בכללי, מה שנאמר בה? ושזה משנה?

  • חנן כהן   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 6:40

    ביום שישי בבוקר נכנסתי לחדר האוכל של הקיבוץ וישבו שם חבר'ה עם המוסף ואמרו לי בהתרגשות "חנן חנן – בוא תראה!" אבל אני ראיתי כבר מיום חמישי בבוקר ולא הייתי מופתע.

    אני לא חושב שזו אנקדוטה אזוטרית. יש כאלה שלא יודעים.

    וראה את המניפסט שלי. כדי שישמעו צריך שתהייה תהודה.

    http://www.notes.co.il/hanan/16957.asp

  • ערן   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 8:34

    (עמוד 8)
    לא.

    לדודו טופז (איש שאנחנו נחשפים בעיקר לשטויות שלו בערוץ 2, שם הוא פונה נמוך, ולכן שוכחים שהוא גם יודע לפנות גבוה, טוב נו, אולי זה יואל רפל שידע לפנות גבוה) סיפר פעם באחד המערכונים שלו על הנוהג של עיתון "העולם הזה" להציב כותרות פרובוקטיביות בעמוד הראשון. במערכון הופיע שם אריק שרון במקום עמיר פרץ. אני מקווה שהאנלוגיה ברורה.

    ובכלל, פתאום כולם נזכרו במעללי אולמרט. איפה היה יוני גולדבלט-לבב, ראש תא הליכוד בטכניון, מנהל אתר "דעות", ומקים אתר ehud-olmert.com *לפני* שאולמרט פרש מהליכוד? מה, אז הוא לא היה מושחת (או סנילי?). האם לגולדבלט-לבב יש תיק מקביל על בנימין נתניהו, והאם הוא מתכוון, בשם הצדק והאמת, להציג גם אותו לפני הבחירות? מה עם עלילות עמיר פרץ בהסתדרות? ב"הארץ" שכחו שבביתו שלו – בהסתדרות – הלין עמיר פרץ את משכורות העובדים? מדוע איננו זוכים לראות את התחקירים הללו? אמנזיה?

    חנן כהן כותב בראש הבלוג שלו שבחירות הן שיחות, כלומר, לפחות דיאלוג. במערכון "מורה לאנגלית בכפר ערבי" מסביר שייקה אופיר לתלמיד חמיד מה ההבדל בין מונולוג לדיאלוג:
    Monologue: one person talking to himself. Dialogue: two persons talking to themselves.

  • מרק ק.   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 9:19

    לאלו שהיו בתרדמת ב20 שנה האחרונות.

    אלו שלא היו, כמובן שזוכרים את פרשת עמדי של נתניהו, את פרשת כספי העמותות של בוזי הרצוג, ואת פרשת מפקד העבודה של פרץ.

    מי שלא רוצה שלטון מושחת יש לו רק שתי אלטרנטיבות, חץ ותפנית.

  • נועה רז   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 9:23

    איזה סגן-נשיא שמפאת הצנעה לא נזכיר את שמו

    או בעצם
    למה לא

    מישהו אמר צ'ייני ולא קיבל?

  • ערן   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 9:29

    לא רק סגני נשיא. נחשי איפה עובד ג'יימס "כשתהיו רציניים תתקשרו אלינו" בייקר? ויש עוד כמובן.

    אבל זה לא העניין ואין צורך לעלות לרמה הגלובלית – אפשר להסתפק ברמה הלוקלית. העניין הוא שכותבים מוכשרים מתגייסים לרגל הבחירות לטובת המפלגה הפוליטית בה הם תומכים ונתקפים אמנזיה לגבי ראשי מפלגותיהם-הם (או שהם נזכרים בה לאחר שאותם ראשי מפלגות עוברים למפלגה אחרת, כאילו שלפני המעבר היו הללו שמן זית זך). בניגוד למה שחושבים מדענים, מסתבר שאלצהיימר זה מדבק.

  • מיכל   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 10:19

    ספר לנו. אבך ל לא שמועות, אלא עובדות, אם יש לך.

    ולעניין השחיתויות –
    המערכת הפוליטית בישראל כמעט מחייבת עבירות על החוק. לכן יש לבחון כל שחיתות לגופה.
    נעמי בלומנטל, "המושחתת הגדולה", בעצם ככל הידוע לי, לא עסקה בשום שוחד פוליטי אמיתי, אלא ביחצנות ובחנופה נחותה, אך תמימה למדי, בטיפשותה היא צייתה לפרקליטיבה שיעצו לה לשמור על "זכות השתיקה" וכך הרשיעה עצמה בפני הציבור. ודווקא היא נשפטת. טרף קל. השחיתות האמיתית נמצאת אכן במינויים הפוליטיים כגון של הנגבי (לכאורה)ושל אולמרט שדרכו רצופה בקשרי הון-שלטון ויחסי טובות הנאה

  • שוקי   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 10:26

    ערן היקר,
    נתחיל במערכון של דודו טופז: דוז פואה לך. זה בדיוק האפקט שרציתי ליצור.
    האם לאולמרט סובל מאלצהיימר? אם אתה שואל לדעתי, אז לא. אני מאמין שהאיש הוא טפלון, ששום דבר לא נדבק אליו. תמיד דואג שאחרים יעשו את העבודה ולא מסתבך בעצמו. ממש כמו מאפיונר. אבל העובדות מדברות בעד עצמן: האיש טוען לאמנזיה בעצמו. לו הייתי כותב שהוא פושע הרי היו מתקשרים לאיים עליי, אז בחרתי בכותרת שבחרתי.

    יכולת לנהל איתך דיון מלומד על שחיתות פוליטית, ולומר לך מי לדעתי מושחת סוג א' ומי סוג ב'. ביבי, אגב, לא מושחת לדעתי, סתם אידיוט. בוזי הרצוג, מבחינה מוסרית, לא שונה מעמרי שרון – אבל מבחינת הדין הפלילי שרון פשע ביודעין והרצוג מצא פירצה בחוק.

    במשך הרבה זמן לא אהבתי את פרץ בעצמי. הסכמתי עם מה שאמר, אבל לא האמנתי בו.
    בהתחלה התגייסתי לטובתו כי חשבתי שהוא הרע במיעוטו. אני חושב שאולמרט פשוט מסוכן למדינה (וזה לפני שהזכרנו את גבריאלי, הנגבי, אפללו, אברהם, תירוש, הירשזון וחברים צחים כשלג אחרים). במה שקשור לשחיתות, קדימה זו ליגה אחרת.

    אבל אני חייב להגיד לך שככל שעובר הזמן ואני לומד להכיר את פרץ, אני מחבב אותו יותר.
    זהו היחיד מבין המועמדים שגר בדרום, שיש לו הומור עצמי, שלא מביא איתו ייחוס משפחתי אלא כישורים. שחתום על הצלחות כלשהן.
    ובגלל הסיבות האלה – ובעיקר בגלל מה שהוא מציע לנו – אני שלם מאד עם זה שאני הולך להצביע בשבילו.

  • ד.ט   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 11:12

    חשיפות מרעישות על אולמרט, לבחון את ההסתבכויות שלו עם החוק, או לנבור בחוזה השכירות שלו.

    צריך רק להסתכל על שורה של החלטות פומביות שקיבל בתפקידו השונים כשר, כדי להבין מי האיש הזה.
    אין פוליטיקאי אחר שזכה שהחלטותיו יגבשו חזית כה אחידה של מתנגדים. ממכון אדוה ועד נחמיה שטרסלר. להבדיל מביבי, שפעולותיו באוצר נבעו במידה רבה מאידאולוגיה, אצל אולמרט יש מניע יחיד והוא ריצוי משפחות ההון.

  • ד.ט   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 11:19

    המענק לחברת קוקה-קולה: אולמרט רצה להעניק לקוקה-קולה 100 מיליון (אחר כך ירד ל 70 ול 65) ש"ח כדי שתעביר מפעל מהמרכז לאשקלון.
    זאת אע"פ ש:
    1. הנוהל קובע כי מענקים לעידוד השקעה בפריפריה יינתנו למפעלים חדשים או להרחבות, לא להעתקות של מפעלים קיימים, וכי תינתן עדיפות למפעל מייצא. (קוקה-קולה אינה מייצאת).
    2. קוקה-קולה ממילא נמצאת על סף המונופול בתחום המשקאות הקלים בארץ, ועידוד ממשלתי היה מחניק עוד יותר את התחרות.
    3. אנשי אגף התקציבים באוצר התנגדו להצעה מטעמים כלכליים, היועץ המשפטי קבע כי היא בעייתית מטעמים משפטיים.

    אולמרט התעקש. בשביל יחסים טובים עם מוזי ורטהיים, ועל הדרך גם עם אנשי הליכוד באשקלון, שווה לא רק לוותר על כסף ציבורי אלא גם להתעמת עם הדרג המקצועי ועם כל העולם.
    (בסוף הוגשה עתירה וקוקה-קולה משכה את הבקשה).
    דוגמאות להחלטות מתחום התקשורת, במאמר של העורך הכלכלי של דה-מארקר גיא רולניק, הקפיטליסט לעילא:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=387895

  • ד.ט   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 11:23

    שאותי הרגיזה במיוחד.

    שוב מענק למפעל: פרוטרום מקבוצת ICC של ג'ון פרבר. אותה קבוצה, שבבעלותה היה מפעל "תעשיות אלטרוכימיות" המכונה מפעל המוות, ש*כל* עובדיו חלו במחלות קשות ושהמדינה נדרשה לשלם 12 מיליון ש"ח על ניקוי הזיהום שהותיר אחריו.

    אז זרוע אחת של המדינה סגרה, בצדק ובאיחור, את המפעל המזהם וטיפלה בזיהום, וזרוע אחרת, זו של אולמרט, שילמה 19 מיליון ש"ח למפעל אחר של אותם בעלים.

  • מרק ק.   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 12:58

    כמו שאת זוכרת היטב מועד הבחירות במפלגת העבודה שונה מאחר שהיו חשדות על התפקדויות פיקטיביות למפלגה. רב האצבעות המאשימות הצביעו כלפי פרץ.

    בצורה מאוד נוחה הנושא נסגר בתוך המפלגה במקום לעבור לחקירת המשטרה.

    וכן איש לא הורשע, גם אולמרט וביבי לא הורשעו, אבל הריח לא נעים במיוחד.

  • שוקי   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 13:18

    אם אתה כבר מעלה את הנושא, אולי כדאי שתדייק.
    ההתפקדויות אולי היו פיקטיביות ואולי אמיתיות, אבל בבחירות הפנימיות במפלגת העבודה פרץ ניצח ביושר.
    הטענה על ההתפקדויות הפיקטיביות הייתה כאילו פרץ החליף תמיכה אמיתית בחתימות מזוייפות – אבל מהרוב הגדול שבו הוא זכה בראשות המפלגה אתה יכול להבין שזו שטות. הכפשה חסרת בסיס לדעתי, שמצטרפת לשאר התעלולים של ברק.

  • יושר   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 13:46

    אכן ניתוח מבריק. פרץ באמת ניצח "ביושר", אחרי שהחדיר למפלגת העבודה את כל האוכלי חינם שלו מעם אחד, ורקח דילים "ישרים" כמו ההוא עם הדרוזים. יצא גדול, אה? רק חבל ששאר האנשים במדינה לא מתפעלים מהיושר הזה, ועוד יותר לא מתפעלים מפרץ, ולכן הוא יקבל 18 מנדטים בקושי

  • שוקי   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 14:44

    בינתיים, "התפעלות" של הבוחר הישראלי לא אומרת טוב על פוליטיקאי.
    50.4 אחוזים מהבוחרים התלהבו מביבי ו-56 אחוזים מברק, ובינינו – גם שרון שממנו התלהבו אפילו יותר לא היה מציאה גדולה. רק ששרון, בניגוד לאולמרט, הפגין איזו מידה מינימלית של אחריות ורצינות.
    אולמרט הוא אופורטוניסט מהסוג הגרוע ביותר. אדם שנכנס לפוליטיקה בשביל לעשות כסף. אדם שעל פי העדויות שלא היסס לזרוק את אבא שלו לכלבים כשנדרש, ושלא יהסוס למכור את האמא שלך ושלי אם יהיה בזה צורך.
    אז לך תתלהב ממנו.

  • מיצי   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 14:45

    (אבל כמובן לא לקח לריאות), וגם זיין, וארה"ב פרחה.

    פתאום כולם "נזכרו" במעללי אולמרט, כי פתאום האיש שהגיע למקום ה-33 בפריימריס של הליכוד, ונבחר ללא כל קשר לדמוקרטיה להיות סגנו של שרון ומקום 2 ב"קדימה", הוא מועמד ריאלי ביותר לראשות הממשלה.

    עלילות עמיר פרץ בהסתדרות אינן מתקרבות ולו אף ברמז לעלילותיו של אולמרט, שמעידות בעיקר על כך שהאיש מוכן למכור את אבא שלו בשביל כלום, ובטח שאת כולנו. אפילו עלילותיו של ביבי מבחינת השחיתות האישית אינן מגיעות לקרסוליו של אולמרט. יש שחיתות, ויש שחיתות. אין דבר מסוכן יותר למדינה ולציבור מהשחיתות חסרת העכבות שמטרתה היחידה היא עשייה לביתו של אולמרט.

  • מרק ק.   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 15:16

    כמובן שפרץ ניצח ביושר. גם שרון ניצח ביושר, והרוב הגדול שבו הוא זכה מוכיח שבלי קשר למעללי עמרי הוא היה זוכה.

  • שוקי   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 15:49

    כנראה שלא הבנת.

    נגד פרץ טענו שהוא נעזר במתפקדים פיקטיביים כדי לקבל מספיק שמות בשביל שיוכל לרוץ. אבל זה נראה קצת תמוה בהתחשב בזה שהייתה לו מספיק תמיכה לא רק כדי לרוץ אלא גם כדי לזכות.

    נגד שרון נטען משהו אחר לגמרי. לא שהשתמש בהתפקדויות פיקטיביות, אלא שעמרי פקד באמצעות חבריו בוועדים (אגב, וועדים), כמו בנמלים למשל, עשרות אלפי אנשים שהובטחו להם הטבות שונות כדי שיבחרו בו.
    גם זה לא הוכח, אגב. מה שלא משנה את העובדה שעמרי שרון עשה עבירות פליליות. הוא נשפט והורשע, בניגוד לאריק שרון ולעמיר פרץ, ולכן ההשוואה לא במקומה.
    בינתיים שמעתי כל מיני דיבורים על פרץ, אבל אין חקירות ואין כתבי אישום ושום דבר אחר שמזכיר את הרשימה הארוכה של הצחנות שקשורות לאנשים במפלגת קדימה.

  • יושר   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 16:10

    מאיפה אתה יודע מה מלהיב אותי?

    זה מאד אופייני לך. כשאתה לא צודק ולא יודע על מה אתה מדבר (ז"א בד"כ), אתה תמיד תנסה להסיט את הדיון לטיעון לא ענייני. אז כל מי שלא מסכים להתרפסויות המביכות כלפי פרץ שאתה מחרטט פה בקצב נחשב אצלך אוטומטית תומך אולמרט.

    נו שוין. תמשיך ללקק לפרץ. רק תכין כבר מראש פוסט שינמק למה הוא אכל אותה בבחירות. (אתה יודע, משהו בסגנון 'כולם מטומטמים, רק אני וחנן ועוד שלושה אנשים ברשימות היינו מסוגלים להבין כמה פרץ עילוי')

  • x   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 16:52

    מעולם לא הוגש כתב אישום נגד אהוד אולמרט וגם לא נגד עמיר פרץ. גם לא נגד אריאל שרון או בוז'י הרצוג. לכן הם חפים מפשע, גם אם שמם נקשר פעמים רבות בעבר לפרשיות שחיתות וגם אם כולם יודעים שבמידה זו או אחרת הם מושחתים.

    תחקיר כמו זה של הארץ על עמיר פרץ היה מוצא, תתפלא שוקי, לא פחות שלדים בארון מאלה של אולמרט. מעניין למה התקשורת לא עורכת תחקיר כזה. שנינו יודעים שלא מדובר בחוסר חשדות.

  • שוקי   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 17:09

    "יושר" – בתור מי שקורא לעצמו "יושר" ואין לו האומץ להזדהות בשם שלו, אתה באמת מדבר הרבה. וגם לא ממש לעניין.

    X – נגד אולמרט דווקא התנהלו גם חקירות וגם משפטים.
    אני לא בטוח מה היו מוצאים נגד פרץ, אבל הוא – בניגוד לאולמרט – לא מאיים על עיתונאים, וזו כנראה סיבה טובה לעיתונאים לחשוב שאולי הוא פחות מושחת. זה, והעובדה שהוא גר בבית ששווה – שים לב 4% מהבית של אולמרט…

  • פרומתמקט   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 18:03

    תזכרו שהשלטון בגרמניה בשנים 1933-1945 (בראשות קנצלר צמחוני ואוהב בע"ח!) היה שלטון מאד נקי. לכן הוא גם היה דייקני ויעיל מאד.
    קצת שחיתות לא רק שהיא בלתי נמנע בפוליטיקה, יש בה סוג של הגנה בריאותית.
    וכבר אמרו חכמים מאיתנו: "אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופת שרצים תלויה על צוארו".

  • מישקה   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 18:10

    קראתי את הכתבה של אורי בלאו ולא הבנתי את חומרת המעשים של אולמרט. על כל פנים, הוא לא יותר מושחת מהאחרים. בעיקרון, הם כולם מושחתים. לכן לא אצביע בכלל.

  • ד.ט.   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 18:47

    זה לא שאולמרט הוא מצביא דגול ומנהיג נפלא, שקצת חטא באי-יושר.
    להיפך. הוא היה ראש עיר גרוע, שר גרוע, ובנוסף לזה הוא מושחת ברמות יסודיות, ובאופן עקבי מקבל החלטות לטובת קומץ בעלי הון ונגד הציבור. (וגם נגד הדרג המקצועי, התקנות, מבקר המדינה, היועץ המשפטי והתקשורת כולה).

    תרגיל. הבה נניח ששרון היה נעלם מהבמה לפני הקמת קדימה. כמה מנדטים היו למפלגה של פורשי ליכוד, בראשות אולמרט, במצב כזה? ומה ההבדל?

  • חנן כהן   ביום 26 בפברואר 2006 בשעה 19:04

    http://politi.org.il/section/olmert

    כולל 15 השאלות שרק על חלקן ענה אולמרט ואז הסיר את התביעה כי לא רצה לענות על כולן.

    http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=622644

  • שוקי   ביום 27 בפברואר 2006 בשעה 3:19

    ייתכן ששחיתות שלטונית מסויימת היא תופעה בלתי נמנעת, אבל אין בה שום "הגנה בריאותית" כפי שאמרת. זוהי מחלה כרונית שכאשר לא נלחמים בה עלולה להמית את החולה.

    ונדמה לי שלא הבנת את חז"ל. הגמרא אומרת: "מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול? מפני שלא היה בו שום דופי, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך".

    ובזה מבדילים בין שאול לדוד.
    לפי חז"ל, בגלל שלדוד הייתה סבתא מואביה באילן היוחסין, הוא היה מנהיג טוב יותר לעם ישראל. כי תמיד הייתה הסכנה שיאמרו לו "חזור לאחוריך" – לך חזרה למקום שבאת ממנו. לעומתו, שאול, שלא היה שום דופי בייחוס שלו, היה קצת עריץ.

    הנמשל: כשליח ציבור עדיף לבחור אאוטסיידר. מישהו שלא מביא איתו ייחוס נסיכי (כמו אהוד אולמרט או ביבי נתניהו, זאב בוים או צחי הנגבי, למשל) אלא מישהו שיהיה עליו להוכיח את עצמו, שהוא שייך, שהוא מתאים, שהוא ראוי. שלא יגידו לו "חזור לאחוריך".

    בסוגיה האמורה מדובר על שאול ודוד, אבל אני מניח שעמד לנגד עיניהם סיפור אקטואלי יותר: זה של יוליוס קיסר.

    קיסר, לשעבר קונסול עם סמכויות חירום, היה האיש החזק בכל האימפריה הרומית. חזק מדי. חזק מספיק עד שבשנת 44 לפנה"ס הוא הפך לשליט יחיד על רומא.

  • מרק ק.   ביום 27 בפברואר 2006 בשעה 7:31

    הענין הוא מאוד פשוט. פרץ נחשד בזיוף אך מסיבות כאלו ואחרות לא הגישו כנגדו כתב אישום.

    אולמרט נחשד בכל מיני מעשים וכנגדו כן התנעלה חקירה והוא יצא זכאי.

    מכל בחינה חוקית שהיא נקיון הכפיים שלהם שווה.

    הריח כמו שאמרתי הוא עניין אחר לגמרי.

    האנשים היחידים שלא מסוגלים להכיר בכך שאיש מהשלושה אינו צדיק הוא התועמלנים של המפלגות.

    זה נכון שאם אתה מדבר על המפלגה ככלל יש בקדימה יותר אנשים מסריחים, אבל גם הם חפים מכל אשמה עד שהוכח אחרת.

  • דרור   ביום 27 בפברואר 2006 בשעה 9:51

    הבן אדם דווקא היה מושחת כמו שאף מנהיג אחר לא היה מושחת לפניו או אחריו. החוקים שהוא רמס או ביקש לרמוס במו ידיו הם רבים. אבל הוא היה מנהיג טוב, שפעל למען טובתה של רומא והפך אותה מרפובליקה מקרטעת לאימפריה של ממש.

    גם אוגוסטוס, אחיינו של קיסר זה, היה מושחת להפליא, כשהדבר התאים לו. והוא גדול קיסריה של האימפריה.

    ודי לחכימא ברמיזא.

  • דב ט.   ביום 27 בפברואר 2006 בשעה 11:19

    דרור – אולמרט אינו אוגוסטוס, יוליוס קיסר או אלכסנדר הגדול.
    ארבעים שנה בפוליטיקה – האם הוא עשה משהו טוב? משהו חשוב?

    אפשר לקבל ששחיתות אישית אינה הגורם היחיד בהערכת מועמד, אבל היא בטח לא מוסיפה.

  • ג'ו   ביום 27 בפברואר 2006 בשעה 15:51

    אין מה לזכור. זה פשוט לא נכון. רמת השחיתות והסיאוב של השלטון שהזכרת היו מדהימות. וגם לפני תפיסת השלטון. היטלר לא עלה אך ורק בזכות יכולותיו הדמגוגיות, אלא גם בגלל אינטרסים מרובים של אנשים בעלי מאה ודעה. גם דייקני יותר מדי הוא לא היה, וגם לא מסודר. הכל מיתוסים שהופרכו כבר מזמן.

    ואם אפשר, מפאת כבוד השואה, להימנע מלהשוות לנאצים בכל פעם שאין מה לומר, ואם ממש מוכרחים להשוות לנאצים, אז להשתדל שזה יהיה רלוונטי.

  • יהל זמיר   ביום 27 בפברואר 2006 בשעה 1:53

    לגבי פרץ – המפקד במפלגת העבודה נבדק ע"י שופטת בדימוס. אם יש למישהו טענות רציניות, שיביא אותן בבקשה למשטרה. ואם לא, שיפסיק להטיל רפש.

    לגבי אולמרט המצב אחר. הוא נחקר פעמים מספר במשטרה, בענין כמה פרשיות שונות. לדוגמה, בפרשיית זיוף חשבוניות הליכוד, נשלח חברו בני תבין לכלא. לאחר שהשתחרר, חזר אולמרט להתרועע איתו (מתוך הכתבה בהארץ). גם בענין הפרשה החדשה של מכירת הבית, עולה חשד רציני – מדוע משלם אולמרט שכר דירה של פרומיל (אחד חלקי אלף) משווי הדירה? ואלה רק שתי דוגמאות.

כתיבת תגובה