גזענות בסגנון עדכני

והפעם, פוסט של הכותבת האורחת ג'ו.
הנה אני זז הצידה בענווה. אחרי הקו המרוסק זו כבר היא.

——-

לאחרונה נתקלתי שוב בפורום שבו אני משתתפת, בדבר הטומאה הדוחה שרץ ברשת כבר איזה שנה, ההתחלה של ה"פרוטוקולים של זקני האיסלאם", או מאמרו הנפלא של איזה אחד סבסטיאן וילאר (או ויוואר, כפי שגיליתי אחר כך) רודריגז, תחת הכותרת הנהדרת "כל החיים האירופיים מתו באושוויץ".

כמה טוב ליהודים. אני מניחה שרבים מכם ראו את הזבל הזה. אני מניחה שרבים מכם גם נהנו ממנו. הוא ממש תוכן שיווקי נהדר ליהודים. האירופים הנהדרים מצטערים, ואומרים – כמה שאנחנו מצטערים שהרגנו אתכם, כמה שאנחנו מצטערים שטעינו באובייקט. בעצם היינו צריכים לחסל את המוסלמים הדוחים. אופס, טעינו. לא היהודים מזהמים את התרבות שלנו, אלא המוסלמים. ממש דבש לאוזניים.
 
ראיתי את הטקסט הזה כבר בעבר, וגם אז נתקפתי בחילה. אבל עכשיו נתקפתי גם בספקנות. משהו שם נראה לי פישי לגמרי. משהו שקשור למהימנות החומר.

כל האנשים שהביאו את המאמר הביאו ציטוטים ותרגומים שלו מאתרים כותבי אנגלית. והרי נאמר כי העיתון והכותב הם ספרדים. בשום מקום לא נמצא זכר למקור. אז הלכתי לחפש, וגם העליתי את תהיותיי בפורום.

מצאתי כמה דיונים בנושא, שגם בהם לא הובא המקור. התעוררו כמה ספקות לגבי שמו של הכותב ותאריך הפרסום, אך הם לא התפתחו יותר מדי. הכותב עצמו לא הופיע בגוגל בשום הקשר אחר חוץ מהמאמר האמור. העליתי את ממצאי בפני הפורום, ומיד קפצה מתנדבת אחת להביא לי את המקור.
 
המקור שבו התפרסם הסיפור לראשונה הוא, מסתבר, אתר בשם Gentiuno, שמתאר את עצמו (ותודה לדג הבבל) כ"אנשי המאה ה-21, קבוצת אנשי מקצוע שעוסקים בייצור, חשיפה ושיתוף מידע בתחומים שונים".

אף אחד מהשמות שמופיעים בצוות האתר לא היו מוכרים לי, אבל אולי הם מוכרים לקוראים בוונצואלה – כי מסתבר שהאתר הוא אתר מוונצואלה, ולא מספרד. באתר עצמו לא הצלחתי למצוא שום דבר לגבי מוצאו, פרט לכל מיני רמיזות כמו סקשנים שנקראים "ונצואלה היצירתית" או עיסוק די נרחב באחד הוגו צ'אבז (איש חביב, שר ורוקד בעצמו…), אך הוא הופיע בכמה וכמה אינדקסים של אתרים ובלוגים מוונצואלה, ומצאתי התייחסויות לסיפור אחר שלו (משהו על בתי חולים בקובה), תחת הטייטל "עיתון מוונצואלה".
 
 והכי חשוב – שמו של רודריגז האמור לא הופיע שם בשום מקום חוץ מהמאמר המופלא ההוא. לא באף אחת מהגרסאות שבה כותבים אותו (וילאר, ויוואר, עם דאבל ל' או בכל צורה אחרת).
 
העליתי את חלק מממצאי בפורום, ואותה מתנדבת מופלאה הביאה לי את הלינק הזה כשהיא מלווה אותו בטקסט: "הנה קראי כאן. מסתבר שהעיתון וגם העיתונאי הם ספרדים.."
 
הלינק הוביל אותי לאתר של אחד (כך חשבתי) בשם Gerry Charlotte Phelps. אני, ספקנית שכמוני, לא מקבלת שום דבר כמובן מאליו, ולא שמעתי אף פעם על עיתון ידוע, מוסד אקדמי נחשב או משרד/מכון סטטיסטיקה ואיסוף מידע מוכר בשם Gerry Charlotte Phelps, אז הלכתי לבדוק מי זה ה-Gerry Charlotte Phelps הזה שאמור להוכיח לי באופן חותך וחד משמעי שה"עיתון" וה"עיתונאי" ההם הם אכן ספרדים כפי שנטען.

הממצאים היו מדהימים למדי. מסתבר, ש-Gerry Charlotte Phelps הוא אישה בשם גרי (אולי זה מקובל במקומות  מסוימים. אותי זה הפתיע). בתמונה שלה היא נראית כמו קשישה חביבה (האמת, נראית קצת פסיכוטית), אך הטקסט שלמטה באמת knocked me off my feet.

אישה נחמדה בסך הכל, אוהבת עניים וכדומה, שנעצרה וישבה בכלא בגין שוד מזויין שנועד לממן הוצאה של עיתון אנטי-מלחמת וייטנאם (בזמן שלימדה כלכלה באוניברסיטת יוסטון, אגב), ישבה בכלא, גילתה את אלוהים ונעשתה כומר מתודיסטי או משהו כזה.
 
איזה דברים יש באינטרנט הזאתי, בחיי. מה שכן, אני די משוכנעת שכתב השטנה שממנו התחלתי הוא שום דבר חוץ מכתב שטנה. והאמת, שהייתי חושבת ככה גם אם הוא היה מתפרסם ב"ניו יורק טיימס". ובכל זאת, הפדנטיות שבי דורשת – בדקו מהימנות לפני שאתם מפיצים זבל. ג'ו
 
——-

שוב אני.
הסיפור די שעשע אותי, ולכן ביקשתי מג'ו להעלות אותו על הכתב. ברשותכם, אני רוצה להעלות כמה מסקנות, השערות ותובנות:
א. הכותב של הטקסט המקורי הוא וונצואלי גזען עם רגשות אשמה נוצריים. 
ב. גרי היא בחורה עם זהות מינית מורכבת.
ג. גרי, בתור אנרכיסטית לשעבר שנעשתה לכומר, מגלמת פרדוכס של זהויות שמרמז לפסיכוזה קלה. קשה להחליט באיזו מהתקופות היא הייתה על כדורים. ערכי משפחה וגזענות או פשיעה ממניעים הומניטריים, מה עדיף? זו נבלה וזו טרפה וגרי היא פרה משוגעת.
ד. מאנשים כאלה וממה שהם כותבים ו/או מפיצים, כדאי להיזהר – במיוחד לנו, יהודים למודי ניסיון היסטורי מחורבן. שלא נוכל לשאול אחר-כך כמו בטקסט האלמותי ההוא על ההבדלים בין הדתות "Why does this shit always fall on us". כי נכנסנו בל"ט שערי טומאה של שנאת חינם, זה למה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חנן כהן   ביום 27 בפברואר 2006 בשעה 7:02

    התחיל להיות פופולארי באוקטובר ואז פורסם אצלי

    http://info.org.il/irrelevant/item.php/112881119552255460

  • ג'ו   ביום 27 בפברואר 2006 בשעה 8:15

    כנראה שזה חוזר לסייקל נוסף.

  • ג'ו   ביום 28 בפברואר 2006 בשעה 8:28

    קודם כל, הטקסט כאן דן בשאלת האותנטיות של ה"מאמר" הזה, שמוטלת בספק. ממצאי הובילו אותי למסקנה שהכותב, אם הוא בכלל אמיתי, אינו עיתונאי, ושהעיתון שנטען עליו שהוא ספרדי, הוא אתר אזוטרי מוונצואלה. דבר שני, המילים של הטקסט אינן בוטות וקשות, אלא מהוות טרמינולוגיה גזענית בוטה וקשה, ולמעשה מזכירות במידה רבה את אותה טרמינולוגיה ששימשה את האירופים לפני יותר משישים שנה כנגד היהודים. אנחנו היהודים חייבים להתקומם כנגד דברים כאלו. אנחנו הראשונים. אנחנו אלו שלמדנו על בשרנו בדיוק מה התוצר של המילים האלו. זו האחריות המוסרית שהוטלה עלינו בעקבות השואה. המילים האלו לא מביעות שום יתרון של שום מוח יהודי, וגם לא תוצאות מוכחות של ההיסטוריה. לא חסרים מוסלמים משכילים, תרבותיים, שלא מפרשים את דתם כמו בן לאדן ותורמים רבות בכל מקום שבו הם נמצאים. המילים האלו משמשות את הכותב, יהיה אשר יהיה, כדי להצדיק את שנאתו המבוססת גזענות בלבד למוסלמים, ולכן למרות שקשה להתגבר על ביטוי החנופה הצבועה ליהודים, אנחנו חייבים לצאת נגדן.

  • רוית   ביום 18 באוגוסט 2006 בשעה 20:19

    חשיבותו של המאמר בכך שבחו"ל מתחילים להבין את מה שפה כבר הבנו מזמן , או לפחות היינו אמורים להבין ( או אולי אנחנו רוצים לשכוח ) .
    האסלאם טומן בחובו פנאטיות נקודה .התמימות הזאת האירופאית – אין לה מקום .הם אוכלים את מה שבשלו במשך השנים . עם כל הכבוד לעניין זכויות האדם , זה כבר גלש הרבה מעבר ..
    יש גם מוסלמים שמבינים את זה , ודי לקרוא את כתביה של הפסיכולוגית האמריקאית ממוצא סורי ששמה וופא סולטן .

    בהצלחה 🙂

  • ג'רמי חלימי   ביום 27 בפברואר 2006 בשעה 23:44

    שוקי היקר,
    אכן טקסט בעייתי. במובן מסוים בלבד.
    כי למרות זאת, הוא בא להביע תחושה ברורה שמורגשת היטב בקרב הציבור הרחב באירופה. אני לא יודע אם האירופאים מתחרטים בקרב ליבם על מה שנעשה ליהודים על אדמתם, אבל רובם לא רואים בעין יפה את את הזרימה המטורפת והבלתי פוסקת בשנים האחרונות של מהגרים מוסלמים למדינתם, עם מטענם של פנאטיות דתית חשוכה.
    מילים המאמר בוטים וקשים. אבל הם גם מביעים את יתרון הייחודיות של המח היהודי על פני "הליכה כעדר" של המוסלמים. אלה לא מילים גזעניים, אלא תוצאות מוכחות שההיסטוריה לימדה אותנו, ונובעת מהבדלי תרבויות ידועים.

    אז למה דווקא אנחנו, היהודים, צריכים להתקומם נגד מאמר שבסה"כ בא להבליט את ההבדלים בנינו לבין המוסלמים?

השאר תגובה