קצב הרחמים

רוח חזקה נושבת, והכוכבים בורקים בהיר
הו, איזה לילה זה הולך להיות, בחיי –
אני חושב שאתן לעולם לישון בלעדיי.
עין אחת פקוחה, אחת עצומה,
וגופי הגרום רועד מתחת לבגדי השינה
הלב שלי דופק מתוך החזה
זה כמעט הזמן לצאת מהבית הזה.
 
יש לי יד על הרדיו, ויד על ההגה
רגל ימין לחוצה עד הסוף,
מוכן למות או להרוג.
 
רוח חזקה נושבת, והכוכבים מבריקים
והגשם על כבישי האספלט
עוזר לי להפליג בין הרמזורים.
שם את פניי למזח שבמפרץ
לחוש את עוצמת הגלים
הולך לרכב על רוח
להילחם במחשבות שרגעי הבדידות מביאים.
 
תקוע באמצע הדרך בין הגיהנום לעומק מי הים
ואני יודע – אנשים טובים ממני כבר נרקבו בתוכם.
בסך-הכל הייתי עוד בחור מערבי
עם תשוקות שלא יכולתי לספק, עם כל מה שהיה מסביבי
יום אחד, ביקשתי השראה מהמלאכים
– אבל היה זה השטן שקנה לי משקה.
והוא קונה אותם, מאז ועד היום.
 
הוא גרם למשקה על לשוני
להרגיש כמו גלי ים על החול הרך,
שעה שהחתים אותי על הוידויים
שכתבתי ביד הרועדת כל-כך.
גרם לי להילחם כדי להיצמד לתקווה
כמו מלח שיכור על סירת הצלה
עם בקבוק וודקה בכיס מעיל הרוח
התנ"ך שלי, עמודיו המסומנים, נופל מעבר לסיפון

 
הוא הפיל אותי בפח הפיתוי
לכן הפלתי אותו בפח לתוך העימות הזה –
מעולם לא אמרתי שאני האיש שנדמיתי להיות
לא הבשר שעוטף את חומריות העצמות
או הנפש הבוערת,
הנשמה המיוסרת,
שמקשקשת למען המשך הדורות
 
אני אשלח את לוציפר הקטן חזרה לכף הקלע
– עם הזנב בין הרגליים, רטוב ממי המלח
אני הולך ללמד אותו לקח
שלעולם לא ישכח…
הנשרים והעורבים שמתקינים לי מצבות –
הם לא יזכו לטעום מעצמותיי הערבות,
 
רוח חזקה נושבת, והכוכבים מבריקים –
הוא ואני הולכים לקרב קטן של סכינים,
במעי קו האופק של העיר הגדולה הזו.
הו, כמה אפלה ועמוקה התחושה הזו בפנים
הלילה לבי לא פועם
בקצב הרחמים.

[תרגום חופשי ל"Mercy Beat" של The The. אפשר לקרוא על זה עוד כאן]
[מוקדש לאלון, הבחור המערבי שנמצא במזרח]

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אלון   ביום 7 במרץ 2006 בשעה 12:38

    חיממת את ליבי. תודה.
    מנסה למצוא צדיק אחד פה בנכר שמחזיק פיסת איכות זו. עוד לא פגשתי אחד שמכיר.
    אוהב אותך הרבה.

  • נמרוד   ביום 8 במרץ 2006 בשעה 2:19

    אני באופן אישי גדלתי על DUSK
    אבל ישר כוח,
    love is stronger….

כתיבת תגובה