כלכלת ארה"ב בסכנת קריסה

גדולי הכלכלנים בעולם אומרים את זה כבר שנתיים לפחות, אבל האמריקנים מתחילים להתעורר רק עכשיו. מעט מדי, מאוחר מדי, ומהכיוון הלא נכון, אבל גם בקונגרס מבינים שהמשק האמריקני בצרה בגלל המדיניות הכלכלית של בוש ובגלל שחיתויות הממשל שלו.

הסיבה היא לא המלחמה בעיראק – למרות שגם היא לא הועילה. לא המשבר בהייטק, שפחות או יותר מאחוריה. הגורם העיקרי היא הגישה הניאו-ליברלית של ממשל בוש. מדיניות הורדת המיסים של בוש עשתה הרבה טוב לעשירי ארה"ב, אבל באותה הזדמנות העשירה יותר גם את עשירי אירופה, נסיכי המפרץ הפרסי והבנקים ביפן, סין ודרום-קוריאה. אלה מתחלקים ביניהם היום ב-51 מהחוב החיצוני האמריקני.

זה אותו סוג של "השקעות" שהביאה לנו כלכלת נתניהו. "כסף חם" שמושקע בניירות ערך ונכסים נזילים ושצפוי לברוח ברגע שהכלכלה האמריקנית הכי תצטרך אותו. הכסף החם היה אסונן של רוסיה וארגנטינה, גרם למשבר בדרום מזרח אסיה בסוף שנות התשעים, והוא גם זה שעלול לחסל את כלכלת ישראל. זו חבית חומר נפץ שמחכה לניצוץ.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דרור   ביום 24 במרץ 2006 בשעה 12:15

    אולי יעניין אותך הספר "אחרי האימפריה" של עמנואל טוד, הופיע לפני כמה חודשים ב"עם עובד".

  • רוגל   ביום 24 במרץ 2006 בשעה 14:24

    איננה מדיניות כלכלית ניאו ליברלית, או רייגנית. הפחתת המיסים יחד עם הגדלת ההוצאה של הממשלה והעמקת הגירעון עומדות בניגוד לתיאוריות הנזכרות למעלה. האבסורד הוא שקלינטון, לאחר שנתו הראשונה בבית הלבן, היה קרוב יותר במדיניותו הכלכלית לשמרנים מאשר ג'ורג בוש.
    לשפוט את ההשקפה של משק חופשי לפי התנהלותם של הרפוליקנים, ובוש בעיקר, תהיה טעות. פרוטקציוניזם והגנה על קונצרנים (בעיקר על חשבונם של העסקים הקטנים) איננה משק חופשי. זה שהם קוראים לזה קפיטליזם ומשק חופשי לא בהכרח הופך אותו לכזה.

  • gyuval   ביום 28 במרץ 2006 בשעה 7:48

    באחד הפסוטים הקדומים יותר בבלוג שלי כתבתי

    "החינוך בקריסה , הכלכלה בצרות , מערכת הבריאות בקנטים. 57 אנחנו רוצים להיות כמו ארצות הברית , סוף סוף זה מתגשם!"

כתיבת תגובה