תיק האוצר בידנו?

בשבת אמר חיים רמון בתוכנית פגוש את העיתונות: ""תיק האוצר צריך להישאר במפלגת השלטון, לא ניתן אותו לאף אחד". לא על דעת עצמו הוא אמר את זה (אגב, קראתי על זה ב-ynet. את ערוץ 2 אני עדיין מחרים)

ביום ראשון עוד אמרו בקדימה "שעמיר יקח את תיק הביטחון. ממילא את ההחלטות בנושא הביטחון מקבלת הממשלה" (אגב, זה פשוט לא נכון).

והלילה (ב-ג') אומר אולמרט: נצטרך לוותר על תיק האוצר או הביטחון.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • העם   ביום 4 באפריל 2006 בשעה 12:43

    להיות בידיים של פרץ.
    אנחנו רוצים את הכסף שביבי שדד מאיתנו
    בחזרה.

  • יוחאי   ביום 4 באפריל 2006 בשעה 13:00

    הנושא העיקרי שמפלגת העבודה העלתה בבחירות היה הנושא הכלכלי חברתי. זה כלל תוכנית כלכלית מאוד מאוד ברורה ומפורטת.
    זה כבר גרם לשינוי עצום בשיח הציבורי בישראל, בקרב כל המפלגות וגם בקרב עיתונאים רבים שהתלהבו מהמדיניות של ביבי. לזכותו של ביבי ייאמר שרק הוא עומד מאחורי המדיניות (הנוראה) שלו. שרי הממשלה שתמכו והעיתונאים שהללו שינו כיוון.
    כדי ליישם את התוכנית של מפלגת העבודה דרושים שני דברים:
    1. הצהרות על שינוי כיוון שכזה בקווי היסוד של הממשלה.
    2. הפקדת יישום השינוי, קרי תיק האוצר, בידי מפלגת העבודה.

    אני מחכה לשמוע מה יהיה במסיבת העיתונאים המפתיעה (לאור כל הספינים) של אולמרט ופרץ…

  • עליסה   ביום 4 באפריל 2006 בשעה 13:07

    יכול מישהו עם כישורים של יו"ר ועד סבלים, שנכשל בבחירות וקיבל פחות מקודמו, להיות שר ביטחון או שר אוצר

  • איתי   ביום 4 באפריל 2006 בשעה 13:33

    העיסוק התקשורתי במי יקבל מה הוא בדיוק הגועל נפש שמרחיק את הציבור מהפוליטיקה ומהאקטואליה, ומסוכן לדמוקרטיה. כשמדברים כל היום על תיקים, המשך הדיבור הוא על מי הרויח ומי הפסיד, ועל הסכינים של המאוכזבים. פיחס, מגעיל.

    מה שחשוב הוא הדרך: אם פרץ והעבודה יביאו לכך שבאמת יהיה פה שינוי בסדר העדיפויות הלאומי (וזה קשה מאוד כשהם לא בראשות הממשלה, אבל זו היתה הכרעת הבוחר) – דיינו. אם פרץ והעבודה יחשקו את אולמרט משמאל כך שנאום הנצחון שלו יהפוך למציאות (באמת הליכה להסדר קבע, ולא פגישות לקפה מנומס עם אבו מאזן) – דיינו.
    אם אכן כך יקרה, אז מצדי שיתנו להם 7 שרים בלי תיק. ואם כבר להיאבק על משהו, אז רק על החינוך, שם יש לעבודה יכולת לעשות מהפכה של ממש אחרי החורבות שהשאירה לבנת החבלה.

    בממשלת שרון של 2001 העבודה קיבלה תיקים בכירים מאוד יחסית (בטחון וחוץ) אך היתה לסמרטוט ועלה תאנה. בממשלת אולמרט חשוב יותר הכיוון ממי יהיה שר האוצר, החוץ והבטחון.

    בממשלת אולמרט חשובים יותר תיקי העשייה מתיקי היוקרה. ואחרי החינוך, הלוואי שבעבודה יילחמו כמו נמרים על משרד הרווחה, ולא יפקירו אותו לחרדים או לגמלאים. גם שם דרוש שר בעל ראייה סוציאל דמוקרטית אמיתית שיעסוק בבעיות האמיתיות.

  • איתי   ביום 11 באפריל 2006 בשעה 15:27

    שלום,
    בהמשך לדיונים אצלך ואצל שוקי, ובעקבות האתר שלך המקל על שליחת מכתבים לאולמרט, הנה רעיון.
    לבנות עמוד דומה, ובו ציבור בוחרי העבודה שולח מכתבים לעמיר פרץ (ולעשיריה הראשונה שלו?) וקורא לו להתעקש במו"מ על עקרונותיו, גם במחיר סיכון הכיסא.
    למכתב יהיו מספר נוסחים אפשריים (+אפשרות לתוספת אישית), וכך זה גם יהיה מעין משאל מצביעים:
    דיר באלאק אל תוותר על האוצר – רק כך תוכל לקיים את הבטחותיך
    לך על הבטחון ותביא משם כסף לשינוי סדר העדיפויות
    לך על הבטחון בשביל להפסיק את מחול השדים בשטחים, ובשביל לעקור את המאחזים
    תתעקש על ממשלה בלי ליברמן – כי הבטחת לנו לומר לא לגזענות ולא לטרנספר

    כל אלו מסרים שמופיעים במאמרים של הימים האחרונים, וכן בטוקבקים הלא מתלהמים.
    הרעיון שלי הוא שכעת לאחר הבחירות התפקיד שלנו האקטיביסטים הוא לא לשכנע בוחרים אלא לשכנע את הנבחרים.

    הנמען העיקרי [email protected]
    אחרים נמצאים באתר מפלגת העבודה

  • שקדיה   ביום 4 באפריל 2006 בשעה 13:16

    יכול להיות שבמחשבה שניה פרץ יעדיף את הביטחון על האוצר. תיק האוצר אינו תיק חברתי מובהק, וצריך לזכור שלא היה שר אוצר שיצא מהסיפור "האיש הטוב".

  • אורי   ביום 4 באפריל 2006 בשעה 14:26

    התמוטטות כוללת של המשק הישראלי? בריחת אמון המשקיעים? ואולי דווקא ניהול יעיל ונכון של המשק הישראלי, יחד עם שיקום מדינת הרווחה? מערכת אומדיה מגישה לציבור הקוראים את הטיעונים המרכזיים בעד ונגד פרץ כשר אוצר. בואו להשתת בדיון בנושא:

    http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=1251&MenuID=618

השאר תגובה