תשובה לנעמה כרמי

בדרך-כלל אני מכבד ומעריך את נעמה כרמי, שעם כל הכבוד לי ולשכמותי – יודעת לא רק לדבר יפה אלא גם נוהגת לגבות את דבריה בידע ובמראי מקום. אבל הרשימה האחרונה שלה עבר שבוע קצת הרגיזה אותי.

כמו אסי סיקורל, גם אני מזהה את עצמי בין "הבלוגים שלפני הבחירות נהפכו לתשדירי תעמולה למען מפלגת העבודה". אולי אני גנב וזה כובע שבוער על ראשי, ואולי נעמה בכלל מתכוונת לבלוגים אחרים. אני יכול רק לומר שלו היא הייתה מאפשרת להגיב לדברים שהיא כותבת, הייתי מגיב שם – ועם כל זה שאני מכבד את ההחלטה שלה לא לאפשר תגובות, אני חושב שזה אחד מהמקרים בהם האפשרות לתגובה הייתה עושה חסד עם הדברים שלה.

בכל אופן, מכיוון ששאלה אשיב: אני, באופן אישי, לא נעלמתי לשום מקום, ועדיין יש לי הרבה להגיד ואני אגיד. אם כי על רקע טחינת המוח של התקשורת בספינים של הרכבת קואליציה נראה לי שזה זמן טוב לשתוק קצת ולתת לאנשים שהצבענו להם לעשות את העבודה לשמה נבחרו.

אני לא חושב ש"הפכתי לתשדירי תעמולה" לפני הבחירות. נכון לומר את זה בערך כמו שנכון לומר שהבלוג של נעמה הפך לתשדירי תעמולה של ארגון בצלם – לא שיש בזה משהו רע…

דווקא הדברים שאומרת נעמה, ובמיוחד ה"נוזל מסויים שעלה למישהו לראש" וכו', מאד צרמו לי. נדמה לי שלו הייתה בוחרת בשפה פחות סטרילית ואפילו נוקטת, רחמנא ליצלן, במילה "שתן", היה לדברים טון פחות עוקצני ויותר ראוי. או שהכי ראוי אולי היה להימנע מקו הדימויים הזה.

האם אנחנו יודעים מה באמת קרה בשבוע האחרון? מי עשה מה ולמי עלה איזה נוזל גוף לאיפה? תרשו לי להטיל בזה ספק גדול. לגבי התוצאות – ימים יגידו.

נעמה כרמי היא בעיני אשה אמיצה, שאומרת דברים לא פופולריים כי היא מאמינה בהם. על חלק גדול מהדברים שהיא אומרת אני מברך, וגם לומד מהם, גם אם לא תמיד אני מסכים. אבל הדברים הספציפיים שאמרה הפעם נראים לי כמו הפנמה לא מודעת של התעמולה בה הלעיטה אותנו התקשורת בשבוע האחרון. ואם אזוב קיר כמוני נמצא מתריע על שלהבת שאחזה בארז כמו כרמי, צאו וחישבו עד כמה חזקה ההשפעה של התעמולה הזו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • morcarmon   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 12:05

    וכבר הספקתי להתחרט.
    הלגיטימציה שהוא נתן לליברמן בהצעה לחבור אליו, גם אם הועלתה רק לשם האיום, היא בדיוק הסיבה שלא נתתי את קולי לביילין בעקבות ארוחת הבוקר המפורסמת מאז "טיפאני'ס".

  • שוקי   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 12:26

    לגמרי לא מסכים איתך ואני אסביר מאוחר יותר היום בתגובה מפורטת (בררר…).

  • צופה טלויזיה זרה   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 12:35

    כשתוך כדי בהצבעות של מאות אלפי אנשים – התשובה היא חד משמית -"לא" – זה בסדר?

    זאת פוליטיקה וזה עולם המבוגרים, כנראה.

  • יוחאי   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 12:56

    אני מסכים איתך שוקי. גם אני לא מבין בדיוק מה קורה בשבוע האחרון. יש הרבה ציטוטים של מקורבים, והרבה אנשים שמייצרים חדשות יש מאין.
    ברור מבחינתי שישיבה עם ליברמן היא פסולה בגלל מצעו הגזעני, וגם בשל ההתחייבות המפורשת של עמיר פרץ לא להיות איתו בממשלה.
    בציטוט מפי מקורבים "אולמרט לפרץ: ליברמן יהיה שר", אני לא רואה מתן לגיטימציה של פרץ לליברמן, אלא עוד בועה של קדימה, אולי כדי ללכלך על פרץ, ואולי כדי להוריד את המחיר של הגימלאים או החרדים.

    כרגע, 9 ימים אחרי הבחירות, עדיין לא קרה כלום, ואני לא מאוכזב מבחירתי הנלהבת בעמיר פרץ.
    אני שומר לעצמי את הזכות להתאכזב, אם אראה את פרץ וליברמן בממשלה אחת, וזה כאמור, עוד לא קרה.

    אולי נשפוט אותם לפי מעשיהם, ולא לפי כל הקשקושים?

  • חנן כהן   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 13:06

    גם אצלי

    הם לא מבינים כח?

    http://www.notes.co.il/hanan/18055.asp

  • אלון   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 13:37

    לדרור, אתה יכול לסובב את זה איך שתרצה אבל מטאפורת השתן היא לא לזכות נעמה כרמי ולא לזכותך. בתור מי שהצביע חד"ש אתה קצת ממהר להיתאכזב לא ? וכמי שהצביע חד"ש בעצמו והצטער שאין לו עוד פתק להצבעה ישירה לפרץ אני עוד מחכה לראות מה פרץ הולך לעשות עם האמון המוגבל שהוא קיבל ואיך הוא יתמודד עם חבורת הסכינאים שמחכה לו מאחור בהמשך הרשימה של העבודה לכנסת.

    על כל פנים כפי שכתבתי אצל אסי, עמיר פרץ הוא לא ה-"אחות" של תומכיו, כך שהציפיה הזו מכל מי שתמך בפרץ לפני הבחירות שיסביר כל פסיק שהוא עושה לאחר הבחירות היא די מופרכת. התמיכה החדשה במפלגת העבודה ועמיר פרץ בראשה היא לא של אנשים שמחפשים חברים ובני משפחה חדשים בפוליטיקאים, אלא של אנשים שרוצים שינוי.

    מעבר לכך, לנעמה כרמי יש פטיש של אתיקה ואלה המסמרים שהיא רואה (מקווה שהמטאפורה לא יותר מדי שחוקה). לעומת זאת כשהיא מתיחסת לזכויות פוליטיות היא לוקה בפשטנות יתר, אם כי זה שייך לדיון אחר שמקומו בבלוג שלה כאשר היא תפתח אותו לתגובות.

  • עלמה   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 14:10

    מאיפה לך? האם הוא הכריז על זה ולא שמעתי משהו?
    זה הכול תעמול מאורגנת של פוליטיקאים ממולחים, פרסומאים ציניקנים, "פרשנים" אינטרסנטיים ופוליסטיים.
    מאיפה הקביעה הזו?! על מה היא מתבססת?!

  • איתי   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 17:39

    עלינו לקרוא לו במייל וברשת כבוחריו ולומר לו שלא יאכזב. מהם הקווים האדומים **שלנו** הבוחרים שלו.
    בעיני אף יותר משליברמן הוא קו אדום, אמינות היא קו אדום. לכן אני לא פוליטיקאי.

  • שוקי   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 19:35

    נתחיל בזה: פרץ לא קדוש ומפלגת העבודה לא קדושה, ואין לי שום סימפטיה אליהם באופן אישי. אין חשיבות לאיש הזה ולמפלגה הזו כשלעצמם. יש חשיבות אך ורק לרעיונות שבשמם הם נשלחו לכנסת, ומובן שאני מצפה שיפעלו בשבילם.

    עם כל הכבוד לחדש, דרור – מפלגת העבודה גם הציגה אלטרנטיבה שלטונית. לפני הבחירות וגם אחריהן. אני חושב שזו הייתה *חובתה* לבדוק אפשרות להרכיב קואליציה ולקבוע את הכיוון, בהתאם למצע עליו נבחרה. לא זכות אלא חובה.

    לגופו של עניין – אני חושב שהסתובב קצת הראש לכם, וגם לנעמה כרמי, מהספין שנועד להבהיל את הציבור מאותה ממשלת ימין שכביכול פרץ רצה להקים. אתם מוזמנים לחפש ציטוט של דובר רשמי במפלגת העבודה שאמר שהם שוקלים ברצינות אופציה כזו.

    מה שאמרו דוברי מפלגת העבודה הוא שהם ממליצים על פרץ להיות זה שיקים את הממשלה, עם או בלי קדימה. התנאי שהם הציבו למפלגות שרוצות להיות שותפות בקואליציה, הוא קבלת קווי היסוד של מפלגת העבודה שיהיו זהים לתוכן המצע שלה. כל השאר זה תעמולה.

    קדימה, אגב, אמרה בדיוק אותם דברים. היא גם דיברה עם ליברמן, בניגוד למפלגת העבודה. ובכל זאת, אף אחד לא הזהיר אותנו מהממשלה הימנית ש*היא* הולכת להקים.

    מעניין שביום ראשון הבטיחו דוברי קדימה שפרץ הולך לשלם "מחיר תקשורתי כבד". שימו לב לטרמינולוגיה ותחשבו לבד מי עומד מאחוריה. מי שקיבל מטח שתן זה מפלגת העבודה, ומי שעלה לו השתן לראש הם התקשורת ויועצי התקשורת (שימו לב לדו-כיווניות של התואר הזה).

    מורן – אל תמהרי להתאכזב, בטח לא על סמך השבוע הראשון של המו"מ להקמת קואליציה. יהיה לנו הרבה זמן לשפוט את פרץ ואת העבודה על מעשיהם, ולא על סמך הספינים.

    ודרור – אמא שלך מתקרנפת יא סמולני. מאז שנהיית כוכב רוק אתה מדבר יותר מדי…

  • morcarmon   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 20:03

    בכלי התקשורת פורסם שעמיר פרץ, ביחד עם שלי יחימוביץ' ואפרים סנה, בונים מהלך להקמת ממשלה בלי קדימה, עם ליברמן, בניגוד לדעתם של יתר חברי העבודה. לא שמעתי שום התנערות של עמיר פרץ מהעניין הזה.

    גם אם נניח שהיה סתם ספין תקשורתי, עדיין התוצאה שלו היא הכשרת השרץ הקרוי ליברמן. כי אם אפילו פרץ היה מוכן לשקול לשבת עם ליברמן בממשלה, אז מה יגידו אזובי הקדימה?

  • יוחאי   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 20:29

    (סליחה שאני מתערב)

    אני לא חושב שמפלגת העבודה ועמיר פרץ בראשה חייבים להגיב על כל דבר. במיוחד אם זה ספין, לעתים עדיף לתת לו להיעלם , מאשר להגיב, ולגרור תגובות נגד, ובקיצור להמשיך לסובב את הספין.
    אי התגובה לספין אינה מכשירה את ליברמן. ישיבה משותפת עם ליברמן בממשלה מכשירה אותו, אבל זה לא קרה, ואני גם משוכנע שזה לא יקרה.

    אגב, תקנו אותי אם אני טועה, אבל במהלך מערכת הבחירות היתה איזושהי כותרת בסגנון: "אולמרט :ישראל ביתנו לא תהיה בקואליציה"
    אם אני טועה ולא היתה אף פעם כותרת כזאת, אז גם אני ספינר…

  • שוקי   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 20:55

    אני לא יודע מה פרץ אמר ולא אמר, ועם כל הכבוד – אני לא מאמין בשיט למה שמפורסם בתקשורת.

    כבר כתבתי על זה הרבה לפני הבחירות, ואני בטח עוד אכתוב על זה הרבה. אבל האמת היא שכדי להבין כמה התקשורת בישראל מראה לנו תמונה מעוותת של המציאות, צריך פשוט להיות שם כשדברים קורים ואחרי זה לראות איזו תמונה שלהם התקשורת מציירת.

    יומיים לפני הבחירות נסעתי – לא תאמינו – לכנס בחירות בבית-שמש. היה אירוע חזק ביותר, שכלל בין השאר נאום חשוב מאד של פרץ.

    אני בטוח שאתם לא יודעים מה נאמר בנאום הזה מסיבה פשוטה: התקשורת לא התייחסה אליו. הייתה ידיעה אחת שפורסמה בלילה ב-ynet ובבוקר כבר לא הייתה שם. היה קטע קצרצר בחדשות הלילה בערוץ 10. לא ראיתם? מה לעשות.

    עוד נאום חשוב שלו היה זה שנשא בכנס הרצליה. הראו אותו בשידור חי בערוץ 1. למחרת דיבר אולמרט והראו אותו במקביל בשלושת הערוצים. למה? נו, זה ברור – אולמרט היה ראש הממשלה ופרץ בסך-הכל ראש וועד סבלים.

    אני יכול להציג לכם דוגמאות עד מחרתיים.
    הנקודה היא שאני מאמין למי שאמרו לי אנשים שקרובים לעניין יותר ממה שאומרת התקשורת.

    לפני שבוע הצבעתי למפלגת העבודה, בפעם הראשונה.
    יחד איתי הצביעו אנשים ששכנעתי, מצביעי מרצ, חדש או ליכוד לשעבר. אז ההערה המפגרת שלך, דרור, על זה שאני מתקרנף היא ממש בדיחה גרועה.
    לא מתוך החלטה של רגע החלטתי, התנדבתי ושכנעתי. האמנתי ואני מאמין (לפחות למשך 100 ימי חסד) שזה הדבר הנכון.

  • יונית   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 23:07

    בכלי התקשורת פורסמו הרבה מאוד דברים שהסתברו כספינים חסרי שחר. אני באופן אישי לא הייתי מאמינה לכל מה שמתפרסם בכלי התקשורת. בקיצור, מוקדם מדי להתאכזב (עלק להתאכזב…), ומוקדם מדי לשפוט. אני באופן אישי מתכוונת לשפוט שוב עוד ארבע שנים. או שנתיים. או מה שלא יהיה. בכל מקרה, למרות האינטרנט, אני לא חושבת שסבלנות היא מילה גסה. ואיך אומרים, חמור קופץ בראש.

  • עוטפת דגים   ביום 7 באפריל 2006 בשעה 1:53

    מדובר בשורה של פוליטיקאים שבאים אליכם בדברי חלקות לפני בחירות. גם אם אנחנו מאמינים שהם מתכוונים ליישם חלק מהאג'נדה שלהם, בכל מה שנאמר טרם בחירות צריך להטיל ספק מיידי.

    מי שאינו מבין שפוליטיקה היא אמנות הפשרה אינו אלא שוטה. המבחן אינו בכך שפוליטיקאי חייב לקיים את כל הבטחותיו אלא עד כמה הוא מצליח לקדם את האג'נדה שאיתה בא לבחירות למרות הפשרות שנאלץ לבצע. מצד שני, אני לא ממש מצפה ממצביעי חד"ש חמיניהם להבין את זה. הרי הם ההוכחה המוחלטת שתמיד כדאי יותר להיות צודקים מאשר מעשיים. מקווה שהבנת את זה, פויר.

  • שוקי   ביום 7 באפריל 2006 בשעה 2:22

    האמת שלא נעלבתי, אבל אני שומר לעצמי את הזכות להיעלב במקום ובזמן שאבחר.
    בלי קשר אולי אני אבוא להופעה כי הקודמת הייתה ב-ת ז-ו-נ-ה.

    אני חושב שכדאי לך לקרוא מה שכתבה עוטפת הדגים. אני פחות ציני ממנה, אבל אני לא נאיבי וכנראה גם קצת יותר פרגמטי מכמה מצביעי חדש.
    זה שנתתי את הקול שלי למפלגת העבודה לא הופך אותי מחוייב כלפיה, אלא גורם לי לחוש שהיא מחוייבת כלפיי.
    אם הכנסת ה-17 לא תחולל שינוי מהותי במצב הסעד בישראל, באכיפה של חוקי העבודה ובהגנה על חלשים, זה יהיה כשלון. במקרה כזה, אם אני אחשוב שמפלגת העבודה לא עשתה מספיק, תמצא אותי בין המתנגדים החריפים שלה.
    השאלה היא כמובן כמה זמן נותנים לזה, וכמו שאמרתי – זה זמן לפרשן פחות ובעיקר לעקוב אחרי מה שקורה. זה גם זמן טוב לפנות ישירות לאנשים במפלגת העבודה – שהם נגישים יחסית – ולתת להם פידבק.

  • איתי   ביום 7 באפריל 2006 בשעה 11:44

    אני תומך בכל לבי (וגם כותב להם היום כפי שכתבתי במהלך הבחירות). צריך אולי לחשוב על דרך אינטרנטית יעילה שבה יוכלו בוחרי העבודה / חברי מפלגה להעביר מסרים בזמן אמת לשליחיהם בכנסת. למשל, תארו לכם שהיו באתר שני מאמרים של בלוגרים, אחד שקורא לסתום את האף וללכת עם ליברמן כדי שנוכל להשפיע, השני שקורא לפרץ להיות מוכן לשלם בהליכה לאופוזיציה ובלבד שישמור על אמינותו ולא יכשיר את השרץ, והיו באתר הזה עשרות אלפי הצבעות של קוראים – אני בהחלט חושב שזה היה משפיע.

  • יוחאי   ביום 7 באפריל 2006 בשעה 13:55

    לפי דעתי זה רעיון מצוין, וגם יש כבר פלטפורמה לזה: האתר פוליטי של חנן כהן.
    גם האתר וגם חנן כהן באפן אישי מקושרים למפלגה. אם תהיה מסה קריטית של משתתפים, זה יוכל להיות פקטור שבכירי המפלגה לוקחים בחשבון.

  • דרור פויר   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 12:19

    שוקי, כמו שהגבתי גם אצל חנן: תסובב את זה איך שתסובב, נעמה כרמי צודקת, ואם פרץ יילך עם ליברמן זה יהיה השקר הכי גדול והלכלוך הכי מגעיל שראינו פה הרבה זמן, ואתם – כן, אתם, חנן ואתה וכל הבלוגרים שכל כך רצו את פרץ – חובתכם היא להתייצב שוב ולומר את דברכם: אם אתה הולך עם ליברמן, אתה מאבד אותנו. ההתנהגות שלכם היא התקרנפות.
    אתה כותב "נראה לי שהגיע הזמן לשתוק", אבל זה בדיוק ההפך – זה הזמן לצעוק, כי האיש שכל כך האמנת בו מבשל לך מאחורי הגב אחושרמוטה של דיסה והולך לשבת עם גזען.
    אני מסכים עם נעמה כרמי: השתן עלה לו לראש, אבל לא כל השתן – כמות מבוטלת של שתן הוא השאיר בשביל להשתין על הבוחרים שלו

  • דרור פויר   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 13:58

    שוקי – אני מחכה בקוצר רוח

    לאלון – אני לא מתאכזב, אני כועס. יש הבדל משמעותי בין שני הדברים. דווקא בתור מי שהצביע חד"ש מרתיח אותי שפרץ הולך עם ליברמן

  • דרור פויר   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 20:32

    שוקי – אני עם מורכרמון. עצם העובדה שהם לא משמיעים את קולם ומתכחשים לדבר שאתה קורא לו "ספין" ו"תעמולה", מספיק חמורה בעיני.
    ראה לינק ששמתי גם אצל חנן:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/693247.html
    פרץ מצהיר, לפני פחות מחודש, שלא יישב עם ליברמן. הבנאדם יודע לדבר יפה יפה בתקשורת (פרץ), איפה הוא נעלם פתאום?
    חד"ש אולי לא הציעה אלטרנטיבה שלטונית, אבל היא לפחות לא מתנהגת כמו מפלגת העבודה, שברגע שיש לה אפשרות להיות בשלטון היא מאבדת כל כבוד עצמי ועקרונות. זו ההתקרנפות, בנאדם, ואם אתה הולך עם זה, הרי שאתה חלק מזה. ואת זה אני אומר לך ככוכב רוק

  • דרור פויר   ביום 6 באפריל 2006 בשעה 22:03

    אח שלי, בדיחות גרועות הן הלחם והחמאה של החיים בהיר. אם נפגעת, אני מתנצל מעומק הלב ומזמין אותך להופעה הבאה שלנו, בשעה הזו בדיוק בעוד שבועיים בקפה ביאליק.

  • שפי   ביום 8 באפריל 2006 בשעה 1:41

    פרץ צריך לנסות את כל האפשרויות להיות ראש הממשלה. סבר פלוצקר ניסח אותי לא רע:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3235554,00.html

    דומני שיש מיתאם מובהק בין הקיבוצניקים-אשכנזים שלא רצו להצביע עבורו והעדיפו את "קדימה" או את מרץ-שמרץ לבין אלה שמדברים עכשיו על שרץ – ליברמן ופרץ חד הם במיגזר שלהם, לשניהם יש אצלם מעמד שאפשר להקביל אותו למעמד של ה"חוזרים בתשובה" במיגזר החרדי.

השאר תגובה