יומן האפורה ג: חתולים ומעמד האשה

אפרפר, הוא ללא ספק פאר היצירה של אמא חתולאפור. לא בטוח שהוא אינטליגנטי כמו האחיות שלו, אבל הוא הגבר בבית (כנראה. אנחנו לא יכולים להיות בטוחים בגיל הזה, בטח לא לפני שהוא נותן לנו להפוך אותו על הגב) ומקבל את הכבוד הראוי.

אפרפר, לפני כל דבר אחר, הוא פשוט החתול הכי מתוק שראיתי, ואחד היפים שבהם. המתיקות, היא אולי בעיני המתבונן (למרות שגם לזה יש הסבר אבולוציוני. כל הגורים של כל בעלי החיים נראים "חמודים" לבני אדם – כולל גורי נחשים וחזירים, למשל). אבל לעניין היופי יש בממלכת החי תפקיד חשוב: לאותת שזה שנושא אותו הוא שידוך טוב. במקרה שלנו: שזהו חתול בריא, שאוכל טוב, ויעמיד צאצאים חזקים בבוא היום.
אפרפר נושא מטען גנטי ארצישראלי ייחודי: הפרווה הצמרירית שלו מסגירה מקורות פרסיים. סידור הכתמים העדינים על הפרווה אופייני לאירופאי קצר-שיער. בשילוב הזה אפשר להבחין כבר אצל אמא שלו, שהפרווה שלה עבה הרבה יותר מדי בשביל קצר-שיער, אבל אפרפר אימץ גם צבע פרסי מובהק.
שילובים גנטיים כאלה אופייניים מאד לאזור שלנו – קשה למצוא אותם במקומות אחרים בעולם, שחסרים את הגורמים האקלימיים והגיאוגרפיים שאפשרו את המפגש הזה. ומכיוון שאצל חתולים, בניגוד לבני אדם, מה שחשוב היא לא טהרת הגזע אלא הגיוון הגנטי, ייתכן מאד שאפרפר עשוי להתחרות יום אחד על תפקיד ה"אלפא".
בינתיים, מדובר בגור חמוד וסקרן, שמקבל יחס מיוחד מאמא שלו. לא בדיוק יחס מועדף – את זה, אם בכלל, מקבלת הגורה הלבנה הקטנה, שהיא כנראה מועמדת טובה להיות אמא בעצמה בעוד כחצי שנה ובינתיים ההתפתחות שלה קצת איטית. אפרפר, בתור זכר, הוא בעל פוטנציאל לחיזוק השושלת בהיקפים גדולים הרבה יותר, ולכן כנראה מקבל מאמא חתולאפור הדרכה צמודה – בנפרד מאחיותיו.

אמא שלו, שהיא חתולה בוגרת שמאחוריה כמה הריונות כנראה, מכשירה אותו לחיי צייד נמרצים ופעלתנים יותר, כיאה לזכר. חלוקת התפקידים בעולם החי הרבה יותר פשוטה וברורה מאשר אצלנו: אם אפרפר לא יהיה מסוגל לתפוס קוזינות משופמות כשיתבגר, אין בו תועלת. והוא יזדקק למיומנויות שיאפשרו לו להכריע לא רק נקבות, אלא גם זכרים מתחרים. בינתיים, הוא עדין ופחדן, אבל הסקרנות הטבעית שלו, החינוך שיקבל, והתזונה המשופרת, יהפכו אותו בשנה הקרובה לחתול נועז.
בקיצור: התפקיד של אמא הוא להשקיע בחינוך הצאצאים. התפקיד של הבנות הוא ללדת. התפקיד של אפרפר הזכר הוא להיות פאר המשפחה. מעמד האשה אצל החתולים לא משהו. לפחות להתרבות הם יודעים. 
יומן חתולאפור, הפרקים הקודמים: א, ב 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מישהו   ביום 30 במאי 2003 בשעה 14:05

    אם תנסה קצת לשפר את התמונה לפני שאתה מעלה – קצת קונטרסט או שינוי levels היה עוזר.

  • שוקי   ביום 30 במאי 2003 בשעה 14:39

    לצערי, זה המקסימום שאפשר להפיק מהמצלמה, אחרי תיקוני בהירות, קונטרסט וכולי. נקווה שבקרוב תהייה מצלמה איכותית יותר.

  • מוקי   ביום 30 במאי 2003 בשעה 15:04

    שזכתה בבחירת העורכים ב NET מגזין האחרון.
    אופפפס. שכחתי שזו היתה כתבה מתורגמת ואין את המצלמה הזו בארץ.

  • גיל   ביום 30 במאי 2003 בשעה 16:15

    אני בטוח שהיתה כתבה על איך אפשר לעשות את זה.

  • תמרה   ביום 30 במאי 2003 בשעה 18:00

    אבל חבל באמת שהתמונות אינן ברורות

  • שוקי   ביום 30 במאי 2003 בשעה 19:48

    אני רק רציתי לומר שהכותב אינו יודע מהו מדבר

  • פילפילון   ביום 2 ביוני 2003 בשעה 14:04

    יומן חתולאפור מקסים, מה זה משנה אם התמונה צולמה במצלמה כזאת או אחרת.
    רצוי להוסיף קישורים לכל הפרקים גם מהפרקים הקודמים, אחרת הגלישה קצת מעצבנת.

השאר תגובה