תרמית שכר המינימום

כותרות הבוקר (ב') בעיתונים היומיים אמרו ש"קדימה מתקפלת בעניין שכר המינימום" ושמטיוטת קווי היסוד של הקואליציה שדלפה (עאלק), מסתמן שהעבודה תקבל מה שדרשה: הגדלה של שכר המינימום ב-500 שקלים בתוך 6 חודשים, והעלאה ל-1000 דולר בהמשך.

ב-ynet המשיכו את הקו מאמש, לפיו קדימה תהיה "בטון" בנושא שכר המינימום. בטון, בלטה, מלט לבן – שיהיה. נכון להבוקר, טען אטילה שומפלבי ב-ynet שנושא שכר המינימום "עדיין פתוח" וציטט בכיר בקדימה שאמר כי "דרישתה של העבודה להעלות את שכר המינימום ב-500 שקל תעלה 1.7 מיליארד שקל לתקציב המדינה".

בקיצור, דברים מעניינים קרו אתמול בלילה והבוקר.

בכל אופן, תרשו לי להתעכב על הטענה לפיה העלאת שכר המינימום תעלה 1.7 מיליארד שקלים, או כ-2 מיליארד לפי סבר פלוצקר (מוסף הכלכלה של ידיעות, אתמול – א'). שימו לב שמדובר בתוספת של 1% לכלל השכר המשולם במשק. זה לא כל-כך הרבה במושגים של כלכלה לאומית – אולי אפילו מצדיק מס של 1% על כלל השכירים כדי לממן את המהלך, אם חלילה לא תהיה אפשרות אחרת.

יש שיטות הפחדה נוספות כדי להסביר מדוע הגדלת שכר המינימום תזיק למשק. כמו זו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר שטוען: "אם נעלה את שכר המינימום תהיה לכך השפעה שלילית לגבי התעסוקה. אבל זה לא אומר שאם שכר המינימום יעלה באופן איטי למשל במקביל לשיעור הצמיחה במשק, יהיה לך השפעה שלילית".

במילים אחרות: פישר טוען שהגדלת שכר המינימום תגרום לגידול בשיעור האבטלה. בהזדמנויות אחרות נקבו "מומחים" אחרים מלבדו במספרים שונים – "אלפי מפוטרים", גידול של 4% באבטלה, ועוד כהנה וכהנה. המנוולים ממש, משלבים את שתי שיטות ההפחדה: טוענים שהגדלת שכר המינימום תגדיל את האבטלה וגם תעלה הרבה כסף למדינה שירד מדברים אחרים.

אז קודם כל, ברור שהמהלך הזה לא יכול לעלות 2 מיליארד גם למעסיקים, גם למדינה וגם למשלמי המיסים. אפשר לדרוש מהמעסיקים לממן אותו, או להטיל מס מיוחד של 1% על כלל העובדים, או מס של 5% על שני העשירונים העליונים, או פשוט לשנות את סדר העדיפויות ולהוריד מכל המקומות האחרים בתקציב המדינה שטובלים בשומן. באמת שלא חסר.

מעשית, כשמדברים על עלות המהלך בחישובי התקציב, ההנחה היא שהמדינה תממן אותו. כלומר, אין סכנה שעסקים יפשטו רגל או יפטרו עובדים. אם הממשלה תהיה נועזת במיוחד, היא תוכל לקבוע בחוק שרק עסקים קטנים ו/או בקשיים יקבלו את המימון הזה. עסקים גדולים ורווחיים שחלק מעובדיהם משתכרים שכר מינימום (בזק, חברת החשמל, חלק מהבנקים וחברות הסלולר ועוד), יצטרכו לממן את ההוצאה הנוספת על חשבון שכר הבכירים. זה כנראה מה שמפחיד באמת את פישר וחבריו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 10:53

    וקודם קראתי באיזו כתבה שקדימה מתנגדת לדרישת העבודה משום שלטענתם בעלי שכר גבוה יותר ירצו גם הם להעלות את שכרם כדי לשמור פער עם שכר המינימום. ואבוי, מה יהיה, אם הפער המקודש יצומצם!!!

    ובנושא שערוריית משכורת בכירי הבנקים, יש לי שאלת תמה, שתגלה ברבים עד כמה אני אהבלה, בולשביקית וכו ובכל זאת:

    למה בעצם, לא ייפתח כאן בנק לאומי, אבל באמת, כלומר ממשלתי, שיתן שירותי בנקאות רגילים, ככל בנק, רק בעמלות וריביות פחות מטורפות ובמשכורות בכירים קצת יותר שפויות, והרווחים יכנסו לקופת האוצר, ולא דווקא לשרי אריסון או שלמה נחמה. מה דעתכם?,

  • עומרון   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 11:17

    שכר מינימום אינו ממומן על ידי המדינה ואינו עולה לה כסף, אלא למעסיקים.
    אלא מאי, המדינה היא המעסיקה הגדולה ביותר של עובדים בשכר מינימום ולכן העלאת שכר מינימום תעלה הרבה למדינה. למדינה כמעסיקה הגדולה במשק.
    מימון העלאת שכר מינימום על ידי העלאת מיסים פשוט לא מתאים כיוון שאין מדובר על שירות שהמדינה מספקת בנוסף אלא על התייקרות עלויות ההעסקה של המדינה.
    וכן, יהיו גם פיטורים כתוצאה מהעלאת שכר מינימום. אבל יהיו גם משפחות עם יכולת הוצאה רבה יותר. הוצאות אלה יגרמו להעסקת יותר עובדים כתוצאה מהעלאת הביקוש. מאחר ומדובר במערכת כה מורכבת לא ניתן לדעת מה יקרה.

  • יוחאי   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 11:27

    הכסף חוזר לכלכלה: כאשר השכר של בעלי הכנסה מאוד נמוכה עולה, רוב הכסף ייצא על צריכה. צריכה זו היא פנימית, תגדיל את הכנסתם של בעלי עסקים ובסוף גם את קופת המדינה על ידי מסים.

    חוץ מ 2 מיליארד השקלים המוצעים לקיצוץ בתקציב הבטחון, דבר הזוכה להסכמה רחבה, יש לממשלה עודפים משנת 2005. היכולים לסייע במימון המהלך.
    אין צורך בהטלת בהעלאת מסים או בהטלת מסים חדשים, ואין צורך בהגדלת הגירעון הממשלתי. שינוי סדר העדיפויות יכול להתקיים בתוך מסגרת התקציב, ובכך גם להרגיע את המשקיעים הזרים וחברות דירוג האשראי שהכלכלנים נושאים עיניהם אליהם.

    לפי הידיעות היוצאות מחדרי הדיונים, העבודה מצליחה להשיג הרבה דברים מתוך התוכנית הכלכלית שלה. אמנם חלק מהאינפרומציה היא דיסאניפורמציה, אבל הכיוון נראה חיובי.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3240890,00.html

    http://www.avoda2006.org.il/NewDayOrderItem.asp?cc=0116&id=266

  • שוקי   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 11:27

    החישוב של 2 מיליארד כבר כולל את ההוצאה של המדינה *גם* על הגדלת שכר העובדים במגזר הציבורי ו*גם* על שיפוי כלל המעסיקים כדי שאף אחד מהם לא יינזק ואיש לא יפוטר.

    כלומר: במקרה הכי גרוע מדובר על הגדלה של תקציב המדינה בקצת יותר מ-1%, וזה יכול להיות עוד הרבה פחות מזה.

    עקרונית, הוצאה כזו אמורה להחזיר את עצמה בהכנסות ממיסים – מי שידע לעשות את החישוב הזה על המענק שנתנו למפעל החדש של אינטל (משרד התמ"ת תחת הנהגתו של אולמרט), יכול לעשות אותו גם בעניין שכר המינימום.

  • עומרון   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 11:41

    בסך הכל ציינתי שרוב העלות למדינה תהיה בשבתה כמעסיק.
    מדוע שהמדינה תפצה מעסיקים על העלאת שכר מינימום? הרעיון הזה לכשעצמו מגוחך. הרי זה כאילו שבמקום להעלות את שכר מינימום המדינה תשלם ישירות לעובדים.
    זו תהיה טעות אם המדינה תשלם למעסיקים את מחיר העלאת שכר מינימום.

  • עידן דורפמן   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 12:24

    א. אם יעלה שכר המינימום, סביר להניח שיהיו פיטורים. שהרי מפעל טכסטיל (מה שנשאר) יתקשה לשלם לעובדת שלו (או לעובד) אלף דולר לחודש, כשהוא מתחרה מול השווקים הזולים במזרח.

    ב. סטנלי פישר מתנגד מהסיבה הפשוטה שהוא ניאו-ליברל. גם אם ההעלאה תהיה על חשבון המעסיקים, גם אם זה יהיה על חשבון מס או על חשבון ההוצאות השוטפות של המדינה.

    להעלאת מיסים הוא יתנגד, להעלאת שכר המינימום על חשבון המעסיקים הוא גם יתנגד (משול למס עליהם, והתערבות בשוק החופשי), והוא גם יתנגד שבכל מקרה זה יהיה על חשבון המדינה (התנגדות להעלאת ההוצאה הציבורית, והתערבות המדינה בשוק החופשי).

    זהו. עד כאן שיעור הכלכלה היומי…

    אשמח לענות על שאלות, טענות, מענות, ונאצות.

  • שוקי   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 16:23

    אתה טועה.
    א. לא יהיו פיטורים כי המתקשים יקבלו עזרה מהמדינה. בחלק מהמקרים, הסובסידיה של השכר תאיץ חזרה לעבודה של מובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה, כך שבעצם המדינה תחסוך כסף ובכל מקרה – למעסיק זה לא יעלה יותר. זה בדיוק העניין עם ה-2 מיליארד עליו דובר פה.
    חוץ מזה, שכבר היום פועלי טקסטיל בסין מרוויחים הרבנה פחות מישראלים, שלא לדבר על זה שחלקם עובדים ללא שכר כ"חינוך מחדש באמצעות עבודה" כלומר בגולאגים.
    אגב, גם זול יותר להקים מפעל שבבים בהודו מאשר בישראל (אינטל) או בגרמניה (AMD).

    ב. בזה אתה צודק.

  • עידן דורפמן   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 17:07

    העניין של תיקצוב מהמדינה הוא לא בעקרונות של בנק ישראל… כמה שפחות מעורבות ממשלתית וכו'. הוא בעד מס הכנסה שלילי אמנם, אבל הוא רואה בזה כהשלמה למס ההכנסה החיובי, וכסובסידיה, שתועיל למשק.
    אל תשכח שאינטל מקבלת מענקי ענק מהמדינה, מהסיבות שציינת, ונוספות.
    ונחזור להעלאת שכר המינימום – בנק ישראל כנראה רואה בזה סיכון גדול מידי, סכנה לפריצת התקציב וכו'. אל תשכח מאיפה הגיע פישר…

    יתכן מאוד שאתה אכן צודק, וזה יהיה רווחי (גם מהבחינה של מאזן התשלומים של המדינה וכו'). אבל כנראה שפישר לא חושב ככה.

    זה מה שקורה כנגיד הבנק היה בעברו כלכלן ראשי בבנק העולמי, וסמנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית.

  • שוקי   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 19:14

    לא זוכר שהוא היה בבנק העולמי. לעומת זאת, הוא עבר את הקווים מקרן המטבע לסיטי בנק. מסוג הדברים שגורמים לך לחשוב…

  • איציק ש.   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 19:32

    לסטנלי פישר יש גם רזומה בארגנטינה ו"הצלחות כבירות".
    לקביעה שהאבטלה בהכרח תגדל, אין על מה לסמוך.
    נראה אם בבריטניה ובארה"ב האבטלה גדלה בעיקבות עליית שכר המינימום.
    ממה שאתה כותב על מפעלי הטכסטיל, אפשר להבין שהבעלים מחזיקים אותם כעסק פילנטרופי; גם אם יורידו את השכר -לא יתקרבו לשכר בירדן או בסין. ונניח שעובדי הקבלן יקבלו 1000 $ לחודש;
    האם הקבלנים יפשטו את הרגל? שמא יסגרו את חברותיהם ויעברו לירדן? אולי בבנק הפועלים יפסיקו לנקות? או ששופרסל, סופרפארם ודומיהן יפטרו את הקופאיות ויעבירו את המרכולים לירדן?
    העסקים שבאופן מיבני יהיו צפויים לפשיטת רגל -אינם רבים. אני מניח שבמקרים מסויימים תהיה הליכה עד הסף כדי להראות שהרעיון אינו בר ביצוע וצריך לעצור אותו בתחילתו כי יש מספיק נתונים ממדינות אחרות (בריטניה וארה"ב) שמראים שאין עליה באבטלה כתוצאה משכר מינימום. יכולה להיות עליה באבטלה כתוצאה מסיבות אחרות.

  • איריס   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 23:46

    לפני חודש, אלא שלא קראתי על זה כלום ואין לי מושג מי קנה ומה עומד מאחורי זה. אני ראיתי בזה חיסול ממוקד של בנק הדואר במתכונת הנוכחית. המלצתי לכלם, גם בבלוג שלי, לעבור מיידית לבנק הדואר מבלי שצריך לסגור חשבונות קיימים בבנק הרגיל, רק להעביר את השכר לשם, ולעשות את העו"ש דרכם.
    ואז, פתאום יום אחד נכנסתי לסניף, וראיתי בלונים צבעוניים וסלסלות של סוכריות מגעילות שאלתי מה המסיבה, הודיעו שהבנק הופרט ומייד פרצו העובדים בשביתת מגן. במקביל קיבלתי איזה הודעה המזמינה אותי להצטרף לאיזה מבצע שבמסגרתו מתחיבים עסקים מסוימים לקבל צ'קים של בנק הדואר. משהו מוזר שלא חתמתי עליו ומתחיל להריח לי כמו סוף. כלומר, שהקרטלים פשוט קנו את הבסטה והוציאו את התחרות.
    מישהו יודע משהו על זה ? מי קנה ? למה ? כמה ?

  • עידן דורפמן   ביום 19 באפריל 2006 בשעה 12:51

    שוקי. פישר אכן היה בבנק העולמי בסוף שנות השמונים. לפי הוויקיפדיה העברית והאנגלית. אני יכול לברר לך בעוד מקום, אבל זה לא נראה לי קריטי. מה במעבר לסיטיגרופ נחשב בעיניך כחציית קווים? זה בסך הכל עוד תאגיד… חברת בנקאות וביטוח. אני לא רואה פה חציית קווים אלא המשך ישיר. זה לא שהוא הפך למנכ"ל אוקספום, או שאירגן קונצרטים כנגד העוני באפריקה…

    איציק,

    לסטנלי פישר אכן יש גם רזומה בארגנטינה ו"הצלחות כבירות". בניאו ליברליות יש המון אספקטים רעים. אני לא תומך נלהב בנאו-ליברליות, בלשון המעטה, אבל בוא נגיד שאני מבין בזה קצת.
    לקביעה שהאבטלה בהכרח תגדל, אין על מה לסמוך.

    לגבי מפעלי הטכסטיל – בירדן יש הוצאות שאין פה – מיסים, הובלה וכו'. אל תשכח שבעשרים השנים האחרונות התעשייה הזו קרסה. אז לא, בעלי המפעלים לא פילנטרופים, אבל התעשיות הספציפיות האלו יסגרו.

    לגבי נותני שירות, עדיין ינקו בבנק הפועלים, ואני מקווה שההעלאה זו אכן תגרום להתייעלות ארגונית, וקיצוץ בשכר הבכירים.

    בכל מקרה, ייתכן שהעלאת שכר המינימום כן תעלה את האבטלה, השאלה היא לכמה יעלו ומה ההדרגתיות שזה יקרה.

    בוא נעשה תרגיל מחשבתי קצר. תאר לעצמך שיעלו את שכר המינימום, במקום לאלף דולר, לאלפיים דולר. האם זה לא יגרום לאבטלה? מי ירצה להעסיק עובד באלפיים דולר? הדיון שמתקיים הוא, האם זה הדין גם לאלף דולר, ומה תהיה ההשפעה על המשק ועל המועסקים והחברות.

    חג שמח!

  • אסי   ביום 18 באפריל 2006 בשעה 14:36

    יש בנק כזה – בנק הדואר וכתבתי עליו ועל נסיוני עמו ברשימה הנ"ל
    http://www.notes.co.il/assi/16488.asp
    אחלה פתרון
    רק שלדעתי קרטל בהנקים שמקורטל עם התקשורת מונעים מאפשרות זו פרסום כדי לא לאבד לקוחות ואוברדרפטים

  • שפי   ביום 19 באפריל 2006 בשעה 3:31

    אם מותר להיות פוסט-מודרניסט (אני לא) ופוסט-ציוני (לפעמים) אז מותר גם להיות פוסט-כלכלן (כלומר קומוניסט-לייט), שזה אומר כך:
    עסק שלא יכול לשלם משכורות סבירות שייסגר, לא צריך אותו.
    איך בעל עסק מסוגל לשלם לעובד שלו פחות מאלף דולר לחודש?! אני לא הייתי ישן בלילה.

כתיבת תגובה