3 הפתעות ליום העצמאות

מתוך עולמי הצר כעולם נמלה, בחרתי כמה הפניות מוצלחות במיוחד (ככה אני מקווה) לדברים שפרסמתי ברשת.

1

כתבת וידאו מפתיעה במיוחד
הסיבה האמיתית שהתאספנו כאן. כתבה בכיכובי, לצד מישל דור (שתיסרט, ביים, ערך והביא את האוכל). צילם בכישרון ומקצוענות: שי רוזנצוויג. אל תחמיצו (ועדיף: אל תקראו את הטקסט אלא לכו ישר לוידאו).
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3245895,00.html

2
יהדות ברשת
כתבה ממוסף יום א' של ידיעות שעלתה היום לערוץ המחשבים של ynet. קיבלתי עליה תגובות מצויינות מהמון אנשים, אז אם עוד לא קראתם – הם ממליצים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3246055,00.html

3
קצת ציונות
לאלו מכם שהחמיצו: פוסט קצר אך חשוב על היסודות הכלכליים בשיטתו של בניימין זאב הרצל. למי שחושק בסגנון פרוזאי יותר, ורוצה להיזכר בטעם שהיה לציונות פעם, כדאי לקרוא את הדגל, טקסט שכתבתי לפני 9 שנים ונדמה לי שנותר אקטואלי מאד. ולמי שרוצה ניפוח ראש, מומלץ לבקר בפוסט הזה, שכולל דיון בעל גוון מעט פילוסופי, על הזהות הישראלית והזיקה בין ציונות ליהדות.

חג שמח!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • noamt   ביום 2 במאי 2006 בשעה 18:39

    א. שוקי – אני באמת לא מאמין שהסכמת שיכתבו את השם שלך על ה"כתבה" הזאת.

    ב. הכותרת זה בהשראת "ארץ נהדרת", נכון? לא יאומן לאן העתונות מתדרדרת היום.

    חג שמח,
    נועם.

  • שוקי   ביום 2 במאי 2006 בשעה 19:23

    יוווווו… איזה כבד. אני גאה בכתבה הזו מאד. מהמוצדקות שבכתבות ישראל.

  • שפי   ביום 2 במאי 2006 בשעה 19:36

    קראתי עכשיו את רשימתך "ציונות, השמועות על מותה". אני חושב שמהתפיסות המחייבות-מצדיקות את הציונות, תפיסת "החמור של המשיח" היא היחידה המתקבלת על הדעת, אלא שהמשיח עדיין לא מוגדר. במקום החמור של המשיח אפשר גם דימוי אחר – סוס טרויאני, הציונות המדינית-מעשית, ההרצליאנית-בן-גוריוניסטית, אולי יום אחד ואולי בהדרגה יפרוץ מקרביה הדבר האמיתי, וזה לא יקרה כל עוד לא ירדנו לסוף דעתו של הדבר האמיתי. הכיפות המוּכּרות לפי שעה, סרוגות כשחורות כבוכאריות, הן של תינוקות שנישבו לא פחות מהתינוקות החילוניים.
    אני-אישית נוטה בשנים האחרונות לחשוב שהגלוּת היא משהו שביסוד מחשבת ישראל, והציונות היא לא יותר מאשר מבצע להשרדות גופנית, לא הצלת נפש אלא הצלת חיים, רפסודה, סירת גומי; והמדינה תמשיך להתקיים רק אם היא תתפתח ליישות וותיקנית, שמתקיימת על מעשׂרות, אור לגויים, עם כוהנים, אתה יודע. ואם יש איזשהו טעם לפתח כאן משהו עם-ככל-העמימי אז רק תעשיית תיירות.

    חג שמח

  • רונה   ביום 2 במאי 2006 בשעה 19:51

    לך ישר ל-ג'
    אני נקרעתי מצחוק מהנקניקיות. חג שמח 🙂

  • רונה   ביום 2 במאי 2006 בשעה 19:52

    כדי להגיד שהכתבה על היהדות מרתקת.

השאר תגובה