בצה"ל לא יתלבשו יפה!

כמה דורות גדלו על הסיסמא האלמותית "חייל שפר את הופעתך" (בכלל, נדמה לי ששווה להקדיש פוסט מיוחד לסיסמאות צבאיות. האיומה ביותר שפגשתי: "עם קצת ירק וזיעה נפריח השממה". בררר…).
כמובן שבצה"ל יש דרך אחת ליהנות מהופעה משופרת, והיא ללבוש דגמ"ח. אף סוג אחר של מדים לא נראה טוב מדי על אף אחד.
החיילות, מני קדם, נהגו לשפץ קצת את המדים. פעם קיצרו חצאיות, היום מקצרות מכנסיים. לא בבית ספרנו, מסתבר. חבל.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שי   ביום 8 במאי 2006 בשעה 3:23

    מה האינטרס של החיילות לשמור על צו האופנה. בסך הכל כמה סנטימטרים של בד. שווה להתאמץ ולהסתכן כל כך רק בשביל לחשוף תחתונים/חריץ?

  • חיילת   ביום 8 במאי 2006 בשעה 9:54

    חצופות באמת הבנות שרוצות שהלבוש בו הן מבלות 10 שעות ביום יהיה להן נוח, ואולי חס וחלילה מחמיא.

  • שגית   ביום 8 במאי 2006 בשעה 11:08

    שיהיה להן נוח? פחחחח…. מכנסים בגיזרה נמוכה זה לא נוח בשום מצב. גם כשעובדים בעבודה משרדית בצבא, זה עדיין צבא. המדים, גם כשהם מדי א' קשיחים ופחות נוחים, צריכים לאפשר תפקוד סביר. כשכל התכופפות הכי קטנה חושפת את התחת שלך (במקרה העדין. לא דיברתי על מה קורה כשאת מנסה להגיע למדף גבוה), זה לא תפקוד סביר.

    ושוקי, ההבדל טמון בזה שפעם קיצרו מלמטה, והיה גבול יחסית ברור עד איפה אפשר לקצר. כשמתחילים לקצר מלמעלה, אין הרבה מרחב תמרון לפני שזה הופך להיות מאוד לא לעניין.

  • שוקי   ביום 8 במאי 2006 בשעה 12:40

    אני נאלץ להסכים, לפחות במידה מסויימת, עם כרמית.
    היקף ההטרדות המיניות בצה"ל היה מאז ומתמיד בלתי נתפס, ועם כל הכבוד למתחסדים שלא נאה להם לראות חריצי תחת (סליחה שגית, זה לא אישי) – זה מעניין שהמלחמה בתיקוני ביגוד היא יעילה כל-כך בזמן שהמלחמה בהטרדות די עלובה בהישגים שלה.
    יש דברים שאני לא אוהב לראות ברחוב ואני יכול להבין גם את זה שיאסרו אותם בצה"ל.
    אבל בסופו של דבר, המדים הצה"ליים הם מכוערים, ומדובר בנערות שלפני יום וחצי עוד היו בתיכון. אז אפשר לשחרר להן קצת חבל.
    חוץ מזה, שהמסר שצה"ל מעביר לחיילים בקפדנות היתרה הזו הוא אולי טוב ליעילות הצבא אבל רע מבחינת הערכים הדמוקרטיים. עם חיילים קרביים שנמצאים בשטח לא מקפידים בעניין לבוש באותה מידה. דווקא אפשר לטעון ששם זה חשוב יותר.

  • שוקי   ביום 8 במאי 2006 בשעה 12:43

    ספציפית לגבי מה שאתה אומר –
    הייתי מסכים איתך לולא המדים היו כל-כך מכוערים. אתה צודק שהם לא צריכים להיות בגדי מעצבים, אבל הם גם לא צריכים להיראות כמו סחבות. אחרי 60 שנה, ובהיקפים האלה, היית מצפה שיהיו בצה"ל יותר מארבע מידות של מדים. לפחות זה, לא?

  • שגית   ביום 8 במאי 2006 בשעה 14:56

    מתחסד במה שאמרתי? אכן לא נאה לי לראות חריצי תחת ביום-יום, ובצבא זה הרבה מעבר ל"לא נאה". זה לא פרקטי, וזה פוגע באחידות שנדרשת כשלובשים מדים.

    לידיעתך, למדים של בנות יש הרבה יותר מ-4 מידות. הם מתקדמים במידות בדיוק כמו בגדים רגילים, בקפיצות של 2: 36, 38, 40, 42, 44, וכו'. ככה זה לפחות היה לפני 15 שנה.

    ועל איזה ערכים דמוקרטיים אתה מדבר? זה צבא, ולא צריכה להיות שם דמוקרטיה.

  • הדר   ביום 8 במאי 2006 בשעה 15:15

    נכון, גיזרה נמוכה מאד לא נוח, אבל גם גיזרה גבוהה. לדעתי צריך לספק מדי קופיקו, לא נמוכים מדי ולא גבוהים מדי. והבנתי שהמדים כיום הם נוחים יותר מאשר לפני 5 שנים ויותר.
    יש גם הרבה מאד לחץ חברתי בעניין הקיצורים. נערות שרגילות להתלבש איך שבא להן, קעקועים, פירסינג, צבע בשיער – קשה להתרגל לאחידות האיומה וחוסר הייחודיות. אז רובן עושות תיקונים עוד בטירונות (כי חברות שלהן עשו) ואפקט העדר מתפשט. הבנים מתחרים ב"גלח" ושרירים (למקלחות) – או הפרעות אכילה (בשני המינים).
    זה עוד דוגמא לביקוש והיצע. הבנות לא בהכרח רוצות גיזרה כל כך נמוכה, אבל הן נאלצות להתרגל בגלל שפוקס, קסטרו ושאר מפלצות הטקסטיל מתעקשות על גיזרה נמוכה. אז אם בתיכון הן התרגלו, גם התופרות מתרגלות למידות המוקצות מראש.

    ועניין החריצים רלוונטי בעיקר לקיץ כי בחורף נהוג ללכת עם גופיה מתחת לחולצה – בתוך המכנס. אם הגופיה קצרה, זו בעיה אחרת.
    ולשוקי – זה מתבקש שהצבא יעדיף להתעסק במשמעת קשוחה על "זוטות" ולעשות שרירים על בנות שמאיימות עליו. מתאים לגוף כוחני שמשתמש ב"ידע" להפוך את החיילים והחיילות ל"אובייקטים" חדשים. המדים הם רק ריטואל כמו כל ההטרדה המינית, כמו כל השאר.
    אם חיילים במוצב "מתמרדים", אחרים מסוממים, ועל השאר אי אפשר להשתלט – נפרוק את יצר המשמעת (ויצרים אחרים) על האוכלוסיות המוחלשות: פלסטינים ונשים.

  • שוקי   ביום 8 במאי 2006 בשעה 15:41

    את מייחסת יותר מדי כוונה ותחכום לאוסף של טכנוקרטים מוגבלים.

  • שוקי   ביום 8 במאי 2006 בשעה 15:46

    לא טענתי שאת מתחסדת, אמרתי "מתחסדים" והתנצלתי מראש, בסוגריים, כדי שלא תביני שאמרתי שאת עצמך מתחסדת.
    אני מבין את מה שאת אומרת, אבל זה עדיין לא לגמרי משכנע אותי. לי באופן אישי הפריעו החיילות הפרובוקטיביות פחות מאשר, נגיד, הרס"רים המזיעים. אם זה היה תלוי בי הם היו מקבלים מחבוש ולא ריתוק (או לפחות מדים להחלפה, או דאודורנט).
    (ושוב: סליחה מכל אנשי הקבע בעלי הרגלי ההגיינה התקינים ומבני משפחותיהם. גם בן דוד של אמא שלי הוא אוגדונר בדימוס. אני לא מכליל, רק מדבר על דרך הפלגה כמו הרב עובדיה)

  • דרור פויר   ביום 8 במאי 2006 בשעה 9:24

    אני הכי אהבתי את הסיסמה: "חייל, אל תתחרה בשמש – כבה אורות מליל אמש" שהייתה תלויה בבסיס האולטרה סודי במרכז תל אביב בו שירתתי

  • עידן דורפמן   ביום 8 במאי 2006 בשעה 10:45

    מדים זה מדים, לא בגדי מעצבים.

  • gyuval   ביום 8 במאי 2006 בשעה 11:07

    הרי גם ככה כל הבנות הן מזכירות בצה"ל אז גם ככה לא רואים להן רוב היום את פלג הגוף התחתון רק שהן מביאות תה למפקד ואני בטוח
    שהוא מאשר את הגיזרה הנמוכה

  • כרמית   ביום 8 במאי 2006 בשעה 12:21

    ממילא באיזשהו שלב תגיד ההטרדה המינית הבלתי נמנעת בחייה של כל חיילת ואז יראו את כל מה שצריך לראות. אם יש להן מזל, אז רק המפקד יראה. אם פחות מזל, כולם יראו, או לפחות כמה עשרות חיילים. ובלי לשלם לתופרת אפילו. יעיל וחסכוני.

  • ימימה   ביום 8 במאי 2006 בשעה 16:23

    ואני יודעת שאני החריגה, אבל בכל זאת, בשלב מסוים בשירותי הצבאי הורדתי מעלי כ-15 ק"ג. מעניין מה היו אומרים היום על הגזרה הנמוכה שהמכנסיים שלי היו בה אחרי אותה היצרות. אבל אז זה לא היה באופנה, ולשמחתי, נתקלתי בצבא במטרידן אחד בלבד, וגם הוא היה באמת מקרה קל ביותר. (זאת אומרת, אני חושבת שהמוטרדת העיקרית היתה צריכה להיות אשתו.)

השאר תגובה