סחר בנשים. מעניין אתכם?

זו הייתה עוד אחת מההפגנות ההן, שיותר אנשים קוראים לקהל הרחב להתייצב ולהצטרף אליהן מאלו שבאים בסופו של דבר. אני, שהחלטתי הפעם לעשות להפך, הצטיידתי במצלמה אחת, פמיניסטית אמיתית אחת, והרבה מצברוח.

אני מניח שלפחות חלק מכם הוזמנתם להפגנה נגד הסחר בנשים, שהתקיימה היום ברחוב נווה שאנן בתל-אביב. אני מניח – או בעצם יודע – שרובכם לא הייתם שם (טכנית, יצא שצילמתי את כל האנשים שהיו שם, כך שאם מישהו יטען שהיה והוא לא, אפשר לבדוק את זה). לא הייתי מעלה את העניין הזה, אילולא יצא לי להזדמן לפני כמה שבועות להפגנת נשים שמאות הבטיחו להגיע אליה, והסתיימה מסביב לשולחן בית-קפה אחד.

מי שכן היה שם, היא קבוצה צבעונית ונמרצת למדי של צעירים, רובם פעילי תנועות נוער. היה אחוז ניכר של בני נוער דתיים, אולי מבני עקיבא – לא שאלתי – ושל דוברי אנגלית. היו גם כמה נשים פמיניסטיות למראה, ואי אלו סקרנים שניסו להבין במה מדובר ולהחליט האם ההפגנה היא נגד המדינה, נגד הממשלה או נגד הזנות. והיה גם מיצג – נערה כבולה בתוך כלוב מאולתר, והייתה חברת-כנסת, וכמה שוטרים ועיתונאי או שניים. 
 

ההתארגנות במלוא הדרה. יש מצב שהיו שם 50 אנשים. מעניין אם זהבה גלאון הייתה באה לו ידעה.


את מי מעניין סחר בנשים

מטרת המארגנים, כפי שהציגו אותה לסקרנים ששאלו, הייתה "לעורר מודעות". מטרה חשובה כשלעצמה, אבל אחרי שהייתי שם אני חייב לשאול – האם הם נלחמים את הקרב הנכון בנשק הנכון?
הבעיה עם הסחר בנשים הוא לא שהנושא מושתק. הבעיה היא שאנשים לא מספיק מתעניינים בו. גם אלו שמתעניינים, אולי מנידים בראש ומצקצקים בלשון אבל לא מגיעים. האם זה בגלל הקהל ההזוי שמגיע לעיתים קרובות להפגנות כאלו, או בגלל שאנשים התמכרו לפצעי הלחץ בישבן? העובדה היא שאנשים לא יוצאים בגלל זה מהבית.
אני לא מזלזל חלילה בערך של הפגנות – אחרת גם לא הייתי בא. אבל העובדה הפשוטה היא שהמלחמה כאן היא לא בצנזורה אלא בהדחקה. המפגינים היום לא נלחמו על זכותם של האנשים לדעת אלא ברצון שלהם לא לדעת.

די לקנות סקס, די לסחר בנשים
כשרוצים להעביר מסר, כדאי לחדד אותו. "די לקנות סקס, די לסחר בנשים" – הטקסט שהופיע על רוב השלטים האדומים בהפגנה, הוא מסר קהה ומבולבל.
יש הבדל גדול בין קניית סקס, זנות, שהיא המקצוע העתיק בעולם ובתרבויות מסויימות אפילו לא נחשבה לדבר מגונה אלא להיפך, לבין סחר בבני אדם – במקרה זה נשים שלרוב הן בנות עם או גזע אחרים – שהוא, פשוטו כמשמעו, פשע נגד האנושות.
יש אנשים שרואים בזנות פשע גרוע לא פחות – לא כולם אגב מסכימים על זהות הפושע. אני לא מביע את דעתי על הנושא (לפחות לא הפעם), אבל כשעומד על הפרק עניין חשוב יותר – שקל ליצור קונצנזוס בקשר אליו – אז למה לבלבל? את ההפגנה נגד הזנות תעשו ביום אחר.

ח"כ זהבה גלאון וחברים. "די לקנות סקס, די לסחר בנשים".

בין הסדרה, מיסוד והצלה
את זהבה גלאון אני לא מכיר. לא רק שאני לא מכיר אותה אישית, אלא שאני לא יכול לומר שעקבתי בדריכות אחרי הפעילות הפרלמנטרית שלה במשך השנים. בכל אופן, אם אני מבין נכון את הגישה שלה לנושא (התייחסות אפשר למצוא כאן) נדמה לי שלא אחטא יותר מדי לאמת אם אומר שהיא תומכת במיסוד כל זמן שלא יקראו לזה כך.
"מיסוד" הוא שווה ערך לדעתה למתן לגיטימציה. אני, אגב, נוטה להסכים איתה שיש כאן בעיה – וזו גם הסיבה שבגללה רוב הפוליטיקאים בישראל לעולם לא יתמכו במהלך כזה. אבל גלאון בעצמה אומרת שנדרשת "הסדרה" כלשהי. אני מניח שגם היא מודה לעצמה, שכמו כל תחום שהמדינה משאירה אותו בשולי החוק, גם במקרה הזה היא מאבדת מכוחה להשפיע.
נכון שאחוז עצום מבין הנשים שעוסקות בזנות, הן לא רק נשים שמנוצלות בהווה, אלא גם כאלה שעברו התעללות מינית בילדות – ולכן כנראה טרף קל יותר למי שרוצה לנצל את גופן בגיל מבוגר יותר. אבל המצב החוקי הנוכחי לא עוזר לא לאלה ולא לאחרות.

סחר בנשים: דברים שקל לשכוח
בקיצור, נושא לא פשוט. אבל מה בינו לבין סחר בנשים? על הזנות אפשר להתווכח הרבה – על הסחר בנשים אין מה להתווכח. כריכת שני הנושאים האלה יחד, איך שלא מסתכלים על זה, מזיקה לשני העניינים. יוצרת טשטוש ומעוררת תהייה, ועוזרת למי שרוצה לשכנע את עצמו ש"סחר בנשים" הוא מינוח מוגזם למשהו שבעצם איננו כל-כך גרוע.
כי גם בשביל מי שנחשף לעובדות, קל להדחיק או לשכוח. קודם כל, כי זו באמת בושה וחרפה, והעובדה שהתופעה קיימת כל-כך הרבה זמן אומרת בדיוק את איזה איבר של קובעי המדיניות היא מעניינת. זה לא שהמשטרה לא נלחמת – זה שהמשאבים שהיא מקבלת בשביל זה לא מספיקים.
לא נעים לחשוב על זה שמוכרים וקונים אנשים במדינה שלנו. יש לנו חוקים יפים, שאומרים שחטיפה ואונס הן עבירות מקטגוריה דומה לזו של רצח. לא נעים לחשוב שהחוקים שווים לעכוז, כשם שלא נעים לאנשים להודות לעצמם בזה שגם בהם המדינה הזו סוחרת – בין אם הם מתנחלים שמשמשים כקלף מיקוח, או קורבנות של פרוייקט ויסקונסין שמישהו עושה כסף על חשבון הקיצבאות שלהם, או אחד מכמה מגזרים אחרים שפוליטיקאים שונים עושים עליהם הון – פוליטי או אחר, ישירות או בעקיפין – בזה שהם תומכים בהם או מתנגדים להם.

עניינים של שכל ישר
עובר אורח, שניסה להבין מי נגד מי, סיכם "הם נאיביים". אני חושב שנוער נאיבי זה אחד הדברים הטובים האחרונים שנשארו כאן, ואם התקבל רושם שונה – אני חושב שבאמת, כל הכבוד להם.
אבל סחר בנשים הוא לא עניין שצריך לדון בו במונחים של פמיניזם רדיקלי. כמו שאמרתי קודם – זהו לא פשע נגד נשים אלא פשע נגד האנושות. הנשים הן הקורבן, במקרים רבים, משום שאנחנו חיים בחברה פטריארכלית. כזו שרבים בה חושבים שזנות של נשים היא לגיטימית ורק שכבה קטנה של אוכלוסייה מאמינה בלעשות להפך (כלומר – נשים שמקבלות שירותי מין בתשלום מגברים, והן עושות את זה בדרך-כלל בחו"ל אם להאמין למה שנכתב על הנושא בעיתונות).
אז הנשים היא קבוצת התייחסות מקופחת יותר מהגברים, אבל מצבה של אשה יהודיה מהעשירון העליון עדיין טוב בהרבה ממצבו של גבר מזרחי, ערבי או חרדי מהעשירון התחתון.
חלק גדול מהנשים שמועסקות בכפייה בזנות הן דוברות רוסית. האם זה אומר שמדובר בפשע נגד רוסים? ואם יתברר שאחוז גדול מתוכן הן בלונדיניות, האם עלינו להסיק שמדובר בעוול של כהי השיער נגד הבהירים?
המלחמה נגד הסחר בנשים היא לא (רק) עניין פמיניסטי. לכן, כמו שהגיע שכמה אנשים שאינם פמיניסטיות יזיזו את התחת כדי לעשות בשביל העניין הזה, אולי כדאי הזמן שגם הפמיניסטים/יות ידעו לבחור בטרמינולוגיה שתעזור להם לעשות את זה.

גלאון עם אחד המארגנים, ועם עובר אורח שניסה להבין מי נגד מי.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • טל   ביום 18 במאי 2006 בשעה 21:55

    ועכשיו לך תגיד שאתה בעד לגליזציה של הזנות אבל נגד סחר בנשים. אף אחת לא תקשיב לך. זה שיח חרשים.

  • זו ש   ביום 18 במאי 2006 בשעה 22:16

    גם לשחיטת עופות אין ולא כלום עם אכילת שניצלים, אני ממש לא מבינה למה מתעקשים לכרוך אותם יחד.

  • שוקי   ביום 18 במאי 2006 בשעה 22:28

    תסבירי.

  • שוקי   ביום 18 במאי 2006 בשעה 22:35

    לו הייתי יודע שזה אתה ברור שהייתי אומר שלום.

    חלק גדול מהזנות בישראל אכן מתבסס על סחר בנשים ולכן אני מסכים שאי אפשר להיתמם ולומר שמי שהולך לזונה פטור מכל אחריות מוסרית, או אפילו חוקית. מצד שני, לומר שכל מי שהולך לזונה הוא שותף לסחר בנשים זו הגזמה.

    לומר שכל סוגי הזנות זהים זה לא רק חטא לאמת אלא חטא לרעיון לשמו אתה נלחם. אפשר להתווכח על הרבה על הזנות ועל דרכי הטיפול בה. הסחר בנשים הוא דבר שאין עליו ויכוח – או לפחות לא ויכוח שהייתי רוצה להשתתף בו.

    100 איש זה, אכן, מאד מכובד. וכמו שאמרתי – אין לי שום דבר רע לומר על האנשים שהיו שם. רק דברים טובים.

  • זה שו   ביום 18 במאי 2006 בשעה 22:54

    תבין

  • יונית   ביום 18 במאי 2006 בשעה 22:55

    הוא דבר חשוב וחיוני, ולא משנה איזה שם תתנו לו. כל זמן שיש זונות, מגיע להן פיקוח רפואי וחוקי, מגיעה להן הגנה מפני הגורמים הפליליים שמשתלטים על התחומים השחורים והאפורים. מיסוד הזנות הוא חלק משיטת המניעה, שגורסת, בניגוד לכל מיני גורמים פופוליסטיים מכל צד, שבתופעות כאלו צריך לטפל בכמה מישורים, ולא באמצעות סיסמא פופוליסטית אחת. דרך מיסוד, אפשר להתחיל בצמצום הזוועות, כמו הסחר בנשים הפורח (שאגב, גם לדעתי הוא אינו פשע נגד נשים, אלא פשע נגד האנושות, כמו כל סוג של עבדות, אם כי אם כבר מדברים על דרגות, עניין הסחר בילדים למטרות מין ועבודה שחורה נראה לי אפילו יותר גרוע). זה לתת דג לאדם שגווע ברעב.

    המישור הבא, שכל מיני פמיניסטיות (שאינן פמיניסטיות אמיתיות בעיני) מתעקשות לכרוך באותו מישור בדיוק מבלי לעשות את ההבחנות הכל כך נחוצות לצורך השגת דברים במציאות (חוץ ממירוק מצפון, כמובן), הוא עניין החכה. וכאן מדובר בעניין לטווח הרחוק והעמוק, למקום של בסיס החשיבה הנורמטיבי של החברה. אחרי אלפי שנים של הגמוניה גברית, אלפי שנים של התייחסות מיסטית לכל נושא המין, זה, והזנות כחלק מזה, לא יהיה עניין שיתבטל ברגע, וגם לא בשניים. בשביל זה צריך חינוך – חינוך כללי ליחס שוויוני תוך מתן כבוד להבדלים האינדיבידואליים הרחבים (וזה לא קשור אך ורק לנשים, כידוע), וחינוך ספציפי לנשים.

  • שוקי   ביום 18 במאי 2006 בשעה 23:02

    אם את חושבת שהכנת שניצל היא מעשה הרבה יותר גרוע מאשר שחיטת עוף, אז אנחנו מסכימים.

    ברור שצריך להטיל ספק בשיקול הדעת של מי שמוכר את הגוף שלו, ולכן גם להיזהר מאד בטענה כאילו הוא "בוחר" לעבוד במקצוע הזה. אבל זה עדיין לא אותו הדבר כמו מצב שבו *מישהו אחר* מוכר את הגוף שלו, בניגוד מפורש לרצונו ותוך איומים על חייו.

    העולם מלא גם בנערות מסכנות שמוכנות לתת את הגוף שלהן חינם – בשביל תשומת לב, או אהבה, או כדי לקבל תחושה של הגנה. ויש תמיד גם מי שמנצל אותן וגם זה דבר מכוער. אבל זה לא כמו למכור אותן לעבדות ולאנוס אותן. ובגישה הזו, של להסיר מהן כל אחריות למעשים שלהן (בהנחה שלא מדובר בקטינה כמובן), יש ניחוח קל של התנשאות.

  • איריס   ביום 18 במאי 2006 בשעה 23:12

    כל דבר גדול מתחיל בצעד קטן, וכניראה זו ההתחלה וטוב שכך. אחת הסיבות לנוכחות נמוכה עלולה להיות קשורה לכך שהנפגעות עצמן (בדרך כלל הפגנות חברתיות מתבססות על נוכחות המנוחשלים שעליהם מנסים להגן) כמובן לא יגיעו עכשיו. חלק כלואות והשאר מלקקות פצעים. הנושא יקבל דחיפה ככל הניראה כאשר נפגעת סחר תמצא את הקול שלה, תצא מהאימה ומהבושה , ותדבר.
    גם מאבק העבדים לא היה פשוט, או קצר וכאן זה אפילו יותר מסובך. אך בסופו של דבר מאבק מוצלח מתבסס על הקול של הנפגעים עצמם, ועדיין אין מנהיגה כזו, והיא בטח תגיע, זה עניין של זמן. הארגונים העוסקים בזה יכולים לסייע בטיפוח מנהיגות מן הסוג הזה.

    מזכיר לי קצת את המאבק ההרואי של הנשים שנוצלו כשפחות מין בכפיה במלחמת העולם השניה עבור הקצינים היפנים. נידמה לי שהעניין נמשך עשרות שנים, אך הוכרע לבסוף בהשפעת המעורבות המרגשת של הנפגעות בעצמן שהעידו ודיברו ונחשפו.

  • זו ש   ביום 18 במאי 2006 בשעה 23:17

    זנות יוצרת ביקוש. אם ההיצע של נשים שבחרו מרצונן [1] לעסוק בזנות אינו מספיק – הרי שיימצאו מי שיספקו את הביקוש הזה באמצעים של כפיה, ולכן ישנו קשר הדוק בין זנות לבין סחר בנשים.

    נניח שאתה הולך לזונה. יש לך דרך לדעת אם היא עושה את זה מרצונה, או שבסוף היום מחכה סרסור שירביץ לה מכות רצח אם לא מילאה את מכסת הכסף היומית? איך אתה מבדיל, לפי שמחת החיים בעיניים? כל עוד קיים הספק, אני אומרת, לא מוסרי ללכת לזונה.

    ובעניין [1] – אני לא חושבת שיש הרבה נשים שבאמת בחרו לעסוק בזנות מרצונן. יש דרגות שונות ורבות של כפיה, חלקן כמעט בלתי נראות. ויש נסיבות חיים, וסמים, ומה לא. תראה לי זונה שמחה, בריאה, ומאושרת, כזו שחלמה מגיל חמש להיות זונה, ואראה לך סרט הוליוודי.

    נון בית, גם בארצות נאורות בה הזנות ממוסדת, דוגמת הולנד, אחוז מפחיד למדי משוכנות החלונות האדומים הן ייבוא ממזרח אירופה. ובייבוא כמו בייבוא – לא כולן ידעו לקראת מה הן הולכות.

  • שוקי   ביום 19 במאי 2006 בשעה 9:06

    אין לי מחלוקת איתך, או לפחות לא מחלוקת גדולה. דווקא בעניין ה"ייבוא" של זונות להולנד, אני חושב שאם היינו בודקים היינו מגלים שזונות מעדיפות לעבוד שם מאשר בארצות מהן הגיעו, אבל זה לא מה שחשוב.
    מה שחשוב הוא שזנות וסחר בנשים זה לא אותו הדבר. זה שיש בעיה מוסרית עם הליכה לזונה לא מעניק לזנות באשר היא מעמד דומה לסחר בנשים. ואני חושב שלנקוט בקו כזה זו שגיאה, כי לחסל את המקצוע העתיק בעולם לא תוכלי, אבל לרדוף את מי שעוסק בסחר בנשים אפשר. והרבה יותר קל לגייס אנשים למאבק הזה מאשר למאבק בזנות.

  • יונית   ביום 19 במאי 2006 בשעה 10:51

    מאחר ולא חסר היצע גם בלי ייבוא. הבעיה היא שכאשר תחום הוא "לא חוקי", לא מפוקח ולא מוסדר, נמשכת אליו פעילות פלילית. "שוק שחור" הוא תמיד יותר רווחי משוק רגיל. הדוגמא הכי רלוונטית ומאלפת בעניין הזה הוא סיפור ה-prohibition בארה"ב.

    לגבי בעיית הזנות הכללית, יש לזכור שבמקרים רבים, אם נניח רגע את בעיית הסחר בצד, נשים שהולכות לעסוק בזנות אולי לא בחרו לעסוק בזנות במובן הצר של הבחירה, אבל הגורמים שדחפו אותן לעיסוק הזה היו גורמים של מצוקה כלכלית קשה, של חוסר השכלה וחוסר במקצוע, של התמכרות לסמים וכדומה. ואי אפשר להסיר מהן באופן טוטלי את האחריות על כך, על הבחירה הזאת (ובכך אגב גם להתייחס לכל הזונות כחבורת מפגרות רפות שכל שהחיים רק דוחפים אותן ושאין להן שום יד בעניין). יש נשים שונות, שנקלעות, נניח, למצב של מצוקה כלכלית קשה. חלק מהן יבחרו בלעבוד בשלוש עבודות שחורות ובזויות מבוקר עד לילה, וחלק מהן יבחרו לעבוד בזנות. ויש גם תופעה של סטודנטיות או נשים אחרות שמעדיפות לעבוד בזנות ("נערות ליווי") כי זו עבודה קלה ומכניסה שמותירה הרבה זמן פנוי.

    יש כל מיני דברים, וצריך להתייחס אל כולם, וגם אל הגורמים להם, כשמתחילים להתמודד עם הבעייה הכללית. אי אפשר לפתור אותה או לפטור אותה באיזו אמירה כוללנית כמו שכל הזונות נשים אומללות שנכפה עליהן משהו, או שכל מי שהולך לזונה הוא משת"פ. אותו הגיון יכול להוביל למסקנה שכולנו משת"פים בכל דבר, וזה לא הגיון שאפשר לעשות איתו משהו במציאות.

  • יונית   ביום 19 במאי 2006 בשעה 14:12

    אתה "קצת" מכליל. יש גם כאלו, ויש גם אחרות. יש רבות שהגיעו לזנות כדי לממן התמכרות לסמים – זה דבר ידוע ומוכר ומתועד. ומה שכתבתי למעלה על כאלו שאומרות שזו עבודה קלה ומותירה הרבה זמן פנוי – לא המצאתי את זה, שמעתי את זה ממישהי שעשתה את זה (ואפשר להיזכר בציטוט של הזונה השחורה מהסרט של וודי אלן, it beats the hell out of waitressing). לא לכל הנשים בעוולם יש יחס מיסטי כזה למין. יצא לי להכיר גם כאלו שמתייחסות למין בדיוק כמו לגברים מסוימים – לדפוק ולזרוק.

    בקיצור, לא צריך לקחת את העניין בקלות ראש, אבל גם לא במלודרמטיות מוזגמת. זה אכן עיסוק, שמקבלים תמורתו כסף. המיסוד נוגע אך ורק להגנה על אלו שעוסקות בו מפני הפקרות, ניצול מוגזם (ויש דרגות גם בזה, כמו בכל דבר בחיים) ומחלות. והכללות לא עוזרות בשום דבר, בעיקר אם מדובר במשהו שיש איתו בעייתיות רבה ושיש לנו עניין, כפרטים וכחברה, לפתור את הבעיות האלו.

    אגב, לגבי ה"אי אפשר לתת לגיטימציה ליצר הרע", אתה מודע לעובדה שהוא לאו דווקא התייחס למה שאתה מתייחס אליו, אלא לזכותי ללבוש מה שבא לי, ללמוד עם גברים, להשתתף בפוליטיקה ועוד כהנה וכהנה דברים?

  • יונית   ביום 19 במאי 2006 בשעה 15:53

    אבל אני מתכוונת לתוכן הסמוי שעולה מה ציטוט שלו, שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות עד כדי כך נאיביים ולא להתייחס אליו.

  • רפונזל   ביום 19 במאי 2006 בשעה 18:51

    התגובות שלי לא נקלטות, אז שלחתי לך מייל או אפילו שניים.

  • עידן דורפמן   ביום 18 במאי 2006 בשעה 22:29

    קודם כל, לא תוכל להגיד שאני לא הגעתי, דפקת לי תמונה ממש מקרוב. סחה. לא יכולת לפחות להגיד שלום?

    לגבי ההקשר בין הזנות לסחר בנשים? השאלה היא אם זה באמת שני נושאים שונים או לא. יתכן ואתה צודק. לא חייבים לציין את כל העוולות באותה הפגנה. אבל בעצם הזנות יש עידוד לסחר. אי אפשר להתעלם מזה.

    בקשר לכמות – זו הייתה כמות יפה מאוד. זה קשור בם באירגון, ולא רק בכמות האנשים שבאים. בכל מקרה 100 איש זה מאוד מכובד. אנשים לא יוצאים מהבית שלהם. בכל נושא.

    זו לא הייתה הפגנה של פמיניסטיות, אלא של גופים שונים, כמו מרכז מגשימים (הדוברי אנגלית להגדרתך) וגם תנועות נוער.

  • עידן דורפמן   ביום 18 במאי 2006 בשעה 22:44

    זה כמו הטענה כנגד אל סם ודומיו, שאומרים שאין סמים קלים, ושכולם קשים. כך אתה לא מבדיל בין המינים, ואפילו יכול לתת מסר שזה בסדר.

    יש הרבה אנשים, גם ליברלים, שבעד מיסוד הזנות. ברגע שאתה כורך את זה עם סחר, אז אנשים אכן מקבלים מסר מבולבל.

  • אמיתי סנדי   ביום 18 במאי 2006 בשעה 23:02

    כתבתי על זה כאן: http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=97762&blogcode=3964009
    לא זיהיתי אותך

  • mybody   ביום 18 במאי 2006 בשעה 23:51

    פרח מזכרוני 🙁

  • רוני   ביום 19 במאי 2006 בשעה 7:59

    אבל אני חושבת שלו הייתי יודעת לא הייתי באה.

    אתה צודק, אין לכרוך סחר בנשים עם זנות, שכן הם שני נושאים נפרדים. אבל "סחר בנשים", בעיניי, הוא תת קטגוריה של "סחר בבני אדם" – ולטובת המאבק, לא כדאי להפריד אותם זה מזה.

    במדינת ישראל סוחרים במרץ בגברים ובנשים גם יחד. "די לסחר בבני אדם" היה מבהיר היטב שגם עובדי קבלן שבונים בניינים בחולון הם קורבנות הסחר בבני אדם, וגם ילדים וילדות שעובדים בגן החשמל או במפעלים-מנצלים בעזה.
    וברגע שהנסחרים הם לא רק עובדי מין, ברור מאליו שהנושא אינו הזנות.

    (עם זאת, בל נתעלם מהעובדה שהזנות היא אחד משני המקצועות שהם בהגדרה סחר בבני אדם – גם אם האדם סוחר בגופו בעצמו. השני הוא דוגמנות. ואם נידרש להתבוננות פמיניסטית מצמררת, הרי שאלה שני המקצועות היחידים בעולם בהם נשים מרוויחות יותר מגברים).

  • יהונתן   ביום 19 במאי 2006 בשעה 8:53

    אחרת הייתי עושה כמיטב יכולתי לבוא.
    אגב, משיחות פרטיות עם זהבה לא הצלחתי להבין שהיא בעד סוג כלשהו של מיסוד, אלא דווקא בעד איסור כולל (כולל הצעתה להעמיד לדין גברים השוכרים נשים). מה שכן, היא אחת הנשים היותר מקסימות שאני מכיר.

  • שפי   ביום 19 במאי 2006 בשעה 13:58

    בפעם הראשונה שבחורה עושה את זה בשביל כסף היא גמרה את חייה. אחרי אותן שתי דקות, בייחוד אחרי אותה שניה שבה עבר השטר מיד ליד, כל חייה שאחרי כן יהיו מבחינתה חסרי טעם, קישקוש, בובה ממוכנת, מתה-מהלכת, העולם שבשבילו אנחנו חיים כבר לא קיים לגביה.
    ודווקא בגלל שבפעם הראשונה הזאת חייבת להיות מידה כלשהי של שיתוף פעולה מצידה, אפשר להגיד בבטחון שהפעם הראשונה הזאת היא יותר קטלנית מאונס.
    רוב-רובן של הזונות לוקחות סמים (כמו שרוב-רובם של העבריינים הפליליים), אבל קשה לדעת מה מניע את מה. אני נוטה לחשוב שהן לוקחות סמים בעיקר בגלל שהן לא יכולות לסבול את עצמן, סוג של התאבדות, killhng myself softly , ורק אחר-כך ההתמכרות הכימית והקהילתית.
    ולכן אין מקום לדיבורים על מיסוד, כי לא מדובר ב"מקצוע", אף לא ב"עיסוק", למרות שהתופעה הזאת תמיד תתקיים. "אי אפשר לתת לגיטימציה ליצר הרע", כמו שאמר פעם פוליטיקאי ממפלגה חרדית.

  • שפי   ביום 19 במאי 2006 בשעה 14:29

    ציטטתי את הרב פרץ מש"ס (מתחילת ש"ס, לא אותו פרץ המוכר היום, שכחתי את שמו הפרטי) בדיון בכנסת על מיסוד הזנות. נדמה לי שהוא היה אז שר הפנים.