המונדיאל: חרם צרכנים שמצליח?

תקפצו לבועז כהן, תקראו, ותחליטו בעצמכם.
חרם צרכנים הוא אחד הכלים האחרונים שנשארו לנו כדי לעצב את חיינו. כדורגל זה אולי לא הדבר הכי חשוב בעולם (למרות שמדובר במונדיאל – אתם יודעים…), אבל חרם צרכנים מוצלח, בכל תחום, הוא סיבה גדולה לחגיגה.

ולמי שמחפש עוד רעיונות:
חרם צרכנים על בזק ושות' – תמיד טוב
החרם על ערוץ 2 – בטעות המשכתי ואחלה לי עם זה
ועל חרם צרכנים ככלי דמוקרטי, קריאה למתקדמים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ד.ט   ביום 30 במאי 2006 בשעה 10:45

    אבל יש לשים לב שהחרם לא תבע כל קורבן מצד הלקוחות. כל מה שהיה צריך לעשות זה לא למהר ולרכוש את ערוץ המונדיאל. ממילא אדם הגיוני שמודע לבלגן מסביב לנושא, לא היה ממהר לעשות כן, אלא מחכה לרגע האחרון בתקווה שמשהו ישתנה.
    אף אחד מהמחרימים לא הפסיד, עד כה, דקה אחת של מונדיאל.
    זה שונה מהותית מחרם צרכנים שתובע מהצרכנים וויתור מיידי על משהו שהם רוצים.

    כך שלא הייתי נסחף באופטימיות להערכות בדבר שינוי טבעו של הצרכן הישראלי, כתוצאה מן הסיפור הזה.

  • איתי   ביום 30 במאי 2006 בשעה 13:04

    על כספומטים שלא צמודים לסניף בנק.
    המניאקים העבירו תקנה המאפשרת להם לגבות עמלה של 5 שקלים על כל משיכת כסף.

  • אורי   ביום 30 במאי 2006 בשעה 13:42

    שוקי, אני סקרן לראות אם אתה – או ריקי כהן, או טל איתן, או נועה רז או אנשים אחרים שקשורים לווינט כך או אחרת וכותבים כאן – תתיחס לענין הידיעה של ווינט על "עשרות אלפי מנויים" ולצנזור התגובות מספר שעות אחרי הפרסום (שים לב לתגובה 9 כאן: http://www.nrg.co.il/online/4/ART1/428/658.html )

  • שוקי   ביום 30 במאי 2006 בשעה 14:06

    כן, בטח. ובאותה הזדמנות אני גם אקלל את נוני ואעשה פוטו מונטאז' לפישמן. עדיף להרעיל בארות בשקט מאשר להשתין מהמקפצה תוך כדי שאתה מחזיק צ'קלקה ביד.

  • אורי   ביום 30 במאי 2006 בשעה 20:53

    לא הצעתי לקלל את נוני מוזס, אבל בכל מקרה הרי אם תכתוב ברשימות כך או אחרת זה לא ישפיע מאום על ידיעות או על הצרכנים שלו. ההשפעה היחידה שיכולה להיות לזה היא על ההערכה שאתה מקבל – בלוג ככלי לניהול מוניטין – אבל למען האמת גם זה בקושי, מעגל האוננות ההדדית ימשך כאן בכל מקרה.

    פשוט מצחיק שרק אני הקפיטליסט חושב שיש משהו לא תקין בדרך שווינט משקר בגלוי לטובת אינטרסים כלכליים, וכל הסוציאל-דמוקרטים כאן לא מוצאים לנכון להגיד מלה. מוזר ומענין.

  • יונית   ביום 31 במאי 2006 בשעה 0:27

    אתה לא היחיד שחושב ככה, אבל זה ממש לא רק בנושא הזה ולא רק באתר הזה, אלא מגיפה כללית של כל העיתונות העולמית שמוחזקת בידי בעלי ההון. על פוקס ניוז שמעת? ועל זה שממשל בוש שולח קלטות של סרטוני פרסומת במסווה של סיפורים חדשותיים לרשתות טלוויזיה, ומשקיע מיליארד דולר בעיתונות, עיתונאים ויחצ"נות, שמעת? לא סתם האמון במדיה נמצא בירידה והבלוגים באינפלציה.

  • שוקי   ביום 31 במאי 2006 בשעה 0:34

    אתה מנסה להפוך לטרול או שזה סתם יום גרוע?
    אני כותב מה שאני יכול ורוצה, איפה שאני יכול ורוצה, ואם יש דברים שאתה רוצה להגיד אז תפתח בלוג ותכתוב אותם בבלוג שלך.

  • אורי   ביום 31 במאי 2006 בשעה 14:00

    זה אכן היה יום גרוע לראות את חבורת הסוציאלים דמיקולו כאן לא מעיזים לצייץ. אני לא צריך לפתוח בלוג בשביל לכתוב את זה מכיון שאני (א) לא עובד בווינט ו(ב) לא מתחסד בתור קול המהפכה העממית. תמשיך לכתוב מה שאתה רוצה איפה שאתה רוצה ולדבר על זה עם החברים הלקקנים שלך בתגובות.

    במקצוע שאתה נמצא בו חנפנות לבוס, ליקוק לאנשים הנכונים וקונפורמיות לדעה בברנז'ה במסווה של חשיבה עצמאית יכולים להביא אותך רחוק – יום אחד אולי תהיה יאיר לפיד.

  • יונית   ביום 31 במאי 2006 בשעה 14:20

    קל לך לדבר, אבל איפשהו, לא נראה לי שהיית אי פעם whistle blower והפגנת את האומץ הדרוש כולל לקחת את הסיכון שמוצמד לאומץ הזה. רק למעטים יש את זה, ולכן הם גם זוכים להיות אנשי השנה של ה"טיים". בקיצור, זה ממש לא עושה רושם שאתה מלכלך ומתלכלך בתגובות אנונימיות בבלוגים. ואם לומר לך את האמת, התגובות שלך רק הולכות והופכות יותר ויותר פאתטיות.

  • אורי   ביום 31 במאי 2006 בשעה 14:20

    אתה יודע מה, עזוב את זה – תמחק בבקשה את התגובה שלי וגם את זו. לא לענין להתכסח ככה בין אנשים שלא מכירים בכלל. חג שמח, ושיהיה בהצלחה.

  • שפי   ביום 30 במאי 2006 בשעה 4:29

    "תנו לחרם לנצח!!!" זו הברקה שאם היא שלך אז גם לך-עצמך מגיע שלושה סימני קריאה.
    עבר לי עכשיו בראש שאולי הנירפוּת התמוהה שגילתה הוועדה שהוקמה בזמנו (הירשזון עוד בתפקידו הקודם) נבעה מכך שהם קלטו שזה מה שיהיה, אבל לא יכלו להגיד את זה.
    אם מדברים רק על כסף אז לא לקנות את החבילה וללכת לראות בפאב זה הרבה-הרבה יותר יקר. 🙂

  • שפי   ביום 30 במאי 2006 בשעה 4:35

    התגובה הזאת מתייחסת לקטע בבלוג של בועז כהן שאליו הגעתי מכאן. שוקי בבקשה תמחק, אדביק עכשיו שם.

  • בועז   ביום 30 במאי 2006 בשעה 7:38

    הכוח הכלכלי הוא כוח פשוט מאוד. הוא הפעלת
    כוח נגדי מול הכוחנות של הגופים שהשתלטו לנו על כרטיסי האשראי וחשבונות הבנק והחיים.

    פשוט לא לשלם, ולא תהיה להם ברירה.

    רק מכה קשה וחזקה תגרום לסוג של הבנה לפעמים הבאות

השאר תגובה