חברת ההשמה הוירטואלית שלי

יצא ככה, בלי ששמתי לב, שפתחתי חברת השמה. אני אומר שהיא "וירטואלית", כי אין לה שם, אין לה משרדים והיא לא גובה כסף על השירותים שלה.

יש כאלה שיקראו לזה "חבר טוב", יש כאלה שקוראים לזה "חבר מביא חבר", חלק מכם בוודאי תקראו לזה "פראייר" ומי שנוח לו לחשוב ככה יכול להניח שאני שולח את לחמי על-פני המים.

בכל אופן, העובדות לא משקרות: בארבע השנים האחרונות שימשתי שדכן ביצירה של לפחות 50 קשרים מקצועיים, שהסתיימו באיוש משרות, שכירת אנשים כקבלני משנה, ולפעמים בסתם פגישה טובה בין שני אנשים טובים. לא תמיד אני קולע בול ולא תמיד יש לי מה להציע, אבל כשמדובר בעיתונות ומשרות שקשורות לתוכן, יש לי אחוזי הצלחה יפים מאד. פה ושם הברקתי גם בתחומים אחרים.

בכל אופן, חברת ההשמה הוירטואלית שלי פתוחה להצעות עבודה חדשות, ומחזיקה במידע חם על מועמדים (רובם מועמדות,אגב) אטרקטיביים בתחומים שונים. כולל ניהול זוטר, משרות הייטק, מכירות ושיווק, ועוד. מי שמחפש מוזמן להקליק על לינק ה"כתבו אלי" למעלה מימין.

התעריף בינתיים: חינם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קורינה   ביום 2 ביוני 2006 בשעה 1:27

    וכבר, קיץ או לא קיץ, קצת פחות קר בעולם.

  • שפי   ביום 2 ביוני 2006 בשעה 12:43

    עזרתי לזקנה לעבור את הכביש

    – סיפור מאת עמוס קינן (במלואו) –

    ראיתי שהיא לא מעיזה לחצות, לקחתי אותה בידי ונדרסנו שנינו. למרבה התמה, בטרם התפגרתי ראיתי את הזקנה בעבר השני של הכביש. לידה עמד מלאך צחור, שהושיט לה יד והעלה אותה למדרכה. לאחר מכן התקרב אלי וירק על פני: "אל תעשה טובות ואל תעשה רעות ואל תעשה מאומה: לא נבחרת".
    "לאיזו משימה לא נבחרתי?" שאלתי.
    לא ענה, ירק עלי שנית והתעופף במשובה.

    (מתוך ספרו "הבריחה אל הכלא")

  • קורינה   ביום 2 ביוני 2006 בשעה 14:10

    לפני שנים הפניתי סופר עולה לתורם שנהג לשלם על כתבי יד אותם אגר לאוסף פרטי.
    תיאמתי לו פגישה.
    למחרת שאלתי איך היה.
    אמר, "היה שם סופר אחר, ישראלי, שדיבר כל הזמן, לא יכולתי להשחיל מלה. קמתי והלכתי."

השאר תגובה