כל אנשי הקמפיין (עדכון)

אל תחמיצו:

הערב (ג'), 21:00, ערוץ 10
"כל אנשי הקמפיין",
הסרט שחושף את האמת על האופן בו אמני דעת-הקהל ניהלו את בחירות 2006.

זה סרט חובה. סרט שחשוב לראות בלי קשר להשקפות הפוליטיות שלכם, כי הפרסומאים ויועצי התקשורת שפועלים בשירות המפלגות אינם אנשים בעלי השקפות. הם לא פועלים מתוך אידיאולוגיה. הם יודעים איך לגרום לכם לחשוב בדרך שמשרתת את הלקוחות שלהם – ואם זה נשמע לכם קונספירטיבי, אז אחרי שתראו את הסרט תבינו שזה לא. ואם אתם חושבים שהם בצד שלכם – אז בבחירות הבאות הם יהיו בצד השני.

חשוב לראות את הסרט גם כדי להבין שהתקשורת הישראלית, כלבת השמירה של הדמוקרטיה, נעשתה סתם Bitch. אם "הזנב שמכשכש בכלב" היה פיקשן שהציג איך דברים עשויים להיות, אז "כל אנשי הקמפיין" הוא סרט תעודה שמראה איך הדברים התנהלו באמת.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שוקי   ביום 11 ביוני 2006 בשעה 11:23

    כנראה לא ראית את הסרט.
    אני לא טוען שכל ה-754 אלף איש שהצביעו לקדימה הם מטומטמים. אני אומר שהמנגנון המשומן היטב של יחסי הציבור ארגן שטיפת מוח שעבדה לפי התוכניות והצליחה לטמטם את הציבור. ואחרי שתראה את הסרט, תבין למה אני אומר את זה.

  • שוקי   ביום 11 ביוני 2006 בשעה 15:17

    אתה יודע, דרור, אני אוהב אותך, אבל בזמן האחרון יש לך יציאות מפגרות.

    קודם כל, לא אמרתי שכל המדינה מטומטמת וזה לא מה שאני חושב. מה שאני כן חושב זה שאנשי יחסי הציבור והיועצים הפוליטיים ניסו והצליחו במערכת הבחירות הזו להערים על הציבור, לטמטם אותו ולהרדים אותו – כמובן, בסיוע של אנשי תקשורת שמעלו בתפקידם.

    כשפוליטיקאי מכתיב לעיתונאי פרשנות והאחרון אומר אותה בטלוויזיה כאילו שהיא שלו, זה פשוט מגעיל. וכשאנשים רואים את זה, וחושבים שזו חוות דעת אובייקטיבית, אז איך לא תגיד שהוציאו אותם מטומטמים?

    בזמן מערכת הבחירות כתבתי כאן כמה פעמים, שאני מפחד יותר שאולמרט או ביבי יעשו מה שהם מבטיחים מאשר שפרץ וברוורמן לא יעשו את מה שהם מבטיחים.
    אז בינתיים, קשה לומר שמפלגת העבודה מקיימת את ההבטחות שלה, אבל הם בעצמם כבר מתחילים לומר זה לזה שאם הם לא ישנו כיוון הם יישארו עם 7 מנדטים.
    אז מדובר באנשים שחלקם כנראה סובלים מתפיסה איטית, אבל המסר הזועם מכיוון המצביעים שלהם מגיע אליהם סופסוף. עדיף שהיו חוסכים את השלב הזה מאתנו, אבל בסופו של דבר אני מאמין שיהיה להם קשה לברוח מההבטחות כי זה יוביל לחיסול המפלגה, פשוטו כמשמעו, והם יודעים את זה.

    מצדך, לגבש דעות מוצקות על הכנסת ה-17 חודש אחרי הקמת הממשלה, זה אפילו לא ציניות – זה סתם לא אינטליגנטי. אולי התובנה שרצית לשתף אותי בה היא שגם במפלגה הפחות מושחתת מבין השתיים שהתחרו על השלטון, רוב האנשים הם פוליטיקאים שמונעים על-ידי שכרון כוח ואופורטוניזם. שגם במפלגה שתיאלץ להציג לפחות מראית עין של חברתיות, יש יותר אנשים שעסוקים בתחת של עצמם מאשר בתחת שלך או שלי.
    אין ספק שזו תובנה שמצדיקה שתקרא לי ולשאר חצי מיליון האנשים שהצביעו למפלגת העבודה מטומטמים.

  • פיקו   ביום 11 ביוני 2006 בשעה 16:36

    אם סרט דומה שעוסק בקמפיין של מפלגת העבודה (ולמה באמת לא צולם כזה?), היה חושף מציאות אחרת. ותשובה היא: כמובן שלא. אז די להיתמם. במטה הבחירות של מפלגת העבודה לא היה אדם אחד תמים יותר או ישר יותר מבמטה הבחירות של קדימה ושל הליכוד.

  • איתי   ביום 12 ביוני 2006 בשעה 9:51

    הבמאית צילמה בשלוש המפלגות הגדולות, ובסוף קיבלנו סרט שיש בו הרבה קדימה, פחות ליכוד ומעט מאוד מהעבודה (לא ראיתי כי אין לי טלויזיה, זה עפ"י מה שאהוד אשרי כתב על הסרט).

    יש כאן 2 אפשרויות –
    א. עריכה סמולנית שדאגה לצנזר את הגועל בעבודה.
    ב. בעבודה פשוט היה מת ומשעמם ולכן לא ראוי לשידור. לא "קילריות" בסגנון אדלר-ארד אלא פשוט בלבול ושיתוק.

    ה"חלון" הצר שלי למערכת הבחירות של העבודה היה דרך התכתבויות עם אנשי האתר הרשמי של המפלגה, ושיחות טלפון עם העוזרים של כבל ופרץ. ההתרשמות שלי היא שאפשרות ב' היא הנכונה.
    שוקי וחנן – גם אתם הרגשתם כך?

  • איתי   ביום 12 ביוני 2006 בשעה 10:27

    כמדומני שמתוך 19 המנדטים שהצביעו לעבודה רק מעטים ראו בעמיר פרץ מושיע וגואל (יחס לו זכה למשל אהוד ברק בבחירות מול ביבי), או ראו במפלגת העבודה את המפלגה המושלמת. אני בטח לא.

    אין לזה קשר לקמפיינרים ולהרכב הרשימה. למפלגה הזו יש היסטוריה רעה מאוד, ולהפוך אותה מן היסוד ייקח הרבה זמן.

    רשימת האכזבות שלי משרי העבודה וחברי הכנסת שלה ארוכה מאוד. ובכל זאת –

    הבחירה שלי במפלגת העבודה היתה משלוש סיבות, שאני עדיין חושב שהן תקפות

    א. הדרך של השמאל לחזור לשלטון עוברת דרך מפלגת העבודה, לא דרך מפלגה צודקת שמדברת לקהל מצומצם.
    ב. הדרך של השמאל לחזור לשלטון עוברת דרך הנושא החברתי ודרך פתרון סוציאל דמוקרטי יסודי ורב מערכתי. לא משהו בסגנון ש"ס/גמלאים וגם לא סוציאליזם לא מתפשר שאי אפשר למכור לישראלים.
    ג. לאחר זמן רב של גסיסה במפלגת העבודה היא הפכה למפלגה תוססת ובועטת, שבה יש אפשרות של ממש לאזרחים להשפיע.

    רק מעורבות של מצביעי העבודה (וגם כאלה שאינם מצביעי עבודה) יכולה למנוע ממנהיגי העבודה את ההתאבדות הקולקטיבית שלהם. אנחנו צריכים לחזק את מי שמקיים הבטחות ולהעיף לקיבינימט את מי שלא מקיים.

    גם אתה מוזמן להצטרף למאבק הזה, במקום להיות הילד המעצבן שעומד בצד ואומר "אמרתי לכם".

  • מרקס ואנגלס   ביום 13 ביוני 2006 בשעה 20:18

    כולם מטומטמים. כל מי שהצביע למפלגה ציונית הוא מטומטם.

    היחידים שאינן מטומטמים הם אלה שהצביעו לחד"ש, המפלגה המתקדמת והנאורה ביותר במזרח התיכון ובשאר העולם.

    הם לא מטומטמים. הם סתם אידיוטים

  • אורן   ביום 13 ביוני 2006 בשעה 21:16

    וכולם שקרנים. וכנראה מהעיקר במה שרואים בסרט הוא איך הפרסומאים מנווטים את דעת הקהל ללא שום אידיאולוגיה פוליטית ממשית וחמור יותר – איך העיתונות זורקת את הביקורתיות לכלבים.

    ובאותו עניין ואותו עיתוי – "מעצר החשודים בלינץ' חיכה מסיבות פוליטיות"

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3262569,00.html

  • יואב   ביום 13 ביוני 2006 בשעה 21:32

    להגיד ששמי שהצביע עשה את זה בגלל מה שאמרו לו היחצנים \ עיתונאים \ וכאלו, זה לא קצת זלזלול ???

    נדמה לי שהמודעות הפוליטית כאן היא בין הגבוהות שאפשר להגיע אליהם וגם אנשים פשוטים לכאורה, חסרי השכלה גבוהה רשמית ומסודרת, מסוגלים לנתח בכלל לא רע את מבנה המפה הפוליטית ויחסי הכוחות. כמו גם להחזיק בדיעות פוליטיות די מגובשות.

    חוץ ממי שמצביע למפלגה האבודה….

    אלו בכלל לא ניתנים להבנה. יש להם כל מיני הסברים ואידיאולוגיות שמוכרחים להצביע לאדם שנשא את הדגל החברתי ורץ דבר ראשון לכהן כשר ביטחון. מפלגה שהעמידה בראשה אדם שייצג את העובדים, עלאק, ולא עשה דבר במשך חודשים ארוכים כשאלפי עובדים היו במצב של הלנת שכר ברשויות. קבוצה שלמה של אנשים המגדירים את עצמם כשמאל ופועלים כימין. ובכלל מפלגה שלגמרי לא ברור לאיזה צורך היא קיימת.

    מפלגה שחרתה על דגלה את קידומה של החברה והכלכלה וצמרתה מתקוטטת מסביב למי ישמור חזק יותר על תקציב הבטחון שהורג את כולנו בחנק איטי? כאשר כל סיסמאות החברה והכלכלה נמוגו להם כשלג ביום חמסין?

    כל זה לא מהיום. כבר שנים שהמפלגה הזו נוהגת כך. כך עשה שלמה בן עמי החברתי שרץ למלא את תפקיד שר החוץ ולהסתובב בעולם בין הדיפלומטים במקום לפעול לתיקון מערכת החינוך כמו שהבטיח וכך עשו כולם ללא יוצא מהכלל מאז שהלך רבין לעולם שכולו טוב, אולי…

    ואנשי הפרסום \ קידום מכירות\ הם אלו שבשורש הבעיה?

  • זה שו   ביום 13 ביוני 2006 בשעה 23:59

    שוקי, מתי יפול לך האסימון ותודה שהמפלגה החדשה שלך היא לא משהו. ייקח קצת זמן. ואז תחזור לפוסט הזה. תן מבט שוב. ותודה.

    מפלגת העבודה 2006 היא מפלגת היורים ובוכים החדשה. היא המפלגה שתוליך שולל את כל בוחריה.

    היא המפלגה שמאז שנכנסה לממשלה הצבא לא מפסיק את הירי בעזה ואף מגביר אותו. היא בטירוף. נראה כאילו שהצבא מעביר אימון פרט לשר הביטחון החדש. וזה מתאמן בחדוה. בלירות ובלהתנצל. וכמו שאמרנו, יורים ובוכים. רק שפה זה לא חלב.

  • איתי   ביום 14 ביוני 2006 בשעה 0:04

    ברור שצריך מפלגה סוציאל דמוקרטית *אמיתית* (לא רק במצע הבחירות) במפה הפוליטית.

    ברור שצריך מפלגה שמבצעת קיצוץ רציני בתקציב הביטחון וקובעת סדר עדיפויות לאומי חדש.

    ברור שצריך לשבור את גבולות ההצבעה המסורתיים (גבעתיים וקיבוצים לסמול, עיירות הפיתוח והשכונות לימין ולש"ס, חרדים לחרדים, רוסים לליברמן, ערבים לתנועה האסלאמית או נשארים בבית, תלאביבים בחוף הים) אם השמאל רוצה לחולל שינוי ארוך טווח, או לפחות לחזור אי פעם לשלטון.

    שתי אפשרויות –

    א. מפלגת העבודה עוברת טיהור מהיסוד והופכת למפלגה הזו (צעד ראשון היה להזיז את פרס, אך כפי שציינת יש עוד הרבה מאוד מה לעשות, וביחוד לנער את פרץ חזק ולהזכיר לו את מה שהבטיח)

    ב. המפלגה הזו מוקמת מאפס, כמו "קדימה" או "תפנית", על בסיס אנשים טובים שיעברו אליה לאחר שהתייאשו מהיכולת לשנות בתוך מפלגת העבודה. כדי לא להיות עוד תפנית או ד"ש, המפלגה הזו צריכה לעבור כמה שנים של התגבשות הנהגה, בניית מוסדות ופעילות פרלמנטרית של לוחמים אמיתיים ולא של מחפשי כותרות.

    עלינו המצביעים המאוכזבים לזעוק זעקתנו ולהפגין את כוחנו בכדי שתהליך הפיכתה של מפלגת העבודה למפלגה סוציאל דמוקרטית אמיתית יושלם במהלך השנה הקרובה. הפוסטים של שוקי קוראים בדיוק לזה, והם אינם בשום אופן מניפסט הגנה על עמיר פרץ שר הביטחון הנאור על מפלגת העבודה הנקייה מרבב.

    ואם לא ילך, תמיד יש תסריט ב'.

    נ.ב
    מצביעי העבודה אינם יותר פראיירים ממצביעי קדימה (שהאמינו שאולמרט יתן להם גבולות קבע באופן חד צדדי), ממצביעי הגמלאים (שגילו שהצביעו בעצם לקדימה), או ממצביעי ש"ס שחושבים שזו מפלגה שנלחמת בעוני.

  • ד.ט   ביום 14 ביוני 2006 בשעה 11:20

    סתם מסקרנות, ראיתם את הסרט?

  • ד.ט   ביום 14 ביוני 2006 בשעה 11:23

    בוא וספר לנו כיצד קרה שבכל זאת נמצא כסף לשלם לעובדים ברשויות.
    האם יש איזה קשר לשביתה הכללית של ההסתדרות?

  • שוקי   ביום 14 ביוני 2006 בשעה 14:26

    כזכור, אחרי האשפוז השני של שרון קדימה עלתה בסקרים – לא ירדה. כל המדינה דיברה על השאלה "מתי שרון יתעורר", כשבאותו שלב – כפי שאפשר לראות בסרט – אנשי הקמפיין כבר שאלו "האם יתעורר" וחלקם מדברים עליו כאילו הוא כבר בר מינן.
    אני כתבתי באותו זמן את הפוסט הזה
    http://www.notes.co.il/shooky/16630.asp
    ואמרתי שכל בר דעת בעצם מבין ששרון לא יהיה ראש ממשלה, ומסיבות פוליטיות זה לא נאמר.
    בכל אופן, כבר הרבה לפני הבחירות אנשים הבינו ששרון הלך. אדלר, שקודם לכן דיבר כאילו הבחירות אבודות, הדגיש – כפי שאפשר לראות בסרט – שצריך לראות מעט מאולמרט ככל האפשר.
    אז מדוע אנשים הצביעו לקדימה? אם היה ברור שכוחה של המפלגה הזו נבע ממנהיגותו של שרון ואם את אולמרט הם לא ממש הכירו?
    אני פתוח לשמוע את התיאוריה שלך בנושא.

  • איתי   ביום 14 ביוני 2006 בשעה 14:57

    (גבולות קבע חד צדדיים, קפיטליזם עם חמלה).

    גם מי שהצביע לעבודה כמוני וכמוך עשה זאת כי היא מכרה חלום. אריק שרון היה רק חלק (חשוב) מהאריזה של החלום, כפי שעמיר פרץ היה רק חלק (בעייתי לשיווק) מהאריזה של החלום שמכרה מפלגת העבודה. אנשים קונים חלומות כי בתוך תוכם הם רוצים לקנות חלומות. אשף השיווק ביבי הבטיח לנו רק חלום רע (חמאסטאן, איראניסטאן) – ולא בחרו בו.

    בקדימה עבדו אנשי שיווק ומכירות מקצוענים שהצליחו למכור אריזה חלולה ומוצר פגום (הנגבי עמרי שרון וכו') להמון אנשים.
    זה טריויאלי שבעזרת שיווק מצויין, קשרים והרבה כסף אפשר למכור זבל להמונים בתור חלום וזה יעבוד. דוגמאות? קוקה קולה, מקדונלד, ג'ורג' בוש.

    איני מסכים עם טענתו של יואב על המודעות הפוליטית המפותחת בארץ, כי רוב האנשים פה לא טרחו לבדוק האם המפלגה שלה הם הצביעו מקיימת הבטחות ולהצביע בהתאם, ואם באמת המפלגה דואגת למה שחשוב לבוחר באמת. בעיירות הפיתוח הרוב הצביעו אוטומטית לליכוד ולש"ס ובקיבוצים הרוב הצביעו אוטומטית לעבודה ולמר"צ.

    במפלגת העבודה לעומת קדימה –

    1. הבסיס התיאורטי של החלום חזק יותר מאשר הבסיס לחלום של קדימה. לכן אם מפלגת העבודה תחליט להיות *באמת* מפלגה סוציאל דמוקרטית ולקיים הבטחות היא תמשיך את המהפכה של ימי רבין ותהיה להיט אלקטורלי רב שנתי.

    2. השיווק של החלום היה על הפנים, במקום להעביר מסר פשוט ואנושי כמו שחנן עשה, כשלו עם ה"נלחמים בטרור ומנצחים ב…", ונגררו אחרי הספינים של אדלר.

    3. ועל הקשר הרופף בין מדיניות הנבחרים שלה ובין החלום כבר שפכנו די מלים.

  • שוקי   ביום 15 ביוני 2006 בשעה 1:14

    אתה מחזיק בדעות של טומי לפיד ולכן הצבעת לקדימה, אני מדייק?

  • איתי   ביום 15 ביוני 2006 בשעה 6:55

    אז אתה מודה שמי שאשם בשביתות הוא לא האיגוד המקצועי אלא המעסיקים?

  • שרוון   ביום 15 ביוני 2006 בשעה 9:47

    ובהמשך לדיברתי זה מכבר;
    סין שולתתתתתת!!!!!!!1
    ד"ש למנהלת הקולחוז ולחתוליו

  • שוקי   ביום 16 ביוני 2006 בשעה 11:18

    מה קורה אחות? איך המצב אצל הצהובים? דווחי נא מהשטח.

  • TheRaveN   ביום 3 ביולי 2006 בשעה 19:30

    YouTube עם הסרט, איזה לינק משהו?
    מתה לראות את זה ובדיוק קרה משהו ולא יכולתי.
    שמתי להקלטה גם מכשיר רגיל וגם איזה מקס אחד.

    מיותר לציין שמרפי הוא חוק גורף ולא נקודתי.

    תודה.

    TheRaveN

  • מרק ק.   ביום 11 ביוני 2006 בשעה 9:34

    עד כמה שאתה לא יודע להפסיד בכבוד. אם אנשים לא התלהבו מהאג'נדה שלך סימן שהם מטומטמים.

    נו טוף.

  • מרק ק.   ביום 11 ביוני 2006 בשעה 12:56

    הסרט לא מענין אותי במיוחד כי שמעתי בזמנו את נעמי קליין מתראינת על ספרה "no logo" והפנמתי את המסר. יתכן שבמפלגת העבודה עבדו פרסומאים יותר נחמדים שמתבטאים בצורה יותר נקיה, אבל אין לי שום ספק שסרט כזה שהיה מצולם במטה העבודה (ולא רק שם) היה מגלה את הפנים המכוערות של מכירת סלוגנים ומניפולציות תקשורתיות על חשבון הסבר משעמם ופחות צבעוני של מה באמת המפלגה מתכוונת לבצע אם היא תגיע לשלטון.

  • דרור פויר   ביום 11 ביוני 2006 בשעה 13:08

    על מה אתה מדבר, בנאדם, ולמה אתה מתנשא ואיך אתה קורא למדינה שלמה מטומטמת בעוד אתה ושכמותך הלכתם כמו כבשים אחרי עמיר פרץ בלי להטיל בו ספק ובלי לשאול אף שאלה אחת קשה. מי שהאמין לראובן אדלר לא יותר מטומטם ממי שהאמין לעמיר פרץ, כפי שהעובדות בשטח מראות לנו יום אחרי יום. המטומטמים האמיתיים של הבחירות האחרונות, כך אני הולך ומתרשם, הם לא אלה שהצביעו אולמרט – הם אלה שהצביעו עבודה, שההבדל היחיד בינה לבין האחרות הוא שהיא לא הכניסה צוות צילום לתוך ישיבות הקמפיין שלה

  • gyuval   ביום 13 ביוני 2006 בשעה 16:08

    לא שמעתם את זה ממני
    http://www.oxyshare.com/get/185660435144836dfc1bbd82.55110783/campain.wmv.html

  • עומרון   ביום 14 ביוני 2006 בשעה 9:12

    ואולי לא מצביעים רק ל"מנהיג"
    ולגבי ה-36 מנדטים שקיבלה קדימה אליבא דאיתי, את זה נראה עוד בכנסת.

    אני לא יודע מה זה התחושה היא שהציבור קיבל את אולמרט כי היה מבוהל. לי אין תחושה כזו והייתי שמח לראות נתון קצת יותר מבוסס מתחושה.

  • מרק ק.   ביום 14 ביוני 2006 בשעה 19:39

    כמו שניסיתי להסביר יש לי דברים יותר חשובים לעשות בחיים מאשר לראות סרטים על פרסומאים ופוליטיקאים, שני מקצועות שאני ממש לא מכבד.

    ובקשר להלנת השכר בראשויות, זו לא היתה יותר ממזימה של ראשי הערים לקבל יותר תקציב. בזמן ההלנה היה להם כסף לשלם על כל דבר פרט לשכר.

  • מרק ק.   ביום 3 ביולי 2006 בשעה 22:31

    הצבעתי חץ. בעבר הצבעתי מרץ.

  • מרק ק.   ביום 4 ביולי 2006 בשעה 1:06

    אין בעיה.

השאר תגובה