האמת על לבנון

הערב, בשעה שבע בערב בקירוב (שעון ישראל), התפוצצה ישיבת הליגה הערבית והסתיימה ללא החלטות.

מצרים, סעודיה וירדן, ניסו לשכנע שעל הליגה לגנות את החיזבאללה (בנוזף, כמובן, לגינוי ישראל). תימן וסוריה הטילו ווטו. הן חשבו שצריך לגנות אך ורק את ישראל. העניינים התלהטו, הגיע לצעקות, והפגישה הסתיימה.

***

תימן היא ה"איראן" של הליגה – מדינה מוסלמית בדלנית, שאינה מכירה בישראל מסיבות דתיות לא פחות מפוליטיות. סוריה, היא מדינה הנשלטת על-ידי שרידים של חונטה צבאית, בעת'ית במקור; מדינה ששינוי ביחס שלה לישראל ולמערב, קרוב לוודאי יגרום בסופו של דבר להפיכה ולהתמוטטות של משטרה.

תימן וסוריה הן מדינות שהמשטרים שלהם לא רק שאינם רוצים – הם אינם יכולים להתנגד לחיזבאללה, אידיאולוגית ופוליטית. יותר מזה – המלחמה שישראל פתחה בה על החיזבאללה, מופנית בעצם גם כלפי לבנון, אבל היעד האמיתי שלה הוא "ציר הרשע" של בוש, ובאופן ספציפי: סוריה, קודקוד משני אמנם אך לא בלתי חשוב בציר.

מלחמה כזו יכולה הייתה להיפתח רק בגיבוי של ארה"ב, רק תחת משטר בוש, ורק מכיוון שארה"ב עושה ככל יכולתה למוטט את משטר אסד בסוריה. היא נפתחה, כמובן, בתגובה לסדרת פרובוקציות בלתי נסבלות – אבל כנראה על-פי תוכנית מגרה עוד מימי שרון. הסיבה העיקרית למלחמה, מצד ישראל, הוא הצורך לחזק את כוח ההרתעה.  

באופן פרדוכסלי, האוייב שלנו היא לבנון – המדינה הערבית היחידה שעוברת שינויים חברתיים ותרבותיים של ממש, כולל הפתחות אמיתית למערב. לבנון, שהייתה זו שהצליחה לסלק את סוריה משטחה במאבק לא-אלים, תוך ניצול חכם פי מאה מישראל את דעת הקהל העולמית. לבנון, שאוהבת את החיזבאללה כמעט כמונו, אבל בדיוק כמונו – מעדיפה להתעלם באלגנטיות מדברים רעים שקורים לעמים אחרים ו/או במדינות שכנות. בין השאר כי יש לה צרות משלה, וממילא לא בטוח שהממשלה שלה חזקה מספיק כדי להתמודד עם החיזבאללה.

***

באופן אירוני, הטקטיקה הישראלית – כפי שהיא נראית כרגע – היא לאיים על ממשלת לבנון החלשה כדי שתרסן את החיזבאללה, תגרום לו לנצור אש ותאלץ אותו לשחרר את החיילים החטופים. כלל לא בטוח שזה אפשרי ודי בטוח שיש גורמים שלוחצים על החיזבאללה חזק יותר ממה שממשלת לבנון תוכל; למשל – סוריה ואיראן, הספונסריות של הארגון המתועב הזה.

לאיראן, יש אינטרס לערב את סוריה במלחמה נגדנו, והיא עוד עלולה להצליח בזה. לכף נועדה ההודעה של רדיו חיזבאללה, מוקדם יותר היום, כאילו ישראל תקפה כוחות סוריים.

מלחמה בין ישראל לסוריה תמשוך את האש מאיראן, תגייס את דעת הקהל העולמית נגד ישראל ולא תאפשר לבוש לכופף או להעיף את אסד. בקיצור: ישראל, ארה"ב והעולם יהיו עסוקים מאד, ולא יהיה להם זמן לסכל את תוכנית הגרעין של איראן.

לממשל בוש טוב שהעולם יתעסק בלבנון ובסוריה מאשר באיראן ובצפון-קוריאה. לסוריה טוב שתהיה מלחמה בין ישראל לחיזבאללה ו/או ללבנון, כל זמן שהיא עצמה לא תהיה מעורבת בה. מצרים, סעודיה וירדן, מדינות שחוששות לטלטל את הסירה, מעדיפות שחיזבאללה יתכופף. הן מייחלות, לא פחות מישראל, למכה מוראלית לקיצונים האיסלמיים.

***

בקיצור, זו מלחמה שהאמריקנים חושבים שהיא מייצגת את האינטרסים שלהם (כלומר, של ממשל בוש) והאיראנים יודעים שהיא משרתת את האינטרסים שלהם (ולכן אולי הם דחפו לה). אם צריך לבחור בין תבונתו של בוש לערמתו של אחמדיניג'אד, אז נדמה שהאחרון יודע מה הוא עושה יותר טוב. ואני מאד מקווה שמקבלי ההחלטות אצלנו יודעים מה הם עושים.

***

ומה שכחנו? כמובן, את המבצע בעזה. עוד משהו שנוח להסיט את תשומת הלב ממנו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יוחאי   ביום 16 ביולי 2006 בשעה 9:53

    אומרים שתזמון ההתקפה של חיזבאללה בא ערב פסגת המדינות המתועשות בסנט פטרסבורג. פסגה זו היתה אמורה להגדיל את הלחץ על איראן, ולכן איראן שלחה את החיזבאללה עלינו.

    גם המנהיגים שלנו כנראה בעד הסלמה. לדעתי הוחמצה פה הזדמנות להפסקת אש:

    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=264271&blogcode=4404739

  • עומרון   ביום 15 ביולי 2006 בשעה 21:22

    הטקטיקה של ישראל עשויה להוביל להתערבות בינלאומית בלבנון ולחיזוק המשטר הלבנוני. לא מאוד סביר, אך לא בלתי סביר גם כן.

    מפגרים אבל אופטימיים.

  • הצבנ"ע   ביום 15 ביולי 2006 בשעה 21:34

    זה שהיא נ ע ד ר ת.. היעדרות האלים.
    ובהחלט זהו גיבוי.

  • קיינן   ביום 15 ביולי 2006 בשעה 21:38

    בכל מקום ממשלת בובות:
    בלבנון – מריונטות.
    בסוריה – ברבי.
    באיראן – צ'אקי (ממשחקי ילדים, איזה פחד).
    בישראל – חרצופים (אני עדיין בטוח שכל זה בדיחה).
    בארה"ב – בוש (נו, מה ציפיתם?).
    בצרפת – זידאן (טוב, פה זה כבר עצוב).

השאר תגובה