לזכר ערן טל

ערן טל נהרג שלשום, בגיל 29, בתאונת אופנוע.

הלוויה התקיימה אתמול בערב בבית העלמין ירקון. לוויה של איש צעיר, ועוד כזה שמת בפתאומיות, היא מטבע הדברים לוויה קשה. ובכל זאת, היה משהו מעודד במספר הגדול מאד של האנשים שהגיעו. ומצד שני, אני לא יודע אם ראיתי פעם כל-כך הרבה אנשים צעירים עומדים ובוכים. ואני לא זוכר אף לוויה שבהם אנשים עמדו זמן רב כל-כך ליד הקבר, לא מסוגלים ללכת, לא מסוגלים לעזוב.

ערן היה איש יקר. בחור צעיר, יפה תואר, מאיר פנים וטוב לב. אוהב אדם, אוהב חתולים, אוהב חיים באופן כללי. קשה היה שלא להיכבש באהבת החינם שפיזר.

הבשורה על מותו היא קשה, בלתי נתפסת. כבר כמה ימים אני מרגיש מרומה. מישהו כבר אמר, ואני מצטרף – זה נראה כמו תרמית שמישהו כזה יכול למות בכלל. ומישל, היחיד שהצליח לחייך, אמר שבטח ערן ישלח לנו SMS-ים מלמעלה. ואני חשבתי לעצמי, שאם ערן היה יכול הוא בטח היה נפרד מאתנו באותו צחוק רועם שמסתייך בחיוך ענק, לפעמים בחיבוק, שבו היה נפרד מכולנו כמעט תמיד.

—-

לטובת האנשים שאהבו את ערן, ריכזתי כמה הפניות לדברים שנכתבו עליו.

האיש שאהב ללא גבולות טל איתן.
פרידה רוני שני בנענע.
ערן שלנו כבר לא איתנו החברים ב-ynet נפרדים.
רוכב אופנוע נהרג בתאונה הידיעה לאקונית, התגובות עצובות ומרגשות.
שבע שנים טובות שיר של יעל לקסמן.
מי שרוצה להוסיף כאן הפניות לדברים שנכתבו על ערן מוזמן להציע.

—-

חשוב: למיטב ידיעתי לא נמצאו עדיין עדים לתאונה. המשפחה ביקשה את עזרת הציבור, ואם לכם או למישהו שאתם מכירים ידועים פרטים נוספים אנא פנו אליי באימייל.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קלימרו   ביום 24 ביולי 2006 בשעה 16:05

    על האיש? שמו מוכר אבל אינני יודע מאיפה.

  • שי שלוש   ביום 24 ביולי 2006 בשעה 16:39

    מונחת עכשיו בפני כתבה של ערן שנשלחה ביום חמישי האחרון…
    ואני נדהם לשמוע שהוא מת פתאום ככה באמצע החיים.

    אני מכיר את ערן כמעט 3 שנים, שבהם עמדנו בקשר
    שבועי במסגרת העבודה שלי. לפני קצת יותר מחודש
    ביקשתי מערן להגיע לפגישה בענייני עבודה.
    הוא הגיע רכוב על הנינג'ה שלו והתקשר אלי לרדת
    אליו ולראות את החייה הירוקה שלו.

    מה עושים עכשיו ? בחור מוכשר, יפה, ומלא שמחת
    חיים שקורצת אליך

    עצוב לי מאוד וחבל לי מאוד

    שי שלוש

  • דוד אבוטבול   ביום 24 ביולי 2006 בשעה 20:44

    תנצב"ה

  • האזרח דרור   ביום 25 ביולי 2006 בשעה 8:17

    חבל על כל אדם שמת
    בטרם יומו

    מכוניות וכלי רכב ממונעים הרגו יותר בני אדםבמאה ה 20 מאשר כל המלחמות ביחד, כולל 2 מלחמות העולם

    אבל בעוד כולם מזועזים ממלחמה, תאונות רכבים הן משהו ש"קורא", לאף אחד (כמעט) אין אינטרס שהן יקרו
    אבל יש הרבה מאוד אינטרסים שמונעים פתרון אמיתי שלהן – עסקי הרכב ועסקי הדלק לדוגמה

    http://www.carfree.com/

  • איריס   ביום 25 ביולי 2006 בשעה 18:52

    לא הכרתי אותו, חבל על כל אדם שחייו נקטעים בטרם עת.

  • נדב בונדר   ביום 26 ביולי 2006 בשעה 14:17

    לא רק שהכרתי את ערן טוב, היינו שותפים לדירה למשך שנה – אחת מהשנים הטובות בחיי.
    ערן ואני היינו כמו אחים. ראיתי אותו יומיים לפני התאונה בפעם האחרונה ואני כ"כ שמח על זה…
    אחד מהאנשים המדהימים. העולם מקום הרבה פחות טוב בלעדיך ערן

  • לינור   ביום 28 ביולי 2006 בשעה 10:21

    לא הכרתי את ערן אבל לפי התיאורים והחויות,צר לי מאוד שלא הכרתי אותו.

  • אור   ביום 20 באוגוסט 2006 בשעה 16:11

    http://stage.co.il/Stories/617758

  • טלי   ביום 24 ביולי 2006 בשעה 12:04

    מצטערת מאוד לשמוע, תנחומים ו…כרגיל במקרים כאלה, אין מלים, אז דקת דומיה ממני.

  • הצבנ"ע   ביום 25 ביולי 2006 בשעה 20:07

    ולפי התיאורים, נראה שחבל.

כתיבת תגובה