המלחמה בלבנון: עסק טוב לסוחרים זריזים

במסגרת עבודתי כעיתונאי שמסקר את תחום ההייטק, הגיעה אליי הודעה לעיתונות מאחד ממשרדי יחסי-הציבור. הכותרת: "חיפה על המפה (ולא רק של נסראללה)".

אמרתי לעצמי: את ההודעה הזאת אני לא מכניס. אמרתי ומחקתי.

מה הם חושבים לעצמם?
ערוצי הטלוויזיה מלאים פרסומות שמוכרות לי מלחמה. מוכרות לי קייטנות במקלטים, ושירותים מוזלים לתושבי הצפון. אומרות לי ש'כולנו ביחד מאוחדים וחזקים', כדי למכור לי מוצרי חלב, מכשירי חשמל, מכונית. על תחנות האוטובוס מופיע דגל ישראל, מחולל, קרדום לחפור בו. זה בטח מנצל איזו פינה לא מנוצלת של תקציב, ויש על זה עמלה למישהו במשרד הפרסום, שאולי גם מתקצב פרסומות בטלוויזיה שבהן מנסים לדגדג לי את בלוטות הלאומיות כדי למכור לי עוד משהו.

ואתם יודעים מה? זה מחליא אותי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי   ביום 26 ביולי 2006 בשעה 8:26

    על הציניות הנוראית של הבנקים, חברות התקשורת וכו', שהיא רק למראית עין. תן מבט
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3280983,00.html

  • דורי   ביום 26 ביולי 2006 בשעה 8:58

    יפסיקו להרקיד לי פרסומות מול העיניים
    בזמן שיש דיווחים על אירועים קשים.

    מעניין שבמקרים כאלה בטלוויזיה מפסיקים
    את הפרסומות, אבל אינטרנט מתנהלת כמו על
    פלנטה אחרת. אין עדיין נהלים מתי להפסיק
    לחסום מסך עם מעברון פרסומי או כל אמצעי
    אחר שאונס את הגולש לתרום חשיפה באל כורחו
    למסר פרסומי בעיתוי מחורבן

  • מישהו   ביום 26 ביולי 2006 בשעה 17:32

    לא שמתי לב לשום דבר כזה. מצד שני, אולי זה בגלל שהם משתמשים רק בפרסומות פלאש, שנחסמות באופן אוטומטי.

השאר תגובה