החתולים של ערן

אפשר לחטוא בכלליות, ולומר שיחסיו של ערן עם חתולים היו דומים מאד ליחסיו עם בני-אדם, רק חמים יותר.

כלומר, ערן נהג להציע לחתולים את אהבת החינם שלו, בדיוק כמו שהציע אותה לבני אדם. בסופו של דבר, הם תמיד נכבשו בקסמיו. היו כאלה שלקח לו זמן להתחבב עליהם – אבל כולם נשברו בסופו של דבר.
כך זה היה אצל בני אדם – עם חתולים, היה לוקח להם בערך שלוש וחצי שניות להבין שהם אוהבים אותו.

ערן עצמו, השאיר אחריו שלושה חתולים. כשביקרתי אצלו בבית פעם, ראיתי את החתולים האלה – שמנמנים, רגועים, בריאים ויפים. ראיתי, ושמחתי בשמחתם שיש להם מישהו שדואג להם כמו שצריך, וגם מעניק להם המון אהבה. אבל ערן נהרג בתאונה בשבוע שעבר, ועכשיו מחפשים החברים שלו שנטלו על עצמם לטפל בענייניו, אנשים שהם מכירים – חברים או חברים של חברים של ערן – שיאמצו את החתולים היתומים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יעל ישראל   ביום 28 ביולי 2006 בשעה 17:48

    קראתי כל מה שנכתב על ערן מאז שנפטר, והתאהבתי בו מיד מבלי להכיר אותו, ולא רק בגלל שהוא היה פריק של חתולים כמוני. איזה אובדן. ומה יהיה עכשיו עם החתולים. אני מקווה שיש אנשים שייפנו אליך, ואתה תפנה אותם למי שצריך כדי לאמץ אותם. לפני שבועיים שמתי אצלי באתר פוסט לאימוץ חתול של מישהי שלא רצתה אותו יותר, ומייד פנו אליי שתי בחורות, והחתול אומץ למחרת. אז אני מאמינה שגם כאן אפשר למצוא מאמצים מהר. אם לא יימצאו מאמצים בתוך כמה ימים, אני מציעה לך לפרסם פוסט מיוחד לאימוץ החתולים, כולל תמונות שלהם אם יש, זה תמיד ממיס את לבבות חובבי החתולים.

השאר תגובה