כשהתותחים רועמים

אני לא בטוח אם זו רק הסביבה הקרובה שלי, או שמדובר במגמה רחבה יותר, אבל אני שומע עוד ועוד אנשים שאומרים שהפסיקו לעקוב אחרי דיווחי התקשורת אודות המלחמה.

אני נוטה לחשוב שזה לא בגלל התנגדות או אדישות אלא יותר בגלל ניפוח הראש שמספקות מהדורות החדשות. האוננות הבלתי פוסקת על כל בדל אינפורמציה, כמו אחרי פיגועים. הרי ברור שמה שאנחנו רואים בתקשורת היא פיסה קטנה של מציאות שנבחרה בקפידה מתוך יריעה רחבה יותר. מדהים גם להסתכל על העיתונים, ולראות איך לא נשאר כמעט כלום מלבד המלחמה.

פרשת ההטרדה המינית לכאורה של השר חיים רמון הרי הייתה יכולה להיות מושא לאוננות אינטנסיבית כמעט באותה מידה (ואגב, אני רואה צורך להזכיר שהאיש לא הורשע. אישית, אני מתעב אותו, אבל זה לא תפקידה של התקשורת לשפוט אותו. היה כמעט משעשע לראות איך ביום רביעי התקשורת כבר כמעט הרשיעה את המאשימה בבידוי ראיות, ולמחרת עברה ההרשעה חזרה לרמון. אני לא מאמין לא לזה ולא לזה). ולא אמרנו עוד כלום על קצב.

ואם פרשיות מין עסיסיות זזות הצידה מפאת כבודה של פורנוגרפיית המלחמה, אז מה יגידו אזובי המצב החברתי. לוביסטים זריזים כבר דואגים לפיצוי של בעלי העסקים בצפון, בשעה שעובדי רשויות לא מקבלים משכורת מזה חמישה חודשים. חברת מרקורי מבליחה לרגע, אך בקושי, עם הרכישה בסכום של 4.5 מיליארד – אז אין פלא שאף אחד לא מדבר על כך שהפחתת המע"מ לא נאכפת, שעל רקע המלחמה ישנם פיטורים אינטנסיביים בניגוד לחוק, ושאותם אנשים שרעבו בימי תעמולת הבחירות רעבים גם עכשיו.

אז אם נמאס לכם מדיבורים על מלחמה אל תסתפקו בלהעביר ערוץ ולשתוק. דברו על כל הדברים האחרים, שכמו תמיד נדחקים החוצה בהדף התותחים. 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ד.ט   ביום 28 ביולי 2006 בשעה 13:04

    הוא אשם בכך שיצא כנגד בית המשפט העליון ונשיאתו המיועדת. שניסה להכניס נורמות של כיבוד החוק ושל שקיפות לעבודת מערכת המשפט. הוא אשם, והוא שילם וישלם.

  • שוקי   ביום 28 ביולי 2006 בשעה 13:24

    נו, את זה גם ביבי ניסה לעשות. אבל אצל ביבי זו הייתה מטפלת שפוטרה כי שרפה מרק. אתה באמת חושב שיש קונספירציה מאחורי ההאשמות נגד רמון?

  • שי   ביום 28 ביולי 2006 בשעה 13:33

    שוקי,
    כל כך יפש שכנעת אותנו בנורמות חדשות שמפעפעות במסדרונות הלב של עמיר פרץ וזולגות אל שקי הדמעות של שאר חברי מפלגתו.

    יחמוביץ – איפה את? פרץ? איפה אתה? שוקי מה הבאת לנו?

    ממצביעי קדימה אני אפילו לא מצפה שיבינו.

  • אלון   ביום 28 ביולי 2006 בשעה 15:25

    עוד בתחילת הלחימה (ולא משנה שבדיוק נחתתי ביום הזה בארץ אחרי שנה בהודו), ידעתי שערוצי החדשות הולכים לטחון את המוח עם הפרשנים והמבינים והפוליטיקאים, ולנתח ארוכות כל נפילה של קטיושה וחיטוט באף של כל עובר אורח או יושב מיקלטים, ועשיתי לי לחוק לא לצפות בים המילים הריקות שהטון הדרמאטי מנסה לשוות להן חשיבות, ושחוץ מהפחדה אין בהם כלום. בשביל עדכונים על 'המצב' יש אינטרנט.

  • שרון   ביום 28 ביולי 2006 בשעה 15:27

    תעשה לי ילד (אולי כמה).

  • טל   ביום 28 ביולי 2006 בשעה 15:57

    שמתי לב שדווקא אצלי חל תהליך הפוך:
    התותחים רועמים והמוזה משתוללת.
    מעולם לא הייתי פעיל כ"כ אקדמית. קראתי הרבה יותר ספרים מאשר בדרך כלל, וכתבתי הרבה יותר מאמרים סמי-מדעיים/מחקריים מאשר אי פעם.

    אולי זה בגלל שאני סמולני תל אביבי אשכנזי הומו כמו שמישהו קרא לי (למרות שאינ לא, ולא, ולא, וכן.)

  • יוחאי עילם   ביום 28 ביולי 2006 בשעה 17:11

    אני מאמין שכשהמלחמה תתחיל לחזור על עצמה, הנושאים האחרים יתפסו יותר מקום.
    לצערנו, כמעט כל יום היתה התפתחות דרמטית. השבוע: הקרב בבינת ג'בל, הפצצת מחנה האו"ם, גיוס המילואים והאיום המחודש על תל אביב.
    אם יהיו כמה ימים של קטיושות והפצצות בצד השני, ללא דברים נוספים, אז לא ידווחו על כל אזעקה וכן ידווחו גם על ענינים אחרים.

  • ד.ט   ביום 29 ביולי 2006 בשעה 13:07

    הייתי אומר מהתחלה שלא, ושאם אכן יש פה תפירת תיק היא אינה קשורה כלל לעליון אלא לאיזה אוייב אחר. אבל חשד יש.

כתיבת תגובה