שקיעת הכרך

הטקסט שלפניכם נכתב בשנת 1998, במקור כעבודה אקדמית. אני מפרסם אותו כאן בשינויים קלים מאד (בעיקר עם תוספות הגהה וכמה הערות מוסגרות שרלוונטיות בדיעבד). החלטתי לפרסם גם בגלל הערך הנוסטלגי אבל בעיקר בגלל הערך ההיסטורי – אני חושב שהטקסט הזה מכניס כמה דברים לפרספקטיבה. בשבילי לפחות.

***

אינדקס
הקדמה (בהמשך העמוד)
על סף מהפיכת המידע
ישראל 2020
אקולוגיה של גל שלישי
אוטוסטרדת המידע
האוטוסטרדה כדרך חיים
תשתית – המצב הקיים
השלכות ואפשרויות
האם זה יצליח
ביביליוגרפיה

הקדמה
הניסיון לספק תחזיות בעלות בסיס מדעי, משתמש בכלי חיזוי המנתחים מידע קיים ודפוסים ידועים. כשמנסים לספק היום תחזיות כאלו על העתיד האקולוגי שלנו, צריך להביא בחשבון שהמידע והכלים שבידינו עשויים לאבד את תוקפם וחשיבותם לנוכח שינויים שהעתיד צופן. מכיוון שהאקולוגיה מושפעת ישירות ממעשינו, אפשר לומר שהחיזוי הזה בעייתי כמו כל תחזית התנהגותית.
 
על סף המאה ה-21', אנו נמצאים כנראה קרוב מאד לשינוי שאחריו לא רק הטכנולוגיה תראה אחרת, אלא גם אורח חיינו ישתנה. איזה משקל היה לתחזית אקולוגית המבוססת על קידום לינארי, אקסטרפולציה של נתונים קיימים, לו נערכה שנה לפני המצאת מנוע הקיטור? מנוע הבנזין? הפלת הפצצה על הירושימה? כל גל טכנולוגי חדש משנה לחלוטין את האקולוגיה שלנו, ומשפיע על מימדי זיהום האוויר, המים, הקרקע. בשלוש מאות השנים האחרונות, היו השינויים בדרך-כלל בכיוון של החמרת הזיהום, במסגרת דפוסים מתגברים שכללו: עיור מוגבר, תיעוש מואץ, גידול הנדסי בקצב השימוש בהינע מבערי, תחבורה ממונעת וכו'.
 
מטרת העבודה הזו להצביע על סימנים שמעידים כי ייתכן היפוך מגמה, במסגרת מה שמכונה "מהפיכת המידע" או "הגל השלישי". הטענה המרכזית היא שהטכנולוגיות שייושמו החל מהשנים הקרובות, יצמצמו את היקף התעשיה הכבדה, יקטינו את נפח התחבורה באחוזים ניכרים, יאפשרו מגמת ביזור אוכלוסין, ויתבטאו בסופו של דבר בשיפור סביבתי. המגמות הללו, תהיינה חזקות במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה למבנה ההון הישן שבו יש חשיבות לקרקע, מכונות ודלקים, נחות יחסית לתעשיות מידע ולתעשיות עתירות ידע. התוצאה עשויה להיות שינויים מרחיקי לכת בפריסה הגיאוגרפית, ובצפיפות האוכלוסין באיזורים מרכזיים.
 
המידע שאביא כאן, נאסף ממקורות ודיסציפלינות מגוונים, ולא אורגן כמסמך בעל אופי מדעי טהור, אלא בצורה שתציג את הרעיונות השונים במסגרת תכליתית אחת.
 
לדעתי, על גורמי המימשל בישראל, לחשוב לא רק על השקעה נבונה של כספי הציבור בתשתיות וטכנולוגיות עתידיות, אלא גם לבדוק כיצד להמנע מהשקעה מיותרת בתשתיות שאבד עליהן הכלח.

 
[X=nextPage=X]
[שקיעת הכרך, 1998. אינדקס המאמר]
 
על סף מהפיכת המידע
בספרו הגל השלישי, מצייר אלווין טופלר את מהפיכת המידע שבפתחה אנו נמצאים היום. המודל שלו מחלק את תולדות התרבות האנושית לתקופה הקדם-חקלאית, החקלאית, התעשייתית ולעידן המידע. שתי המהפכות הגדולות הקודמות בתולדותינו, הן "הגל הראשון" (המעבר לתרבות חקלאית) ו"הגל השני" (המהפכה התעשייתית). כמותן, עתיד גם "הגל השלישי" לשנות כליל את פני הכלכלה, תנאי המחיה, הסדרים החברתיים והפוליטיים, ערכי החברה והמשפחה, וכל אספקט אחר של חיינו.
 
הגל הראשון יצר את התרבות החקלאית. האדם ניזון מהטבע, ההון וכוחות הייצור היו אורגניים. הגל השני יצר את התרבות התעשייתית, שבה המיכון, המינוע והדלק, הפכו לגורמים הדומיננטיים. בגל השלישי המשאב האנושי יהפוך לגורם ייצור מרכזי , וההון החשוב ביותר יהיה הידע.
 
בעידן המידע, הייצור והצריכה יתבססו על טכנולוגיות מתקדמות. רמת החיים, הכוח הצבאי והכלכלי, של פרטים ומדינות, יהיו פונקציה של הידע שבידם. שדה הקרב העתידי יהיה פחות ארטילרי ובליסטי, יותר אלקטרוני ואוויוני. כושר הייצור במונחים כספיים, לא יהיה קשור עוד למשאבי קרקע, אלא לטכנולוגיות ייצור. המידע עצמו יהפוך למשאב המרכזי, וזה שיחזיק בו יהיה בעל הכוח.
 
על רקע תובנות אלו, ניתן להבין עד כמה מהפיכת המידע עתידה לערער את הסדרים המוכרים לנו בהיבטים שונים: 
* חשיבות המידע כהון כלכלי, תעביר את העוצמה וההשפעה (במונחים כלכליים ופוליטיים) מאלו המחזיקים בקרקע, מכונות ודלק, לאלו המחזיקים בטכנולוגיות ובידע לשימוש בהם.
* תהיה חשיבות פחותה למימד המיקום הגיאוגרפי, ולהשפעתו בהיבטים כמו: מרחק של היצרן מהצרכן, של גורמי הייצור מהיזם ובעל ההון, וכן הלאה.
* גבולות טריטוריאליים, פיזיים ופוליטיים, יאבדו מחשיבותם.
 
האספקטים הקשים יותר לחיזוי הם אלו הקשורים לשינויים הצפויים ברמת הפרט. אבל ברור שלמהפיכת המידע תהיינה השפעות מרחיקות לכת על הרגלי הבילוי והצריכה, על האמצעים והמתודולוגיות של החינוך, על התעסוקה וההכשרה, וכן הלאה.
 
מכל מקום, החזון והמודל של טופלר שבראשית שנות ה-80' נראו

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שביט   ביום 3 במרץ 2007 בשעה 18:58

    מרתק [כמי שעוסק בתחום המאמר מנתח באופן חד וללא עכבות ובגובהה העיניים את הפוטנציאל של מהפכת המידע ועוד

כתיבת תגובה