חשבון הדולרים של דן חלוץ

1
פרשת תיק המניות של הרמטכ"ל דן חלוץ תיזכר אולי כמהדורה המודרנית של פרשת חשבון הדולרים של רבין. זה בדיוק מסוג הדברים שמי-היה-חושב-עליהם, עד שעיתונאי כלשהו קיבל הדלפה – כרגיל, בגלל שלמישהו היה משתלם להדליף.

בכלל, תולדות השחיתות בישראל רצופות במקרים בהם הנורמות השתנו בין לילה בגלל סיקור עיתונאי. כך זה היה עם פרשת ידלין, שהיא כמדומני נקודת המפנה. וכך זה היה גם אריה דרעי, עם פרשת המתנות של ביבי ואפילו עם יחיאל חזן – כולם עשו את זה, ה"נאשם" היה שעיר לעזאזל במקרה הטוב וחף מפשע במקרה הרע, ובכל זאת כולם חגגו על חשבונו.

2
במחשבה ראשונה אמרתי – מה בעצם הוא יכול היה לעשות? הוא ניהל את החסכונות וברגע שנודע לו שהם בסכנה הוא מכר. כל אחד מאתנו היה עושה בדיוק כמוהו, לא? וגם הדיבורים על "סדר העדיפויות" שלו נגועים ביותר משמץ של התחסדות. כמה זמן כבר לוקח להרים טלפון לסניף ולומר "תמכור תמכור"?

3
מצד שני, אי אפשר להכחיש שזה נראה רע. גם בדיעבד – ובזמן-אמת זה עלול היה להיראות עוד הרבה יותר גרוע. למכור מניות ברגע של משבר נתפס כמו הבעת אי-אמון וזה קצת לא מתיישב עם המעמד המחייב של חלוץ.

עדיף היה לאדם כמוהו לא להתעסק בענייני כספים בכלל. למסור את הטיפול בחסכונות המשפחתיים לנאמן, כך שלא יעמוד במצב הזה מלכתחילה. עדיף לרמטכ"ל לא לעסוק בכספים, כמו שעדיף לאשת שגריר לא להחזיק חשבון דולרים. אז אני לא חושב שהוא פושע – אולי לא כל-כך חכם או סתם חסר רגישות. העניין הוא שאני, באופן אישי, הייתי מעדיף רמטכ"ל קצת יותר חכם ורגיש.

4
אם המלחמה הייתה מתנהלת על הצד הטוב ביותר, וחלוץ היה עכשיו נח על זרי הדפנה שלו, לא הייתה לו שום בעיה לצאת מהעסק המסריח הזה. למעשה, קרוב לוודאי שהסיפור על תיק ההשקעות שלו לא היה מתפרסם. ולו התפרסם אז יכולנו לומר –  היי, הוא לא טוב בענייני כספים אבל הוא שומר עלינו. הוא לא גאון בהתנהלות אישית אבל הוא יודע לנהל מלחמות. רק שזה לא המצב.

5
לו דוברת צה"ל מירי רגב הייתה דוברת טובה, היא לא הייתה מסבירה לציבור שהוא "הקדיש את כל כולו" וכו' – תגובה באמת לא אינטליגנטית. לו היא הייתה יודעת את העבודה, היא הייתה מייעצת לו לומר שעם תחילת המלחמה הוא משך את ידיו מכל עיסוק אחר, לרבות ניהול כספי המשפחה. שהטלפון ההוא לפקיד הבנק, היה אחד מסדרה של מעשים שעשה ברגעי ההפוגה שבין ישיבות המטכ"ל, כדי לנקות שולחן ולעבור להתעסק בעיקר.

הרבה אנשים היו רוצים לחשוב שזה נכון. שהרמטכ"ל הוא אדם שחייו קודש לבטחון ישראל. שאין לו שיקולים זרים ושאין לו עניינים אחרים – רק אנחנו והבטחון שלנו – וכשיש אז הוא נפטר מהם ברגע שהוא יכול. לא שרמטכ"ל חייב או יכול להיות בנאדם בלי חיים, אבל מי שלא מבין את המשמעות של מראית עין לא יכול להיות שליח ציבור. הבעיה של חלוץ, כמו שאני רואה את זה, היא לא שמכר את השקעותיו ברגע שפרצה המלחמה, אלא שהוא לא מבין מה לא בסדר בזה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • בנימין   ביום 16 באוגוסט 2006 בשעה 0:22

    אני חושב שלהפך, זה מוכיח שהוא לא מפגר לגמרי, וככל אדם שפוי הוא מוכר מניות כשיש מלחמה. אותי מטריד הרבה יותר שמידע בנקאי חסוי מודלף לעיתונות.
    באותו נושא, אגב, מעולם לא הבנתי מה היה כל כך פסוטל מוסרית בחשבון הדולרים של אשתו של רבין שהוא היה צריך להתפטר.

  • יוחאי עילם   ביום 16 באוגוסט 2006 בשעה 7:55

    הוא מכר את התיק הרבה אחרי שהידיעה היתה בתקשורת והוא יכל לעשות הרבה יותר כסף אם הוא היה קונה אופציות PUT על המעו"ף עוד לפני פריצת הידיעה לתקשורת.
    ההתנהלות שלו בזמן המלחמה, והכנת הצבא למלחמה הם הבעייתיות. אני מקוה שכל מה שקשור במלחמה ייחקר, לעומק, ובמידת הצורך, יוגשו גם מסקנות אישיות, ולא רק נגדו. יש הרבה אשמים, בצבא, בדרג המדיני ובגופים האזרחיים האחראיים לפשלות.

  • One of the Crowd   ביום 16 באוגוסט 2006 בשעה 9:12

    חיילי מילואים חוזרים ואומרים שאחת הבעיות במילואים (גם בשרות מילואים שותף) היא הפגיעה בפרנסה, הצורך להפסיק לטפל בעיניי כספים פרטיים ע"מ להתגייס למילואים. והדבר בולט במיוחד אצל עצמאיים שאן להם פנסיה מובטחת בגיל 40, והקושי הרב להסביר לאנשי קבע את הצורך הבסיסי לדאוג לפרנסת משפחתך.
    על רקע כזה תשובה כמו "אני אזרח במדינה ויש לי משק (כלכלי) משלי…." היא צינית, מתחסדת ופוגעת מילואימניקים בנקודה הכי כואבת

  • ד.ט   ביום 16 באוגוסט 2006 בשעה 10:15

    אל תתנו ידיכם לספינים.

  • צביקה ברנהולץ   ביום 17 באוגוסט 2006 בשעה 14:51

    חשבון הדולרים היה עבירה טכנית, לא מהותית ומשוללת אלמנט של רווח אישי, אלא מקסימום של נוחות אישית.

    רבין התפטר (או יותר נכון השעה את עצמו – שכן מממשלת מעבר אין מתפטרים) על משהו טכני לגמרי, שלא היה בו את הפגם המוסרי-ערכי שיש בהתנהלות של חלוץ.

    דרך אגב לגבי הקביעה שיש מישהו אינטרסנט שהדליף: זה תמיד נכון. לפני שנה גילינו ש"גרון עמוק" היה בכיר ב-FBI, שניקסון פסח עליו ולא קידם אותו לתפקיד ראש הבולשת. האם המניע האישי גורע משהו מהאינטרס שיש לציבור לדעת שהנשיא שלו – או הרמטכ"ל שלו – הוא נוכל?

  • ערן   ביום 19 באוגוסט 2006 בשעה 17:17

    אם אדם מתנהל בתום לב
    אדם אחר שופט אותו שלא בצדק
    לבוא ולומר על הראשון שהוא טיפש מכיוון שהוא אינו מבין מדוע שופטים אותו זוהי מניפולציה דמגוגיות שעשויה לעבוד באופן ציני רטרואקטיבי בלבד.
    כמו כן, לומר שהרמטכ"ל צריך לתת למישהו אחר לטפל בעיניו הכספיים- נו באמת.
    אין ספק שאתה צודק- הציבור היה מעדיף לראות את הרמטכ"ל כאיש ללא כסף. (אבסורד- אישה וילדים כן, כסף לא…)
    בקיצור עזבו את חלוץ, תעשו שלום ולא נצטרך רמטכ"לים. רק משקיעים…

  • נטאשה   ביום 16 באוגוסט 2006 בשעה 3:53

    הפסול המוסרי לא היה בעצם החזקת חשבון הדולרים, אלא בכך שבשנות השבעים החזקת חשבון כזה הייתה בלתי-חוקית (בניגוד להיום).

  • שאול   ביום 16 באוגוסט 2006 בשעה 5:09

    והיום הוא כלב השמירה של אולמרט ושות,
    כמו כן מזעזע שדבר כזה לא חורה לאנשים כמו בנימין

  • איתי   ביום 16 באוגוסט 2006 בשעה 6:44

    ולעסוק בשערוריות החשובות באמת שהיו כאן בחודש האחרון.

    הספין משרת את אולמרט ופרץ ואני לא מוכן לשתף עם זה פעולה.

    אם חלוץ מתפטר או מפוטר, זה צריך להיות על רקע מוות מיותר של יותר מדי אזרחים בשני הצדדים ויותר מדי חיילים בצד שלנו.

השאר תגובה