מקלדת וירטואלית

אני בטיול, עם גישה קצת מוגבלת למחשב ולחיבור אינטרנט. את הטקסט הזה אני כותב במקלדת וירטואלית, תענוג מפוקפק כשלעצמו. לכן ברשותכם, אני אעבור לאנגלית למשפטים הבאים.

Well, English still isn´t my preffered language and it is particularly strange to express myself about things happening in Israel, using English, with a German setting keyboard…

Anyhow, from the way things look from  here, people had finnaly start comming to their senses regarding the Lebanon war.
It's hard to believe how it took just a few weeks for so many people to change their mind, and realize that speaking against it IS the patriotic thing to do. It probebly because the war is more or less over, that people allow themselves to go back to thinking. But hey, what if it wouldn't have? How long would we have to wait then to be able to admit it was actually foolish, and that asking if it is justified or not was irrelevant?  

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוגל   ביום 26 באוגוסט 2006 בשעה 18:12

    שאתה מבלבל בין התנגדות למלחמה לבין אופן ניהול המלחמה.
    תהנה מהחופשה

  • Shooky   ביום 27 באוגוסט 2006 בשעה 18:08

    If you go back and read what I wrote you will see that I addresed three subjects:
    a. is going to war was wise?
    b. how well is the war conducted?
    c. are we fighting morally?
    I didnt deal with the question weather this war was justified or not. The answers to these 3Qs made this question irrelevant.

  • Yohay Elam   ביום 27 באוגוסט 2006 בשעה 20:58

    The criticism doesn't address if going to the war was wise.
    Currently there are 2 main protests:
    1. Hatnua leychut hashilton supported by many politicians, calls for a general investigation. I support.
    2. The protest of the reserve soldiers, which seems at first non political, but if you check them out, you can see that their agenda is quite right wing. They want the government to step down, without any investigation.

    Also question c regarding our morality isn't in the news. There's an email by Haim Hecht running around which says that the IDF should have been less careful with civilians when it endangered soldiers.

    Did you go the Kit Kat Klub?

  • איתי   ביום 27 באוגוסט 2006 בשעה 3:24

    רוב המחאה ממש לא בכיוון שהיית רוצה.
    ימנית – למה שמאלמרט ופרץ לא נתנו לצהל לנצח ?
    חסרת עכבות – למה לא מחקו מהאוויר את כל דר"ל?
    פופוליסטית – שלושת הקודקודים הביתה והבעיות נפתרו
    לא מבחינה בין אסטרטגי וטקטי

  • נמרוד   ביום 31 באוגוסט 2006 בשעה 23:01

    אלא להבין מהן הדקויות בביקורת:
    הכניסה למערכה היתה מוצדקת? אני מאמין שכן, האם היא היתה בתזמון נכון מבחינתנו? אני שוב, מאמין שכן.
    האם עזרו לתושבי הצפון בראי החברה המודרנית במדינת ישראל בעלת המשאבים? לא, המדינה תרגמה את חוסר העניין בפריפריה ובשכבות המוחלשות לחוסר מנהלה וארגון.
    האם פיקוד העורף תפקד? ראה ערך ניו אורלינס".

    אני מוצא ששאלות הצדקת המלחמה אינן רלבנטיות כמעט דקה אחריה.
    ואם כן, ואם לא, אז זה יהפוך אותי ליותר צודק, סו פאקינג וואט? (סגה)

    מלחמה איננה דבר צודק, היא נועדה להשיג מטרות פוליטיות – חיצוניות ופנימיות – היא שירתה את נסראללה, היא צריכה לשרת גם את ישראל.
    אנחנו צריכים לבקר את עמיר על חוסר היכולת שלו לתפקד כסוציאל דמוקרט – הוא עשה בחירה צבאית מעניינת שיש לנתח אותה, אך התעלם מהנדבכים החברתיים של המלחמה – השיתוק של הצפון, ההליכה לקראת גיידמק, ההישענות על גורמים פרטיים.
    השאלות המרכזיות הם כלפי מוכנות ואחריות המדינה הן על הלוחמים בשטח והן על אזרחי המדינה מבחינה חברתית כלכלית.

    מדינה שהריבית בה גבוהה, שלא הוכרז בה מצב חירום, שאנשים מתוכה חושבים שעריפת אנשים תביא לצדק עלי אדמות, שבטוחה שצריך לשפר את המצב החברתי ומגבה את אולמרט ושר האוצר להקטין את התקציב לשנה הבאה.
    היא מדינה שאינה עושה פוליטיקה סוציאל דמוקרטית אלא נכנעת לערכי שוק.

    אני לא מבין סוציאל דמוקרטים שנוהים אחרי הרגשת "אני הייתי צודק", במקום לחפש את בסיס יכולת ההשפעה שלהם היום בתוך המערכת הפוליטית, מחד לפרגן לה, מאידך , לדרוש את שדרשנו לפני הבחירות:
    לתרגם את המילים למעשים:
    חינוך ורווחה במקום גבוה.
    סדרי עדיפויות כלכליים לא שוקיים ויעילים.
    עידוד תעסוקה והקמת תעשיות גם בפריפריה וכו' וכו'.

    לגבי לחימה מוסרית:
    הדרישה במקום, זה בטוח ומעל לכל ספק.

    יעד צבאי כמו חציית אזור בביטחה דורש לעתים שימוש בכוח מופרז של ארטילריה או חיל אוויר, אנחנו מודיעים מראש על תקיפות. ומנסים לגרום לפחות אבידות בנפש. זה הרבה. אע"פ שתמיד זה לא יהיה מספיק.

השאר תגובה