שקר התקציב

מדד אוגוסט נותר ללא שינוי, והאינפלציה מתחילת השנה מסתכמת ב-1.7 אחוזים. כל תלמיד שנה א' לכלכלה יוכל להגיד לכם מה המשמעות המעשית: מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה מדיניות כלכלית מרחיבה.

כלומר, הממשלה יכולה להגדיל את הוצאותיה, לא לקצץ בתקציבים, ולממן את הוצאות מלחמת לבנון השנייה מהמיליארדים העודפים ששוכבים בקופה כאבן שאין לה הופכין שעה שהארץ מדממת.

כשהתקציב היה גרעוני, וריחפה סכנת האינפלציה, היה לכלכלני האוצר תירוץ מצויין מדוע צריך לקצץ. ועכשיו? מה הסיבה למדיניות המוזרה הזו? אם להאמין לזוכה פרס נובל, פרופ' ג'וזף שטיגליץ (הרחבתי עליו ועל השקפתו ברשימה הזו) מה שעומד מאחורי המדיניות הכלכלית של האנשים הללו הוא לא שכל ישר אלא אידיאולוגיה פנאטית.

וכדי לשכנע, האנשים היהירים והמסואבים האלה לא בוחלים בשקרים. הנה למשל ראיתי את הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מתראיין לפני מספר ימים באחת מתוכניות הטלוויזיה, ומסביר מדוע המדיניות הכלכלית הזו הכרחית כביכול. המראיין שאל אותו – אם חסר כסף מדוע לא לבטל את הרפורמה במס? הממונה אמר את התירוץ הידוע: בתנאי השוק הגלובלי, האנשים העשירים יכולים להוציא את כספם בקלות מהארץ, ולהעביר אותו למקום בו ישלמו פחות מס.

אלא מה, הרפורמה בכלל לא נוגעת באנשים האלה. הרפורמה משנה את מדרגות המס על הכנסות מעבודה (שכירים) ומיגיעה אישית (עצמאים), ונוגעת רק בקושי ברווחי ההון ובמס החברות, שהם אותו "כסף של עשירים" שלכאורה קל להעביר ממקום למקום.

כשלעצמי, אני לא בעד הגדלת המיסים – הרי מה שלוקחים מאתנו ממילא מספיק כדי לדאוג לכולם, ולא רק למאיון העליון ולבעלי הג'ובים – אבל אם מודאגים באוצר מהקטנת ההכנסה הפנויה של הישראלים, אז עדיף שיהדקו את הפיקוח על הבנקים. הרי הבנקים כבר מזמן עושים את רווחי העתק שלהם מהכיס שלנו ולא מעשירי הארץ. להם הם מוחקים חובות ואותנו הם עושקים בלי חשבון ובלי תחרות – שזה גם לא חוקי.

מכיוון שהממונה יודע את כל זה, לא נשאר לי אלא להסיק שהוא פשוט חמד לצאן. עבד על המראין והצופים. כי הרי הוא כלכלן ואנחנו אהבלים שאפשר למכור להם מה שרוצים.

שקר תקציב הביטחון
בכלל, אפשר למכור לנו כמעט הכל. למשל, לספר לנו שזהו המחסור בתקציבים שגרם למחסור בימ"חים. שאלפי חיילי צה"ל הגיעו ללבנון ללא אפודים או נעליים או מחסניות, מכיוון ש-50 מיליארד השקלים של תקציב הביטחון, כחמישית מתקציב המדינה, אינם מספיקים.

כמובן שזהו שקר גס, ותקציב הביטחון הוא דווקא זה שצריך לקצץ בו ולא להגדיל אותו. כדי לצייד כראוי את כל חיילי צה"ל שהשתתפו במלחמה נדרשה הוצאה של כמה מיליוני שקלים, כפרומיל מתקציב הביטחון.

הבעיה היא לא שאין מספיק כסף, אלא על מה הולך על הכסף. תשובות לדוגמא: קצינות בקבע שמכינות את השיעורים של ילדי האלופים. משכורות עתק ל"מומחים" בעלי דרגות ייצוג, שגוייסו לצה"ל כדי לשחק סוליטייר. קומבינות של תוספות שכר כנגד השתלמויות מצוצות מהאצבע, והעסקת קבלני משנה דרך מכרזים תפורים.
או יחידות מילואים שמגייסות בכל שנה 150% מתקן המילואים שלהן, ויותר, לכאורה לצורך אימונים – אבל למעשה, כדי לקבל עוד כמה שקלים על כל חייל מילואים, גם במחיר של הוצאה גדולה פי כמה למשרד הביטחון על תגמולי מילואים.

יש דוגמאות שאני מכיר באופן אישי וראיתי במה עיני, וגם שמעתי הרבה סיפורים מאנשים אחרים. רבים מכם יודעים במה מדובר. אולי הגיע הזמן להתחיל לדבר על זה?

בכל אופן, שלא יהיו לכם טעויות: צה"ל יכול היה לעלות לנו חצי, והביטחון לא היה נפגע בגרוש.

איך נראה תקציב שמנוצל היטב
כדי להבין שהבעיה היא לא חוסר תקציב אלא אופן השימוש בתקציב, כל מה שצריך לעשות הוא להתסכל על תל-אביב ולהשוות לחולון. בתל-אביב הולך הון עתק על כל סוגי הבזבוזים והשחיתויות, סניפי טיפת חלב נסגרים כדי לממן כרטיסים למופעים וחוגים במתנ"סים נסגרים כדי לממן עוד "יועצים". חולון, לשעבר חוליה מרכזית בשרשרת החוב"פית, הפכה מעיר נבולה לגן פורח. הפכה לאחת הערים היפות בישראל, כי יש לה ראש עיר שאיננו מושחת ובמקום לעשוק את התושבים שלו משקיע בהם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משתרכת   ביום 15 בספטמבר 2006 בשעה 16:20

    חשיפת השומן לא יכולה לבוא דרך הבלוגים ואני בספק אם העיתונות יכולה לחשוף אותה.
    חלק גדול מהבזבוז הבטחוני מתבצע בחלקים הסמויים מן העין (מכרזי תעשיות בטחוניות שאף אחד לא יודע איך הם מנוהלים, סעיפים פנימיים בתקציבים "פרטיים" של יחידות ועוד).
    הדרך היעילה לחשוף אותם היא לקרוא לשקיפות של תקציב הבטחון.
    וזה מהלך שהעיתונות אולי יכולה לקרוא לקיומו אבל מי שצריך להוביל את הדרך אליו צריכים להיות נבחרי הציבור.

    יאללה, אתה מנסח מכתבים?

  • יוחאי עילם   ביום 16 בספטמבר 2006 בשעה 3:33

    חבל שהדעות האלה לא זוכות ליותר תקשורת.

  • מוסיף   ביום 17 בספטמבר 2006 בשעה 14:13

    לא רבים יודעם זאת, אבל אחרי שהתקציב נחתם מעכב האוצר את העברת הכסף למשרדם עד שמתקרב מועד התקציב הבא. בשלב מסויים מקבלים המשרדים את כל הכסף במכה אחת. מכיוון שמשרדי הממשלה לא רוצים שייראה בדו"חות שהם לא ניצלו את התקציב שהועבר להם, ועל כן יקצצו בו בתקציב הבא, הם פותחים במסע בזבוזים, שבינו לבין תכנית מסודרת ומנהל תקין אין שום קשר.

  • מוסיף   ביום 17 בספטמבר 2006 בשעה 16:36

    שמעתי את זה ממישהו שעבד במשרד החינוך. אין לי אסמכתא אחרת.

  • נמרוד   ביום 17 בספטמבר 2006 בשעה 17:14

    הפורום הסוציאל דמוקרטי במפלגת העבודה, עורך כנס בנשא כלכלה לאחר המלחמה במעמד שרים ויו"ר המפלגה. בואו לבית המפלגה. שעה 16:00.

  • איתי   ביום 15 בספטמבר 2006 בשעה 15:37

    ולא רק לגבי הביטחון – נדרש פרויקט של עיתונות חוקרת אמיתית (בשילוב קוראים, אולי גם אנונימיים) שנקרא "פרויקט השומן הגדול".

    פרויקט השומן הגדול זה קצת יותר חשוב מפרויקט הטחינה הגדול, אם כי אולי תקבל פחות רייטינג.

    דווקא לגבי הביטחון דואגים נערי האוצר לספק מידע רב לכתבים הכלכליים על מקומות שבהם ניתן לקצץ בביטחון, כדוגמת הנושאים שציינת. למרבה הצער מקצצים בימ"חים ובאפודים קרמיים ולא שם.

    כספים כה רבים נשפכים לריק גם במשרדים החברתיים כמו חינוך רווחה ושיכון, ובוודאי ברשויות המקומיות.

    ואז, כשמגיעים לנושאים שכ"כ חשובים לאזרח, פתאום אין תקציב ואין תקנים. אין תקן לקציני מבחן לנוער, אין כסף לקורסי הכשרה מקצועית, אין כסף לתרופות מצילות חיים, המורים עם משכורות רעב הכיתות מפוצצות וכו'.

    אם העיתונות הממוסדת לא לוקחת זאת על עצמה, אז שיהיה בבלוגים, אבל בהחלט השורה התחתונה נכונה – הגיע הזמן לחשוף את השומן.

  • איתי   ביום 16 בספטמבר 2006 בשעה 10:50

    בהקמת "עבודה שחורה" חשבתי שדוגמה אישית של מכתב או שניים מספיקה. מאז כתבתי כבר יותר מדי. כל הרעיון פה הוא הרבה כותבים עם הרבה דעות והרבה רעיונות. את מוזמנת.

    ושוב, תקציב הביטחון הוא רק חלק מהבעיה.
    מה את יכולה להגיד על חלוקת כספים במשרד הבריאות?

  • איתי   ביום 17 בספטמבר 2006 בשעה 16:32

    חשוב מאוד וחמור מאוד, אבל תמיד באוצר יכולים לתרץ זאת באמתלות כגון – התקציב אושר בכנסת אחרי ה-1 בינואר (קורה לא מעט) או "הם נדרשו להתייעל" וכו'. היכן ניתן למצוא מידע בדוק בנושא, בחתך משרדים ותאריכים?

השאר תגובה