עיכולי ניסיון #1

Shooky Disgest vol. 1 
ראש-השנה תשנ"ז

1
עד היום, לא הוכח שיש הצדקה אמיתית לקיומה של רשימת התפוצה שלי. ואל תטעו – היום הוא לא היום בו זה ישתנה.

מה שכן – אני מנסה פורמט חדש. מין סיכום שבועי עם הפניות לדברים שכתבתי, בימים האחרונים או במהלך ההיסטוריה.

הסיכום הזה יישלח למנויי רשימת התפוצה שלי, ויהיה זמין ב-RSS (ולכן גם דרך Ozrox למשל). הוא לא יופיע בעמוד הראשי של שידורי ניסיון ולא יהיו אליו לינקים מעמוד הבית של רשימות. כך שייחשף אליו בעיקר מי שירצה, שזה כולל – אני מקווה – אתכם.

2
זה לא יהיה ניוזלטר – כי הוא לא יישלח בשלמותו לתיבות הדואר שלכם. יגיע אליכם רק לינק – תרצו תאכלו, לא תרצו תמחקו. למרות שהוא "שבועי", הוא לא בהכרח יגיע פעם בשבוע, כי אני בלאגניסט גדול ואף פעם לא עושה דברים בזמן (חוץ מאשר להעביר כתבות לפני הדדליין. מין הפרעה כזו שיש לי).

הסגנון, יזכיר קצת סיכומי "Digest". הוא יפנה בעיקר לדברים שאני כתבתי, ויעסוק אך ורק במה שמעניין אותי (אם כי קורה לעיתים שמעניין אותי מה שיש לאנשים אחרים להגיד). לכן, השם שבחרתי הוא עיכולי ניסיון, Shooky Digest בלעז.

3
אולי אני אחליף אותו בשלב מאוחר יותר, את השם. אני אוהב להחליף. זה גם לא שם מי יודע מה. בכל אופן, השאיפה היא שזה יהיה מעניין. אחרת בשביל מה שתקראו, לא?
ואתם תיאלצו להגיב – כך או אחרת – כדי שאדע אם ומה, ועד כמה, ומה כדאי לשנות או להוסיף. זה בשבילכם לא פחות מאשר זה בשבילי, אז אל תצאו נקניקים, בסדר? תשתתפו.

4
אני לא צריך רק פידבקים בסגנון "אחלה", "קקה", "שונאים אותך שוקי" וכו'. זה לא רק עניין של אגו, או מציאת נושאים לריב עליהם. חשוב לי גם לדעת שמבינים אותי.

למשל, רשימת אנשי השנה שלי בפוליטיקה הייתה אולי מבודחת קמעה, אבל האמת המרה היא שאני חושב שמצבנו די דרעק. תסתכלו על הממשלה, על הנשיאות, על צה"ל, ועל דליה איציק – זה נראה לכם טוב מה שהולך שם?

אחד הסימנים המובהקים לזה שהמצב בקאנטים, הוא שאסד רוצה לעשות איתנו שלום (ynet). הרי לא רק אנחנו חכמים גדולים – גם בסוריה יודעים שהזמן הכי טוב לסגור עיסקה הוא כשהשותף שלך לעיסקה עומד עם המכנסיים למטה. חוץ מזה, שארה"ב בחיים לא תיתן לנו, אז מה אכפת לאסד להציע. אגב, הפוך על הפוך, זה בדיוק הרעיון של עופרניקוס.

5
7% תמיכה בציבור לראש ממשלה זה נתון שעושה סחרחורת. נדמה לי שהוא מוכיח שהישראלים קצת פחות מטומטמים ממה שנדמה. בכל אופן, לי המצב – ותחושת האכזבה, יותר מהכל לאנשים עבורם הצבעתי – הזכירו לי את השיר הזה של ביאליק. "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם ולבי סף דמעה". אילו מילים.

ביאליק, אגב, ספג הרבה אש על השיר הזה, והשיב באפולוגטיקה שמטרתה הייתה, אם זכרוני אינו מטעני, לשכנע שביקורתו הופנתה לא כלפי הקונגרס הציוני כולו, אלא כלפי הציונים הכלליים בלבד. אני, למקרה שהובן אחרת, כיוונתי לשרי העבודה, שהצבעתה בעד תקציב המדינה הוכיחה שהם צריכים ללכת הביתה. כולם. שלי יחימוביץ' היא אולי קצת יוצאת דופן במפלגה הזו, אבל מבחינתי מפלגת העבודה כולה יכולה ללכת לעזאזל.

ואגב התקציב המקוצץ – זה לא שאין ברירה. יש אלטרנטיבה – המדיניות הכלכלית לא חייבת לבוא על חשבון העניים.

6
אבל הפוליטיקה היא רק ראי של הרעות החולות בחברה. כמו פרשת ג'קו אייזנברג, הכוכב הנולד שברגע שהתברר שגם יש לו מה להגיד הפך בין לילה לאוייב העם. והזובור עוד לא נגמר (נרג). זה לא שהוא מאור הגולה. זה לא שהוא מופת לנוער. בכל אופן, תודו שזה די משעשע שמהכוכבנולד הזה, מתעשיית התקינות הפוליטית הזו, יוצא מישהו עם כזה פה גדול.  

7
ניסיון בעיכול

אבל עזבו אתכם משטויות, בואו נדבר רגע ברצינות. על כת פלורת המעיים שמעתם? בימים אלה נחתה אצלי חוברת תעמולה של שטראוס, שנועדה לשווק את היוגורט "אקטיביה", והיא מלאה בהוכחות שכת פלורת המעיים חיה ובועטת.

"מיליון צרכנים ב-35 מדינות אוכלים גביע אקטיביה בכל יום ומרגישים בהבדל" אומרת החוברת. "נסו למשך שבועיים ותרגישו בהבדל". מה זה אם לא מיסיונריות של היוגורט, שהוא אחד מתשמישי הפולחן של הכת? ומהו טקס אכילת היוגורט היומי אם לא המקבילה הפלוראית לתפילה? נסו למשך שבועיים, אומרים לכם – שזה בערך כמו "בואו לעשות אצלנו שבת". ובכל מקום מופיעה המימרה שהומצאה כמדומני על-ידי ג. יפית "וזה נבדק מחקרית!"*

(* נבדק מחקרית = כמו "הוכח מדעית", רק שכמובן המחקר לא היה מדעי ושום דבר לא הוכח, ומישהו עוד עלול לתבוע את שטראוס על פרסום מטעה. אז במקום שקר משתמשים בדמגוגיה).

פרטים נוספים בקרוב.

8
שמתם לב ש…
* דו"צ מירי רגב, אחרי שנעלמה לכמה שבועות, חזרה שוב לבצבץ בתגובות אוויליות לתקשורת?
* במפעל הפיס מחלקים מתנות (טמקא)?
* ההומפייג' של NRG השתנה?
בן לאדן מת? (טמקא)
* כבר לילה שני ברציפות שיורד גשם?
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עופר לנדא   ביום 24 בספטמבר 2006 בשעה 20:51

    ברחובות ממשיך להיות חם, יבש, ומייאש!

  • שוקי   ביום 25 בספטמבר 2006 בשעה 18:32

    אני אתחיל דווקא מהסוף – אם מבחינתי מפלגת העבודה יכולה ללכת לעזאזל, אז כנראה שיש ב"עבודה שחורה" עוד משהו, מלבד האפשרות לשקם את מפלגת העבודה.
    לי באופן אישי לא נותרה סימפטיה למפלגת העבודה, ובוודאי לא לשרי העבודה (בכל זאת, לשאר חברי המפלגה מגיע ליהנות מהספק, כל עוד לא הצביעו בעד התקציב גם בכנסת).
    אבל גם כשקראתי להצביע למפלגה, זה לא בגלל שראיתי חשיבות במפלגה הזו כשלעצמה, אלא בגלל המצע שבשמו היא רצה, ובשביל הסיכוי שבלי קשר להישגיה בבחירות, שהיא תמשוך בכיוון הזה.

    במצבה הנוכחי מפלגת העבודה לא הולכת לקבל את הקול שלי בבחירות הבאות, אבל הם תמיד יכולים לחזור בתשובה, להכות על חטא ולהתחיל לתקן. קשה לי להאמין, אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות, ומעבר לזה – אני לא הולך לקוות אלא *לדרוש* שיקיימו מה שהבטיחו, או לא יפעילו בניגוד להבטחות, וזה בלי קשר לשאלה אם אתן להם שוב את קולי או לא. אני "כבר שילמתי" ורוצה תמורה.

    מעבר לזה, מסיבות פרקטיות, קשה לי להאמין באלטרנטיבה בדמות מפלגה חדשה. אני כן מאמין שיכולה לצמוח אלטרנטיבה בדמות של מועמדים טובים יותר, שיחליפו את האנשים שאיכזבו.

    אולי הייתי צריך לדייק יותר ולומר שמבחינתי שרי העבודה יכולים ללכת לעזאזל, ולקחת איתם כמה מהח"כים מטעם העבודה. כשאמרתי "מפלגה" לא התכוונתי, למשל, למאות המתנדבים שפגשתי בתקופת הבחירות, שהקדישו את זמנם והרסו את בריאותם מתוך תקווה לשינוי.

  • איתי   ביום 25 בספטמבר 2006 בשעה 15:34

    זהו משפט מפתח שראוי להסבר יותר מפורט, בייחוד ממי שעסק פה בשכנוע מסיבי לטובת מפלגת העבודה טרם הבחירות. ואל תמכור לנו שוב את המשפט האפולוגטי על "יותר הפחיד אותי שהם לא יקיימו מה שהבטיחו מאשר שקדימה והליכוד כן יקיימו". לפחות לקוראיך שהצביעו לעבודה מגיעה תשובה יותר רצינית, עם דיון בחלופות.

    כמו רוב גדול של מצביעי העבודה, בייחוד אלו שבאו בגלל המצע החברתי גם אתה (גם אני) מבועס ומחורפן. השאלה לאן להוביל את הכעס ולא פחות חשוב מזה – מהי הדרך המהירה והיעילה שבה אנשים כמוני וכמוך יכולים לגרום לכך שתהיה פה מפלגה סוציאל דמוקרטית אמיתית.

    אם הגעת כמו יונית ויואב גל למסקנה שהדרך למפלגה הזו עוברת דרך חורבן מוחלט של מפלגת העבודה, אז קדימה, תתחיל לטוות את החוטים של המפלגה החדשה – לחפש מנהיגים, לחפש מימון ולשכנע חברים. כי במקביל להרס (המתרחש, בוא נודה, גם בלי שוקי גלילי) חייבת להיות גם בנייה.

    וגם שאלת קיטבג – אם מפלגת העבודה כולה יכולה ללכת לעזאזל – מדוע אתה תומך ב"עבודה שחורה"?

  • איתי   ביום 25 בספטמבר 2006 בשעה 15:36

    צ"ל "יותר משהפחיד אותי שהם לא יקיימו..
    הפחיד אותי שהליכו וקדימה יקיימו"

  • איתי   ביום 25 בספטמבר 2006 בשעה 20:47

    1. יש ב"עבודה שחורה" עוד משהו – פרט בבקשה. אני יכול לדמיין כל מיני דברים. משהו פרקטי בקנה?
    2. לא הולכת לקבל את הקול שלי – גם שלי. נהפוך הוא, אטיף בכל מקום למי שהגיע אליה משמאל להצביע חד"ש ולמי שהגיע אליה מימין להצביע ש"ס (או אם אורלב יקים מפלגה דתית מתונה).
    3. להחליף אנשים שאיכזבו – לשם כך אנשים כמוך צריכים להתפקד ולקרוא להתפקדות (בבחירות תצביע למי שבא לך, אבל רק מתפקדים יכולים להעניש פוליטיקאים ולא רק להעניש מפלגה).
    4. להכות על חטא ולתקן – לשם כך נדרש גיבוש של רשימת קריטריונים מינימליים מעשיים ובחינים להגדרת חזרה בתשובה.

כתיבת תגובה