וועדת חקירה למלחמת לבנון השנייה

קצת פחות מחודש אחרי הפגנת התנועה לאיכות השלטון, שקראה להקמת וועדת חקירה, זכתה התנועה הערב להצלחה חסרת תקדים. בג"ץ הורה למדינה לנמק בתוך חמישה ימים מדוע לא תוקם וועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מלחמת לבנון השנייה.

בדרך-כלל אני מתנגד למה שמכונה אקטיביזם שיפוטי, ובאופן ספציפי לנטייה של בג"ץ לעסוק בעניינים שאמורים להיות מוכרעים בבית המחוקקים. אבל במקרה הזה, לא זו בלבד שבג"ץ מרים את הכפפה שהכנסת והממשלה השליכו, אלא שהוא גם מייצג בבירור את רצון העם. זוהי הממשלה שפועלת בניגוד מוחלט למה שרובנו המכריע רוצה.

לא בטוח, אגב, שהוועדה שמינה ראש-הממשלה אהוד אולמרט לא מספיקה, או לא תעשה את העבודה. למעשה, אני חושב שמינוי הוועדה הזו היה טעות טקטית חמורה מצד אולמרט. הרי מה אומרים כל הפרשנים – שהוועדה תיבחן על-פי מסקנותיה. אם תפסוק שהדרג המדיני פעל נכון, הציבור יתקומם. אם תסיק שהוא כשל, הציבור יאמר "כל הכבוד".

כלומר, במינוי וועדת וינוגרד (ב) אהוד אולמרט בעצם גזר מראש את גורלו. להרוויח ממנה ספק אם הוא יכול.

ובכל זאת, וועדת חקירה ממלכתית צריכה לקום. יצאנו למלחמה, נעשו בה שגיאות, היו להן השלכות, וצריך לחקור כיצד התקבלו ההחלטות והאם מקבלי ההחלטות ראויים להישאר בתפקידם. מבחינה משפטית, וועדה שמינה ראש-הממשלה, מוטל עליה לדווח לראש-הממשלה והיא אינה יכולה להדיח אותו. כמובן שמבחינה ציבורית אין לזה משמעות, אבל כל העסק מריח רע מאד ומרגיש רע מאד. וועדת חקירה ממלכתית היא הכרח, והיא תקום.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • כדור מרובע   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 21:01

    "כיצד התקבלו ההחלטות והאם מקבלי ההחלטות ראויים להישאר בתפקידם" הוא הציבור, לא ועדה.

  • באנדר   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 21:08

    אנחנו לא צרכים וועדה שתגיד לנו עם אולמרט ראש ממשלה טוב או לא.
    בשביל זה יש בחירות.

  • שוקי   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 21:15

    ומה לגבי בית משפט? בית משפט אנחנו צריכים?
    ומה לגבי פיקוח וביקורת של הרשויות זו על זו? מה אם הרשות המבצעת פועלת בניגוד לחוק, או בניגוד למנדט שהוענק לה? ומה אם זה קורה שלושה חודשים אחרי בחירות – נסבול את זה עוד 4 שנים?

  • מיכל   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 21:21

    בייחוד הפתיע אותי שאליוקים רובינשטיין היה בהרכב…

  • רוגל   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 21:23

    מה הנושא החוקתי שמצריך התערבות בג"ץ בהחלטה פוליטית, ראויה או לא. אני בכלל אהיה מאוד מודאג אם בג"ץ יתחיל לפעול על פי רצון העם – יש סיבה מדוע שופטים לא נבחרים בבחירות דמוקרטיות וזו אחת מהן.
    שאלת הקמת ועדת חקירה היא שאלה פוליטית ולא משפטית והתערבות בית המשפט נראית לא במקומה.
    ושאלת אגב שוקי, האם אתה נגד אקטיביזים שיפוטי או נגד אקטיביזים שיפוטי כשהוא איננו לדעתך?

  • נמרוד   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 21:26

    האם בידינו היכולת להיות חשופים לכל המידע בקשר להגינותו, יושרו וכוונותיו של רה"מ?
    האם אנו יודעים כיצד לסנן פרשן זה או לקרוא כתבה זו דווקא ביום סגרירי בניו-יורק טיימס?

    אני מנסה להגיד שלרשויות יש תפקיד חשוב במערכת האיזונים והבלמים, אני לא מחכה לבחירות כדי לדעת אם לתמוך במדיניות מסויימת ולא משנה אם זה חוק ההסדרים או ההתנתקות. הנה שני דברים שמביא לציבור רה"מ, על אחד הוא מגונה, עושים סרטי תעודה, מקימים אנדרטאות וכו' וכו', ועל אחד יש כותרת בעיתון וגם היא לא מסבירה ולא מבררת.

    מישהו מכם יודע מהי תכנית ההתנתקות? מדוע עכשיו? מה ניסה אריק שרון למנוע? את מהלכיו של מי חסם?
    מישהו מכם יודע אילו שרי עבודה תמכו בחוק ההסדרים? מישהו מכם פיקסס לכל אחד מהם הסבר למה עליו להתנגד לחוק? מישהו מכם קרא את החוק?

    אנחנו צריכים ועדה!
    אנחנו צריכים לגוון את מערכות האיזונים והבלמים. הציבור עסוק בפופוליטיקה ולא בפוליטיקה.

    "ציפי לבני פופולארית ומה דעתה על דו"ח העוני? ומה דעתה על סגירת נציבות הדורות הבאים? מה דעתה על מדיניות מרחיבה והקטנת הריבית?

    מה שחשוב זה שהדולר יורד – אבל מה המשמעות של כל זה?

  • יוחאי עילם   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 21:29

    אחרי ההפגנה הכושלת בכיכר, נראה היה שהמומנטום הוא עם הממשלה, ושועדת וינוגרד מתרוממת.
    החלטת בג"ץ מפתיעה, ויכולה לאלץ את הממשלה להקים ועדה כזאת.

  • שוקי   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 21:45

    אני נגד אקטיביזם שיפוטי כשהוא פוגע במודל שמכונה "פוליטיקה הסדרית" (אני מקווה שהמושג מוכר, ואם לא אז יש חומר ברשת. אם יהיה ביקוש אני אסביר ואצטט ממורי ורבותי).

    יש בעיות שאי אפשר להכריע בהן בתקופה מסויימת, וזו הסיבה שהמחוקק לא פתר אותן אלא יצר הסדרים או הניח לחקיקה המקומית לטפל בהם. במקרים כאלה התערבות בג"ץ מזיקה ליציבות הפוליטית ולבג"ץ.

    אני, ככלל, נגד אקטיביזם שיפוטי *דווקא* משום שבישראל הרשות השופטת לא נבחרת על-ידי הציבור אלא על-ידי וועדה למינוי שופטים. הבעייתיות שבעניין הזה נוסחה והודגמה על-ידי אנשים מוכשרים ממני. לא שאני טוען שבחירות כלליות לתפקידי שופטים יהיו טובות יותר, אבל יש בדמוקרטיה בעיה מהותית בהכרעה של רשות כזו על רשות אחרת כשאחת קיבלה את כוחה מהעם והשנייה לא.

    הסיבה שבכל זאת אני שמח על ההחלטה הספציפית של בג"ץ, היא שכאן יש לנו מקרה שבו הרשות המבצעת פועלת באופן שמנוגד מהותית לרוח הדמוקרטית. היא מסרבת ("לכאורה") להיות חשופה לביקורת אובייקטיבית ובלתי תלויה, שהציבור ממש זועק לה.

    ואני כבר לא מדבר על שבעת אחוזי התמיכה של אולמרט – אפילו אם הנתון מוגזם, זה חסר תקדים לא רק בתולדות המדינה אלא לדעתי בתולדות המשטרים הדמוקרטיים בכלל.

    אתה יכול לומר שזו "דמוקרטיה מתגוננת". יש כאן הליך שהוא א-דמוקרטי, אין ספק. ההליך הזה מתבצע במצב שבו אנשים שנבחרו באופן דמוקרטי פועלים במובהק נגד הרצון והאינטרס של העם, ובניגוד מוחלט למנדט שקיבלו ממנו. בעצם מנצלים לרעה את הדמוקרטיה.

    אתה רואה סוציאל דמוקרטיה? אתה רואה התכנסות? איך קורה שארבעה חודשים אחרי הבחירות כל מה שהלכו עליו לבחירות כבר נשכח? זה מצב בלתי נסבל.

    נושא וועדת החקירה הוא הגדשת הסאה. לגולדה הייתה יותר תמיכה בציבור כשמינו את וועדת אגרנט.

  • רוגל   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 22:15

    תמיכה בוועדת חקירה ובין התערבות בג"ץ בהחלטה, אלו שני נושאים נפרדים.
    השאלה שצריכה להשאל היא האם יש עילה תחיקתית להתערבות בית המשפט בהחלטה שהיא פוליטית במהותה. אם יש לחץ ציבורי לקיומה של וועדת החקירה הוא צריך להתבטא בכלים אחרים, פוליטיים, ולא בבית המשפט.
    שאלת התמיכה הציבורית באהוד אולמרט , ובממשלה, איננה מן העניין. האם ההחלטה על הקמת וועדת חקירה צריכה להיות שונה בהתאם לרייטיניג של הממשלה? או שמא זו החלטה עניינית לגופה של המלחמה.

  • שוקי   ביום 5 באוקטובר 2006 בשעה 23:03

    אני לא חושב שירדת לסוף דעתי, אבל בוא נתמקד בשאלת העילה.

    אני מפנה אותך לחוק יסוד השפיטה
    http://elyon1.court.gov.il/heb/laws/yesod.htm

    "בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר".

    בתוקף זה מוטל עליו "…לתת צווים לרשויות המדינה… לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין".

    בג"ץ אמור להתמודד, בין השאר, עם מקרים שבהם ממשלה שנבחרה על-פי דין פועלת באופן שאיננו צודק. וכאן שאלת הצדק היא לא "פוליטית", לא קשורה לערכים שלי או שלך. יש כאן שאלה קשה אם החלטת רה"מ לחקור באופן כזה או באופן אחר היא מוטה משיקולים זרים ולכן מנוגדת לאינטרס הציבורי.

  • ד.ט   ביום 6 באוקטובר 2006 בשעה 9:44

    וככל הידוע אין שום חשד שהממשלה פעלה בתקופת המלחמה באופן לא חוקי. לפיכך ההחלטה אם להקים ועדת חקירה או לא היא בידיה בלבד.

  • שוקי   ביום 6 באוקטובר 2006 בשעה 11:56

    צודק. אבל השאלה במקרה זה היא לא מה הממשלה חייבת לעשות אלא האם רה"מ אינו פועל מתוך ניגוד עניינים.

  • איציק ש.   ביום 6 באוקטובר 2006 בשעה 19:46

    גם ועדת חקירה ממלכתית צריכה לדווח לממשלה וגם אינה מחוייבת לקבל את מסקנותיה(באופן תיאורטי).

השאר תגובה