החלטת בג"ץ: מוצדקת או לא?

[נכתב במקור כתגובה לרוגל כאן, אבל נראה לי חשוב מספיק כדי לפרסם כפוסט נפרד]

בג"ץ הורה לממשלה לנמק בתור חמישה ימים מדוע לא אינה מקימה וועדת חקירה שתבדוק את ההתנהלות סביב המלחמה בלבנון.

נשאלת השאלה הלגיטימית: על יסוד מה מתערב בית-המשפט העליון בפעולת הממשלה הנבחרת. כי לכאורה, לפחות, אם הציבור אינו מרוצה מהממשלה וממעשיה אז הדרך לטפל בזה היא בקלפי.

לשם כך הפניתי לחוק יסוד השפיטה, המגדיר את תחומי האחריות והסמכויות של בית-המשפט העליון כך:

"…בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר".

[בתוקף זה מוטל עליו] "…לתת צווים לרשויות המדינה… לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין".

כלומר, בג"ץ אמור להתמודד, בין השאר, עם מקרים בהם ממשלה שנבחרה על-פי דין פועלת באופן שאיננו צודק. וכאן שאלת הצדק היא לא "פוליטית", לא קשורה לערכים שלי או שלכם. זה שונה, למשל, מפסיקת בג"ץ בנושא הזכות לקיום בכבוד (למרות שבמקרה ההוא אני באופן אישי חשתי שלעזאזל החוק – כי צדק הרי אין פה).

יש כאן שאלה קשה אם החלטת רה"מ לחקור באופן כזה או באופן אחר מוטה משיקולים זרים ולכן מנוגדת לאינטרס הציבורי. אם זה המצב, אז ברור שעתירת התנועה לאיכות השלטון במקומה. בג"ץ לא הכריע בשאלה אלא ביקש הסבר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוגל   ביום 6 באוקטובר 2006 בשעה 4:04

    במעורפלות של חוק היסוד מתחיל הויכוח על אקטיביזים שיפוטי….

  • שושי   ביום 6 באוקטובר 2006 בשעה 10:25

    אם התעוררה שאלה של תום-לב בקביעת סוג הוועדה, נפתחת הדלת לבג"צ.

  • שוקי   ביום 6 באוקטובר 2006 בשעה 11:54

    תודה לנעמה ולאיריס.
    אין לי כמובן את הידע הדרוש כדי להכריע ביניכן, ואני נאלץ להיצמד לנוסח היבש כפי שאדם סביר יכול להבין אותו.
    נעמה – האם "כוונת המחוקק" כאן, היא לדעתך המובן המקורי של הטקסט שתורגם כפי שאת תופסת אותו, או המשמעות העברית היבשה של הנוסח?
    והאם מה ששושי אומרת לא קולע בדיוק לנקודה?

  • איריס   ביום 6 באוקטובר 2006 בשעה 8:19

    סעד מן הצדק הוא מונח מן המשפט המקובל ולא קשור כלל למשפט החוקתי האמריקאי, לענ"ד, והכוונה לסעד אקויטבלי, והמונח קיים גם בדין האזרחי כמובן, זכר לחלוקת הסמכויות בין הטריבונלים השונים של בית הלורדים ושל הצ'נסרי. אין מקום להשוואה למונחים אמריקאים כי זה לא נשאב מהשיטה ההיא בכלל.

    סעד מן הצדק הוא מונח טכני מוגדר ומובן לפי עקרונות המשפט המקובל שאנחנו נשענים עליו.
    כמי שתרגמה לאנגלית במשך ארבע שנים את חוקי מדינת ישראל, אני מרגישה שהתרגום הוא לא הבעיה במקרה הזה.

  • נעמה   ביום 6 באוקטובר 2006 בשעה 12:00

    [התגובה נמחקה ופורסמה מחדש. במקור הופיעה שנייה]

    "בית המשפט הגבוה לצדק" הוא תרגום לקוי של המונח האנגלי "high court of justice" שתרגומו הנכון והפשוט (ובהתאם לשיטת המשפט האנגלית ממנה זה לקוח) הוא "בית משפט".
    "סעד מן הצדק" הוא תרגום (עוד יותר) לקוי של"administration of justice" שתרגומו הפשוט הוא "ניהול בתי-המשפט". וכבר נכתב על כך.
    יוצא שאי-אפשר להסתמך על מונחים אלו כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בעניין פוליטי לחלוטין כמו איזו ועדת חקירה להקים (על העניין עצמו אני מקווה להספיק לכתוב היום). צא ולמד מהי חשיבותו של מתרגם…
    חג שמח

  • נעמה   ביום 6 באוקטובר 2006 בשעה 15:49

    איריס: מי השווה למונחים אמריקניים? כתבתי במפורש על המשפט האנגלי. סעד מן הצדק הוא אכן מושג מן המשפט המקובל, אבל לא בהקשר של בג"צ אלא בהקשר של הליכים אזרחיים.
    היסטורית מדובר בשגיאת תרגום, שכבר נכתב עליה (למשל, יצחק זמיר "מושג הצדק בבית המשפט הגבוה לצדק"). אבל החוק הישראלי אימץ את השגיאה ובעיקר אימץ אותה בג"צ ששש להרחיב את סמכויותיו. כך שהיום נתלים בכך, והמקור כבר לא כל כך חשוב. לדעתי זה מביא לטעות יותר קשה מטעות תרגום גרידא, שכן מדובר כבר בכניסה לשאלות קשות בנוגע לצדק, ואלו כלים יש לבית משפט לפסוק בסוגיות כאלו מעבר לשאלות אם הדבר נעשה על פי דין או בסמכות.

    לגבי העניין עצמו: יש בעתירה נקודה אחת חזקה משפטית, הנוגעת לאופן שבו מוגדרת הקמת ועדת בדיקה בחוק הממשלה: "מינה שר ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו". הטענה היא שמדובר בנושא רחב בהרבה מאשר תחום אחריות של שר מסוים. מכל מקום, בג"צ לא יכול לחייב את הממשלה לחקור וודאי לא להקים ועדת חקירה ממשלתית. זה דבר שלחץ ציבורי צריך לעשות, לא בג"צ. הכי רחוק שבג"צ יוכל ללכת הוא לפסול את ועדת וינוגרד ולומר לממשלה אם החלטת שאת רוצה לחקור, לא זה הכלי המתאים. הוא לא יכול לחייב ממשלה להקים ועדת חקירה. מצד שני, אם בג"צ חייב בעבר ראש ממשלה לפטר שר כאשר בחוק נאמר רק שהוא "רשאי" לעשות זאת, אז ברק באמת השאיר יסוד איתן לביה"מ העליון של היום גם לחייב ממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית… התערבות של בג"צ במקרה כזה, אגב, תהיה בעייתית מעבר לשאלות של אקטיביזם שיפוטי, שכן בהקמת ועדת חקירה ממלכתית הם בעצם מגלגלים את הכדור אל עצמם: על פי החוק נשיאת ביה"מ העליון ממנה את חברי הוועדה הממלכתית. יתכן שרק בשל כך הם יימנעו מכך, אני הייתי מעדיפה שהם יעשו זאת מסיבות כבדות יותר.

השאר תגובה