גילי סופר על חומוס

סימפוניית החומוס הבלתי גמורה.
צהריים אחד, לפני כמה שנים, הלכנו גילי ואני לאכול חומוס. אני חושב שזה היה בבהדונס. על גילי, מסתבר, נחה הרוח – אולי ביותר ממובן אחד. הוא כתב טקסט שאמור היה אולי להפוך לאיזו כתבת חומוס ב-netמגזין, אבל איכשהו קרה שזה לא קרה.

אז קבלו, בדיעבד, לינק לפרסום ראשון של סימפוניית החומוס הבלתי גמורה של גילי. אחורי זה, אתם יכולים להמשיך ללא ערוך, אתר שכולו סימפוניות שלא שמעתם (בהזדמנות נדבר עליו יותר).

השתדלתי להשאיר את הטקסט של גילי קרוב ככל האפשר למקור. תמצאו, מכל מקום, הערות של עבדכם הנאמן א.ש.מ (אבו שוקי המקורי). יכול להיות שיש לנו פה ז'אנר חדש, נראה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

השאר תגובה