מצעד הגאווה ב-10 שורות

לפני ארבעה חודשים בדיוק כתבתי כאן על מצעד הגאווה, והסברתי מדוע לדעתי עדיף לא לקיים אותו בירושלים. גם היום, אני חושב שעדיף היה לקיים אותו בתל-אביב, מהרבה סיבות. אלא שפרשת מצעד הגאווה כבר מזמן פרצה את גבולות הדיון בשאלה האם נכון, כדאי, לגיטימי או רצוי לקיים את המצעד שם. מרגע שנכנסו לתמונה האיומים באלימות, זהו כבר מאבק על הדרך שבה יוכרעו ויכוחים בארץ הזו.

אני חושב שגם החרדים הם ציבור מקופח. אני חושב שהמחאה האלימה סביב מצעד הגאווה, לא מבטאת את האמונות או סגנון הויכוח של רוב הציבור החרדי. הדיווח העיתונאי בעניין הזה חושף לא מעט את הצביעות והפרימיטיביות של התקשורת. אבל כל זה לא רלוונטי. מי שמאיים על חיי מפגינים, בלי קשר להעדפה המינית שלהם, מאיים בעצם על כולנו. לכן כנראה שגם אני אשים את פעמיי ירושלימה ביום שישי (אם יהיה לי טרמפ).

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ד.ט   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 11:18

    לדעתך?

  • ליאור גימל   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 12:57

    צור קשר אם אתה עדיין זקוק לטרמפ. עדיף כמה שיותר מהר.

  • מיקי   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 13:28

    יונית
    הבנתי שמצאנו את הדרך לקדם אותם כלפי מעלה

    ביום ו' בהפגנה למען הדמוקרטיה

    פטרנליזם מעולם לא נובע מעודף חכמה

    אתם מוכיחים זאת השכם והערב

    בהצלחה בדרך החינוך שלך

    חבל שקצת קשה לנו למפות את המצב ולבדוק בעוד 10-15 שנים

    מאד תצטערי על מה שכתבת, כמובן שזו רק דעתי הצנועה

  • יוחאי עילם   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 14:56

    אני יכול לברר פרטים נוספים

  • יוחאי עילם   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 22:31

    מתוך אתר אגודת הסטודנטים:

    מצעד הגאווה בירושלים
    ביום שישי ה- 10/11/06 יתקיים מצעד הגאווה בירושלים. אגודת הסטודנטים מארגנת הסעות מהאוניברסיטה.

    ל-50 הנרשמים הראשונים ההסעה היא חינם.
    לפרטים והרשמה- דלפק אגודת הסטודנטים שבבניין מיטשל- 036407662.

    http://www.student.co.il/?CategoryID=267&ArticleID=265&Page=2

    FYI

  • אורי   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 10:01

    לא ברור לי משהו, אם שהמחאה האלימה סביב מצעד הגאווה, לא מבטאת את האמונות או סגנון הויכוח של רוב הציבור החרדי, אז למה לך לצעוד "דווקא" בירושלים? הלא הם לא באמת מאיימים על הדמוקרטיה הליברלית. וזה שיש כמה צעירים תוססים שעושים שטויות ולא שומעים לרבנים הקוראים תיגר על האלימות המתפשטת, אומר בעצם שאין ממה לחשוש ושהכול זה תעמולה יחצ"נית של הפלג הפוליטי הזניח של הקהילה ההומו-לסבית בירושלים, בשת"פ עם אנשי התקשורת המתלהמים בשומעים את המילים "סכנה לדמוקרטיה הישראלית" ושאר ירקות ופרות ביאושים.

  • יונית   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 10:23

    הליברלית, ברור שלא. רק על הדמוקרטיה. ומאחר ומדובר בכמה אלפי "צעירים תוססים", שאף דקרו אדם בשנה שעברה, הניסיון להקל בזה ראש נראה לי מסוכן.

    אני לא מחוייבת לאפולוגטיקה לדתיים או לאף אחד, ולכן אציין שהאשמת התקשורת כאן היא מגוחכת בעיני. אם היה זרם נגדי בציבור החרדי האמור שהיה חשוב לו להפגין את התנגדותו לאלימותם של אלפי המתפרעים, הוא היה עושה את זה, ולא רק באמצעות קריאות חלושות ומתנצלות ומתבכיינות (כן, זו תועבה, אבל למה אלימות הו הו הו). אי לכך, מבחינת הציבור החילוני כולו, ולא רק הפלג הזניח של הקהילה ההומו-לסבית, מדובר כאן בהתקפה ישירה על חירותם, וכן, גם על הדמוקרטיה הישראלית.

    אני לא גיי, אני שונאת מצעדים, אבל כמו שאמר מקס, מתחו קו בחול, ואני לא אשאר אדישה אליו.

  • יונית   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 11:44

    הם ציבור מקופח מבחינה כלכלית, בדומה לערבים במדינת ישראל, ועל כך מעידים נתונים "אובייקטיביים" רבים. לדעתי זה לא נכון, ואין מקום להשוואה בין הקיפוח של הציבור החרדי לבין הקיפוח של הציבור הערבי. אני, לצערי, חושבת שהרבה מהקיפוח העכשווי של החרדים הוא תוצר של ההנהגה שלהם, שפועלת בצורה אקטיבית להנציח את מצב העוני והיעדר ההשכלה בציבור לצורך השגת כוח, וכשהם כבר משיגים כוח פוליטי, נגיד 17 מנדטים, הם משתמשים בו כדי להעמיק עוד יותר את הפער, האטימות, הנתק והשנאה בין הציבור הדתי והחילוני (שמבוסס במידה כל כך רבה על בורות הדדית), ולקדם את עצמם. ההנהגה החילונית לא מציבה קונטרה, מצד אחד, ומצד שני, היא לא זו שאמורה לייצג את הציבור הזה. זה מצב מאוד מצער, שלדעתי הפתרון היחיד שיכול להיות לו הוא מלמטה, אבל המרחק הוא כל כך גדול, שאין לי מושג איך עושים את זה. אצל הערבים בישראל הבעיה היתה במשך הזמן שהם האמינו יותר מדי בדמוקרטיה, ולכן לא הצליחו ליצור כוח פוליטי סקטוריאלי משמעותי. פלא באמת שהשבר שגרמו להם מאורעות אוקטובר היה כל כך עמוק. הדבר היחיד שמשותף לשתי הקבוצות למיטב הכרתי הוא שיעור ילודה גבוה, דבר שכיח במקומות וציבורים שמרניים שבהם אין דגש על השכלת נשים. אבל זוהי, כאמור, רק צורה אחת להסתכל על המציאות…

  • אורי   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 15:54

    למיטב ידיעתי, יש כוח רב ומרכזי המתנגד לכל אלימות של השבאב הפרחחי הצעיר מאוד והתוסס מטבעו.

    אבל, הוא בעצם לא קיים. את יודעתלמה? כי התקשורת, כן שוב התקשורת, אשמה בכך שהיא מעדיפה לפרסם בכותרות קידוש לבנה את "האדם נשך כלב" ולעולם לא "כלב נשך אדם". התקשורת חיה וניזונה ומפמפמת לכולנו בראש את הפרובוקטיבי והרדוד שבדיווח המציאותי.

  • יונית   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 18:33

    למיטב ידיעתי, החכמים הכי גדולים ביהדות היו משכילים ולא רק בתורה, אם על זה אתה מדבר, כך שהנצחת הבורות במגזר לא ממש נראית לי כקשורה יותר מדי לעקרונות הדת. אם אתה חושב שלחשוב על דרכים לחלץ אותם מהעוני ולמצוא פתרונות לשנאה הנוראית הזאת ולפילוג זה פטרנליזם, אז איך אומרים אצלנו, נו שויין. וגם אם אתה חושב שביקורת על הנהגות זה פטרנליזם, אז גם כן, נו שויין. ואם אתה מדבר על נושא השכלת הנשים והילודה, אז זה פשוט ממצא ססטיסטי. ואם לא, אז אני at loss מול הביקורת שלך, ואשמח אם תסביר את עצמך.

    ולאורי – אני האחרונה שאסנגר על התקשורת, ויש לי בטן מלאה ביותר על מה שמכנים כאן בשם "חדשות". אבל לא צריך להגזים ולהפיל עליה את הכל. בכל מקרה, חרדים שיוצאים נגד חרדים ושתומכים בהומואים זה מאוד "אדם נשך כלב". אז איפה הם?

    ולשאר – יש לנו אופציה לטרמפ, יש סיכוי שהיא תבריז, ולכן כן – נשמח לשמוע על אופציות נוספות.

  • שפי   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 19:36

    תנועת שלום-עכשיו, ככל שהיא יותר ניצחה אידיאולוגית כך היא יותר הפסידה בשטח, וכך נולד הגילגול המוקצן שלה, תנועת ירושלים-עכשיו. האם צפויות אותן תוצאות?

  • יונית   ביום 8 בנובמבר 2006 בשעה 21:41

    זו תסמונת. פור ריל.

  • אורי   ביום 12 בנובמבר 2006 בשעה 1:04

    >> "חרדים שיוצאים נגד חרדים ושתומכים בהומואים זה מאוד "אדם נשך כלב". אז איפה הם?"

    לא דיברתי על "חרדים שיוצאים נגד חרדים ושתומכים בהומואים", אלא על חרדים שמגנים כל אקט של אלימות מצד יהודים חרדים. ואת זה התקשורת בארץ לא מעוניינת להנציח בדעת הקהל הישראלית החילונית-המסורתית. אך לא יעזור להם מאומה והנה האמת יצאה לאור בדמות הפתרון הסופי עליו הגיעו לפשרה עם החרדים.

    ומאחר והיהדות איננה הומופובית, אין כל טעם לבוא ולטעון זאת בפומבי. הדבר הזה ידוע למי שבאמת רוצה לדעת ולא להיות שבוי בדעות קדומות. ראי למשל רשימתי הקצרה על כך, בעיקר בחלקה השני:

    http://www.notes.co.il/uripaz/22140.asp

  • יונית   ביום 12 בנובמבר 2006 בשעה 8:46

    ה"תומכים בהומואים" כאן לא בא לומר שהם תומכים בזכותם של ההומוסקסואלים להתקיים ומקבלים את התופעה, אם כי הייתי שמחה לראות גם את זה. (אני יודעת שהיהדות אינה הומופובית. הוסבר לי ארוכות, אבל לנוכח הסגנון והתוכן האוונגליסטי שהשתלט על הדיון שבא מכיוון החרדים, נראה לי שיש מקום רב מאוד לטעון את זה בפומבי). ולידיעתך, התפרסמו פה ושם דברים של חרדים שמגנים כל אקט של אלימות מצד יהודים חרדים בהקשר הזה, בין השאר דברים של ראש עיריית ירושלים ושל סודרי מש"ס. התקשורת מעוניינת להנציח את כל מה שיביא לה רייטינג ופרסום, ולעניות דעתי, לא היה קשה להרים טקסטים ברוח זו שהתקשורת תקנה בארבע ידיים, ובהחלט אפשר להציג את הגישה הזאת באופן פופוליסטי שיעבור בעיתונים של המדינה.

כתיבת תגובה