מהו בלוג? (דיון)

בניגוד למה שאתם אולי חושבים, השאלה שבכותרת היא לא עניין פעוט אלא שאלה שטובי המוחות מתחבטים בה. הסיבה שגם אני נדרש לה, קשורה לשני דברים שכתבתי עליהם כאן לאחרונה:

א. קידום בלוגים שימוש בטכניקות מתוך הפרקטיקה המכונה SEO (ר"ת של Search Engine Optimisation), כדי להגדיל את התנועה לבלוג שלכם. זהו נושא טכני במקצת, עם השלכות על תחומים אחרים, ולא ננסה להיכנס כאן להסבר על רגל אחת. בכל אופן, שאני עוסק בו (בקריאה אינטנסיבית וניסויים מבוקרים) למעלה משנה. אני לא מחשיב את עצמי מומחה, אבל אני בקיא בחומר.

ב. בלוג חומוס להמונים שהוא "בלוג החומוס הראשון בעולם", ולכן אנשים רבים שואלים אותי "מדוע קוראים לו בלוג?". הם אומרים ש"בלוג זה יומן ו'חומוס להמונים' הוא אתר". בקיצור: רווחת תפיסה שגויה כאילו בלוג הוא מקום שמוקדש לכתיבה אישית בלבד.

אז מהו בלוג?
בלוג איננו יומן אישי (Journal) אלא יומן רשת או יומן מסע ברשת (Web-log). כלומר, הוא יכול להיות בכל סגנון ותוכן כמו "יומני דנית", "אל עצמי", או יומנה של אנה פרנק, אבל זהו שימוש די מינורי שלו. רק בישראל, בגלל התרגום המילולי הבעייתי, נשלטת קהילת הבלוגים על-ידי פקאצות. בלוג יכול לעסוק בכל נושא, להיות אישי, קבוצתי, תמטי או מכוון מטרה כמו עבודה שחורה (הקישור הוא לגירסת בטא בשלבי פיתוח מוקדמים, אז אל תטרחו). 

מקובלת עליי ההגדרה של אורי ברוכין (אני מנסח בשפתי ומקווה שאני מציג את הדברים נכון): "בלוג" הוא שם של פורמט. העובדה שאתר אינטרנט מסויים הוא "בלוג", אומרת לנו למה לצפות מבחינת ארכיטקטורת הלינקים הפנימית שלו, ואולי אפילו מוסכמות מסויימות שקשורות לשפה, אבל הוא לא אומר כלום על הנושא, על התוכן, על הסגנון.

מהם רשימות ושידורי ניסיון
אתר רשימות מציע מערכת אתרים אישיים. כך הוגדר עם הקמתו, להבנתי, לא בגלל שהאתרים שפועלים במסגרת הפרוייקט אינם בלוגים. קוצרן ברוכין-לוינסקי-גליני ושות', פשוט ראה בחזונו אתר שיכתבו בו טובי המוחות וגדולי הכותבים (ונתקעו עם אנשים כמוני, לא נעים…). 

אבל כן -טכנית, מדובר בבלוגים. לא במובן של ג'ורנלים אלא במובן של שימוש בפורמט של בלוג. שידורי ניסיון, אם כן, הוא האתר האישי שלי שבנוי בפורמט של בלוג. אין לו נושא אחד, כי נושאי הכתיבה שלי הם רבים (נגיד, בשל בהיותי בעל אישיות ססגונית ומלא תחביבים כרימון).

לא מוגזם לומר שהבלוג הזה משקף יותר את אישיותי מאשר את הידע שלי, כי הרי יש לי לא רק ידיעות אלא גם דעות, ולא רק רקע אקדמי ואינטלקטואלי כזה או אחר, אלא גם ניסיון חיים מסויים, והכרעות מוסריות ואפילו רגשות, שבהם אני רוצה לשתף אנשים שעשויים להזדהות או להתעניין. לכן זהו "אתר אישי". והקורא האינטליגנטי יכול להבדיל בין דבר לדבר, או לשאול ולהגיב וליצור דיון, או לתקוף אותי בשם בדוי – קצת מזכיר בלוגים של פקאצות, אבל לא בדיוק אותו הדבר.

מהו בלוג החומוס
חומוס להמונים הוא בלוג שמוקדש לחומוס. יש לו נושא ברור, והוא לא אני. ולמרות שזה אתר שאני אחראי על התוכן והשיווק שלו, הוא לא "אתר אישי" (על הטכנולוגיה, אגב, אחראי אחי הסופר-מוכשר טל, שעוקר הרים של HTML וטוחנם זה בזה). את רוב הפוסטים, כותב בכלל "אבו שוקי המקורי".

בלוג החומוס גם נועד למטרות ברורות:
א. להציע מקום שאפשר יהיה לקרוא בו על חומוס ועל חומוסיות, לדעת איפה כדאי לאכול ואיך מכינים דברים טעימים.
ב. לשמש את טל ואותי כדי לשפר מיומנויות ולבנות מוניטין בכמה תחומים, בפרוייקט של "תרומה לקהילה" (קהילת מאותגרי החומוס, כמובן). כיף לעבוד על אתר כזה, אפשר ללמוד ממנו המון, ונורא מסקרן לבדוק לאן אפשר לקחת את זה.
ג. לתת תירוץ לעצמנו ולאנשים אחרים לבלות זמן יחד, בעבודה יצירתית, בהזלת ריר על סטטיסטיקות וכמובן: באכילת חומוס.

בקיצור: אין קשר בין העובדה שאתר מסויים הוא בלוג לבין התוכן או המטרות שלו, מלבד העובדה שלא משלמים לנו על זה כסף ולכן רצוי שנהנה מזה.

ולגופם של העניין והשאלה: יכולנו לקרוא לחומוס להמונים "אתר החומוס", אבל הוא לא סתם אתר – הוא בלוג. יש לזה משמעויות שהרבה אנשים יבינו רק בשנים הבאות, אבל אנחנו לא חושבים שזה דבר שיש להתבייש בו. וגם שאלנו את מר"ן גדי שמשון, והוא תמך בדעתנו.

מהי הבלוגספירה
בלוגים יכולים להיות שונים זה מזה, ובכל זאת הם בלוגים. הם גם חלק מהבלוגספירה, שהיא האקו-סיסטם של הבלוגים.

ה"בלוגספירה" (או "בלוגוספירה") היא לא מונח ריק מתוכן, שמשתמשים בו כל מיני ברוכינים, קיננים וצביקבשורים, גלמורים, וולווטים, גדישמשונים ועבדכם הנאמן-ים (וסליחה אם שכחתי מישהו). הבלוגספירה היא משהו שאפשר לנסח ולייצג אותו במושגים פורמליים, מתמטיים.

Google, למשל, עושה את זה כבר מזמן – הוא משתמש בכלים של ניתוח סמנטי כדי לזהות דפוסים מילוליים. הוא ממפה לינקים כגרפים, ומזהה בהם דפוסים חוזרים. הוא גם מזהה את הפלטפורמה בה משתמש האתר ומסווג אותה ככזו שמשמשת בלוגים.

בלוגים וקידום אתרים
Google יוד

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שוקי   ביום 18 בנובמבר 2006 בשעה 16:37

    מה לא היה ברור בשני המשפטים האלה:
    "Google… בכלים של ניתוח סמנטי כדי לזהות דפוסים מילוליים. הוא ממפה לינקים כגרפים, ומזהה בהם דפוסים חוזרים. הוא גם מזהה את הפלטפורמה בה משתמש האתר ומסווג אותה ככזו שמשמשת בלוגים".

    אם אתה "בלוג" אז אתה חלק מקהילה שאפשר לאפיין אותה גם טכנית וגם קונספלטואלית.

  • יניב   ביום 18 בנובמבר 2006 בשעה 23:22

    זה שאתה מתקין וורדפרס ומתחיל לכתוב פוסטים על חומוס לא הופך את "חומוס להמונים" לבלוג.
    אתה משתמש בפורמט לא נכון עבור המטרה שאתה בעצמך הגדרת (בפוסט פה).
    "חומוס להמונים" צריך להיות "אתר" ולהשתמש בפורמט של אתר. כרגע הוא משתמש בפורמט שגוי – של בלוג.
    אתה צריך אתר, עם תפריט מוגדר (ותפריט שממוין לפי נושאים ולא לפי א"ב) ומבנה מסויים.
    בפורמט של היום דף של מתכון מעוצב בדיוק כמו המלצה לחומוסיה ושניהם נמצאים ביחד באותו דף יחד עם פוסטים שמדברים על הסטוריה של חומוס.
    לא מצאתי חיפוש באתר וגם אם היה אז חיפוש של מילה מסויימת היה מציג כנראה פוסטים מנושאים שונים כמו בבלוג (ואם הוא היה מציג אחרת אז בכלל הוא לא היה מתאים לפורמט הקיים היום – של בלוג).
    בנוסף – תגובות הקוראים קשורות לפוסט ונגררות איתו. התגובות מהקהל צריכות להיות בפורמט של "פורום", כאשר נוצרת שיחה ומשתמש אחד עונה למשתמש שני (בפורמט של בלוג המשתמשים מגיבים לתוכן הפוסט ולא לתוכן של משתמשים אחרים).
    קח את טל, תשבו לאפיין מה אתם רוצים לעשות. תתחילו מאיפיון של מה אתם רוצים ורק אז תחפשו את התוכנה המתאימה. כמו שזה נראה כרגע התחלתם מתוכנה מסויימת (וורדפרס) ואתם מנסים להתאים את עצמכם לפורמט של בלוג כי זה מה שיש.

  • שוקי   ביום 19 בנובמבר 2006 בשעה 13:14

    לא נכון. לא אמרתי ש"עבודה שחורה" לא צריך להיות בלוג, אלא אמרתי שלא צריך להגדיר אותו באופן רשמי כבלוג.
    אני חושב כך משום שאני יודע שישנם אנשים שאין להם מושג מהו בלוג או שיש להם דימוי של הבלוג כדבר לא רציני. גם ההערה של יניב נוגעת לחסרונות של וורדפרס ולא של פורמט הבלוג.
    ולפני שאתה עונה, נסה להתסכל על כל אתר תוכן גדול ולשאול את עצמך – מה ההבדל? החלוקה הפנימית של הטור המרכזי? הגרפיקה בטורים הצדדיים? בזה שולטים בעזרת מה שנקרא THEME והכל ניתן לשינוי, גם בוורדפרס.
    הכל שאלה של השקעה.
    ואם אתה יודע להסביר מהו בלוג אחרת ממני, ולומר מה ב"בלוג" נוגד את המטרות שהוגדרו לעבודה שחורה או לאתר החומוס לצורך העניין, אתה מוזמן להגיד.

  • יניב   ביום 20 בנובמבר 2006 בשעה 8:59

    איתי – אם אתה רוצה לבנות שולחן או מיטה ואין לך את הכלים הדרושים או את הכסף, אתה בונה אותם מנייר ומספריים?

  • Xslf   ביום 21 בנובמבר 2006 בשעה 23:41

    שיש כאן ויכוח בתגובות האם משהו הוא אתר או בלוג.
    החלוקה הזו ("או אתר, או בלוג") ממש לא מובנת לי.
    לטעמי, בלוג הוא סוג של אתר שרץ על פלטפורמה מסויימת וככזה יש לו מאפיינים טיפוסיים.

    לכן: כל בלוג הוא אתר אינטרנט. לא כל אתר אינטרנט הוא בלוג (הווה אומר, יש כאן יחס של הכלה).

    השאלה האם אתר מסויים הוא בלוג או לא לא נראית לי מענינת. אם כבר מה שנראה לי יותר מעניין היא השאלה מהם המאפיינים הטיפוסיים של בלוג (כשמנכים דברים ספציפיים לפלטפורמת בלוגים מסויימת)? איך הדברים הטיפוסיים הללו משפיעים על הכתיבה בבלוג? על הקריאה בבלוג? איזה מן תכנים ואתרים אפשר לבנות עם הפלטפורמות האלו? (אני חושבת שאנחנו רחוקים מאוד ממיצוי בתחום הזה)
    וכו'

  • איתי אשר   ביום 18 בנובמבר 2006 בשעה 16:02

    תמצית טענותיך:
    א. אתר החומוס הוא בלוג בגלל הפורמט
    ב. אתר החומוס הוא בלוג כי אני, אורי ברוכין וגדי שמשון חושבים כך.
    ג. בגלל משמעויות שאתם תבינו רק בעתיד, כשתהיו חכמים כמוני.

    בימים אלה אני עובד הרבה עם אתר עתיר צפיות בשם neuroscience for kids במסגרת הכנת תערוכה למוזיאון המדע. גם הוא מכיל מידע, "מתכונים"
    והמון קישורים. זו יוזמה של משוגע לדבר – ד"ר לחקר המוח מאוניב' וושינגטון שרצה להביא את המוח אל בית הספר (יסודי בעיקר) ואפילו לגן.
    האם הוא בלוג? לא חושב.

    אני עדיין טוען שהסיבה העיקרית שאתה קראת לאתר בלוג (וחנן כהן ואורי קציר קראו כך לאתר קידום אלי עמיר לנשיאות) היא השימוש בוובסטר, במקום הזדקקות לתכנות html. בעיני זו לא סיבה. זה בערך כמו להגיד שכל מה שנכתב במכונת כתיבה זו שירה.

  • בועז כהן   ביום 18 בנובמבר 2006 בשעה 16:03

    מה איכפת לי מה זה בלוג, כל עוד זה טוב לי? אני הרוס על חומוס, אז קראתי וציטטתי מבלוג החומוס. אני אוהב מוזיקה, אז אני קורא בלוגים שעוסקים במוזיקה.

    מה איכפת לי אם בלוג הוא "יומן רשת", "אתר אישי" או "אל עצמי"? מה זה חשוב? מה איכפת לי כמה אנשים נכנסים אליו וכמה קוראים אותו, כל עוד אין בזה כסף ממילא.

    הגישה שלי לבלוג שלי היא רומנטית משהו. אני כותב מה שבא לי, מתי שמתחשק לי, באיזה אופן שעולה על דעתי – בלי להתחשב בשום צורה שהיא בכמות הנכנסים, למה הם נכנסים, מאיפה הם נכנסים ומי עומד מאחורי התגובות. זה פשוט לא איכפת לי. זה הבלוג שלי ואני אעשה בו מה שאני רוצה.

    העיסוק ב"מהו בלוג" גוזל יותר מדי אנרגיה, לטעמי – וגורם לאנשים לזילות כתיבתם, כשהם חושבים שמטרתם היא להביא כמה שיותר אנשים לבלוג שלהם. יש דוגמאות כאלה גם ב"רשימות" וגם מחוצה לו. חבל. תאוות הרייטינג תהרוג כל ניצוץ של כשרון וכנות.

    יש לכם בלוג, תכתבו בו מה שבא לכם. תעשו אותו הכי טוב שאפשר. תפסיקו לחנך אחרים בבלוג שלהם (כל מיני הערות אצל אבי לן ו/או יעל ישראל, תגובות נוזפניות המנסות למשמע את הכותב בבלוגו שלו …) – זה פשוט מגוחך.

    לא בא לכם על בלוג מסויים, על כותב מעצבן כזה או אחר – אל תכנסו לבלוג שלו לבקר.

    יותר מדי מלים נשפכות על קיטלוגים והגדרות ונסיונות למקם את מהות הבלוג בתוך איזשהו קונטקסט מוכר. זה טבעי ובו בזמן גם טפשי לחלוטין. אין לזה שום משמעות.

    אם תסביר לי מהו בדיוק תפוז, זה לא יגרום לי לחבב את טעמו של הפרי הזה – רק מפני שהסברת לי. ואם אני אוהב לאכול תפוזים, זה לא מעניין אותי שעוד 200 מיליון איש אוהבים לאכול תפוזים, ו/או אוכלים תפוזים באותו זמן, כמוני.

    שתי צרות עיקריות יש לכותבי בלוגים.
    גרפומניה (חוסר ביקורת עצמית) ותאוות הפירסום.

    כמי שקורא הרבה בלוגים, כל יום, אני יכול לומר שהבלוגים המוצלחים ביותר הם אלה שנכתבים מתוך נקודת מבט אישית, מצליחים להאיר את עיני בסוגיות שלא ידעתי עליהן – ויש בהם הקפדה על כתיבה ברמה גבוהה, בלי ה"כנסו! כנסו!" של תאבי הרייטינג.

    תהיו טובים, כבר יגיעו אליכם. יקראו אתכם. ירצו לבוא שוב. הרייטינג הוא השלב המאוחר של היצירה. קודם כל הבלוג צריך להיות הכי טוב שאתם יכולים לעשות. לא יותר, לא פחות.

    כל עוד לא משלמים לבעלי בלוגים על כל כניסה, אין משמעות לעובדה כמה אנשים קראו את הפוסט האחרון שלך. אם 100 או 10,000 איש.

  • איתי אשר   ביום 18 בנובמבר 2006 בשעה 16:04

    לא וובסטר אלא וורדפרס

  • איתי אשר   ביום 18 בנובמבר 2006 בשעה 16:12

    לעתים הרצון בהגדלת הכמות (ו/או האיכות) של הקוראים נובע מרצון להשפיע ולא משיקולי אגו.

    כאשר אסי סיקורל מרשימות רואה בגוגל שהמחפשים
    "חוק ההסדרים 2007" מגיעים קודם כל לרשימה החזקה והכואבת שלו על פגיעת החוק בשירותי הבריאות, אני בטוח שזה עושה לו תחושה טובה.
    לא תחושב של "וואו אני דודו טופז מלך הרייטינג" אלא תחושה שבעזרת הרשת, הבלוג והגוגל רופא קהילתי בנגב יכול להשפיע על תודעתם של אזרחים שאינו מכיר ולא יכיר. אם כל האנשים האלה יתחילו לחשוב רק קצת על הקשר בין מה שקורה בפוליטיקה ובין החיים הפרטיים שלהם,
    אולי יהיה פה קצת יותר טוב.

  • שפי   ביום 18 בנובמבר 2006 בשעה 17:57

    ברשימתי שלהלן השקעתי די הרבה בניסיון לקדם את הדיון בסוגיה זאת:
    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=4284392

  • איתי אשר   ביום 19 בנובמבר 2006 בשעה 10:54

    אם אני רוצה לפתוח בלוג ולא יודע html
    אני הולך לוורדפרס
    אם אני גם לא יכול להשקיע גרוש אני הולך
    לתפוז או ישרא
    שאלה: אם אני רוצה להקים אתר ולא יודע html
    אבל פורמט הוורדפרס לא מתאים לי כי הוא של בלוגים, מה עלי לעשות?

    שוקי – זה נכון גם לגבי עבודה שחורה לא רק על חומוס. שם אתה עצמך הסכמת שעבודה שחורה צריך להיות אתר ולא בלוג

  • אסף פדרמן   ביום 20 בנובמבר 2006 בשעה 23:38

    בלוג זה רק דברים שאני כותב. וכל השאר פוקצ'ות עם שמן זית וחומץ בלסמי.
    סתם. מצד אחד אהבתי את ההגדרה הטכנית שלך. טוב לסדר את הראש עם דברים חד משמעיים. מצד שני, …בעצם אין שום צד שני. אין חשק בכלל לכתוב על כתיבה על בלוגים. וזו חס ושלום לא ביקורת. אדרבא, אתה כותב נחמד מאוד.

  • אסף פדרמן   ביום 20 בנובמבר 2006 בשעה 23:42

    אתה הולך לג'ומלה. ובקרוב אולי חוות ישראג'ומלה?

השאר תגובה