יש להסיר את חסינותה של אסתרינה טרטמן

על-פי ynet, ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) הגישה היום הצעת חוק להגבלת בג"ץ. הצעת החוק עד כמה שאני יכול לשפוט כאדם שאיננו משפטן, היא בזויה ברמה הציבורית אך תקפה מבחינה משפטית.

אני לא מאמין שיצא משהו מהצעת החוק הזו, אבל תארו לעצמכם שכן ונסו להבין מה המשמעות. הצעת החוק של טרטמן נועדה להפוך את ישראל למדינה נטולת תשתית של ביקורת חוקתית. המשמעות היא שאפשר יהיה להעביר בכנסת חוקים שמנוגדים לעקרונות הדמוקרטיה או שישללו זכויות אדם, ובג"ץ לא יתערב. שאפשר יהיה ליזום חקיקה אנטי-דתית קיצונית, או להעביר חוק שכולנו צריכים ללכת עם רעלות, ובג"ץ לא יוכל להועיל.

כשלעצמי, תמיד הייתי נגד האקטיביזם השיפוטי בנושאים שמצויים במחלוקת ערכית עמוקה. אבל אני בהחלט בעד האקטיביזם השיפוטי כאשר הוא מיישר קו עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, למשל, כמו במקרה האחרון.

זה כובל את ידי צה"ל? טוב מאד, זה אומר שאנחנו מדינה שבה המטרה לא מקדשת את האמצעים. לא הכל מותר. יעבור החוק של טרטמן? הכל יהיה מותר. להרביץ לעצירים ולהחרים לכם את הרכוש ולדון אתכם למוות כי לא הבעתם מספיק התלהבות בתמיכתכם במשטר. זה מה שאומרת הצעת החוק של טרטמן.

הטעות של טרטמן
התגובה של כמה אנשים שאני מכיר להצעה הנואלת של טרטמן הייתה לצחוק. האשה הזו, כבוד חברת-הכנסת טרטמן, שמה עצמה ללעג ולקלס.

אבל בין התבטאויותיה ש-ynet מצטט הייתה אמירה שלא ראויה לשום גיחוך: "מה שבג"ץ עושה היום זו עבריינות לשמה". כיצד עבריינות? על איזה חוק הם עברו? בקיצור, לא רק שאלו דברי הבל (או שמא עילגות?) אלא שטרטמן הוציאה רעה את דיבת בית-המשפט העליון של ישראל.

להעמיד אותה על כך לדין נדמה לי שאי אפשר, משום שיש לה חסינות. אבל אפשר להסיר את חסינותה ואני חושב שצריך לעשות את זה. הלוואי שיימצא חבר-הכנסת שיהיה לו את האומץ (בכל זאת, אי אפשר לדעת אם זה לא יכניס אותו לאיזו רשימה שתישלף פעם על-ידי המשטר האפל שיקום כאן).

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • בלעם   ביום 13 בדצמבר 2006 בשעה 19:55

    במאמר ב-ynet היו הרבה תגובות נלהבות להצעה של הגברת. יכול להיות שלעם באמת מגיע מנהיג חזק שיראה להם מאיפה משתין הדג.

  • הדב   ביום 14 בדצמבר 2006 בשעה 0:06

    יש משהו דומה בחקיקה האקטיבית של בג”צ וחוק ההסדרים
    בשני המקרים מדובר בקבוצה של אנשי מקצוע, פה כלכלנים ושם שופטים
    הרגשת הגילדה קיימת בשני המקומות
    גם הרגשת האנחנו יודעים מה נכון
    בשני המקרים יש קבוצות שמרגישות שיש כאן מחטף שאינו דמוקרטי גם אם חוקי
    באופן מאכזב (לטעמי) ה“שמאל” מוחה נגד חוק ההסדרים ומרוצה מבג”צ ללא סייג
    יש כאן ללא ספק עניין של איזון – האם הקבוצה המצומצמת, שבידה ניתן הכח לעקוף את התהליך הדמוקרטי הרגיל, נוהגת בו ביראת כבוד, רק כשאין ברירה
    לטעמי בשני המקרים לא

  • עומרון   ביום 14 בדצמבר 2006 בשעה 8:36

    אני גם לא משפטן, אז אתה מוזמן לתקן שגיאות.

    לבג"צ אין סמכות חוקית לפסול חוקים של הכנסת ולא תמצא סמכות כזו באף חוק, כולל לא בחוק יסוד השפיטה. החירות של בג"צ לפסול חוקים (אם אינני טועה) נקבעה על ידו עצמו בהערת שוליים של אהרון ברק בפסק דין עלום, בדבר החירות העתידית של בג"צ לפסול חוקים. כך שלמיטב ידיעתי ח"כ טרטמן אינה טועה כשהיא אומרת שבג"צ עובר על החוק. אגב, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבג"צ עושה זאת – ראה פס"ד נחמני.

    הטענה כאילו פסיקת בג"צ עולה עם חוק יסוד כבוד האדם אינה שגויה, אך לא רלוונטית, כיוון שגם הפסיקה ההפוכה היתה עולה בקנה אחד עם חוק היסוד. למיטב זכרוני בית המשפט העליון הבריטי לא נקט באותה גישה של בג"צ בכל האמור למצב באירלנד וקשה להגיד על בריטניה שאינה דמוקרטיה או שאינה חוקתית.

    בג"צ כופה דעתו על הכנסת וזו זכותה המלאה של הכנסת להגביל את כוחו של בג"צ. יותר מכך, זו גם חובתה, כיוון שהכנסת היא הגוף הייצוגי של אזרחי המדינה ובג"ץ לא. ואם מי שנפגע מפעילות צה"ל בשטחים לא יקבל פיצוי פירושו פגיעה בדמוקרטיה? הרי אני מזכיר לך שבג"צ אסר על פעולות מסוימות של צה"ל שבפירוש ריסנו את צה"ל (ובצדק), אך לסוגיית הכספים אין קשר ישיר לפעילות של צה"ל ואם המדינה לא תשלם פיצויים על פגיעה במסגרת פעילות חוקית זה לא הופך אותה לפחות דמוקרטית או למדינה פאשיסטית.

    (אגב, למיטב ידיעתי אם אתה נפגע על ידי שוטר במהלך פעילות משטרתית לגיטימית אתה יכול לתבוע אולי שני גרוש פיצויים ואם רוצים לסכל את פסיקת בג"צ, כל מה שצריך לעשות זה לחוקק חוק שמגדיר פיצוי של אגורה לכל מי שהוכיח שנגרם לו נזק.)

    בסופו של דבר, האקטיביזם השיפוטי נכון היכן שישנה מצוקה הנובעת מחוסר החלטיות של הכנסת או כאשר מתקיימת חקיקה המניפה דגל שחור מעל הדמוקרטיה. החוק הזה אינו עונה על אחד הקריטריונים האלה, גם אם אתה מתנגד לו. דמוקרטיה היא מונח רחב מאוד והכנסת צריכה להתנהל בתוך גבולותיו. בג"צ צריך רק לוודא שאין חריגה נוראית מהגבולות, אבל לא לקבוע אותם או לקבוע את הנתיב בו הכנסת תוליך את המדינה.

  • אמיל   ביום 19 בדצמבר 2006 בשעה 12:33

    יש להסיר את חסינותה של אסתרינה טרטמן
    == > על מה בדיוק ? מה העילה המשפטית ?
    על-פי ynet, ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) הגישה היום הצעת חוק להגבלת בג"ץ. הצעת החוק עד כמה שאני יכול לשפוט כאדם שאיננו משפטן, היא בזויה ברמה הציבורית אך תקפה מבחינה משפטית.
    == > זאת אומרת , אינך משפטן , אבל טוען שמשפטית , הצעת החוק תקפה ! אז מדוע יש להסיר את החסינות של ח"כ טרטמן ? לגבי "בזויה" – זו דעתך ואיני מסכים איתה , אבל זכותך…

    אני לא מאמין שיצא משהו מהצעת החוק הזו, אבל תארו לעצמכם שכן ונסו להבין מה המשמעות. הצעת החוק של טרטמן נועדה להפוך את ישראל למדינה נטולת תשתית של ביקורת חוקתית. המשמעות היא שאפשר יהיה להעביר בכנסת חוקים שמנוגדים לעקרונות הדמוקרטיה או שישללו זכויות אדם, ובג"ץ לא יתערב. שאפשר יהיה ליזום חקיקה אנטי-דתית קיצונית, או להעביר חוק שכולנו צריכים ללכת עם רעלות, ובג"ץ לא יוכל להועיל.
    == > ביקורת !!! אמרת יפה , ביקורת – לא ביטול חוקים. מבקר המדינה לדוגמה – האם הוא רשאי להדיח ראש רשות שסרח ? לא ולא – הוא מעביר ביקורת ונותן דו"ח למקבלי החלטות.

    כשלעצמי, תמיד הייתי נגד האקטיביזם השיפוטי בנושאים שמצויים במחלוקת ערכית עמוקה. אבל אני בהחלט בעד האקטיביזם השיפוטי כאשר הוא מיישר קו עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, למשל, כמו במקרה האחרון.
    == > אני לא אוהב את המושג "אקטיביזם שיפוטי" לאור העובדה הפשוטה שהכנסת נבחרת בידי העם , הרכב הממשלה נגזר בעקיפין ע"י הרכב הכנסת , אבל מי בוחר את השופטים ? אגב , אם תהיה בחירת שופטים ע"י העם– אני אשנה את דעתי.

    זה כובל את ידי צה"ל? טוב מאד, זה אומר שאנחנו מדינה שבה המטרה לא מקדשת את האמצעים. לא הכל מותר. יעבור החוק של טרטמן? הכל יהיה מותר. להרביץ לעצירים ולהחרים לכם את הרכוש ולדון אתכם למוות כי לא הבעתם מספיק התלהבות בתמיכתכם במשטר. זה מה שאומרת הצעת החוק של טרטמן.
    == > לא נכון ! זו פרשנותו של הכותב והיא מוטעית מן היסוד.

    הטעות של טרטמן
    התגובה של כמה אנשים שאני מכיר להצעה הנואלת של טרטמן הייתה לצחוק. האשה הזו, כבוד חברת-הכנסת טרטמן, שמה עצמה ללעג ולקלס.
    == > לא נכון הצעת החוק טובה ולעניין. ברור שיש תיקונים שצריך לעשות , אבל אתה בטח יודע שלוקח המון זמן ( ושלוש קריאות ) עד שהחוק עובר סופית.

    אבל בין התבטאויותיה ש-ynet מצטט הייתה אמירה שלא ראויה לשום גיחוך: "מה שבג"ץ עושה היום זו עבריינות לשמה". כיצד עבריינות?
    == > עבריינות כי בג"צ נוטל לעצמו סמכויות לו לא. חקיקיה זו סמכותה הבלעדית של כנסת ישראל השואבת את כוחה מן העם. ישירות מן העם !
    על איזה חוק הם עברו? בקיצור, לא רק שאלו דברי הבל (או שמא עילגות?) אלא שטרטמן הוציאה רעה את דיבת בית-המשפט העליון של ישראל.
    == > אוי ואבוי ! דיבת בית המשפט העליון , הוד רוממותו … ואתה – האם אינך מוציא את דיבתה של ח"כ אסתרינה טרטמן.

    להעמיד אותה על כך לדין נדמה לי שאי אפשר, משום שיש לה חסינות.
    == > על מה ? אתה בעצמך טוען שאין עבירה !
    אבל אפשר להסיר את חסינותה ואני חושב שצריך לעשות את זה.
    == > על מה , אם אין עבירה ?
    הלוואי שיימצא חבר-הכנסת שיהיה לו את האומץ (בכל זאת, אי אפשר לדעת אם זה לא יכניס אותו לאיזו רשימה שתישלף פעם על-ידי המשטר האפל שיקום כאן).
    == > אתה רואה ! אתה מדרדר בעצמך לרמה של " גזען , פשיסט , סוכן קג"ב " . למה שיקום כאן משטר אפל ? אני אגיד לך למה. אם לא נהיה דמוקרטיה חזקה , אם לא נשמור על מערכת האיזונים הנכונה , אם הברדק ימשיך לחגוג – אכן איזה יום האמון של האזרחים בשלטון הדמוקראטי איבד סופית ויקום איזה "מושיע לאומי". כל עוד אני חי , אעשה הכל שזה לא יקרה !
    ולך , אדון נכבד לא יזיק לבקש סליחה מח"כ טרטמן וכל עוד היא מכהנת בכנסת – הקפד נא להוסיף את התואר ח"כ.
    חג חנוכה שמח
    פורסם ב 13 בדצמבר 2006 18:53 במדור מציאות 2.0 | 11 תגובות
    אפשרויות (הסבר): משלוח בדואר | טרקבק | דלישס | שווה קריאה
    בלעם בתאריך 12/13/2006 7:55:28 PM
    ללא נושא
    במאמר ב-ynet היו הרבה תגובות נלהבות להצעה של הגברת. יכול להיות שלעם באמת מגיע מנהיג חזק שיראה להם מאיפה משתין הדג.
    == > נכון שצריך שלטון חזק ויציב , אבל להראות מאיפה … צריך קודם כל לאויבינו .
    יונית [אתר] בתאריך 12/13/2006 8:23:23 PM
    בלעם
    לך מגיע מנהיג חזק כזה, או שאתה כבר באוסטרליה?
    אייל גרוס [אתר] בתאריך 12/13/2006 8:48:11 PM
    ללא נושא
    מה שאירוני בנושא הזה שהטענה שראוי שהכנסת תחליט ולא בג"צ נשמעת בדרך כלל מחכ"ים שמתגובתם עולה שהם לא מבינים באיזה חוק מדובר
    == > אני בטוח שח"כ טרטמן מבינה היטב באיזה חוק מדובר.
    ומה הוא עושה ומה בדיוק פסק בג"צ, מה שחותר תחת קביעתם שהם צריכים לקבוע ולא בג"צ. בכל מקרה התגובה לפסק הדין הזה היסטרית, וביחוד לאור כל הדברים שבג"צ דווקא אישר.
    ולא אחזור על מה שכבר כתבתי
    http://www.notes.co.il/gross/26420.asp
    == > למה תגובה היסטרית ? ח"כ טרטמן לא טענה שצריך לפזר את הבג"צ ! צריך בסך הכל להעמידו במקומו.
    איתי אשר [אתר] בתאריך 12/13/2006 8:49:14 PM
    לתקשורת ולווינט בכלל זה
    יש חלק גדול בצמיחתם של דמגוגים כמו טרטמן (שתמונתה מתנוססת כדוגמנית עכשיו בעמוד השער) וישראל "שלח לי סמס" חסון, ולפניהם – גילה גמליאל, עוזי כהן וכו' – ככל שניתן יותר מקום בעיתון לטמטום ולהתלהמות – הטמטום רק גדל ומשתלט. וכך גם הזלזול של הציבור בפוליטיקאים וירידת אחוז ההצבעה.
    == > אני מוחה בתוקף על ההשוואה בין ח"כ טרטמן וח"כ חסון לבין גילה ועוזי . זאת פגיעה באינטליגנציה של הקורא !

    פשוט לא משתלם להיות ח"כ יסודי ורציני כמו למשל חברה למפלגה (כמדומני) יורי שטרן.
    == > אילו רק היית יודע , איך ח"כ שטרן ( שיחלים במהרה ) עובד בשיתוף פעולה עם ח"כ טרטמן . אתה מוזמן לעיין בסיכומי ישיבות של הועדה לביקורת המדינה בחצי השנה האחרונה ולהתרשם מהרמה הגבוהה של ח"כ אסתרינה טרטמן. בקשר לח"כ ישראל חסון – כל ח"כ מחפש לו דרך להיות בקשר עם הציבור , מה רע בסמ"ס ? אגב , לי אישית הדרך אינה נראית , אבל למה לפסול ?

    אותו דבר גם לגבי הכותרות שמנפקים חברי הכנסת הערבים משמאל ולפעמים גם זהבה גלאון. מה שמתלהם מקבל אייטם. פעילות חשובה למען האזרח – כלום.
    == > בקשר למר"צ וערבים – מסכים לחלוטין . אגב , אם הוזכר כאן ח"כ יורי שטרן – אזי בכנסת הקודמת הוא עשה למען איכות הסביבה יותר מכל הח"כים של מר"צ יחד שמשום מה מצטיירים כירוקים. ועוד טיפ – מי הגיש בכנסת הנוכחית הצעת חוק להפסיק שימוש בשקיות ניילון לטובת אריזות נייר ?
    אייל גרוס [אתר] בתאריך 12/13/2006 8:54:34 PM
    ללא נושא
    איש לא יתכחש לפעולה החשובה של זהבה גלאון בנושאים כמו סחר בנשים ועוד, אז ההשוואה לא נראית לי לעניין.
    == > ספין תקשורתי ! ח"כים רבים פועלים בכיוון , רק שזהבה נשמעת יותר !
    הדב בתאריך 12/14/2006 12:06:46 AM
    בג"צ וחוק ההסדרים
    יש משהו דומה בחקיקה האקטיבית של בג”צ וחוק ההסדרים
    בשני המקרים מדובר בקבוצה של אנשי מקצוע, פה כלכלנים ושם שופטים
    הרגשת הגילדה קיימת בשני המקומות
    גם הרגשת האנחנו יודעים מה נכון
    בשני המקרים יש קבוצות שמרגישות שיש כאן מחטף שאינו דמוקרטי גם אם חוקי
    באופן מאכזב (לטעמי) ה“שמאל” מוחה נגד חוק ההסדרים ומרוצה מבג”צ ללא סייג
    יש כאן ללא ספק עניין של איזון – האם הקבוצה המצומצמת, שבידה ניתן הכח לעקוף את התהליך הדמוקרטי הרגיל, נוהגת בו ביראת כבוד, רק כשאין ברירה
    לטעמי בשני המקרים לא
    == > אכן גם חוק ההסדרים הוא חוק אנטי-דמוקרטי לטעמי , אבל לפחות מי שמקבל את החוק הזה הם נבחרי ציבור , לעומת זאת שופטי בג"צ אינם נבחרי ציבור.
    עומרון בתאריך 12/14/2006 8:36:38 AM
    מותר לטעון כנגד הזרם?
    אני גם לא משפטן, אז אתה מוזמן לתקן שגיאות.

    לבג"צ אין סמכות חוקית לפסול חוקים של הכנסת ולא תמצא סמכות כזו באף חוק, כולל לא בחוק יסוד השפיטה. החירות של בג"צ לפסול חוקים (אם אינני טועה) נקבעה על ידו עצמו בהערת שוליים של אהרון ברק בפסק דין עלום, בדבר החירות העתידית של בג"צ לפסול חוקים. כך שלמיטב ידיעתי ח"כ טרטמן אינה טועה כשהיא אומרת שבג"צ עובר על החוק. אגב, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבג"צ עושה זאת – ראה פס"ד נחמני.

    הטענה כאילו פסיקת בג"צ עולה עם חוק יסוד כבוד האדם אינה שגויה, אך לא רלוונטית, כיוון שגם הפסיקה ההפוכה היתה עולה בקנה אחד עם חוק היסוד. למיטב זכרוני בית המשפט העליון הבריטי לא נקט באותה גישה של בג"צ בכל האמור למצב באירלנד וקשה להגיד על בריטניה שאינה דמוקרטיה או שאינה חוקתית.

    בג"צ כופה דעתו על הכנסת וזו זכותה המלאה של הכנסת להגביל את כוחו של בג"צ. יותר מכך, זו גם חובתה, כיוון שהכנסת היא הגוף הייצוגי של אזרחי המדינה ובג"ץ לא. ואם מי שנפגע מפעילות צה"ל בשטחים לא יקבל פיצוי פירושו פגיעה בדמוקרטיה? הרי אני מזכיר לך שבג"צ אסר על פעולות מסוימות של צה"ל שבפירוש ריסנו את צה"ל (ובצדק), אך לסוגיית הכספים אין קשר ישיר לפעילות של צה"ל ואם המדינה לא תשלם פיצויים על פגיעה במסגרת פעילות חוקית זה לא הופך אותה לפחות דמוקרטית או למדינה פאשיסטית.

    (אגב, למיטב ידיעתי אם אתה נפגע על ידי שוטר במהלך פעילות משטרתית לגיטימית אתה יכול לתבוע אולי שני גרוש פיצויים ואם רוצים לסכל את פסיקת בג"צ, כל מה שצריך לעשות זה לחוקק חוק שמגדיר פיצוי של אגורה לכל מי שהוכיח שנגרם לו נזק.)

    בסופו של דבר, האקטיביזם השיפוטי נכון היכן שישנה מצוקה הנובעת מחוסר החלטיות של הכנסת או כאשר מתקיימת חקיקה המניפה דגל שחור מעל הדמוקרטיה. החוק הזה אינו עונה על אחד הקריטריונים האלה, גם אם אתה מתנגד לו. דמוקרטיה היא מונח רחב מאוד והכנסת צריכה להתנהל בתוך גבולותיו. בג"צ צריך רק לוודא שאין חריגה נוראית מהגבולות, אבל לא לקבוע אותם או לקבוע את הנתיב בו הכנסת תוליך את המדינה.
    === > אהבתי מאוד את התגובה ואני אעביר אותה הלאה.
    אייל גרוס [אתר] בתאריך 12/14/2006 11:01:23 AM
    משפטים בשבע שגיאות
    הרבה דברים לא נכונים כתבת עומרוןובין היתר שאם תקרא את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אז תסביר לי מה לאור החוק בג"צ אמור לעשות עם חוק שסותר אותו. ואגב הקביעה של בית המשפט העליון, ולא רק ברק, גם שמגר זמיר ואחרים ישבו בתיק ההוא, שיש לו סמכות לפסול חוק שסותר את חוק היסוד היתה לא בהערה אלא בפסק דין ארוך מפורט ומנומק ובכלל לא עלום בשם בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי הידוע גם כפסק דין חוק גל.
    בריטניה אינה דמוקרטיה חוקתית במובן שאין לה חוקי יסוד או חוקה שמאפשרים ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית, ובכל זאת היא כפופה לבית הדין האירופאי לזכויות אדם שקבע יותר מפעם אחד שדברים שעשתה באירלנד אסורים.
    == > ביקורת איננה סמכות לבטל חוקים ! אגב , אני בעד תיקון שבית המשפט לחוקה ( ובינתיים בג"צ – כל עוד אין חוקה ) יוסמך לעכב חוק ולהחזירו לכנסת בהערות לתיקונים , אבל ממש לא לפסילה.
    החקיקה הזו היא חקיקה שאכן מניפה דגל שחור מבחינה דמוקרטית – אם עוד בכלל אפשר לדבר על דמוקרטיה.
    מכל מקום תוכל לקרוא על ההצדקות לביקורת שיפוטית בפוסט שלי שקישרתי אליו בתגובה לעיל
    איתי אשר [אתר] בתאריך 12/14/2006 2:07:13 PM
    אייל אין לנו ויכוח
    על תרומתה של גלאון למאבק החשוב בסחר בנשים
    אך מה מפועלה מקבל פומבי? בעיקר הצהרות
    בוטות. זו זהבה גלאון ש"הציבור" שאינו מצביע מרצ מכיר, לא את הצד האחר שלה – שעובד. ובניגוד לפה הגדול הקודם של מרצ, שולמית אלוני, נדמה לי שגלאון זוכה להרבה פחות הערכה. התקשורת היא זו שמלמדת את גלאון (ואת כולם)
    שמשתלם יותר להגיד משפטים בסגנון "הרב עXXXיה מטומטם" מאשר לחוקק חוקים או לדאוג לאכיפת חוקים.
    == > אם הזכירו פה גם את אלוני וגם את גלאון , אני נותן פה נקודה למחשבה. בין הסיבות לירידת כוחה של מר"צ הוא סכסוכי צמרת , בין אם אלה ריבים בין שולמית אלוני ליוסי שריד , ובין אם התככים בין ח"כ ביילין לח"כ גלאון. לעומת זאת , ח"כ אסתרינה טרטמן היא בהחלט אחת הסיבות להצלחתו של אביגדור ליברמן בבחירות האחרונות יש ביניהם עבודת צוות מעולה והם תמיד מגבים אחד את השני.
    ולסיכום כל תגובותיי, תאהבו את זה או לא – ראש הממשלה הבא יהיה אביגדור ליברמן !

    שוקי גלילי
    עיתונאי ואיש מחשבים.

    שכן של אסתרינה
    איש מחשבים ואזרח שאכפת לו

  • מאור   ביום 19 בדצמבר 2006 בשעה 16:50

    הידעת שבהולנד ובלגיה אסור לבית המשפט העליון לערוך בקרה שיפוטית ומי שמבצע אותה זה הפרלמנט?

    גם בצרפת בית המשפט העליון לא מתערב והבקרה השיפוטית מבוצעת ע"י מועצה מיוחדת.

    בגרמניה יש בית משפט לחוקה.

    אז אחרי שראינו שאתה בור, בוא ונראה שאתה גם טיפש…

    אמרת :
    "להעמיד אותה על כך לדין נדמה לי שאי אפשר, משום שיש לה חסינות. אבל אפשר להסיר את חסינותה ואני חושב שצריך לעשות את זה. הלוואי שיימצא חבר-הכנסת שיהיה לו את האומץ"

    תגיד לי, אתה בא להעליב את האינטליגנציה שלנו?
    מה העילה המשפטית שבגינה אפשר להעמיד אותה לדין?

    הביקורת על בג"ץ חוצה מפלגות, חוצה אסכולות, גם אנשים מחוץ לפוליטיקה מבקרים את בג"ץ, אבל מה לעובדות ולמי שמאמין בכל ליבו כאילו יש קונספירציה של ליברמן "הרוסי המאפיונר" להתשלט על המדינה.

    מה אתה יודע על התרומה של חה"כ צ'יטה כהן ויורי שטרן לדמוקרטיה בישראל?

    בטח הזדהת עם המערכון של "ארץ נהדרת"…

    היכולות האינטלקואליות שלך כ"כ עלובות, שבקומה אני עושה לך בית ספר.

    בברכת הדמקורטיה והחירות.
    מאור.
    ישראל ביתנו.

  • שוקי   ביום 19 בדצמבר 2006 בשעה 21:54

    א. ביקורת שיפוטית לא יכולה להתבצע על-ידי הפרלמנט אם אתה רוצה הפרדת רשויות. עד שיקומו פה בית משפט לחוקה, או מועצה, או גוף אחר שימלא את התפקיד, בג"ץ ממלא אותו מתוקף חוק. יש לכך חסרונות אבל הם לא מצדיקים השתלחות בשופטים.

    ב. לו אסתרינה טרטמן לא הייתה ח"כ, אפשר היה להעמיד אותה לדין על העלבת עובד ציבור. מכיוון שהיא ח"כ יש לה חסינות, ואני חושב שההתבטאות שלה לפיה "שופטי בגץ הם עבריינים" היא לא רק עלבון לאינטליגנציה אלא גם בעלת אופי אנטי דמוקרטי.

    ג. אני מוטרד מאד מכך שיש מי שמנצל לרעה את החוק של העלבת עובד ציבור, אבל זה לא אומר שהחוק הזה מיותר או שלא צריך לאכוף אותו. אם אני אומר לך, למשל, שפגשתי יצורים אינטליגנטים ונאורים ממך בתוך האסלה, זה דבר אחד. אם אני אומר בפומבי דבר כזה לרב הראשי, לשופט או לראש הממשלה, זה דבר אחר. כשם שלקרוא לראש ממשלה רוצח או בוגד זה לא אותו הדבר כמו שתאמר שאני, נגיד, רוצח ובוגד.

    טוב שחתמת על התגובה שלך ואמרת מאיפה אתה בא ומה מניעיך. אני אתן לך ליהנות מהספק, ואניח שאתה סתם נאיבי וגס רוח ולא צבוע מתחסד שנוקט בשפה אלימה. וגם אתעלם מההערה המגוחכת שלך שרומזת שמעורבת כאן גזענות (אני חצי רוסי, ובחצי הזה יש הרבה אנשים שאני אוהב למרות שיש להם מבטא כמו של ליברמן).

  • מאור   ביום 20 בדצמבר 2006 בשעה 2:20

    אין שום קשר בין בקרה שיפוטית להפרדת רשויות, בקרה שיפוטית פירושה מה דינו של חוק הסותר את החוקה, אם כבר בקרה שיפוטית שמבוצעת ע"י הרשות השופטת דווקא פוגעת בהפרדת רשויות, כי הרשות השופטת פולשת לתחום של הרשות המחוקקת.

    שופט ממונה והשקפתו הפרטית מול רצון העם שבחר את חברי הפרלנט כנציגיו.

    ביקורת שיפוטית מבוצעת ע"י הפרלמנט בבלגיה והולנד, והוא הוא מופקד של שמירת החוקה וזכויות האדם.

    בצרפת נאסר בפירוש על בית המשפט העליון להתערב ואסור לו לבדוק חוקיותם של חוקים.

    טרטמן לא המציאה את הביקורת על בקרה שיפוטית מצד הרשות השופטת, לא בארץ (מיקי איתן הוא אביר המאבק בבג"ץ) ולא בעולם.

    אתה ממשיך לא לדייק ולטעון שיש חוק שמכשיר את בג"ץ לא לעשות זאת, אין שום כזה.
    האקטיביזם השיפוטי התרחב בגלל ואקום שנוצר, קיטוב מפלגתי בכנסת גרם לשיתוק פעולת החקיקה, אופי העתירות השתנה מקצה לקצה, שופטי בג"ץ פשוט התחילו לבדוק גם חוקי הכנסת.

    הדבר קיבל משנה תוקף בעקבות חקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחופש העיסוק, סעיפי השריון וההגנה על החוק מקנים לו סטטוס של חוק שהוא יותר חזק מחוקים אחרים, דבר שאפשר לו חופש פרשנות.

    חוק רשמי שמכשיר את בג"ץ לערוך בקרה שיפוטית, אין.

    ב) טרטמן לא אמרה ששופטי בג"ץ הם עבריינים, הצגת עובדה לא נכונה אשר יכולה לגרום תביעת לשון הרע.

    היא אמרה שההתנהגות של המוסד בג"ץ היא עבריינית, הבעת דיעה.

    ג) אני אצא ואלחם ואתנפל על כל מי שינסה לעשות למפלגה ציונית ודמוקרטית דה-לגיטמציה, אם זה בחצאי אמיתות, בשקרים, בסיסמאות.

    אני אישית לא יודע אם לקוות שאתה בור שמאמין באמת ובתמים בכוונות זדוניות אי אילו של ליברמן, או שיש לך אג'נדה להלחם במפלגה שאתה חלוק על דעתה באמצעים שפלים כגון הפחדה.

  • יונית   ביום 13 בדצמבר 2006 בשעה 20:23

    לך מגיע מנהיג חזק כזה, או שאתה כבר באוסטרליה?

  • אייל גרוס   ביום 13 בדצמבר 2006 בשעה 20:48

    מה שאירוני בנושא הזה שהטענה שראוי שהכנסת תחליט ולא בג"צ נשמעת בדרך כלל מחכ"ים שמתגובתם עולה שהם לא מבינים באיזה חוק מדובר ומה הוא עושה ומה בדיוק פסק בג"צ, מה שחותר תחת קביעתם שהם צריכים לקבוע ולא בג"צ. בכל מקרה התגובה לפסק הדין הזה היסטרית, וביחוד לאור כל הדברים שבג"צ דווקא אישר.
    ולא אחזור על מה שכבר כתבתי
    http://www.notes.co.il/gross/26420.asp

  • אייל גרוס   ביום 13 בדצמבר 2006 בשעה 20:48

    מה שאירוני בנושא הזה שהטענה שראוי שהכנסת תחליט ולא בג"צ נשמעת בדרך כלל מחכ"ים שמתגובתם עולה שהם לא מבינים באיזה חוק מדובר ומה הוא עושה ומה בדיוק פסק בג"צ, מה שחותר תחת קביעתם שהם צריכים לקבוע ולא בג"צ. בכל מקרה התגובה לפסק הדין הזה היסטרית, וביחוד לאור כל הדברים שבג"צ דווקא אישר.
    ולא אחזור על מה שכבר כתבתי
    http://www.notes.co.il/gross/26420.asp

  • איתי אשר   ביום 13 בדצמבר 2006 בשעה 20:49

    יש חלק גדול בצמיחתם של דמגוגים כמו טרטמן (שתמונתה מתנוססת כדוגמנית עכשיו בעמוד השער) וישראל "שלח לי סמס" חסון, ולפניהם – גילה גמליאל, עוזי כהן וכו' – ככל שניתן יותר מקום בעיתון לטמטום ולהתלהמות – הטמטום רק גדל ומשתלט. וכך גם הזלזול של הציבור בפוליטיקאים וירידת אחוז ההצבעה.

    פשוט לא משתלם להיות ח"כ יסודי ורציני כמו למשל חברה למפלגה (כמדומני) יורי שטרן.

    אותו דבר גם לגבי הכותרות שמנפקים חברי הכנסת הערבים משמאל ולפעמים גם זהבה גלאון. מה שמתלהם מקבל אייטם. פעילות חשובה למען האזרח – כלום.

  • אייל גרוס   ביום 13 בדצמבר 2006 בשעה 20:54

    איש לא יתכחש לפעולה החשובה של זהבה גלאון בנושאים כמו סחר בנשים ועוד, אז ההשוואה לא נראית לי לעניין.

  • אייל גרוס   ביום 13 בדצמבר 2006 בשעה 20:54

    איש לא יתכחש לפעולה החשובה של זהבה גלאון בנושאים כמו סחר בנשים ועוד, אז ההשוואה לא נראית לי לעניין.

  • אייל גרוס   ביום 14 בדצמבר 2006 בשעה 11:01

    הרבה דברים לא נכונים כתבת עומרוןובין היתר שאם תקרא את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אז תסביר לי מה לאור החוק בג"צ אמור לעשות עם חוק שסותר אותו. ואגב הקביעה של בית המשפט העליון, ולא רק ברק, גם שמגר זמיר ואחרים ישבו בתיק ההוא, שיש לו סמכות לפסול חוק שסותר את חוק היסוד היתה לא בהערה אלא בפסק דין ארוך מפורט ומנומק ובכלל לא עלום בשם בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי הידוע גם כפסק דין חוק גל.
    בריטניה אינה דמוקרטיה חוקתית במובן שאין לה חוקי יסוד או חוקה שמאפשרים ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית, ובכל זאת היא כפופה לבית הדין האירופאי לזכויות אדם שקבע יותר מפעם אחד שדברים שעשתה באירלנד אסורים.
    החקיקה הזו היא חקיקה שאכן מניפה דגל שחור מבחינה דמוקרטית – אם עוד בכלל אפשר לדבר על דמוקרטיה.
    מכל מקום תוכל לקרוא על ההצדקות לביקורת שיפוטית בפוסט שלי שקישרתי אליו בתגובה לעיל

  • איתי אשר   ביום 14 בדצמבר 2006 בשעה 14:07

    על תרומתה של גלאון למאבק החשוב בסחר בנשים
    אך מה מפועלה מקבל פומבי? בעיקר הצהרות
    בוטות. זו זהבה גלאון ש"הציבור" שאינו מצביע מרצ מכיר, לא את הצד האחר שלה – שעובד. ובניגוד לפה הגדול הקודם של מרצ, שולמית אלוני, נדמה לי שגלאון זוכה להרבה פחות הערכה. התקשורת היא זו שמלמדת את גלאון (ואת כולם)
    שמשתלם יותר להגיד משפטים בסגנון "הרב עXXXיה מטומטם" מאשר לחוקק חוקים או לדאוג לאכיפת חוקים.

השאר תגובה