מכתב לעמיר פרץ

שלום עמיר,

אני לא יודע אם תקרא את המכתב הזה. אני יכול לשלוח אותו לעוזרים שלך, עם עותק לעבודה שחורה. יש כמה ח"כים מהמפלגה שהעוזרים הפרלמנטריים שלהם נוהגים לענות. אלו שלך לא עונים, אם אני זוכר נכון, אבל היי – אפשר להבין, אתה הרי שר הביטחון. אז פרסמתי את המכתב הזה כאן.

אני לא יודע אם תקרא את המכתב הזה, עמיר, אבל אני גם לא בטוח אם זה כל-כך חשוב. אתה מבין, אני לא באמת חשבתי שאתה מאור הגולה. לא כשראיתי אותך מדבר בטלוויזיה, ונוכחתי לדעת שאתה אומר דברים נכונים. גם לא כשראיתי את התוכנית הכלכלית, שברוורמן כתב ושטיגליץ אישר. גם לא כשבאתי לשמוע אותך בכנס בבית-שמש, אומר מול המצלמות שביבי ואולמרט חד הם. אתה מבין עמיר, לא חשבתי שאתה בן-גוריון חדש, אבל האמנתי לך. חשבתי שתלך עד הסוף. ואם אתה לא, אז אתה סתם עוד פוליטיקאי. לא משנה איזה כוונות טובות, אולי, היו לך לפני כמה חודשים.

ערב הבחירות ישבתי בבית מפלגת העבודה. תפסת אותי באמצע שיחת טלפון עם מצביעת עבודה פוטנציאלית. אמרתי לה: "את יודעת, גם לי נמאס מכל הפוליטיקאים המחורבנים. בבחירות הקודמות, בגלל שלא היה לי למי להצביע, הצבעתי למפלגת פועלים מדימונה. קיבלו 872 קולות. הפעם, דימונה לא רצה לכנסת".

"עמיר פרץ הוא לא גנרל" אמרתי לה. "הוא לא נסיך כמו אולמרט וביבי. הוא אפילו לא עורך דין, כמו אולמרט ורמון. הוא לא חתן פרס נובל כמו פרס. ולעזאזל, הוא המועמד המזרחי הראשון לראשות הממשלה. אם זה לא ייצג אותנו אז מי כן?".

זאת השתכנעה. גם ההיא החד-הורית. גם הרבה אנשים מבוגרים, עייפים, ציניים, שאמרו לי שהם כבר לא יאמינו לאף אחד, ורק בגלל שאני כל-כך מבקש הם יצביעו בשבילך.

אתה מבין החבר פרץ, אלפי אנשים שכנעתי. לדבר גם אני יודע. זה שלא הלכתי לפוליטיקה בעצמי ובחרתי לדחוף אנשים כמוך, זה כי אני לא נוהג להבטיח מה שאני לא הולך לקיים. וגם לא שכנעתי אנשים שאתה הולך לקיים – שכנעתי אותם שמותר להאמין לך.

אני, יכול אולי להאמין לך, שמאד רצית ופשוט לא הלך. אני, יכול להאמין שבכלל תכננת על 2009, שמאז שניצחת בטעות את פרס הכל נראה כמו סרט רע. אתה יודע מה – אני מאמין לך שעמוק בפנים אתה עוד חושב שפעם עוד תצבור מספיק כוח כדי לעשות את מה שהבטחת. רק שמפשרה לפשרה ומהפרת הבטחה אחת לאחרת, זה נראה שאין לך ולשיירי המפלגה הפאתטית שסביבך סיכוי. כי כמה אנשים אחרים אתה חושב שעוד יאמינו לך? ומה זה משנה – הרי גם אני, שכמעט מאמין לך, לא מתכוון להצביע בשבילך שוב.

"האומר אחטא ואשוב ,אחטא ואשוב, אין מספקין בידו לעשות תשובה". גם בפרגמטיזם, יש איזה גבול דק שאסור לעבור כשמקריבים אמצעים למען מטרה. כי המטרה, אפילו המטרה הכי ראויה, לא מקדשת את האמצעים. במיוחד אם אחד מהאמצעים הוא לתמוך בתקציב לא מוסרי, אנטי חברתי וכו' – אתה כבר יודע.

אני לא חושב שתוכל לגרום לי להצביע בשבילך שוב. ואני לא חושב שיש לך סיכוי להיות ראש ממשלה. רוב הסיכויים הם שאתה פשוט הולך להיעלם מתישהו ולא לחזור לפוליטיקה. אבל עד אז, עוד לא מאוחר בשבילך לנהוג כאיש של כבוד.

אני לא יודע אם תקרא את המכתב הזה, אבל אני גם לא בטוח שזה משנה. כי נראה שכבר מזמן הפסקת להבין, ולכן גם לו היית קורא לא בטוח שזה היה משנה.

בכבוד,
שוקי גלילי

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מת מצחוק   ביום 25 בדצמבר 2006 בשעה 1:33

    http://www.notes.co.il/shooky/18590.asp
    עד שהבנת
    ברכותי

  • עופר לנדא   ביום 25 בדצמבר 2006 בשעה 8:45

    אבל פרץ הקריב כבר את כל המטרות האפשריות על מזבח זה או אחר, כך שכבר לא ברור לטובת איזו מטרה הוא בעצם מקריב את כל השאר.

    לך תדע, אולי מצה"ל מספקים לו "בנק מטרות" חלופי?

  • יונתן   ביום 25 בדצמבר 2006 בשעה 9:02

    בתור מצביע עבודה מאוכזב מאוד מאוד
    מהדרך שאינה
    והאלטרנטיבה שאינה (לכל התומכים באיילון וברוורמן יש לזכור שהם נבחרו לתפקיד פרלמנטרי ומאז לא עשו כלום מלבד ל"מרוד" , שכחו בכלל את תפקידם כחברי כנסת וישר חושבים שהם ראשי ממשלות)

    יותר מזאת, לאור ההתנהלות של עמיר בחודשים האחרונים הייתי מוריד את המילה פרגמטיזם כדי שלא יבהל וישליך את המכתב לפח

  • יואב   ביום 25 בדצמבר 2006 בשעה 18:50

    ליונית: סיסיתא לעולם לא תהיה יגואר. פיאט פונטו לעולם לא תהיה מאייבאך וחתול לעולם לא יהיה טיגריס. לא צריך להיות נביא בשביל זה או לחזות עתידות. די להסתכל למציאות בעיניים באופן מפוכח וישר.

    שוקי: אתה בא ביום שישי? אני אחכה לראות אותך …(: יהיה אולי קצת קריר אבל אחרי הגשם הגדול וצריך להיות נחמד

  • יואב   ביום 26 בדצמבר 2006 בשעה 7:57

    בסדר, שיכנעת אותי שחתול יכול להפוך לטיגריס.

    אבל עמיר פרץ למנהיג? אדם שעמד בראש ההסתדרות ובמשך חודשים ארוכים איפשר הלנת שכר לעובדים? אדם שרק לצורכי קידום מכירות פרטי שלו ארגן "כאילו" שביתה כדי לטפוח לעצמו על החזה בלי לפתור את הבעיה באופן בסיסי?

    האדם הזה לא עשה כלום !!! במישור החברתי כלכלי והוא עמד בראש ארגון עובדים.

    יש עוד המון, אבל זה חסר כל תועלת היום אחרי מלחמה מיותרת של 30 מילארד שקל שהנפל הזה הוליך אותנו לתוכה בחדווה, גילה, ודיצה. כסף שהיה פותר בן לילה כמעט הרבה !!! מאד בעיות. בדיוק כמו השיר של הטמבל שהשתכר וישב על כיסא הגנרל … מכירה …?

    אבל לא בשביל זה אני פה. שוקי, אתה בא נכון?

  • יוני   ביום 26 בדצמבר 2006 בשעה 10:40

    פידל קסטרו. אף אחד לא יגיד שהוא לא מנהיג.
    הוגו צ'אבז. אף אחד לא יגיד שהוא לא מנהיג.
    אוו מוראלס. אף אחד לא יגיד שהוא לא מנהיג.

    אם את רוצה מנהיג סטייל מדינה בתת-פיתוח, בבקשה. אני רוצה מנהיג קצת פחות כריזמטי ודמגוגי וקצת יותר רציני בכוונותיו ובמעשיו.

  • אבי   ביום 26 בדצמבר 2006 בשעה 12:22

    צ'אבז מנהיג נהדר, אך אי אפשר להגיד שהוא לא עולה בפופולריות בזכות הרטוריקה הפופוליסטית, קיצונית ודמגוגית מעט שלו.

  • יונית   ביום 26 בדצמבר 2006 בשעה 13:57

    ואל תמכור לי את סיפורי הדיקטטור המגוחכים, כשכל מה שהאופוזיציה שם יודעת לעשות זה להחרים בחירות או להעמיד ליצנים (ליצן אמיתי, אגב, כמקצוע, לא ככינוי) כמתמודדים נגדו. ולולה דה סילבה עשה לברזיל בשנים האחרונות בעיקר טוב מבחינה פנימית והרבה טוב מבחינת מעמדה בעולם (הוא דוגמא יותר טובה מאלו שהבאת, מאחר והוא היה פופוליסט לפני הבחירות, והפך למנהיג שקול ומתון אחריהן). גם אוו מוראלס עושה צעדים חיוביים מאוד לרווחת תושבי המדינה שלו – במקרה שלו, הלאמת תעשיית הגז זה הכרח, ועובדה שכל החברות הזרות המשמעותיות הסכימו בלי לצייץ כמעט.

    וכן, אתה יודע מה, אני מעדיפה מנהיגים כאלו, שיש להם קצת אומץ לעשות מעשים מרחיקי לכת, מאשר מנהיגים כמו בוש או בלייר. וזה גם יותר מתאים לאזור שלנו, שמה לעשות, קשה מאוד להתייחס אליו כמו אל אירופה וארה"ב, וקל יותר להתייחס אליו בשנים האחרונות כמו אל מדינות מסוימות באמריקה הלטינית, רק בלי משאבי הטבע.

  • יונית   ביום 26 בדצמבר 2006 בשעה 14:01

    תקרא קצת אולי על ה"מהפכה הבוליבארית" שלו, ותבין שהוא אמנם מפורסם בעולם בגלל השמצות בוש, אבל בקרב העם שלו הוא פופולרי מסיבות אחרות. (ואולי גם קצת על תוכנית ה"Zero Fome" של לולה).

  • יונית   ביום 26 בדצמבר 2006 בשעה 14:06

    כי הוא, שלא כמו צ'אבז, מוראלס או קסטרו, היה יו"ר הסתדרות ועשה שביתות לפני שהפך למנהיג. כאילו, דוגמא רלוונטית.

  • אוהד   ביום 26 בדצמבר 2006 בשעה 18:52

    אדון גלילי היקר,

    דווקא ממך, אדם שכן מעורה בפוליטיקה ואימץ את דרכו של עמיר ציפיתי ליותר, כמו אכזבתך מעמיר כך אכזבתי ממך.

    ואני אסביר, לאורך כל תקופת הבחירות תמכת בבלוג בעמיר, בעקרונות אותם הוא הציב, ולא פעם גם ב'נבחרת המנצחת' והגלריה המרשימה שהוא הציג. האכזבה שלי ממך היא כי אתה הושפעת ומושפע מסדר היום התקשורתי יותר ממה שבאמת קורה. אם היית בודק את הדברים, היית מפנה את מכתבך דווקא לפואד בן אליעזר, שבגללו המפלגה הזאת בכלל נכנסה לקואליציה, והוא זה שמונע ממנה לצאת. או לאחד המורדים החדשים, שיוצאים בגלוי נגד מפלגתם (את לקחי הליכוד הם כנראה לא הפנימו).

    האדלריזם לא נגמר עם הבחירות, והספינים התקשורתיים של אולמרט ממשיכים ביתר שאת, התקשורת לא נותנת לפרץ דקה מנוחה (בניגוד לכל שאר ראשי המפלגות). דוגמא לכך תוכל לראות כאן: http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=5330334

    לסיום, אני לא אגיד שאני לא מאוכזב מהתנהלות המפלגה, אך כמי שנמצא בפנים ורואה את ההתרחשויות האשמה שלך לא צריכה להיות מופנת רק לעמיר, אלא גם להרבה אחרים שלא נתנו לו ליישם את המצע החברתי, שעליו דרך אגב, כל הח"כים של המפלגה חתומים.

    כולי תקווה שלפני שאתה 'מתאכזב' בפעם הבאה, תבדוק במסדרונות המפלגה מה הוביל להחלטות, ומי באמת מושך בחוטים.

  • אבי   ביום 26 בדצמבר 2006 בשעה 22:56

    1. בשביל מה היית צריכה לכתוב את המשפט האחרון? הוא לא עושה אותך לאדם יותר חכם, את בוודאי מבינה לבד
    2. מה שאני ידעתי לפני הבחירות היה שפרץ הוא אדם שאי אפשר לסמוך על המילה שלו ושתפיסת העולם שלו היא שכל דבר אפשר לפתור במחדל (= שביתה) ולא, נניח, בעשיה

  • שוקי   ביום 27 בדצמבר 2006 בשעה 1:54

    מעמיר פרץ אני מאוכזב כי היו לי ציפיות. מפואד מעולם לא היו לי. אני מודע לזה שפרץ אשם רק בחלק מהדברים ושעליו להילחם באנשים מחוץ וגם מבית.
    אם זה מניח את דעתך, אני חושב שכל שרי העבודה – וגם אופיר פינס, למרות שהוא כבר לא שר – הם קרנפים ומושחתים וצבועים ומאחל להם כל רע.
    אבל פרץ, למען הישרדותו הפוליטית, עושה שקר בנפשו. אולי הוא לא יכול לשנות את הצבעת חבריו, אבל בכל פעם שהוא עצמו מצביע בעד דברים שאינו מאמין בהם הוא משקר לו ומשקר לי.
    אלא אם כן, כמובן, הוא לא מאמין במה שאמר לפני הבחירות.

  • אוהד   ביום 27 בדצמבר 2006 בשעה 23:15

    או בכלל כל אדם בפוליטיקה שייתן את ראשו על מגש של כסף רק כי אחרים חותרים תחתיו.

    כידוע, הספורט הלאומי של נבחרי "העבודה" זה עריפת ראשים, וכמה שיותר מהר. לכן, עמיר חייב לעיתים גם להצביע נגד רצונו. תחליט אתה אם זה שקר או שרידות פוליטית. העם בחר באולמרט, והעם צריך גם להפנים ולסבול את הבחירה שלו (בדיוק כמו הבחירה של החמאס אצל הפלשתינאים…).

    אם זה היה תלוי בעמיר – הוא לא היה שר הבטחון
    אם זה היה תלוי בעמיר – ליברמן בחיים לא היה בממשלה
    אם זה היה תלוי בעמיר – תקציב 2007 היה נראה לגמרי אחרת.

    אבל… כשיש לך מפלגה מפוררת, וכח פוליטי מוגבל צריך להתחיל לעשות פליקפלק וזיגזג… מי יתן לעמיר לצאת מהממשלה עכשיו? אפילו עמי איילון כבר מיהר להכריז שהוא לא יצא מהממשלה!

    ברור שהייתי מעדיף אם מראש היו מציבים לאולמרט את המשוואה – או אוצר או אופוזיציה, אבל יקירנו הנבחרים לחצו לקבל תיקים.

    וגם ברור שהייתי מעדיף את ליברמן בחוץ, אבל במרכז אישרו ברוב את כניסתו (וכולם יודעים איזה לחץ הפעיל פואד בשביל לאשר זאת).

    ועכשיו התקציב… חוץ משלי יחימוביץ' שנלחמת מתוך אידיאולוגיה אמיתית, לא ראיתי אף חבר כנסת משלנו שבאמת מזיז לו משהו.

    אותה נבחרת מנצחת נראית היום לוזרית יותר מתמיד, ולכן האשמה היחידה אולי של עמיר היא שאין לו מספיק כח פוליטי בכדי ליישר את הח"כים.

    אך אל דאגה, נתראה בפריימריז.

  • אינם   ביום 28 בדצמבר 2006 בשעה 20:13

    העם של צ'אבז חושב אחרת? אולי. הוא בכל אופן לא לוקח סכון שהעם יתגלה כפחות שפוט מה"סוציאליסטים" במערב, וסוגר כלי תקשורת שמבקרים אותו: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/807015.html

    זה לא שאין לו גם אוהדים שרופים בוונצואלה, מהסוג של אוהד: "אם זה היה תלוי בפרץ" הכל היה בסדר. אבל המסכן סך הכל ראש המפלגה השניה בגודלה, מה כבר הוא יכול לעשות? אכן, המשטר הדמוקרטי מקשה כל כך על אנשים טובים כמו עמיר!

  • אבי   ביום 25 בדצמבר 2006 בשעה 15:32

    לא הבנתי מה עמיר פרץ כבר עשה, שלא יכולת לצפות מראש.

  • איתי אשר   ביום 25 בדצמבר 2006 בשעה 17:32

    וגם אתה יונתן המצטרף – תשלח, ותשלח לנו העתק.
    זה זמן בחירות ודווקא בזמן בחירות יש סיכוי שמישהו שם ירצה להקשיב. שלח (וציין זאת) העתקים למתמודדים מולו. שידעו למה בחרת עבודה ולמה הדחת פרץ אינה מה שמעניין אותך (זו הרי כל הסחורה שהם מוכרים) אלא קיום המצע החברתי-כלכלי. מכתב חזק ביותר

  • יונית   ביום 25 בדצמבר 2006 בשעה 18:29

    רשימת הדברים שעמיר פרץ עשה שעומדים בניגוד ישיר לדברים שאמר לפני הבחירות היא ארוכה מאוד, ותחילתה כבר בהסכם הקואליציוני ובלקיחת תפקיד שר הביטחון, וזה רק הלך ונהיה יותר גרוע. אם צפית את כל הדברים האלו מראש, אני לא מבינה למה אין לך תוכנית בטלוויזיה לצידו של נמרוד הראל או איך שלא קוראים לו. ולמה לא זכית ב-50 מיליון שקל בלוטו (או שכן?). ואם הנחת המוצא שלך זה שכולם שקרנים ושלא יכולה להיות תקווה, אני ממש לא מקנאת בחייך.

  • יונית   ביום 25 בדצמבר 2006 בשעה 19:51

    זה שסוסיתא לא תהיה יגואר אומר שאפשר היה לצפות שהאיש ישכח תוך יומיים את כל מה שהבטיח ואת כל מה שהתחייב לו? מה זה רלוונטי אם הוא סוסיתא או יגואר? גם על אנשים שעשו הרבה דברים טובים ורציניים אמרו לא פעם שהם סוסיתא שלא תהיה יגואר. זה ממש טיעון לא משכנע.

  • יונית   ביום 25 בדצמבר 2006 בשעה 19:52

    שחתול לא יכול להיות טיגריס היא מופרכת בעליל.

  • יונית   ביום 26 בדצמבר 2006 בשעה 8:56

    לולה דה סילבה. אמרו עליו דברים דומים, ואף אחד לא יגיד היום שהוא לא מנהיג. בקיצור, טרם הצלחת לשכנע שאפשר היה לדעת מראש.

  • יונית   ביום 27 בדצמבר 2006 בשעה 11:31

    אין לי מושג על מה אתה מדבר, ומאחר ומטרתי היא לא להציג את עצמי כאדם חכם או לא חכם, אלא לנהל דיון, אז לא, אני לא מבינה לבד.

    אני, בניגוד אליך, לא סוברת ששביתה היא מחדל, אלא דווקא ששביתה היא זכות מאוד חשובה ואמצעי חיוני, אחד הבודדים שנמצאים בידיהם של עובדים וארגוני עובדים כדי להשפיע על מצבם שהולך ונשחק במדינה הזאת. קיום השביתות הוא הדבר האחרון שאפשר להשתמש בו נגד עמיר פרץ, ובוודאי שלא מוכיח כלום לגבי המילה שלו ויכולת האמון בו. אם כבר, כשעקבתי אחרי התנהלותו בסכסוכי העבודה וכיו"ר ההסתדרות באופן כללי, חשבתי שהוא דווקא מפגין אחריות יתר וותרנות יתר מול עומק הדריסה של זכויות העובדים והשחיקה במעמדם, וששביתה שעושים במחאה על כך שמוסדות המדינה לא משלמים שכר לעובדיהם צריכה להיות הרבה יותר תקיפה והרבה יותר כללית ממה שעמיר פרץ עשה. עניין ועדי העובדים המושחתים והחזקים והמקושרים למרכזי המפלגות הגדולות (נמלים – ליכוד, למשל) שהרבו להשתמש בו נגדו הוא חלק ממציאות פוליטית לא פשוטה, שדווקא בתפקידו כיו"ר ההסתדרות הוא שיחק בה לא רע. דווקא מתפקודו כיו"ר ההסתדרות היה לי יסוד סביר לקוות שהוא אכן יכול להיות לולה הישראלי. (במקרה אני גם עוקבת אחרי התרחשויות בעולם בתחומים האלו, ולכן יכולה לספר לך שהשביתות וההפגנות של אז בישראל, גם של עובדי הנמלים, הם באמת שום דבר לעומת דברים שהתרחשו במקומות אחרים, ולא במדינות עולם שלישי אלא באירופה, ארה"ב ואוסטרליה, למשל, בתחום (באירופה, למשל, עובדי נמלים פחות או יותר החריבו את בניין הפרלמנט האירופי במחאה על איזו רפורמה שנגנזה מיד אחרי זה)).

  • שפי   ביום 27 בדצמבר 2006 בשעה 14:24

    מי שלא מקבל אותו כשר הבטחון יקבל אותו כמלך החומוס.

  • איתי אשר   ביום 28 בדצמבר 2006 בשעה 12:07

    נשמח לקבל מכתביכם לעמיר פרץ ולפרסמם באתר עבודה שחורה.

השאר תגובה